הביטוח הלאומי בדרך לפשיטת רגל - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

הביטוח הלאומי בדרך לפשיטת רגל

תקציב המדינה מסבסד את תקציב הביטוח הלאומי בשנים האחרונות - והיקף הסיוע אמור לגדול ■ באוצר סבורים כי הפתרון הוא העלאת גיל הפרישה והעלאת תשלומי החובה לביטוח הלאומי

125תגובות

הביטוח הלאומי בדרך לפשיטת רגל, ועל הממשלה לערוך שינויים משמעותיים כדי למנוע זאת - כך עולה מהפרק בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום העוסק בניהול החוב הממשלתי. חלק גדול מהפרק מתמקד בגירעון בביטוח הלאומי.

דו"ח מבקר המדינה - כל הפרקים

בעוד שבעבר נטל משרד האוצר את עודפי הגבייה של הביטוח הלאומי לתקציב המדינה, בשנים האחרונות, מ-2009, יש גירעון בתקציב הביטוח הלאומי, שכן הוצאותיו גדולות מהכנסותיו, והאוצר נאלץ להעביר כספים מתקציב המדינה לתקציב הביטוח הלאומי. העברות יגדלו עם השנים, אלא אם הממשלה תמצא את הדרך לפתרון הבעיה.

הביטוח הלאומי הוא עמוד התווך של מערכת הביטחון הסוציאלי בישראל. בשנים הבאות צפוי הביטוח הלאומי להתמודד עם שינויים דמוגרפיים מהותיים, בהם הזדקנות מהירה של האוכלוסייה שתביא לעלייה משמעותית בחלקה היחסי של האוכלוסייה המבוגרת בישראל.

אמיל סלמן

האוצר לא הביא לדיון בשנים האחרונות בממשלה פתרון לכשלים שהעלתה הוועדה לאיתנות פיננסית בביטוח הלאומי, לרבות פתרון לגירעון האקטוארי של המוסד. לדעת המבקר, היעדר טיפול יסודי בגירעון האקטוארי עשוי לעצור את הגידול בכספי הביטוח הלאומי בתוך כעשר שנים, לרוקן את קרן הביטוח הלאומי כ–20 שנה לאחר מכן, ובעתיד לפגוע בתשלומי הקצבאות לאזרחים ולהעמיד בסיכון את הביטחון הסוציאלי במדינה.

מבקר המדינה עוסקר גם בנושא של השקעות כספי הביטוח הלאומי. במשק חלו שינויים רבים מאז נחקק לראשונה סעיף ההשקעות בחוק הביטוח הלאומי ב-1953, שקבע כי יש להשקיע את עודפי המוסד בהשקעות קונסטרוקטיביות. בפועל — עודפים שימשו למימון הוצאות הממשלה. לדעת המבקר, בעקבות התפתחות ערוצי השקעה נוספים, ראוי כי כל הגורמים הרלוונטיים - לרבות המוסד לביטוח הלאומי, שר הרווחה ומשרד האוצר - ישקלו את הצורך לבצע שינויים בסעיף ההשקעות. בדיון זה, קובע המבקר, יש לתת את הדעת לחשיבות שייחס המחוקק לכך שעודפי הכספים שנצברו לצורך הביטחון הסוציאלי של אזרחי המדינה יבטיחו שבידי המוסד יהיו מקורות מספיקים כדי לעמוד בהתחייבויותיו כלפי אזרחי המדינה גם בטווח הארוך.

קרן הביטוח הלאומי תתרוקן בתוך 30 שנה

בדו"ח אקטוארי של הביטוח הלאומי צוין כי בעתיד צפויים תשלומי הביטוח הלאומי למבוטחיו לגדול בקצב מהיר יותר מאשר תקבולי המוסד, ולכן גם בשנים הבאות הקרן תממן את הפער הגדל והולך בין התקבולים לתשלומים. מצב זה מאט את קצב הגידול של הקרן, עד שב–2024 הקרן תתחיל לקטון, ובסביבות 2042 היא תתרוקן. ללא מימון נוסף המוסד לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק.

עוד לפני התרוקנות הקרן, התשלומים השוטפים של האוצר למוסד יגדלו מאוד עקב הצורך לממש את תשלומי הריבית ואת הפירעונות. כבר ב–2009 התקבולים של המוסד היו נמוכים מתשלומיו. לעומת שנים קודמות, שבהן המוסד העביר כספים לאוצר, בשנים הקרובות האוצר ייאלץ להזרים כסף למוסד. המבקר מדגיש כי פער זה, אם לא יטופל, צפוי לגדול עם השנים, והוא בבחינת סיכון לקיימות הפיסקאלית של תקציב המדינה.

ב–2010 הפער בין התשלומים לתקבולים השוטפים היה כ–2.1 מיליארד שקל, ב–2020 הפער צפוי לגדול ל–6.3 מיליארד שקל וב–2030, 2040, 2050 ו–2060 הפער צפוי לגדול ל–13.5, 22.5, 30.3 ו–35.3 מיליארד שקל בהתאמה. המבקר קובע כי מן הראוי כי משרד האוצר ייתן מענה יסודי ובהקדם לבעיית האיתנות הפיננסית של הביטוח הלאומי ולסיכון לקיימות הפיסקאלית של תקציב המדינה, וכי יבטיח את מילוי התחייבות הממשלה לביטוח הלאומי.

בתשובת אגף התקציבים באוצר למבקר צוין כי האגף מכין תשתית לקידום שינוי רישומי ותקציבי, שיקטין את גירעון המוסד לביטוח לאומי בשנה הקרובה וימנע מהגירעון להגיע לסכומים הגבוהים המפורטים בדו"ח. צוין כי הגירעון התפעולי של המוסד נוצר מבעיות יסוד: הגידול באוכלוסיית הזקנים, הרחבת הזכאות על קצבאות שונות, הורדת שיעור דמי הביטוח ועוד. לדעת אגף התקציבים, הטיפול ארוך הטווח לבעיית הגירעון התפעולי של המוסד אינו קשור למנגנון רישום הקרן או הריבית עליה, אלא לשינויים ריאליים שעל המדינה לבצע בתחום, כגון העלאת גיל הפרישה לנשים ולגברים, והרחבת גביית דמי הביטוח הלאומי.

בתשובת מנכ"ל הביטוח הלאומי, פרופ' שלמה מור יוסף, למשרד מבקר המדינה ממארס 2015 צוין, בין היתר, כי נושא האחריות הפיננסית של המוסד הוא מרכזי ומהותי ומחייב דיון יסודי ומעמיק בממשלה. לפי מור יוסף, המוסד גיבש המלצות המציגות אלטרנטיבות שיבטיחו יכולת תשלום יציבה ומתמשכת של הקצבאות, בהתחשב בגירעון האקטוארי הצפוי ובהיקף התקבולים. עם זאת, על רקע התחלפות שתי ממשלות, העניין עדיין לא הגיע לדיון יסודי, ולא התקבלו החלטות. לדעת מבקר המדינה, ראוי שהנושא יובא לדיון והחלטה בממשלה בהקדם האפשרי.

חישוב תקציב המדינה מוטה כלפי מעלה

המבקר בדק גם את ניהול החוב הממשלתי במשרד האוצר. הוא מצא כי החשבת הכללית הנוכחית ואלה שקדמו לה בעשור האחרון קבעו את הרכב החוב הממשלתי אף שלא הוסמכו לכך על ידי שר האוצר ברשומות. גם לא תועד הדיון שהתקיים באגף החשכ"ל על אישור תוכנית הגיוס ל–2014 ועל אישור מקורות נוספים למימון תקציב המדינה של יותר מ–100 מיליארד שקל.

לדברי המבקר, דברי ההסבר לספרי תקציב המדינה כוללים אומדן מוטה כלפי מעלה ברוב הנחות החישוב של היקף הסובסידיה לקרנות הפנסיה ולחברות הביטוח. המבקר מציין כי זו הפעם התשיעית מ–1990 שהוא מעיר הערה זו או דומה לה בעניין הסובסידיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#