דו"ח המבקר |

שילוב בעלי מוגבלויות: סבך ביורוקרטי, היעדר תיאום בין הגופים המטפלים והמלצות שלא יושמו

המבקר: "הממצאים מעלים תמונה עגומה, 82% ממקבלי קצבת נכות כללית אינם מועסקים" ■ מינהל מחקר וכלכלה העריך כי סך אובדן התוצר למשק בשל אבטלה של בעלי מוגבלות הוא כ–5 מיליארד שקל בשנה

הילה ויסברג
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

היעדר תיאום בין הגופים המטפלים באנשים עם מוגבלות וכן ביורוקרטיה מסורבלת, היעדר גוף מרכזי העוסק באוכלוסייה זו והיעדר ייצוג הולם של אנשים עם מוגבלות במגזר הציבורי - אלה הם רק חלק מהממצאים הקשים שמצוינים בדו"ח מבקר המדינה, המבוססים על בדיקה שנערכה בין ינואר לאוגוסט 2013.

"ממצאי הביקורת מעלים תמונה עגומה בכל הנוגע לשילובם של אנשים עם מוגבלות בתעסוקה", נכתב בדו"ח. "כ–82% ממקבלי קצבת נכות כללית אינם מועסקים. 76% מקרב האנשים עם מוגבלות הכשירים רפואית לשיקום תעסוקתי כלשהו לא קיבלו שירותי שיקום תעסוקתי, אף שרבים מהם היו יכולים להיעזר בשירותים אלה כדי להשתלב בעבודה".

לדו"ח המלא של מבקר המדינה לחצו כאן

על פי הדו"ח, בעיה עיקרית המקשה על שילוב מיטבי של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה ובחברה היא היעדר תיאום מספק בין הגופים המטפלים בהם, תוך סרבול ביורוקרטי. "אדם עם מוגבלות המנסה להשתלב בתעסוקה ניצב מול סבך ביורוקרטי - משרדי ממשלה ומוסדות רבים, ובעיקר משרד הרווחה, משרד הכלכלה והביטוח הלאומי. גופים אלה פועלים באופן עצמאי, ללא תיאום מוקדם וללא הסדרת העבודה ביניהם; בנקודות ההשקה ביניהם מתגלעות מחלוקות בין־ארגוניות רבות. כל גורם ממשלתי מרכז בנפרד את המידע שצבר, ואין אפשרות לדעת בגוף אחד אם פלוני קיבל בעבר שיקום תעסוקתי אצל גוף אחר".

כיתת לימוד של בעלי מוגבלויותצילום: אייל טואג

בדו"ח מצוין כי אף שחלפו כשמונה שנים מאז הגישה ועדת לרון, לקידום אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית, את המלצותיה לממשלה - המלצות עיקריות לא יושמו. "הממשלה לא העניקה לוועדת המעקב ליישום דו"ח לרון את הסמכויות הנדרשות למילוי התפקיד ולהכרעה במצבים של מחלוקות בין־משרדיות", נכתב. כמו כן, אף שהוועדה המליצה על הקמת גוף מתכלל לעניין, "עדיין לא קם גורם מתכלל בתחום זה".

חוק לרון חוקק ב–2008, וקבע מתן אפשרות לאנשים עם מוגבלות לצאת לעבודה ללא חשש מאובדן מלא של קצבת נכות כללית. עם זאת, הוא לא הביא לגידול מספק בשיעורי התעסוקה של בעלי מוגבלות, בין השאר בשל אי אמון מצד אוכלוסיית הנכים והיעדר הסברה מספקת מצדו של הביטוח הלאומי.

עקב כל הגורמים האלה, נתוני התעסוקה של בעלי המוגבלויות אינם מספקים: רק כמחצית (51%) מהם, כ–750 אלף איש, מעוסקים, לעומת 74% בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות. שיעור התעסוקה בקרב אנשים עם מוגבלות חמורה נמוך אף יותר, כ–34%, ומקרב מקבלי קצבת נכות כללית מועסקים 18% בלבד.

מצב זה מייצר נטל כלכלי כבד על המשק הישראלי. סך אובדן התוצר המשקי לשנה בשל אבטלה של אנשים עם מוגבלות הוא כ–5 מיליארד שקל, לפי הערכת מינהל מחקר וכלכלה שבמשרד הכלכלה ל–2012.

המלצה חשובה של ועדת לרון, הקמת שני מודלים של "תחנת שירות אחת" (One Stop Center) עבור בעלי מוגבלויות - האחת במשרד הרווחה ומיועדת לאנשים שאינם מתאימים לתעסוקה בשוק החופשי, והשנייה במשרד הכלכלה והתמחותה בהשמה - לא יושמה. "ב–2006–2013 התגלעו מחלוקות בין משרדי הממשלה, בין היתר בנוגע לגורם שיוביל את הקמת התחנה להשמה בשוק החופשי, לאוכלוסיית היעד שלה ולאופי הטיפול שיוצע בה, ורבות מהן נותרו ללא הכרעה", נכתב בדו"ח.

עוד נמצא כי אף שהוראות חוק שירות המדינה קובע חובת ייצוג הולם בשירות המדינה לאנשים עם מוגבלות, שיעור העסקתם הוא כ–2%, בעוד ששיעורם באוכלוסייה גדול מ–5%. "נציבות שירות המדינה לא פעלה באופן יזום לקידום ייצוגם ההולם של אנשים עם מוגבלות בשירות המדינה, והיקף העסקתם בשירות המדינה נותר נמוך כשהיה", כותב המבקר.

המבקר משתמש במלים חריפות בהתייחסותו לפעילות הלוקה בחסר של המגזר הציבורי בעניין בעלי המוגבלויות: "במגזר הציבורי, אשר אמור להיות החלוץ לפני המחנה בהעסקת אנשים עם מוגבלות, תמונת המצב עגומה. בשירות המדינה, שעליו חלה חובה להעדפה מתקנת, שיעורם של האנשים עם מוגבלות מקרב עובדי המדינה נמוך כשהיה, ללא שיפור משמעותי, ונציבות שירות המדינה אינה עומדת בדרישות חוק המינויים.

"נוסף על כך, אין חובת דיווח בכל הנוגע להעסקת אנשים עם מוגבלות בתאגידים הציבוריים, בחברות הממשלתיות וברשויות המקומיות, ומנגנוני דיווח דוגמת אלה החלים על שירות המדינה והקיימים בנוגע לאוכלוסיות חלשות אחרות - אינם בנמצא".

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) מסרה בתגובה לממצאי דוח המבקר: "החסמים העומדים כיום בפני אדם עם מוגבלות בדרכו לתעסוקה נובעים הן מחששות ודעות קדומות של מעסיקים והן מהעובדה שהטיפול בנושא מפוזר עדיין בין שלושה משרדים ממשלתיים שונים. יש להמשיך ולפעול ליצירת גוף אחד משולב שיפחית את הביורוקרטיה,  יגביר את השילוב ויהפוך אנשים עם מוגבלויות בישראל מאוכלוסייה נתמכת לאזרחים יצרניים שתורמים למדינה ולחברה".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker