נתיבי איילון: מינהל לא תקין וליקויים במכרזים

המבקר סבור כי המנכ"ל, אבי חודין, ניצל באופן מופרז את סמכויותיו להארכת התקשרויות עם ספקים ללא מכרז ■ שיטת המכרזים בחברה מעודדת קבלנים להציע מחירים נמוכים מדי - ולהסתמך על כך שיקבלו תוספות לאחר מכן

אורן דורי
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
פקק תנועה בנתיבי איילוןצילום: מוטי מילרוד
אורן דורי

מבקר המדינה מעלה חשש למינהל לא תקין בחברת נתיבי איילון (נת"א). דו"ח המבקר שפורסם אתמול תוקף את התנהלות החברה בכל הקשור להתקשרויות עם ספקים חיצוניים, שמבצעים בפועל את רוב הפרויקטים של נת"א — ואף מזהיר מפני פרצות שיביאו לפגיעה בטוהר המידות.

דו"ח המבקר מייחס למנכ"ל נת"א, אבי חודין, ניצול מופרז לכאורה של סמכותו להאריך התקשרויות עם ספקים באופן כמעט בלתי־מוגבל וללא פרסום מכרז, תוך פגיעה ברוח דיני מכרזים. "המספר הרב של התקשרויות המשך שמאשר המנכ"ל, תקופות ההארכה הארוכות וההיקף הגבוה של אותן התקשרויות המשך מעידים על ניצול מופרז של הסמכות שניתנה למנכ"ל", נכתב בדו"ח.

נת"א היא חברה בבעלות משותפת למדינה ולעיריית תל אביב, שבנוסף לפיתוח דרך איילון ותחזוקתה אחראית על מיזמי תחבורה רבים בגוש דן. נת"א עובדת בשיטת "עלות בתוספת רווח" — כלומר, הגורמים שעבורם היא מבצעת את הפרויקטים מממנים את הפרויקטים במלואם, בתוספת עמלה שמשולמת לחברה בגין הוצאות התקורה שלה. שיטת עבודה זו ושיעור העמלה נקבעו בסמוך להקמת החברה ב–1970, ולא נבחנו מאז.

לפי הדו"ח, במקרים רבים שינתה נת"א לאחר תחילת ביצוע העבודות את ההסכמים שנחתמו עם קבלנים — מהסכמים שבהם נמדד היקף הפעילות של הקבלן ומשלמים לו בהתאם לכך, להסכמים פאושליים, שבמסגרתם מסכמים הצדדים על מחיר כולל לעבודות, בלי למדוד את כמויות החומרים והעבודה שהושקעו בפועל. לפי המבקר, שינויים אלה מנוגדים לעקרונות דיני המכרזים, ועלולים להוות לפגוע בטוהר המידות.

עוד נטען כי שיטת העבודה של נת"א — "עלות בתוספות רווח" — מעודדת חוסר יעילות ומסכלת שימוש חסכוני בתקציב, שכן השיטה יוצרת לחברה תמריץ להגדיל את עלויות הפרויקטים.

לפי המבקר, הקריטריון היחיד שלפיו קובעת החברה את הזוכים במכרזים הוא המחיר, ולא נבחנים קריטריונים של איכות, איתנות פיננסית, ניסיון וכדומה. שיטה זו מתמרצת את המציעים במכרזים להגיש הצעות זולות מאוד, לעתים אף לא ריאליות — כדי להבטיח את זכייתם. התמריץ לכך גדל עוד יותר לאור ידיעת הקבלנים כי בשלב הביצוע תהיה להם אפשרות לדרוש תוספות תשלום, ובכך להגדיל את הרווחיות שלהם מהפרויקט.

ב–2013 הסתכם מחזור הפעילות הכספי של החברה בכ–411 מיליון שקל — כ–63% מהם בגין עבודות שבוצעו עבור משרד התחבורה. החברה סיימה את 2013 בהפסד של כ–4.8 מיליון שקל.

מנתיבי איילון נמסר בתגובה: "חברת נתיבי איילון לומדת את ממצאי הדו"ח, וחשוב לציין כי רוב הממצאים תוקנו".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker