הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל לא השיגה מטרותיה - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

הרפורמה ברשות מקרקעי ישראל לא השיגה מטרותיה

דו"ח מבקר המדינה קובע כי המדינה השקיעה יותר מ–200 מיליון שקל כדי לייעל את הרשות, אך מנהל רשות מקרקעי ישראל, בנצי ליברמן, "ביצע שינויים מהותיים ברפומה ושמט את הבסיס שעליו הונחה" ■ ליברמן: "התוצאות מדברות בעד עצמן, הגענו לשיאים בכל המדדים"

13תגובות

בדו"ח שהוקדש לרפורמה ברשות מקרקעי ישראל (לשעבר מינהל מקרקעי ישראל), מותח מבקר המדינה ביקורת חריפה על האופן שבו יושמה הרפורמה תחת הנהלתו של מנהל הרשות בשלוש השנים האחרונות, בנצי ליברמן. בראש ובראשונה מגלה המבקר כי אף שהמדינה השקיעה ביישום הרפורמה מאות מיליוני שקלים, בין היתר כדי לייעל את המערכת ולהעביר חלק מתפקידיה לחברות חיצוניות, בפועל כוח האדם כמעט לא צומצם כלל.

על פי מתווה הרפורמה, אמורים היו לפרוש כ–200 עובדים בתנאי פרישה מוגדלים וכ–100 עובדים חדשים ומקצועיים אמורים היו להיקלט. זאת במטרה לצמצם את מספר העובדים ברשות ולייעל את המערכת. ואולם, "בפועל פרשו 184 עובדים בלבד, בעלות של כ-150 מיליון שקל, ולצורך יישום המתווה המעודכן גייס מנהל הרשות כ–170 עובדים חדשים", כותב המבקר. "באופן זה, המטרה שלשמה עודדה הממשלה פרישת עובדים - התייעלות המערכת - לא הושגה". מלבד מענקי הפרישה הנדיבים, הוצאות המדינה בגין הרפורמה כללו מענק חד־פעמי בסך 12.5 מיליון שקל לעובדים שנותרו, ו–44 מיליון שקל הוצאות שונות, בעיקר בעבור אנשי מקצוע ויועצים, ובסך הכל 206.5 מיליון שקל.

לדו"ח המלא של מבקר המדינה לחצו כאן

בנוסף לכך כללה הרפורמה תוספות שכר של יותר מ–35 מיליון שקל בשנה לעובדי הרשות. "על פי נתוני השכר בפועל, תוספת השכר הממוצעת שיקבל עובד בעקבות הרפורמה (ללא מענקים או תוספות שנתיות) היא כ–4,300 שקל בחודש - קרי גידול של כ–36% לעומת השכר הממוצע לעובד לפני הרפורמה". זאת בניגוד לסיכום עם הממונה על השכר באוצר, שלפיו השכר הממוצע יגדל בלא יותר מ–20%, כולל מענקים. "לדעת משרד מבקר המדינה, גידול זה נובע מהתוספת שקיבלו העובדים בעת שיבוצם לתפקיד החדש, שבמהלכו קודמו רובם בדרגה או בשתי דרגות נוספות", נכתב בדו"ח.

שחר ששון

נקודה לא פחות מטרידה בדו"ח היא ממצאי המבקר שלפיהם הרפורמה כלל לא השיגה את המטרות שייעדה לה הממשלה. בנקודה זו מטיל המבקר את האשמה על מנהל הרשות ליברמן, שערך שינויים מרחיקי לכת בתוואי הרפורמה שנקבע, וכן על אגף התקציבים באוצר, שחרף הסתייגויותיו הרבות אישר לבסוף את השינויים. גם ליברמן וגם האוצר, קובע המבקר, היו צריכים להחזיר את הרפורמה לשולחן הממשלה, שכן מדובר היה ברפורמה שונה לחלוטין מזו שאישרה בממשלה בתחילה.

רפורמה שונה מזו שאישרה הממשלה

הרפורמה המקורית שקבעה הממשלה הגדירה שלוש מטרות עיקריות: שינוי פנים־ארגוני מקיף במינהל והפיכתו לרשות העוסקת בעיקר בהקצאה ובשיווק של קרקעות מדינה; הקניית בעלות על מקרקעין עירוניים המיועדים למגורים ולתעסוקה לבעלי חוזי חכירה במטרה "לצמצם את החיכוך" בין החוכרים לבין הרשות; העברת מרבית תחומי השירות למיקור חוץ והעברת האחריות לתכנון ולפיתוח הקרקע מהרשות לרשויות המקומיות ולמשרד הבינוי והשיכון. המבקר מצא כי לפי ההסכם שנחתם בין המדינה, המינהל וההסתדרות תחת המנהל הקודם, ירון ביבי, המבנה הארגוני אכן שונה באופן התומך ברפורמה, כל מרחבי חטיבת השירות בוטלו ונותר בה רק מטה, וגם בחטיבה העסקית צפוי מספר המרחבים להצטמצם.

ואולם, "בפועל, עם מינויו של ליברמן למנהל הרשות, הוא שינה את המתווה המקורי וקבע כי לחטיבה העסקית יהיו שישה מרחבים, כמספר המחוזות שהיו בה לפני הרפורמה, ולחטיבת השירות ייתוספו חמישה מרחבים. כמו כן, הוא פעל לשיבוץ מחודש של העובדים תוך ביצוע שינויים ארגוניים מהותיים", נכתב. יוצא אפוא כי המנהל הנוכחי שימר את המצב שבו היתה הרשות לפני יישום הרפורמה - קרי מצב של חיכוך מתמיד עם החוכרים - ובכך שמט את הבסיס שעליו הונחה הרפורמה. לדעת המבקר, לאור השינויים שביצע המנהל הנוכחי, היה עליו להביא את המתווה החדש לאישור הממשלה - דבר שלא נעשה".

לבסוף, הדו"ח מצא כי בחלק מהמינויים לתפקידים בכירים שבוצעו ברשות תחת ליברמן, לא נשמר עיקרון השקיפות. את עיקר תשומת הלב מפנה הדו"ח להליך מינויה של סגניתו של ליברמן, ליאורה טושינסקי. המבקר מציין כי ועדת המכרזים שבחרה בה עשתה זאת פה אחד, וכי נימוקי הבחירה צוינו בפרוטוקול. עם זאת, המבקר מעיר כי בפרוטוקול לא צוינה העובדה כי בין טושינסקי וליברמן, שהיה חבר בוועדה, "התקיימו קשרי עבודה קרובים וממושכים שהתמשכו על פני 11 שנים".

"עורך הביקורת לא מבין מהי רפורמה"

בשיחה עם TheMarker תקף ליברמן בחריפות את עורך הביקורת מטעם משרד מבקר המדינה, שלדבריו "לא מבין מהי רפורמה ולא יודע לבחון אותה, ולכן המסקנות שלו שגויות. כדי לבחון אם הרפורמה הצליחה או לא, צריך לבחון דבר אחד – והוא התוצאות בשטח. ב–2013 התוצאות דיברו בעד עצמן, והגענו לשיאים בכמעט כל המדדים". בין היתר הצביע ליברמן על כך שב–2013 עלה מספר העסקות לשיווק קרקע לכ–30 אלף יחידות, לעומת 22–25 אלף בשנים שקדמו לה. "כשהמציאות מובהקת כל כך, מבחינתי הביקורת הזאת היא היסטוריה. מעבר לכך, כל שינוי שנעשה במתווה הרפורמה אושר בידי מועצת מקרקעי ישראל ומשרד האוצר".

המדינה הוצאה הרבה כסף כדי לצמצם את כוח האדם, אך לפי הביקורת הוא כלל לא צומצם.

"זה נכון שהיינו אמורים להצטמצם ב–100 אנשים. אבל מי עושה עסקות? מי מתכנן? אנשים. אדרבא, קבינט הדיור אמור לאשר לי תוספת כוח אדם, כי מה שיפתור את משבר הדיור הוא פעילות אינטנסיבית ומוגברת שלנו בשיווק הקרקע. הדבר החשוב ביותר הוא אם התוצרים שאנחנו בסופו של דבר מייצרים הם אפקטיביים".

נמצאו גם תוספות שכר שמנות, מעבר לכל פרופורציה, לעובדים.

"מי שרוצה שרשות מקרקעי ישראל תעמוד ביעדים שלה, צריך לדעת גם לשלם בעבור אנשים טובים. אנחנו מתמודדים בבתי המשפט עם משרדי עורכי הדין הטובים והיקרים בישראל. אנחנו לא יכולים לשלם לאנשים שלנו משכורות רעב".

לגבי ממצאי המבקר על הליך מינויה של טושינסקי אמר ליברמן: "המכרז בוצע בידי נציבות שירות המדינה, ואחת החברות בוועדה היתה לא אחרת מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה באותה העת, עו"ד שרית דנה. אני סיפרתי בדיונים על ניסיוני האישי והמוצלח בעבודה עם ליאורה, ואין לי מושג למה זה לא בפרוטוקול, לא אני כתבתי אותו. אני שמח מאוד על המינוי של ליאורה, כי בלעדיה לא היתה רפורמה".

שר השיכון אורי אריאל התייחס אף הוא לדו"ח המבקר, ואמר: "העדכונים וההתאמות שהוכנסו ברפורמה ואושרו על ידי מועצת המינהל הם שאיפשרו לרשות מקרקעי ישראל לעמוד ביעדי השיווק והם שאיפשרו את שיפור השירות וההתייעלות שנעשו בעבודת הרשות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#