המבקר: "הפטור מדיווח על הכנסות בחו"ל לעולים ולתושבים חוזרים עשוי לסייע לפושעים" - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

המבקר: "הפטור מדיווח על הכנסות בחו"ל לעולים ולתושבים חוזרים עשוי לסייע לפושעים"

לפי דו"ח מבקר המדינה, מתוך 600 מקרים שנבדקו, הבנקים דיווחו על חשבונות החשודים בהלבנת הון של כ-100 עולים ותושבים חוזרים שהגיעו לישראל ב-20082012 ■ עולים ותושבים חוזרים נהנים מפטור מדיווח על הכנסות בחו"ל למשך 10 שנים ■ המבקר: "יש להגביל הפטור"

3תגובות

"מבירורים שעשה משרד מבקר המדינה ברשות לאיסור הלבנת הון לגבי כ–600 עולים ותושבים חוזרים שהגיעו לישראל ב–2008–2012, עולה כי לגבי כ-100 מהם התקבלו 'דיווחים בלתי רגילים'" - כך נכתב בדו"ח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר, בפרק שעוסק בפטור הגורף מדיווח על הכנסות שניתן לעולים ולתושבים חוזרים במשך עשר שנים מיום עלייתם.

"דיווחים בלתי רגילים" הם דיווחים שנמסרים לרשות לאיסור הלבנת הון על ידי הגופים הפיננסיים, בדרך כלל על ידי הבנקים, על פי חוק איסור הלבנת הון. הדיווחים נוגעים לפעולות בחשבונם של לקוחות שהמוסד הפיננסי סבור על פי קשריו עם לקוחות אלה ועל פי דפוס הפעולות העסקיות שלהם, כי הן בלתי שגרתיות.

אבל זה לא נגמר בכך. מתוך 600 העולים והתושבים החוזרים שנבדקו, לגבי חמישה הגישו רשויות מחו"ל לרשות לאיסור הלבנת הון בקשות לקבלת מידע, לאחר שחשדו כי הם ביצעו עבירות הלבנת הון. שניים מתוכם נחשדו על ידי משטרת ישראל בסחר בנשים ובהלבנת הון - מה שגרם למשטרה להגיש לרשות לאיסור הלבנת הון בקשה לקבלת מידע.

אייל טואג

בשנים האחרונות, וביתר שאת מאז הצטרפה ישראל ל–OECD, עסקו רשויות המדינה בסוגיית הפטור הגורף שניתן לעולים ולתושבים ותיקים מדיווח על הכנסותיהם למשך עשר שנים מיום הגעתם לישראל. לפי דו"ח מבקר המדינה, "הפטור אינו עומד באמות מידה בינלאומיות של שקיפות וחילופי מידע, וקיים חשש שבעקבותיו יוחדרו לישראל כספים שמקורם בפשע". לפני כשנה וחצי נעשה ניסיון במסגרת חוק ההסדרים לבטל את הפטור, אך הוא נכשל.

מבקר המדינה כותב: "הפטור נועד לתרום לעלייה ולשיבה לישראל. ואולם מתן פטור נרחב מדיווח עלול ליצור תמריץ להלבין הון או להשתמש בהון שהולבן בחו"ל, דברים העלולים לפגוע בחברה ובמשק - וישראל אינה פועלת בחלל הריק. עליה להשתלב במלחמה של מדינות העולם בהלבנת ההון ובמקלטי המס, באמצעות נקיטת צעדים להגברת השקיפות וחילופי מידע".

לדברי המבקר, "על האוצר, רשות המסים והרשות לאיסור הלבנת הון לפעול להגברת הביקורת, כדי למנוע החדרת כספים לישראל שמקורם בפשע. על רשות המסים לקדם חקיקה, שלפיה היא תוכל לדרוש מתושבים חוזרים ומעולים דיווח על הון ונכסים שהם מביאים לארץ, על פי תקרה שתיקבע. על הרשות גם ליזום את התאמתה של הפקודה לדרישות הבינלאומיות לשקיפות ולחילופי מידע".

לטענת משרד המבקר, על משרד העלייה והקליטה למסור את פרטי העולים והתושבים החוזרים הוותיקים לרשות המסים ולרשות לאיסור הלבנת הון, כדי שאלה יוכלו לוודא שהפטור שניתן לעולים ולתושבים חוזרים אינו מנוצל לרעה וכי חשוב שייקבע בחוק כי כשעולה חשש לניצול לרעה של הפטור, תהיה רשות המסים מוסמכת לדרוש מהעולים ומהתושבים החוזרים הוותיקים דיווח מלא על כספיהם והכנסותיהם, כפי שנעשה בנוגע לכלל תושבי ישראל.

המבקר מציין כי ביוני 2013 פירסם הפורום הגלובלי לשקיפות וחילופי מידע של ה–OECD דו"ח שבו קבע כי הפטור מדיווח על הכנסת מחו"ל לעולים ותושבים חוזרים אינו ראוי.

בדו"ח נכתב עוד כי בעקבות הפטור הזה נוצר פער בין כמות המידע על חברות זרות הנשלטות ומנוהלות על ידי תושבים ישראלים לבין כמות המידע על חברות זרות שנשלטות ומנוהלות על ידי עולים או תושבים חוזרים ותיקים שלגביהן יש פטור מדיווח על זהות בעלי השליטה. ב–OECD סבורים כי מדובר במצב לא תקין, שמשמעותו היא שאין ודאות שבידי הרשויות בישראל יש מידע מלא בנוגע לבעלויות על כלל החברות הזרות שנשלטות ומנוהלות ממנה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#