אבי בר-אלי
אבי בר-אלי

האם משרד האנרגיה וחברת החשמל התעלמו מחוות דעת שעשויה היתה להוזיל את החשמל ולחייב את שותפות הגז של חברות דלק ונובל אנרג'י לפצות את הציבור בישראל במיליארדי שקלים?

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול נחשף כי בידי משרד האנרגיה דו"ח שהוזמן מחברת הייעוץ הבינלאומית SGS, ולפיו קריסת בארות הגז במאגר ים תטיס שמול אשקלון - שגרמה בשנתיים האחרונות למחסור בגז - נבעה מטעות בתכנון הקידוחים על השותפות במאגר: דלק ונובל. חוות הדעת סותרת את עמדת משרד האנרגיה וחברת החשמל, שמיהרו בשנה שעברה "לנקות" מאשמה את חברות הגז, והאשימו באיבוד הגז דווקא את המשרד להגנת הסביבה. זאת, מאחר שסירב לאשר לחברת החשמל לשרוף דלק חלופי מזהם, והביא לשאיבה מוגזמת לכאורה מהמאגר.

בעוד שמשרד האנרגיה מתעלם מחוות הדעת ההפוכה שהוגשה לו לבקשתו, נמנעה חברת החשמל מלתבוע פיצויים מדלק ונובל בגין הנזק העצום שנגרם לה כתוצאה מהמחסור בגז, ומוערך במיליארדי שקלים. תחקיר שפירסם TheMarker בסוף 2012 חשף כיצד החברה חתמה בשקט על הסכם פשרה מינורי מול חברות הגז, וויתרה על מחצית הגז שלא קיבלה - בטענה שאין לה "קייס" משפטי נגד החברות. לדבר קיומו של הדו"ח נודעת השלכה גם על יתר לקוחות ים תטיס במשק הישראלי - כמו קבוצת החברה לישראל, פז או נשר. גם אלה סבלו מהפרה לכאורה של הסכמי אספקת הגז, אך נמנעו עד כה מלתבוע את נובל ודלק בגין הנזקים שנגרמו להם לאחר שנענו בטענה כי מדובר ב"כוח עליון".

במשרד האנרגיה מתעקשים בתגובה כי הקידוחים קרסו בעיקר עקב שאיבת היתר. בחברת החשמל טוענים כי לא היה במידע זה כדי לשנות את הפשרה שעליה חתמו.

נזק של 5 מיליארד - פיצוי ב–30 מיליון

בדצמבר אשתקד הודיעה חברת החשמל במפתיע כי הגיעה להסכם פשרה עם ספקית הגז ים תטיס, המוחזקת בידי קבוצת דלק ‏(53%‏) ונובל אנרג'י האמריקאית ‏(47%‏), בנוגע לפיצוי שתשלם לה הספקית בגין כמות הגז המצומצמת שהזרימה מהמאגר. תקלות שאירעו לפני כשנתיים במאגר הביאו להפחתת הזרמת הגז הישראלי לחוף בכמחצית. ביחד עם הפסקת ההזרמה של הגז ממצרים, נדרשה חברת החשמל לשאת בהוצאות יתר של דלק חלופי בסך של כ–12 מיליארד שקל, נקלעה למשבר תזרימי קשה - וציבור צרכניה ספג זינוק של כ–30% בתעריף החשמל.

מאגר הגז ים תטיס

חברת החשמל תבעה מים תטיס פיצוי בגין הנזק שנגרם לה כתוצאה מאי אספקת הגז ומהשלכותיה. לפי הערכות, הנזק הישיר שנגרם לחברת החשמל כתוצאה מהמחסור בגז הישראלי בלבד מגיע לסכום של 4–5 מיליארד שקל. זאת, בגין הגידול בהוצאות הדלק החלופי בלבד, ומבלי לשקלל בחישוב את עלויות ההון שבהן נושאת החברה בגין גיוסיה הנרחבים בשוק ההון, או את השחיקה בתחנות הכוח הגזיות כתוצאה מהסבתן לשימוש בסולר.

בחברת החשמל סירבו למסור פרטים על סכום הפיצויים שדרשו מים תטיס. ואולם, במקביל הגישה חברת החשמל תביעת פיצויים בסך 2 מיליארד דולר נגד חברת הגז המצרית והספקית המצרית־ישראלית EMG בגין החסרת הגז המצרי מהמשק במהלך תקופה זו. בסופו של הליך המשא ומתן מול ים תטיס, לעומת זאת, דיווחה חברת החשמל כי תפוצה בידי הספקית הישראלית בסכום של 30 מיליון דולר בלבד, בעוד שבמקביל, היא מוותרת על כמעט מחצית מהגז שלא סופק לה, ושערכו נאמד ב–300 מיליון דולר לפחות. במקרה או שלא במקרה, סכום הפיצוי שעליו סוכם זהה לערבות שהפקידה ים תטיס בידי חברת החשמל בעת חתימת הסכם הגז ביניהן ב–2002, ובכל מקרה, זהו סכום זניח כמעט ביחס להפסדים הכספיים שנגרמו לחברת החשמל.

באשר להשלמת הגז החסר, סוכם כי ים תטיס תספק לחברת החשמל רק מיליארד מ"ק גז, מתוך 1.8–1.9 מיליארד מ"ק שהחסירה מהכמות החוזית. גז זה יסופק במחיר הבסיס המוזל שעליו סיכמו הצדדים בחוזה המקורי מ–2002. ואולם, יתרת "החוב", 800 מיליון מ"ק, לא תסופק לחברת החשמל. החברה ויתרה מרצונה על יתרת הגז ללא פיצוי, בטענה כי מחירו יהיה גבוה יותר.

גורמים בחברת החשמל טענו כי ההסדר שהושג היה הטוב ביותר האפשרי. לטענתם, חוות דעת משפטיות שהונחו בפני הנהלת החברה קבעו כי אין לה "קייס" לדרוש את כיסוי הוצאות היתר שבהן נשאה עקב רכש הדלק היקר ובשל עלויות ההון הגבוהות שבהן נשאה. בין היתר, מאחר שכיסוי נזק עקיף לא מכוסה בחוזי הגז - אלא אם, למשל, הנזק נגרם בזדון. בחברה טענו עוד כי בחוזי רכש גז סטנדרטיים בעולם, נחשב אירוע של קריסת בארות למקרה של "כוח עליון". ואולם, ככל הידוע, בחוזה שעליו חתמה חברת החשמל מול ים תטיס, לא נופל בהכרח אירוע שכזה תחת הגדרה משפטית זו - וחברת החשמל יכולה היתה לחמוק ממנה.

בנוסף, טענה החברה כי היות שקריסת הבארות במאגר ים תטיס נבעה לכאורה מהוראת המשרד להגנת הסביבה להגביר את השאיבה מהמאגר, עשויה היתה התעקשות על קבלת פיצוי מלא להוביל את ים תטיס לפנייה לערכאות, ולניהול הליך משפטי ממושך מול החברה ומול המדינה. אלא שגם כאן, נטען כבר אז, לא החזיקה חברת החשמל בחוות דעת מקצועית־הנדסית שלפיה קריסת הבארות אמנם נגרמה כתוצאה משאיבת היתר ב–2011.

"שאיבת היתר היא אחת הסיבות"

דו"ח המבקר מציין אמנם את הפניות החוזרות ונשנות של משרד האנרגיה למשרד להגנת הסביבה, בבקשה שיאשר להפעיל את תחנות הכוח בדלק גיבוי - ויחסוך את השימוש המואץ בגז. אלא שבאותה שנה הזמין המשרד דו"ח מחברת SGS, כדי לבחון את האפשרות להפוך את מאגר ים תטיס למאגר אחסון גז. בין היתר, בחנה חברת הייעוץ גם את הסיבות לפגיעה במבנה הגיאולוגי של המאגר, את הגורמים לקריסת חלק מהקידוחים ואת הדרכים להתמודד עמם לצורך הפיכתו של המאגר מאגר אחסון.

הדו"ח מציין כי המאגר איבד כ–15% מתכולתו - שיעור אובדן סביר בקידוחי גז. עם זאת, הוא מציין כי קריסות הבארות לא נבעה משאיבה מוגברת אלא מטעות בתכנון הקידוחים. בתגובתו למשרד מבקר המדינה מפברואר 2013 טען הממונה על ענייני נפט במשרד האנרגיה כי "על אף ממצאי חברת הייעוץ, אחת הסיבות להתכווצות המהירה של שכבת הגז והשקיעה המוגברת של האסדה היא שאיבה מוגברת מהמאגר שהובילה לאיבוד חלק מהגז ולסיכון הנדסי ובטיחותי של ההפקה באתר".

ואולם, גם בטיעון זה אין הסבר מדוע מיהר המשרד לקבוע נחרצות את ההיפך המוחלט לחוות הדעת, ובחר לתלות את האשם דווקא בממשלה; מדוע לא פירסם את חוות הדעת לכשהתקבלה, ומדוע לא פעל כדי למצות את מלוא הזכויות שלהן זכאי הציבור בגין הנזק שספג עקב ההתרשלות לכאורה.

ממשרד האנרגיה נמסר כי "מאגר ים תטיס נמצא בסוף דרכו. תכנון הקידוחים הראשוני והוספת הקידוחים במהלך השנים הובילו לניצול של 85% מכמות הגז - ניצול המהווה הצלחה מקסימלית בשימוש במאגרים בעולם כולו. על פי דו"ח חברת הייעוץ, הסיבה העיקרית לקריסת הקידוחים היא התכווצות של שכבת הגז ושקיעה מוגברת של האסדה מעבר לתחזיות המודלים שהיו ברשות המפעיל, עקב השאיבה המוגברת".
מחברת החשמל נמסר כי "הפשרה שאליה הגיעו שני הצדדים היא על סמך הפרת התחייבות, והיא אי־אספקת הגז לפי תנאי החוזה. הסיבה לאי אספקת הגז חסרת משמעות בבסיס הפשרה".

משותפות ים תטיס נמסר בתגובה: “במשך שנה של ישיבות שוטפות ואינטנסיביות עם חברת הייעוץ לא עלתה מעולם טענה זו. נהפוך הוא, היה קונצנזוס כי הסיבה לקריסת הבארות היא השקיעה והדחיסה כתוצאה משאיבת יתר”.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker