"החובות לפנסיה תקציבית ולגמלאות זקנה - איום על היציבות הפיסקלית של המדינה" - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

"החובות לפנסיה תקציבית ולגמלאות זקנה - איום על היציבות הפיסקלית של המדינה"

מבקר המדינה קובע כי מדינת ישראל אינה ערוכה להתמודדות עם הגידול המואץ בהתחייבויות לפנסיה, וכי על משרד האוצר לבצע עבודת ניתוח מקיפה של השפעות הגידול - ולהגיש בהקדם מסקנות למקבלי ההחלטות

17תגובות

דו"ח מבקר המדינה מתריע כי ישראל אינה ערוכה להתמודד עם הגידול המואץ בחובותיה לגמלאי הפנסיה התקציבית ולגמלאות הזקנה של הביטוח הלאומי - וכי המצב הקיים מהווה איום על היציבות הפיסקלית של המדינה. לדעת משרד המבקר, הגידול הניכר בתשלומי הגמלאות של הביטוח לאומי ושל הפנסיה התקציבית מחייב את האוצר לבצע עבודה מקיפה, שתנתח את ההשפעות של מגמה זו על היציבות הפיסקלית בעתיד, ותגיש את מסקנותיה בהקדם למקבלי ההחלטות.

התחייבויות המדינה בגין פנסיה תקציבית לעובדיה נאמדות ב-577 מיליארד שקל, לפי הדו"חות הכספיים של החשב הכללי באוצר - כ–31% מסך התחייבויות המדינה לטווח ארוך. ב–2013 שילמה המדינה לגמלאיה כ–18 מיליארד שקל בגין הפנסיה התקציבית, וסכום זה יגדל בשנים הקרובות עד לכ-26 מיליארד שקל ב-2032.

לדעת המבקר, "מגמה זו, שמשמעותה נטל תקציבי גדל והולך, מחייבת את המדינה לבחון בחינה מדוקדקת ומעמיקה את יכולתה לשאת בו בעתיד". המבקר מעיר שכבר בדו"ח קודם, מ–2009, קבע כי "אגף התקציבים באוצר לא הכין מסמכים על ניתוח כולל שנדרש בנושא. תהליך המעקב אחר היקף הנטל העתידי שיוטל על תקציב המדינה בשל חבות הפנסיה התקציבית אינו שקוף, ולא התבצע תיעוד שלפיו אמורות להתקבל החלטות".

מיכל פתאל

ההחלטה לא יושמה

המבקר מציין שב–2005 החליטה הממשלה כי אם המשא ומתן שלה עם ההסתדרות לא יישא פרי, יוביל שר האוצר באותה שנה הצעת חוק, שלפיה יועלה מה–1 בינואר 2009 ואילך מדרג הניכוי מהשכר עבור פנסיה תקציבית במשך השנים, עד לשיעור של 5.5% מהמשכורת הקובעת. לדברי המבקר, עד מועד סיום הביקורת לא יושמה ההחלטה, ואי־היישום לא הובא לדיון בממשלה.

בבירור שעשו נציגי משרד מבקר המדינה עם אנשי אגף התקציבים באוצר בספטמבר 2013, ציינו אנשי האוצר כי הם ערים לחלק הניכר שתשלומי הפנסיה התקציבית תופסים בכלל התקציב, וכי בעבר התקיימו באגף דיונים שבהם נבחן הצורך להעלות את שיעור ההשתתפות של העובדים במימון הפנסיה התקציבית שלהם, אך בדיונים אלו לא התקבלה החלטה מעשית. כאשר ביקש משרד מבקר המדינה לקבל את הפרוטוקולים של הדיונים האלה, טענו אנשי אגף התקציבים כי הם אינם מצויים ברשותם.

מבקר המדינה כותב כי הוא "רואה בחומרה את התופעה החוזרת ונשנית, שלפיה בזמן ביצוע הביקורת מוסרים נציגי אגף התקציבים כי הם מבצעים עבודות מטה ופועלים לקבלת החלטות, אך כשהם נדרשים לבסס את דבריהם באמצעות מסמכים, הם משיבים כי אלה אינם בידם".

בתשובת אגף התקציבים נכתב כי בעקבות החלטת הממשלה מ-2005, התקיימו דיונים מול ההסתדרות כחלק מקידום התוכנית הכלכלית, וביניהם בשאלת ההתחייבויות האקטואריות. במהלך דיונים אלה הוחלט, מבלי שנחתם הסכם, לא לקדם תיקוני חקיקה להגדלת היקף ההפרשות. הנושא עולה מעת לעת בדיונים פנימיים באגף.

לשפר את איכות קבלת ההחלטות

לפי המבקר, לביטוח הלאומי היו בסוף 2012 התחייבויות של 439.9 מיליארד שקל למבוטחים, שלגביהן נוצרה עילה לזכאות לגמלה. רוב הסכום, 265.7 מיליארד שקל, הוא התחייבויות בגין גמלאות זקנה ושארים (יתרת הסכום היא גמלאות בגין נכות כללית, נכות עקב פגיעה בעבודה וסיעוד). ההתחייבויות גדלו בכ–58 מיליארד שקל (כ–15%), לעומת 2011, בין השאר בשל העלאת גילאי התמותה הממוצעים.

המבקר מציין כי, ב"דו"ח האקטוארי המלא" ל–31 בדצמבר 2010, שפירסם הביטוח הלאומי ביולי 2013, נכתב כי "הבעיה העיקרית באיזון המוסד לביטוח לאומי היא הגידול המהיר של האוכלוסייה המבוגרת ביחס לאוכלוסייה הצעירה. מגמה זו ידועה זה זמן רב והמצב ברוב המדינות המערביות קיצוני יותר מאשר במדינת ישראל. בחלק מהמדינות כבר החלו לטפל בבעיה לפני שנים רבות ודאגו שבמקביל למחויבויות, יהיה ביטחון שהתוכנית העדכנית תוכל לעמוד בתשלומים הנדרשים. בעשור האחרון, גם בישראל נעשו כמה צעדים לטפל בבעיה, כמו הצמדת הקצבאות למדד במקום לשכר ודחיית גיל הפרישה".

עוד נכתב בדו"ח האקטוארי כי "כבר ב–2010 התקבולים של המוסד היו נמוכים מתשלומי המוסד. בעתיד, התשלומים צפויים לגדול בקצב מהיר יותר מאשר התקבולים. מצב זה מאט את קצב הגידול של הקרן, עד שב–2024 הקרן תתחיל לקטון, ובסביבות 2042 — תתרוקן. מאותו רגע המוסד ימצא בגירעון תזרימי, וללא מימון נוסף הוא לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי חוק".

המבקר סבור כי ראוי שהאוצר יצרף לדו"חותיו הכספיים תחזיות על שיעור הגירעון החשבונאי הממשלתי המצטבר כשיעור מהתמ"ג, כנהוג במדינות המתקדמות בעולם, כדי שמקבלי ההחלטות יוכלו להשתמש בדו"חות ככלי ניהולי, וכדי לאפשר לממשלה להיערך לשינויים הצפויים ולשפר את איכות קבלת ההחלטות.

המבקר מזכיר כי ב-2008 נחתם בין משרדי האוצר והביטחון הסכם בדבר מעבר משרתי הקבע לפנסיה צוברת. בהסכם נקבע כי עובדים במסלול של פנסיה צוברת אשר פרשו פרישה מוקדמת, יזכו לתשלומי גמלת גישור תקציבית, שימומנו מתקציב המדינה. זכאותם של עובדים אלה לתשלומים האמורים תהיה מיום פרישתם משירות קבע בצה"ל ועד הגיעם לגיל הפרישה.

החשכ"ל כתב למבקר כי "בדו"ח הכספי של ממשלת ישראל (...) צוין באופן מפורש כי החבות האקטוארית אינה כוללת את ההתחייבויות לתשלום קצבאות לעובדים המבוטחים בקרנות הפנסיה בתקופת הפרישה המוקדמת. אנו נערכים לביצוע החישוב כאמור ולבדיקה לעניין הכללתו בדו"חות הבאים". ממשרד האוצר נמסר בתגובה כי "במשרד קיבלו את הדו"ח ולומדים את המלצותיו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#