דו"ח המבקר

רשות השידור: "התנהלות לקויה, רשלנית ולא מקצועית"

מממצאי דו"ח מבקר המדינה עולה כי הרשות זילזלה בכספי ציבור, התרשלה בתפקידה לשימור ארכיון הרשות, קיימה מכרזים ללא שקיפות ותוך חשש להעברת כספים משיקולים לא עניינים

נתי טוקר
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

רשות השידור כבר ידועה כגוף מסואב, שנכשל בתפקידו הציבורי ומבזבז בכל שנה כמעט מיליארד שקל. על הפרק עומדת הצעת החוק של שר התקשורת, גלעד ארדן, שאושרה בממשלה, לסגירת רשות השידור והקמת גוף חדש לשידור הציבורי.

הצעת החוק הזו מקבלת דחיפה משמעותית מממצאי דו"ח המבקר שעסקו ברשות השידור. הממצאים מעלים כי הרשות זילזלה בכספי ציבור, התרשלה בתפקידה לשימור ארכיון הרשות, קיימה מכרזים ללא שקיפות ותוך חשש להעברת כספים משיקולים לא עניינים. במקרים רבים התנהלות הרשות מעלה חשד למעשים חמורים במיוחד.

ההפקות הקנויות: "חשש להעדפת הפקות משיקולים לא עניינים"

פרק נרחב בדו"ח המבקר הוקדש לאופן הטיפול של רשות השידור ברכש הפקות קנויות בשוק הישראלי, שעליהן הרשות הוציאה ואמורה להוציא כ–240 מיליון שקל ב–2012–2014.

רשות השידורצילום: יעל אנגלהרט

צופי ערוץ 1 בוודאי הבינו מזה זמן רב כי למעט כמה פנינים פה ושם, רוב לוח השידורים של ערוץ 1 אינו אטרקטיבי במיוחד, וגם לא מציג תוכן איכותי שיכול להיות אלטרנטיבה לערוצים המסחריים. גם בתקופות שלוח השידורים של ערוץ 1 כלל תוכניות חדשות, חלק מהן היו תוכניות אירוח שהשיגו אחוזי רייטינג מזעריים. בהן אפשר למנות את "נפגשים בשישי עם יענקל'ה מנדל, בעלות גבוהה של כ–4 מיליון שקל ל–26 תוכניות ב–2012, או "שישי עם טל ברמן", בעלות של 5.7 מיליון שקל ל–20 תוכניות.

לדו"ח המלא של מבקר המדינה לחצו כאן

אם יש צורך להבין כיצד נוצר מצב שבו עשרות מיליוני שקלים של רשות השידור בוזבזו לריק על תוכניות אירוח ובידור כושלות, הרי שדו"ח המבקר מספק את התשובות: רוב ההפקות זרמו, בניגוד לנהלים ובחוסר שקיפות, למפיקים ספציפיים, לא היה פיקוח על ההפקות ולא נקבעו יעדים.

הרשות קבעה בתחילה נוהל כי רק 30% מההפקות יאושרו בפניות יזומות של מפיקים לרשות, וכל השאר יהיו באמצעות קול קורא שיאפשר לגופים רבים להציע הצעות ולבחור את הטובה מביניהן. בנהלים החדשים, שיעור ההפקות היזומות עלה ל–50%, אך בפועל גילה המבקר כי בתקופת הביקורת 77% מכלל ההפקות (80 מיליון שקל) היו בחוזה ישיר של הרשות עם מפיקים, מבלי שפורסם קול קורא.

מדברי המבקר עולה כי מסלול אישור כזה פותח למתן הפקות בעשרות מיליוני שקלים למפיקים ספציפיים משיקולים לא עניינים. "הנתונים מלמדים שהרשות ניצלה את מסלול הפנייה היזומה בדרך שאינה עולה בקנה אחד עם הנוהל ובאופן בלתי סביר", כותב המבקר. הוא הוסיף כי "מציאות זו מעלה חשש כבד שפנייה יזומה היא דרך לעקוף את העקרונות היסודיים של תחרות הוגנת ושוויונית ואת הנחיות הנוהל, והיא עלולה לאפשר העדפה של הפקות מסוימות על פני אחרות משיקולים לא ענייניים". עם זאת, ברשות טענו בתגובה כי ב–2012 היא התקשרה עם מפיקים שהגישו הצעות בשל הדחיפות, ואילו ב–2013 רק 25% מרכש ההפקות נעשה בפניות יזומות.

גלעד ארדן מציג את מסקנות ועדת לנדס לרשות השידורצילום: דניאל בר און

גם הליך בחירת ההצעות היזומות של המפיקים נעשה, לפי המבקר, בחוסר שקיפות וללא נימוקים מדוע הפקה כזו אושרה ואחרת לא. החלטות של ועדת ההתקשרויות הנוגעות לרכש הפקות במיליוני שקלים התקבלו ללא דיון מקצועי ויסודי, או כלל ללא דיון. הסכומים גם הוצאו מבלי שהרשות הציגה במשך זמן רב תוכנית עבודה שנתית או יעדים, ואפילו לא הכינה מראש רשימת נושאים וז'אנרים לרכש ההפקות.

האנדרלמוסיה חגגה גם בכל הנוגע לסכומים שהרשות היתה אמורה להוציא על הפקות. ועדת ההתקשרויות של הרשות אישרה לרכוש הפקות בתקופת הביקורת בהיקף של 278 מיליון שקל, בעוד שלרשות היה רק סכום של 144 מיליון שקל להוציא.

עוד מצא המבקר, כי ככל הנראה ברשות חששו כי לא יעמדו בהוראות החוק בנוגע לחתימת חוזים בהיקף הנדרש על פי החוק, ולכן בחודשים האחרונים של 2012 ו–2013 נחתמו חוזים ב–21 ו–24 מיליון שקל, בהתאמה. חתימת חוזים בלחץ כזה, מציין המבקר, לא איפשרה לרשות למצות את המשא ומתן מול המפיקים.

ב–2006 נחקק החוק המחייב את הרשות להוציא 36% מכלל הכנסותיה על רכש הפקות מהשוק הישראלי. אלא שהרשות לא עמדה בתנאים אלה והוציאה רק 3%–5% - מיליוני שקלים בודדים - על הפקות קנויות, וזאת לאחר שלשר האחראי - אז ראש הממשלה, בנימין נתניהו - היתה הסמכות להפחית את מחויבויות התוכן של הרשות. אלא שעתירה לבג"ץ שהגישו ארגוני היוצרים הביאה לתיקון החוק ועיגון המחויבויות בחוק רשות השידור, ולכן הרשות נאלצה לעמוד בהוראות החוק והולציא את הסכומים המלאים.

על הנייר, רשות השידור אכן עמדה בכך. היא הוציאה כ–75 מיליון בכל אחת מהשנים 2001 ו–2012, וב–2014 היא אמורה להוציא 90 מיליון שקל. אלא שכדי לעמוד בהוראות החוק נראה כי ברשות קיצרו הליכים: במארס 2012 שינתה הנהלת הרשות את נוהל ההתקשרויות עם מפיקים, ואיפשרה לעצמה חופש פעולה הרבה גבוה יותר: אין צורך לציין אמות מידה להצעה הטובה ביותר. "הנחיות הנוהל החדש צימצמו את הבניית שיקול הדעת המקצועי לבחירת ההצעה הטובה ביותר, והקטינו את השקיפות בתהליך הבחירה", כותב המבקר.

המבקר גם גילה כי הרשות לא פיקחה כראוי על ההפקות החיצוניות. כך למשל, הרשות אישרה הסכם להפקת תוכנית בידור בעלות של 213 אלף שקל תמורת חמישה ימי צילום בשטח, אך בפועל התקיים רק יום צילום אחד. במקרה אחר הרשות אישרה תקציב של 7.4 מיליון שקל לסדרה דרמה, וזאת מבלי שהגיע לידיה התסריט של התוכנית. מקרה מוזר וחמור במיוחד היה באירוע הצדעה שקיימה הרשות, בעלות של 400 אלף שקל. בהסכם עם המפיק נכתב כי ישולמו 90 אלף שקל שכר לאמנים ושחקנים ו–6,000 לתסריטאי. בפועל, יו"ר ארגון אמ"י הכריז מעל גבי הבמה כי כל האמנים הופיעו בהתנדבות, והמבקר גילה כי כלל לא שולם להם את השכר. בסך הכל שילמה הרשות 122 אלף שקל מיותרים לאותה הפקה.

אמיר גילת
אמיר גילתצילום: דודו בכר

ארכיון הרשות: סכנת התכלות וארגזים ש"נעלמו"

המבקר הקדיש דו"ח נרחב במיוחד לאופן הטיפול של רשות השידור בארכיונים שלה, הכוללים אוספים גדולים ובלעדיים של קטעי קול ווידיאו מלפני הקמת מדינת ישראל ועד היום, שהם בעלי ערך היסטורי רב. החומרים מאוחסנים, לפי המבקר, בתנאים ירודים, וארגזים של חומרים ארכיוניים פשוט "נעלמו"; חומרים אחרים מוחזקים אצל עורכים ברשות השידור, באוסף ארכיון שהקימו לעצמם.

הדו"ח כולל תמונות שצילמו אנשי המבקר בארכיונים ומציגים את מצבם הקשה של התקליטים והסרטים. עוד מעלה דו"ח המבקר כי הרשות לא הפעילה מערך גיבוי לתכנים, ובמקרה אחד אירעה תקלה וחומרים ששודרו במשך תשעה חודשים ב–2008 ברדיו נמחקו ולא ניתן לשחזרם.

המצב הבעייתי הזה לא מנע מהרשות לבזבז מיליוני שקלים בתשלום לחברות פרטיות עבור פרויקטים שלא יושמו. כך, רשות השידור חתמה ב–2008 חוזה עם אוניברסיטת הרווארד בארה"ב, שהיתה אמורה לממן את המרת החומרים לפורמט דיגיטלי, אלא שברשות לא היה גורם שהיה אחראי על מימוש הפרויקט, וחמש שנים לאחר מכן, ב–2013, הפרויקט עדיין לא הושלם. כך למשל, בארכיון הרדיו רק כ–30% מהסלילים הומרו, ואילו פרויקט הדיגיטציה בארכיון הטלוויזיה כלל לא החל, והרשות עוד לא חתמה על ההסכם עם החברה הפרטית שקובע את נוהלי העבודה.

כדי לבצע את הדיגיטציה יש צורך בשיקום הסרטים. ועדת המכרזים של הרשות אישרה תקציב של 5 מיליון שקל לשיקום הסרטים, אלא שהמבקר גילה כי סכום זה יספיק ל–13% מהחומר בלבד. הרשות לא פיקחה כראוי על מימוש ההסכם, וב-2013 הודיע מנכ"ל הרשות על הפסקת ההתקשורת.

גם החלטות בממשלה ובכנסת והקצאות תקציב לשיקום הארכיון לא מומשו, שכן הוועד המנהל ברשות עדיין לא קבע כללים ליישום התוכנית. בשל המצב, הציבור גם לא יכול לקבל חומרים מארכיון רשות השידור, והרשות גם נפגעת שהיתה יכולה להגיע להכנסות ממכירת החומרים. הרשות הכניסה 2.1 מיליון שקל בשנים 2010–2012 רק ממכירת העתקים של תוכניות טלוויזיה.

מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחםצילום: רפי דלויה

בשלב זה, החומרים בארכיון נשמרים בתנאים ירודים במיוחד. לפי המבקר, כ–208 אלף שעות שידור של ארכיון הטלוויזיה נשמרים ב–15 אולמות בבניין הטלוויזיה ברשות בתנאים חמים ולחים ותוך הצטברות אבק, שמעצימים את התכלות הסרטים. כבר כעת, התגלה בבדיקה, חלק מחומרי הארכיון נפגעו מ"תסמונת חומץ", כך שיקשה מאוד לשחזרם. בארכיון הרדיו שמורים חומרים המכילים 80 אלף שעות הקלטה, וגם הוא אינו עומד בתנאי השימור והגניזה. כך למשל, אין מערכת לגילוי וכיבוי אש בחדרי הארכיון, למרות התראות של הממונה על תחום הבטיחות ברשות, והרשות גם התעלמה, לפי רשות הכבאות, מדרישות הבטיחות שנשלחו אליה.

מחדל הארכיון לא התחיל כעת. כבר ב–2004 נחתם חוזה עם חברה פרטית לדיגיטציה של חומרי הרשות, אך ההתקשורת הופסקה לאחר שהחברה קיבלה 5 מיליון שקל רק עבור שלבי התכנון. "בארכיון הרדיו שמורים חומרים מ–1936, המכילים מידע היסטורי רב הנוגע למורשת של העם והמדינה, שחשיבותו רבה וערכו לא יסולא בפז. למרות זאת, ואף על פי שגורם חיצוני נותן את רוב המימון לפרויקט הדיגיטציה ברדיו, הרשות לא דאגה לסיים את שימור חומרי ארכיון הרדיו הנמצאים בסכנת התכלות", כותב המבקר.

המבקר גם מציג את היד הקלה ברשות השידור בכל הקשור להוצאת כספי ציבור. כך, סמנכ"ל הטכנולוגיות של הרשות, רפי יהושע, אישר תקציב של 5 מיליון שקל לשיקום סטי הפילים של הטלוויזיה בלא שהוצג כל נתון המבסס מדוע נדרש תקציב כזה.

המעבר ל-HD: איך הפך מכרז ב–7 מיליון שקל ל–23 מיליון שקל?

ערוץ 1 הוא הראשון מבין ערוצי הברודקאסט הישראליים שעברו לשידור באיכות HD. ואולם הדרך לשם, מתברר, היתה יקרה, בזבזנית ולא יעילה. הרשות השקיעה ב–2010–2013 סכום של 28 מיליון שקל במעבר לפורמט HD, שכלל הקמת מרכז שידור, חדרי עריכה, חדרי שרתים וחדרים נוספים. אלא שהמבקר גילה כי לא מונה לפרויקט מנהל ראשי והוא נעשה ללא כל תוכנית עבודה.

עוד נמצא כי המכרזים שהרשות הוציאה לרכישת ציוד, לפי המבקר, היו לקויים ולא כללו תחשיבים התומכים באומדן שווי ההתקשרות. בחלק מהמקרים הרשות הציגה לוועדת המכרזים סכום נמוך להתקשרויות, אך ועדת המכרזים דווקא אישרה סכום גבוה יותר. הפערים האלה הגיעו ל-19 מיליון שקל.

כך למשל, הרשות ביקשה 7 מיליון שקל לרכישת ציוד, אך בוועדת המכרזים אושר לה סכום של 23 מיליון שקל; לצורכי בינוי אולפן ביקשה הרשות 3 מיליון שקל, וקיבלה יותר מ–6 מיליון שקל. ברשות הסבירו כי עלו דרישות מקצועיות חדשות שהביאו לגידול בתקציב. מקרה דומה היה גם במכרז לרכישת ציוד ותוכנה במסגרת של 7 מיליון שקל, אלא שוועדת המכרזים של הרשות אישרה ארבע פעמים להאריך את ההתקשרות עד לסכום של 24 מיליון שקל.

מזה כמה שנים נפוץ ברשות השידור סיפור המכרז על תפאורת אולפן ה–HD, וכעת גם המבקר מתייחס אליו. ועדת המכרזים של הרשות אישרה לצאת למכרז בעלות גבוהה של 9 מיליון שקל להקמת תפאורה באולפנים, וזאת לפי המבקר, ללא שהוגש לוועדה אפילו מפרט של מה כוללת אותה התפאורה. כמה חודשים לאחר מכן עלה לפתע סכום המכרז ל–14 מיליון שקל, שוב מבלי שהוצגו לוועדת המכרזים העלויות השונות וההצדקה להעלאה. אלא שדוד חיון, יו"ר ועדת 250 ברשות האחראית על סכומים של יותר מ–250 אלף שקל, דרש להקפיא את מרכז התפאורה - ובעקבות הקפאה זו הוא בוטל.

בדו"ח המבקר עולים ממצאים חמורים לגבי מכרז שהתקיים לרכישת מסכי לד בעלות של 220 אלף שקל. כך, מרכז התפאורה פנה לחברה מסוימת וביקש הצעת מחיר עוד לפני היציאה למכרז. במרכז התפאורה הסבירו כי הם פנו לכמה חברות כדי לקבל אומדן מחיר, אלא שבביקורת הפנימית לא נמצאו ראיות לכך שהיו פניות לחברות נוספות. בסופו של דבר, ההסכם עם החברה מסתכם ב–460 אלף שקל, על אף שהמכרז אושר רק ל–220 אלף שקל. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את ההתנהלות הלקויה, הרשלנית והלא מקצועית של היחידות הצורכות בשלבי המכרז השונים", נכתב בדו"ח.

מרשות השידור נמסר בתגובה כי "עם קבלת הטיוטות הראשונות של הדו"ח, יזם מנכ"ל רשות השידור שורה של צעדים לתיקון הליקויים, ובהם הקמת צוות לתיקון ליקויים בראשות המנכ"ל. עיקר הבעיה נבע מכך שלרשות לא היה הניסיון בטיפול בנושא ועומסי הטיפול גרמו לקשיים. למרות זאת, עשתה ההנהלה מאמץ רב לעמוד בדרישות החוק והרשות עמדה בכל מחויבויותיה. בימים אלו השלימה הנהלת הרשות את עדכון נוהל ההתקשרויות בהתאם להערות מבקר המדינה, והרשות גם הקימה מערכת ממוחשבת לניהול ולפיקוח על ההפקות. בנוסף, גובשה הצעה למערך ארגוני חדש שאותו היא בוחנת ביחד עם חברה לייעוץ ארגוני.

לעניין פרויקט מעבר לשידור דיגיטלי נמסר כי "הנהלת הרשות רואה חשיבות רבה בהבאת שידור טלוויזיוני איכותי , חדשני  בשילוב פרויקט ה- HD שהינו פרויקט מרכזי וראשון בתהליך ההתחדשות הטכנולוגית המתוכננת ברשות.  לצורך השלמת הפרויקט הוגשה  על ידי הגורמים המקצועיים תכנית עבודה מפורטת, הכוללת תקציב ולוחות זמנים, המתעכבת עקב חוסר בתקציב".

לעניין הטיפול בארכיונים של רשות השידור נמסר כי "העיכוב בפרויקט הדיגיטציה החל עוד בתקופת ההנהלה הקודמת והמנכ"ל הנוכחי ניסה לקדם את ביצוע הפרויקט, למרות המצוקה התקציבית של הרשות. ננקטו פעולות שונות, כמו שיקום ושימור הסרטים בארכיון ברדיו ובארכיון הטלוויזיה.בנוסף, הוכנה תכנית עבודה מפורטת ברדיו ובטלוויזיה ובמסגרת ביצוע התכנית, הושלם שיקום הסרטים בארכיון הרדיו והחל שיקום ושימור סרטי הפילם בטלוויזיה. בימים אלו ההנהלה הנוכחית מנהלת מו"מ עם קרן מורשת כדי לקבל תקציב של 10 מליון שקלים להשלמת הפרויקט. העיכובים הנוכחיים נובעים מאילוצי תקציב".

שר התקשורת גלעד ארדן מסר: "התמונה עגומה ביותר. אי הסדרים שנחשפו בדו"ח, ההתנהלות התקציבית והטיפול הקלוקל והמקומם בנכסי צאן הברזל השמורים בארכיון הרשות, מספקים הוכחה נוספת לכך שהתוכנית שהצגתי להצלת השידור הציבורי בישראל היא הדרך היחידה לשקם ולחזק את השידור הציבורי. רק כך נוכל להשיב לרשות השידור את היצירתיות והרעב המקצועי שאבדו לה. אני נחוש להשלים את הרפורמה ברשות השידור ולהביא לביטול האגרה כדי להימנע מדו"חות כאלה בעתיד".

יו"ר רשות השידור, ד"ר אמיר גילת, מסר: "ממצאי דו"ח מבקר המדינה חשובים מאוד לשיפור וחיזוק השידור הציבורי וחושפים שוב, לצערי, את הניהול  הכושל של מנכ"ל הרשות, שמשמש גם יו"ר ועדת ההתקשרויות של ההנהלה. ממצאי המבקר אך מחזקים את טענות חלק ניכר מחברי מליאת רשות השידור- הגוף הציבורי המפקח על הרשות - לגבי התנהלותו הלא תקינה של מנכ"ל הרשות, ובשל כך גם דרשו מהממשלה המוסמכת לכך את הדחתו לאלתר מהתפקיד".

בתגובה לדברי גילת נמסר מלשכתו של מנכ"ל רשות השידור יוני בן מנחם: "מנכ"ל הרשות מצר על תגובתו האישית של יו"ר הרשות ומפנה אותו לכל הכשלים של היו"ר עצמו אשר מופיעים בדו"ח. כמו כן, מפנה המנכ"ל את הקוראים לתגובת הרשות לדו"ח שבה המנכ"ל מודה למבקר המדינה השופט שפירא ולצוות המקצועי במשרדו על הימים הרבים שהשקיעו בעריכת הדו"ח ובממצאיו, ובהנחייתם לפתרון כל הליקויים שבו אשר טופלו וסודרו יחד עם מבקרת הרשות טרם פרסום הדו"ח. חבל שהיו"ר כהרגלו מחפש כותרות, לא עוסק בתוכן, וכל מרצו ופועלו מופנים ללא הבחנה להנהלת הרשות, דבר הפוגע בשידור הציבורי בעובדיו ובחוק".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker