אמיתי זיו

אזרחי ישראל מכירים את בעיות חברת דואר ישראל מצד השירות, אלא שנושא השירות הוא רק סימפטום לצרות בהן שרויה חברת הדואר. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2013 צלל לעומק הנושא והוא מתאר כיצד הגיעה החברה למה שהוא מכנה "עברי פי פחת".

מבקר המדינה ביצע ניתוח לרווח הגולמי של חברת הדואר והמגמה שלו לאורך שנים. הוא בדק את השנים 2008 עד 2011 וגילה כי חברת הדואר דווקא הצליחה להגדיל את הכנסותיה במהך שלוש שנים, גידול של 120 מיליון שקל. אלא שעל אף הגידול בהכנסות רכיב הרווח הגולמי הלך וקטן במהלך 3 שנים ב-130 מיליון שקל.

כתבות נוספות באתר TheMarker:

ההסתדרות וטבע סיכמו: לא יבוצעו פיטורים בחברה ללא משא ומתן מקדים

כנס DLD // נציג קרן הורייזן: "אנחנו משקיעים באנשים ורעיונות"

איך ניתן להסביר זאת? דו"ח מבקר המדינה מצביע על "קשיחות הוצאות השכר של החברה - רכיב השכר מהווה 63% מסך הכנסותיה בשנת 2011 ובו חל גידול מתמיד לאורך השנים. היינו, הגידול בהכנסות מופנה בעיקר לכיסוי הוצאות השכר. בדו"חות הכספיים ניתן לראות כי רכיב השכר גדל בכ-200 מיליון ש"ח בשלוש שנים, לעומת גידול של כ-120 מיליון ש"ח בלבד בסך ההכנסות". בשנת 2011 לבדה, "למרות מצבה הכספי הבעייתי של החברה, אישר דירקטוריון החברה תוספות שכר בהיקף של כ-150 מיליון ש"ח".

סניף של דואר ישראלצילום: עופר וקנין

בסעיף המכונה "התאמת הוצאות החברה למצבה הכספי" כותב המבקר כי על פי הסכם התקציב של מדינת ישראל עם עובדי הדואר מסוף 2005, לפיו לא יעלה סך משרות עובדי החברה על 5995 עובדים, אלא שנכון למאי 2012 יש לחברה 6200 עובדים. "תוספת זו של כ-200 משרות משמעה תוספת הוצאה של עשרות מיליוני שקלים בשנה". עוד באותו נושא, מסתבר כי בנוב' 2010 שיגר מנכ"ל חברת הדואר מכתב לשרי האוצר והתקשורת בו הוא מתריע על חשש "לאיתנותה של חברת דואר ישראל". לא חלף חודש ועקב הסכם קיבוצי חדש בין משרד האוצר להסתדרות, העביר הדואר לכל עובדיו מענק חד פעמי של 2000 שקל ובסך הכל 13 מיליון שקל.

כחלק מאותו הסכם, בינואר 2011 נקבעת תוספת שכר לעובדים של 6.25% במשך 3 שנים, שהפעימה הראשונה שלה התרחשה חודש לאחר מכן. כך הוגדלו הפרשות המעסיק לקופת גמל. "יו"ר הדירקטוריון המליץ לשלם את התוספת גם כדי לשמור על שקט תעשייתי עם העובדים", נכתב בדו"ח.

ירידה בדואר המסורתי

בפרק בדו"ח המבקר המכונה "תוכנית אסטרטגית לחברת דואר ישראל" מסביר המבקר את אתגרי התקופה לחברה: "בעשור האחרון חברת הדואר מתמודדת עם ירידה מתמדת בתחום הדואר המסורתי, וזאת בשל פיתוח חלופות אינטרנטיות וסלולריות להעברת מסרים. על פי נתוני החברה, הדואר היחידני (הדואר שאיננו דואר כמותי) נמצא בירידה מתמדת. בשנת 2004 כמות דברי הדואר היחידני הסתכמה בכ-265 מיליון דברי דואר ובשנת 2011 היא ירדה ל-153 מיליון. בשנים 2011-2004 נרשמה ירידה גם בהיקף הדואר הכמותי ודואר החבילות. בד בבד עם הירידה בכמות דברי הדואר היחידני עלו תעריפיו על פי מנגנון ההצמדה הקבוע בתקנות. נוסף על כך, בעקבות פתיחת שוק הדואר הכמותי לתחרות, איבדה החברה חלק מנתח שוק זה, השווה מאות מיליוני שקלים בשנה".

לאור זאת, טבעי הוא כי חברת הדואר תגבש תוכנית הבראה וצמיחה. מבקר המדינה בדק ומצא כי במדינות שונות, גיבשו חברות הדואר בהצלחה תוכנית אסטרטגיות מוצלחות "שמהותם הרחבת השירות הקמעונאי באמצעות שיתופי פעולה עם עסקים קטנים ומעבר לפעילות בתחומים כמו שירותים בנקאיים מסחריים, ביטוח ולוגיסטיקה".

לאור זאת, פנה המבקר לחברה ושאל אותה לגבי תוכנית אסטרטגית המפרטת כיצד החברה נערכת אל מול התמורות הרבות בשוק הדואר. המבקר נענה כי יש לדואר תוכנית כזו לשנים 2012-2011. אך אז "התברר כי התכנית היא סקירה של חברת ייעוץ. עוד התברר כי בסקירה האמורה הועלו רק הצעות לחלופות פעולה בתחומי דואר שונים בלבד, לנוכח הניסיון העולמי בתחום הדואר שנצבר בחברות דואר לאומיות. יוצא אפוא שחברת הדואר קיבלה סקירה על הנעשה בעולם ועל חלופות לפעולה בכל תחום, אך לא הכריעה בנוגע לאפשרויות הפעולה המותאמות לחברה ולשוק הישראליים. היא גם לא הכינה תכנית אסטרטגית לטווח בינוני וארוך הכוללת פרויקטים שנבחרו לביצוע, כללים להרכב ועדות ההיגוי האמורות ליישם את הפרויקטים, לוחות זמנים ליישומם של הפרויקטים, מדדי הצלחה ומעקב אחר ביצועו של כל פרויקט ופרויקט".

פיקוחה של התקשורת על הדואר

פרק אחר בדו"ח המבקר קיבל את הכותרת: "פיקוח ובקרה של משרד התקשורת על חברת הדואר". שר התקשורת, נכתב בדו"ח, הוא שאחראי לפיקוח על תעריפי החברה וכן על איכות השירות ובדיקת תלונות הציבור. מבקר המדינה ביקש לדעת אם בחן המשרד את טיב השירות של החברה על פי תקני שירות. התשובה היא שלא. המשרד גם לא קבע תבחינים לנושא הפרישה של סניפי הדואר כמתבקש. "יוצא אפוא שאין בידי משרד התקשורת, כגוף רגולטורי מרכזי, מידע בדוק על רמת השירות האוניברסלי כיום ועל העלויות הנדרשות כדי לשמור על רמת שירות אוניברסלי נאותה, וזאת לצורך גילומן בתעריפיה של חברת הדואר", מסכם המבקר את פרק זה.

בפרק אחר מאשים המבקר את משרד התקשורת בכך שלא ביצע (כנדרש ממנו) תחשיב חדש לעלויות השירותים של הדואר כך שיתכן ושירותי החברה אינם בהתאם לעלויות האמיתיות שלהם, דבר שעשוי להשפיע גם על עלות השירותים לציבור הצרכנים ומן הצד השני לפגוע באיתנותה הפיננסית של החברה. "מן הראוי שמשרד התקשורת יבדוק באופן שוטף את רכיבי העלויות של החברה, לרבות שכר, ויפעל לאי-גילומן של עלויות שאינן הכרחיות (כגון שכר או תנאי פרישה מופרזים), אשר אין להשיתן על לקוחות החברה בתעריפי החברה".

המבקר התייחס כמו כן להנפקת האג"ח שביצעה החברה במארס 2010 בהיקף 400 מיליון שקל. לטענת המבקר ההנפקה נעשתה בלי אישור נדרש של הממשלה ומבלי שנבחנו חלופות אחרות לגיוס כספים. כידוע, מאז צלל דירוג האשראי של החברה מספר פעמיים מה שמציב בפנייה קשיים לגייס חוב חלופי, כמו גם ייצר ייקור בריבית ההחזרים עד כדי חשש שהחברה לא תוכל לעמוד בהם.

