הכוח של דוראד: משרד הביטחון ומקורות תפרו חוזים - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

הכוח של דוראד: משרד הביטחון ומקורות תפרו חוזים

חמש שנים חלפו מאז צפו הטענות כי מינהל מקרקעי ישראל, משרד הביטחון ומקורות פעלו בניגוד לחוק לטובת יזמית החשמל הפרטי דוראד - אך פרסום הביקורת הושהה ■ משרד הביטחון נמנע ממכרז, ופיספס אפשרות לחיסכון של 1.5 מיליארד שקל

תגובות

באיחור של שנים ולאחר עיכוב ממושך, פירסם מבקר המדינה דו"ח ביקורת חריף על הקמת תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, דוראד, בדרום אשקלון. מהדו"ח עולים חששות כבדים לאי סדרים מינהלתיים, ניגודי עניינים, תפירת חוזים, התחמקות מעריכת מכרזים והפרת נהלי צינון, שליוו את הפרויקט בעשור האחרון ונחשפו בכלי התקשורת בחמש השנים האחרונות, אך זכו להתעלמות מצד רשויות האכיפה.

במוקד הביקורת עומדת התנהלותם של מינהל מקרקעי ישראל, משרד הביטחון וחברת מקורות, שלגביהן נטען באופן מפורש כי התנהלו שלא לפי חוק. בנוסף הועברה ביקורת על אגף החשב הכללי באוצר, רשות החשמל ומשרד האנרגיה.

לסיקור המלא של דו"ח המבקר

תומר אפלבאום

דוראד מקימה תחנת כוח בהספק 820 מגה-וואט באתר קצא"א הממשלתית, שמשמשת שותפה בפרויקט (37.5%) לצד קונצרן זורלו הטורקי (25%), קבוצת א. דורי (18.75%) וחברת אדלטק של משפחת אדלסבורג (18.75%). היא עתידה להפעיל את התחנה בסוף השנה, לאחר השקעה של כ-4.3 מיליארד שקל.

את הקרקע להקמת התחנה קיבלה הקבוצה מהמינהל דרך קצא"א, בפטור ממכרז, לתקופה חריגה של 30 ו-40 שנה. זאת, באישור מנהל המינהל דאז, יעקב אפרתי, ומנהלת המחוז, אפרת שטראוס. הקצאת הקרקע לדוראד נעשתה עוד לפני אישור הפטור ממכרז לקצא"א, ועל כך העיר המבקר כי זו "אינה עולה בקנה אחד עם כללי מינהל תקין ועם חוק חובת המכרזים".

במינהל הגדילו לעשות, ואף הדפיסו את פרוטוקול ההחלטה של ועדת הפטור חמישה ימים לפני שזו דנה באישורו. "מתן האישור העקרוני על ידי ההנהלה מראש והחתימה על ההחלטה עוד לפני כינוס ועדת הפטור של מועצת מקרקעי ישראל הפכו את הוועדה הלכה למעשה ל'חותמת גומי'", כתב המבקר.

דוראד לא החזיקה למעשה במקרקעין, אך רשות החשמל אישרה לה בכל זאת רישיון לייצור חשמל והאריכה אותו מעת לעת, אף שדוראד לא עמדה בתנאיו. דוראד נדרשה להפעיל את תחנת הכוח בתוך שלוש שנים, אך התעכבה משלל סיבות, ונדרשה לתיקון הסכם הפיתוח שעליו חתמה מול קצא"א והמינהל. תיקון כזה אושר בהמלצת החשב הכללי דאז, שוקי אורן, ומנכ"ל משרד התשתיות, חזי קוגלר, בטענה כי הקמת התחנה קריטית למניעת מחסור בחשמל - והסכם הפיתוח החדש לא הותנה בהפעלתה במועד.

כדי לאפשר את הליך הסגירה הפיננסית של הפרויקט אישר אורן ב-2011 לשעבד את זכויות המקרקעין של קצא"א לטובת נאמן בנק הפועלים - מארגן הליווי הבנקאי של הפרויקט. בעקבות כך הסכים המינהל כי לזכות הנאמן תירשם "משכנתא בדרגה ראשונה על זכות החכירה בסכום בלתי מוגבל", וכי זכות זו לא תהיה ניתנת לשינוי או לביטול בלי הסכמת הנאמן - כלומר העברת הזכויות נהייתה בלתי הפיכה.

"משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את ויתורו של המינהל על זכויות קנייניות של המדינה ושל כלל הציבור, בעת שאישר את שעבוד הקרקע לטובת תאגידים בנקאיים ללא כל תמורה וללא כל בטוחות, וכבל את עצמו לעסקה עם קצא"א ועם דוראד בלי יכולת להשתחרר ממנה", כתב המבקר.

מכרו חשמל ללא רישיון תקף

בני מור

עיקר הממצאים החמורים בדו"ח המבקר מתרכזים בהסכמי מכירת החשמל מעוררי המחלוקת שעליהם חתמה דוראד מול שני הלקוחות הממשלתיים הגדולים: משרד הביטחון וחברת מקורות. זאת, תוך התעלמות מחוק חובת מכרזים ומכך שדוראד לא החזיקה ברישיון תקף בעת החתימה על חלק מהחוזים.

הלקוח הגדול הראשון של דוראד היה משרד הביטחון, שחתם מולה עוד ב-2004 על הסכם לרכישה של 250 מגה-וואט לשנה לעשר שנים (עם שתי אופציות להארכה), בהיקף משוער של 4 מיליארד שקל (ללא מימוש האופציות). ההתקשרות נעשתה ללא מכרז, ולפי ההסכם אמורה היתה דוראד להודיע על קבלת כל האישורים הנדרשים להפעלתה עד סוף 2004. החברה עשתה כן, בעל פה, אך בדיעבד התברר כי לא היו בידיה האישורים.

את ההסכם ליווה מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, אף שכיהן לפני כן במשך עשור כמנכ"ל בקבוצת דורי, השותפה בדוראד. היועצת המשפטית של מערכת הביטחון, עו"ד צביה גרוס, המליצה שלמען "הנראות הציבורית" יימנע ירון מלחתום על אישור ההסכם, ולפיכך חתם עליו במקומו סגנו, יחיאל חורב.

ירון השיב למבקר כי חלפו כמה שנים מאז שסיים את תפקידו - ודי היה בכך לצינון. לטענתו, כל שרצה הוא לוודא כי "משרד הביטחון יבחן את האפשרות וייהנה כלכלית מהסכם לרכישת חשמל עם יצרן חשמל פרטי ויוזיל את עלויות החשמל של המשרד", ולכן התעדכן בנעשה - אך לא התערב.

ב-2008 חזר ירון למיזם דוראד לאחר שמונה ליו"ר דירקטוריון קצא"א, ובה בעת כיהן גם כיו"ר דוראד. במסגרת תפקיד זה חתם ירון על ההסכם המחודש של דוראד מול משרד הביטחון. "החתימה אינה עולה בקנה אחד עם חוק הצינון, האוסר ייצוג כזה, והיה עליו להימנע מכך", כתב המבקר על ירון. בספטמבר 2010 חשף TheMarker כי ירון נפגש עם מבקר המדינה דאז, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, וביקש ממנו לדחות את פרסום דו"חות הביקורת על קצא"א ודוראד, בטענה כי הפרסום עשוי לחבל בסגירה הפיננסית של הפרויקט. בלשכת לינדנשטראוס טענו כי הפנייה נדחתה - אלא שמאז לא פורסמו הדו"חות.

הזמינו חוות דעת - ולא חיכו לה

ב-2009 פתח משרד הביטחון את ההסכם עם דוראד, לאחר שלא עמדה בלוחות הזמנים להפעלת התחנה. על אף יציאתו לדרך של מתחרה - תחנת OPC של החברה לישראל - דבק משרד הביטחון בהימנעות ממכרז מחודש למכירת החשמל. אגף החשב הכללי טען כי "אין טעם לצאת במכרז, מכיוון שהיצרנים הפוטנציאלים נמצאים כיום בעיכוב בלוחות הזמנים ביחס לדוראד (...) על כן קיים חשש להיוותר עם מציע יחיד במכרז". למרות טענה זו, OPC הופעלה קודם להפעלת תחנת דוראד. חשב משרד הביטחון, צחי מלאך, אישר את הארכת תוקף ההסכם של משרד הביטחון עם דוראד.

עופר וקנין

מנכ"ל משרד הביטחון דאז, פנחס בוכריס, קבע כי על דוראד להשלים את הסגירה הפיננסית עד יוני 2010, וכי "במידה שלא תסגור פיננסית, לא תהיה למשרד הביטחון מחויבות כלפי דוראד, וההסכם יבוטל". דוראד לא עמדה גם בתנאי זה ¬ אך ההסכם עמה לא בוטל. ההסכם המחודש נחתם לבסוף בסוף 2009, מבלי שדוראד החזיקה אז ברישיון תקף.

אם לא די בכך, ביוני 2010 פנתה המתחרה OPC למשרד הביטחון בהצעה כספית מתחרה למכירת חשמל, שלפי חשב המשרד תגלם עבורו חיסכון של 1.5 מיליארד שקל. התחשיב הועבר לחברת ייעוץ חיצונית, אלא שמשרד הביטחון לא המתין לחוות הדעת, ומיהר לחתום על הסכם חדש עם דוראד חודשיים לפני הגשת המענה מחברת הייעוץ.

משרד הביטחון טען בתגובה כי תחשיב OPC "לא היה ברור לחברת הייעוץ החיצונית", וכי OPC ממילא תוכל לספק רק את מחצית החשמל הנדרש לו. עוד טען המשרד כי המענה הכתוב של חברת הייעוץ החיצונית אמנם התקבל לאחר החתימה על ההסכם, אך "התרשמות מהתחשיב הובאה לידיעת ראש חטיבת תשתיות בטלפון לפני החתימה". OPC יש לציין, עתרה לבג"ץ נגד משרד הביטחון - ונדחתה.

כמו ההתקשרות הבעייתית שניהל משרד הביטחון - גם ההתקשרות של חברת מקורות עם דוראד בסוף 2008 לוותה בתהיות בזמן אמת אודות אופן התנהלותה. זאת, לאחר שמקורות פירסמה מכרז לרכישת חשמל פרטי בתנאי סף שרק דוראד עמדה בהם. דוראד אמנם ניגשה למכרז לבדה - ו"זכתה" בחוזה למכירת חשמל ב 2.4 מיליארד שקל למשך 12 שנה - אך בדיעבד התברר כי באותה העת לא החזיקה החברה ברישיון ייצור חשמל תקף.

היועץ המשפטי של מקורות השיב למבקר המדינה כי הדבר נודע לו מפרסומי רשות החשמל באינטרנט. "משהתברר למקורות שדוראד לא עמדה בתנאי סף חיוני של המכרז שבו זכתה, היה על מקורות לבחון את משמעות הפגם ואת השפעתו על הזכייה במכרז", נכתב בדו"ח המבקר.

מנכ"ל דוראד, אלי אסולין, מסר בתגובה לדו"ח: "דוראד היא חלוצה בייצור החשמל הפרטי בישראל, שמפרותיו ייהנה בקרוב המשק הישראלי כולו, זאת בזכות הבעלים שהוציאו הון עתק, ולקחו סיכונים גדולים למען מימוש החזון. "אנו מכבדים את מוסד מבקר המדינה, ולכן גם שיתפנו פעולה בבדיקה באופן מלא, אף שלא היינו מחויבים בכך. כמו כן, חשוב להדגיש כי דוראד אינה נשוא הביקורת של מבקר המדינה, וכי מרבית הטענות שהועלו בזמנו נגד דוראד הועלו על ידי גורמים אינטרסנטיים, נבדקו, והוכחו כלא נכונות".

עמוס ירון מסר בתגובה: "חתמתי על החוזה ארבע שנים לאחר עזיבתי את משרד הביטחון, וזאת לדרישת המשרד - שביקש חתימת יו"ר נוסף על חתימת מנכ"ל דוראד. הערת המבקר לא ראויה".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#