קרנות השתלמות
 המדינה נותנת להסתדרות לנהל בפועל את קרנות ההשתלמות הממשלתיות - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

קרנות השתלמות
 המדינה נותנת להסתדרות לנהל בפועל את קרנות ההשתלמות הממשלתיות

המבקר מדגיש כי נוכח אופיין המיוחד של הקרנות הממשלתיות ונוכח ממצאי דו"ח הביקורת שלו מן הראוי יהיה לנקוט צעדים אשר יחזקו את הממשל התאגידי בקרנות

תגובות

דו"ח מבקר המדינה קובע כי הפיקוח והבקרה של המדינה על הנעשה בקרנות ההשתלמות הממשלתיות לקויים. גם התנהלותה של רשות החברות הממשלתיות בכל נושא הקרנות לקויה. לדעת המבקר, הקרנות מנוהלות בפועל על ידי ההסתדרות. המדינה אינה נוהגת בהן מנהג בעלים.

המבקר מדגיש כי נוכח אופיין המיוחד של הקרנות הממשלתיות ונוכח ממצאי דו"ח הביקורת שלו מן הראוי יהיה לנקוט צעדים אשר יחזקו את הממשל התאגידי בקרנות, בין השאר כדי שאם יוחלט בעתיד על הפרטתן, עמיתי הקרנות לא ייפגעו.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן
עופר וקנין

בשנות השישים והשבעים של המאה הקודמת הוקמו קרנות השתלמות בבעלות משותפת למדינה, שייצגה את המעסיקים, והסתדרות העובדים הכללית, שייצגה את העובדים. כיום קיימות 11 קרנות השתלמות ממשלתיות. קרנות אלו הן חברות ממשלתיות. הן מנהלות קופות גמל ענפיות, שבהן מנוהל כספם של עשרות אלפי עובדים בסכום כולל של כ-29 מיליארד שקל.

מבקר המדינה מצא שורה של ליקויים בניהול הקרנות. כך, המדינה אינה מקיימת את חובתה למינוי מלוא מכסת הדירקטורים בקרנות ואינה נוהגת בהן מנהג בעלים. האיוש החסר של הדירקטורים פוגע ביכולת המדינה לפקח על הנעשה בהן. בניגוד למדינה, ברוב הקרנות משרות הדירקטורים מטעם ההסתדרות מאוישות במלואן.

למרות החובה הקיימת בחוק למינוי יו"ר דירקטוריון והחשיבות הרבה של מינוי נושא משרה זו לתפקודן התקין של הקרנות, המדינה לא איישה משרה זו בקרנות למשך פרקי זמן ארוכים. במועד הביקורת לא היה יו"ר דירקטוריון מכהן בשלוש משמונה הקרנות שנבדקו.

ליקוי נוסף, רשות החברות לא פעלה למתן אישור למינוי היועצות המשפטיות של שתי הקרנות הגדולות ביותר - קרן המח"ר וקרן עובדי המדינה - כנדרש על פי חוק החברות הממשלתיות, אף שהקרנות הללו העבירו אליה בקשות בעניין לפני שנים אחדות.

מבקר המדינה מצא כי בארבע משמונה הקרנות מנכ"ל הקרן מכהן גם כיו"ר האיגוד המקצועי - מצב היוצר ניגוד עניינים. לחלק מהמנכ"לים בקרנות אין השכלה מקצועית ולא היה ניסיון בשוק ההון לפני מינוים.

עוד נמצא כי דמי הניהול שגובות הקרנות הקטנות גבוהים בשיעור ניכר - עד פי ארבעה - מאלה שגובות הקרנות הגדולות.

המבקר לא מצא כי למדינה יתרון או ערך מוסף כלשהו בניהול הקרנות. להיפך, ההחזקה בקרנות יוצרת למדינה סיכון וחשיפה מיותרים, שכן עמיתי הקרנות עשויים לפתח ציפיות כי בעת משבר יהיה אפשר להיפרע מ"הכיס העמוק" של המדינה. לדעת המבקר, נוכח העמדה של רשות החברות שלפיה המדינה צריכה לשנות את מתכונת החזקותיה בקרנות, מתחזק הצורך בבחינה מחודשת של מבנה הקרנות וגיבוש פתרונות מעשיים בסוגיה זו.

לטענת הביקורת, העובדה שהקרנות הממשלתיות כפופות להוראות של שני רגולטורים שונים - אגף שוק ההון ורשות החברות - יוצרת לעתים אי-אחידות וכפל רגולציה, שכרוכים בעלויות כפולות ומיותרות המוטלים על עמיתי הקרנות בדמות דמי ניהול גבוהים יותר.

לדעת משרד מבקר המדינה, ריכוזם של תחומי פעילות חשובים בקרנות ההשתלמות בידי נותני שירותים חיצוניים לקרנות הוא פוטנציאל לסיכון. מצב זה חושף את הקרנות לתלות בספק ולסיכון של אבדן ידע. בביקורות מבקר המדינה נמצא כי לא מתקיים פיקוח נאות על הספקים החיצוניים.

בפגישה שקיימו נציגי משרד מבקר המדינה עם סגן מנהל רשות החברות ניסים סלמן בנובמבר 2014 מסר סגן המנהל כי בתקופה הקרובה תכין רשות החברות חוות דעת משפטית למשנה ליועץ המשפטי לממשלה שתנמק את אפשרות יציאתה של המדינה מהחזקתה בקרנות ההשתלמות הממשלתיות ללא מכרז, וזאת לאחר שאגף שוק ההון כבר אישר את היתכנותו של מהלך זה. לדבריו, גם יו"ר ההסתדרות שלח למשרד המשפטים בקשה לפטור ממכרז.

מבקר המדינה מציין כי הממצאים שהועלו בדו"ח, הממחישים כי המדינה למעשה אינה נוהגת מנהג בעלים בקרנות, מחזקים את הצורך בבחינה מחודשת של מבנה הקרנות. במבנה החדש יש לכלול מינוי מנכ"ל מקצועי במשרה מלאה, איוש מלא ונאות של הדירקטוריון תוך תגבור הדירקטורים החיצוניים. לדעת מבקר המדינה, מן הראוי שאגף שוק ההון יחייב את הקרנות ליידע את העמיתים בצורה ברורה על שינוי עתידי של מבנה הבעלות בהן ועל ההשפעות הפוטנציאליות של שינוי כזה עליהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#