לסיכום כותב המבקר: "הדו"ח העלה ליקויים בתפקודה של חברת הדואר ובטיפולם של הגורמים המפקחים עליה. מהותם של ליקויים אלה היא שחברה המעסיקה כ-6,500 עובדים נמצאת במשבר כספי מתמשך עד כדי סכנת קיום ממשית, וזאת אם לא יינקטו צעדי התיקון הנדרשים. מצב זה הוא פועל יוצא של ליקויים בפיתוח העסקי של החברה; לאי-בדיקת הצורך בעדכון שיטת הפיקוח על שוק הדואר בכלל ועל חברת הדואר בפרט; לאי-בדיקת אמינות תמחיר החברה; לאי-מדידת עלויות השירות האוניברסלי מול התועלת לצרכן; ולהיעדר הסכמה בין הגורמים המאסדרים בכל הקשור לתחומי הפעילות הרצויים לשוק הדואר. על משרדי האוצר והתקשורת, בשיתוף חברת הדואר, לקבוע מתווה פעולה ליישום מלא של החלטת הממשלה בקשר לחברה. במסגרת זו יש לבחון את הצורך בעריכת שינויים מבניים בחברת הדואר בשים לב לניסיון העולמי בתחום, וליצור אופק פעילות חיובי בעבורה".

תגובת משרד התקשורת: "משרד התקשורת מודע לבעיות הקיימות בחברת הדואר, שהיא, כידוע, חברה ממשלתית עצמאית, המנוהלת באמצעות דירקטוריון והנהלה".

"המשרד ימשיך לפקח על עבודת החברה ויוודא כי היא עומדת בחובותיה לציבור, כשם שביצע בחודשים האחרונים, בסקר רחב, שמטרתו לבחון את טיב שירותי חלוקת הדואר. בסקר נמצאו ליקויים במספר ערים, ולכן בוחן המשרד בימים אלה, נקיטת הליכים בגין הפרה נגד חברת הדואר, לרבות הטלת עיצום כספי. לצד זאת, ובמטרה להתמודד עם האתגרים בעבודת החברה, לייעל את עבודתה ולשפר את טיב השירות לצרכנים, הוקמה, לפני כשנה, ועדה ציבורית, בראשות ד"ר זיו רייך, שתפקידה לבחון את פעילות חברת הדואר בכללותה, והיא אמורה להגיש מסקנותיה עד לסוף השנה". 

"בנוסף לכך, משרד התקשורת פועל להכנסת חברת בנק הדואר לתחרות בענף הבנקאות, כבנק מסחרי לכל דבר, שיוכל לספק שירותים זולים, להעמיד אשראי ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים, ולשלם רבית על פקדונותיהם, לרבות בסניפים הרבים הפרושים בפריפריה".

מבקר המדינה יוסף שפיראצילום: שירן גרנות

מחברת דואר ישראל נמסר בתגובה: "דו"ח המבקר מאשר את נכונות הטענות של חברת דואר ישראל. כפי שמופיע בדו"ח, החברה התריעה ב-2011 כי היא על סף משבר כספי עמוק, הנובע מרגולציה המונעת מהחברה להתחרות, תעריפים הפסדים, הסכמי שכר קשיחים ועוד".

"בעקבות זאת, הגישה החברה תוכנית התייעלות בשנת 2011 למשרד האוצר. לאחרונה החלו דיונים אינטנסיביים בנושא מול משרד האוצר, ואנו תקווה כי יישאו פרי.
חברת דואר ישראל פועלת באופן אינטנסיבי, על פי תוכנית אסטרטגית שאושרה ב- 2010 על ידי הדירקטוריון, על מנת לפתח מוצרים ושירותים חדשים. בין היתר פיתחה את שוק הסחר הבין-לאומי, שירותים לוגיסטיים ומוצרים פיננסיים מגוונים. בנוסף, יזמה החברה שינויים שיאפשרו לבנק הדואר להתפתח ולהוות אלטרנטיבה בענף הבנקאות. לצערנו, טרם התקבלו האישורים לכך"

"אנו מקווים כי הביקורת המוצגת בדו"ח, תתועל כך שתדחק בגורמי הממשלה, לנקוט צעדים שנמנעו לעשות עד כה, ולסייע לחברה להיחלץ מהמשבר הכלכלי אליו נקלעה שלא בטובתה. אנו מצפים מהמדינה לאפשר לנו לבצע את השינויים הנדרשים, ובכך גם לאפשר את המשכיותם של שירותי הדואר".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker