דו"ח המבקר |

משרד הביטחון לא מפקח על תיווך בעסקות נשק בחו"ל

ממצאי הביקורת העלו כי רוב פעולות האכיפה שמבצע אגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון נעשות שלא ביוזמתו, אלא כתגובה למידע המתקבל מגורמים שונה על הפרה, לכאורה, של החוק

אורה קורן
אורה קורן

משרד הביטחון אינו מקיים את החוק המחייב פיקוח על תיווך בעסקות נשק בחו"ל על ידי יחידים וחברות ישראלים - ­ כך עולה מדו"ח המבקר על מערכת הביטחון. החוק קובע כי פעולת תיווך בין גורמי חוץ בגין ציוד לחימה או ידע ביטחוני, הנעשית על ידי תושב ישראלי או תאגיד ישראלי, מחייבת קבלת רישיון תיווך מהרשות המוסמכת. החוק נחקק כדי שישראל תעמוד בנורמה בינלאומית למניעת סחר בלתי חוקי באמצעי לחימה על ידי פיקוח על מתווכים בתחום זה.

ב‑2007, השנה שבה נחקק החוק, משרד הביטחון לא היה ערוך להפעלת הפיקוח וקיבל דחייה ביישום. לאחר כניסת החוק לתוקף, החל אגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון (אפ"י) בעבודת מטה לבחינת ההיערכות הנדרשת כדי להפעיל את הסדר הפיקוח על התיווך. עם זאת, בינואר 2009 הודיע ראש הגוף האחראי על הביטחון במשרד (מלמ"ב), כי למערכת הביטחון אין כלים מספיקים כדי לפקח על פעולות תיווך, ולכן המליץ שלא להפעיל את הסעיף הרלוונטי בחוק כל עוד לא קיים המענה הנדרש. בתגובה לפנייה זו, פנה בפברואר 2009 היועץ המשפטי לממשלה דאז למנכ"ל משרד הביטחון דאז, וציין כי נוכח הנורמה הבינלאומית המתפתחת יש לפעול בהקדם להפעלת מנגנון הפיקוח.

במאי 2012 עידכן ראש אפ"י את מנכ"ל משרד הביטחון כי המשרד טרם מממש את סעיף התיווך בחוק. בעקבות הביקורת הודיע אפ"י באוקטובר 2012 למשרד מבקר המדינה, כי מנכ"ל משרד הביטחון הנחה על ביצוע עבודת מטה מזורזת להשלמת ההליכים שיאפשרו את יישום הסעיף. מלמ"ב מצדו חזר על עמדתו, שלפיה אין למערכת הביטחון כלים מספיקים כדי לפקח על פעילות התיווך.

שר הביטחון סוקר טילים בביקור ברפא"לצילום: גיל אליהו

דו"ח המבקר על מערכת הביטחון

בקרה רופפת של האוצר אחרי שינויים בתקציב הביטחון

פרויקטים של מינהלת חומה נפגעים עקב ניהול כוח אדם לקוי

ליקוי מתמשך בניהול רכוש משרד הביטחון בתעשייה האווירית

לחצו על התמונה לכל כותרות דו"ח המבקר

בנוסף, משרד הביטחון אינו מיישם את החוק לפיקוח על ציוד ביטחוני במעבר מישראל או אליה. החוק קובע כי ליצוא של ציוד ביטחוני במעבר נדרש רישיון יצוא. בדברי ההסבר להצעת החוק צוין כי עם התחזקות הסחר העולמי והעברת סחורות ממדינות מוצאן למדינות היעד, לעתים באמצעות מעבר בשטחה של מדינה שלישית, והחשש המתגבר מפני הגעתו של ציוד ביטחוני ליעדים בעייתיים, התגבשה מגמה בינלאומית להידוק משמעותי של הפיקוח על ציוד ביטחוני במעבר.

עוד צוין בדברי ההסבר כי יישום הפיקוח על ציוד ביטחוני במעבר הוא מורכב ומחייב תיאום בין-משרדי הדוק. בפגישה בין ראש אפ"י למנכ"ל משרד הביטחון ממאי 2012 ציין ראש אפ"י כי המשרד טרם מימש את הסעיף בחוק המתייחס לציוד ביטחוני במעבר. מנכ"ל המשרד סיכם כי גם נושא זה יעלה לדיון במסגרת פורום של ראשי אגפים, בראשות מנכ"ל המשרד העוסק בקשרי חוץ.

מבקר המדינה ציין כי בחלוף חמש שנים לכניסתו של החוק לתוקף, ונוכח הציפיות הקיימות מצד גורמים בינלאומיים שמדינת ישראל תפעיל את הפיקוח על פעולות תיווך ועל ציוד במעבר, והאינטרס המובהק של ישראל לבצע פיקוח כזה, אין להשלים עם המשך המצב הקיים. לדבריו, דרוש שהגורמים הרלוונטיים במשרד הביטחון, ובראשם המנכ"ל, ישלימו ללא דיחוי את הנדרש לצורך יישום הפיקוח.

מערכות מחשוב מיושנות באגף הפיקוח

חלק הארי של דו"ח הביקורת עסק בפיקוח על היצוא הביטחוני מישראל. ממצאי הביקורת העלו כי רוב פעולות האכיפה שמבצע אפ"י, שנועדו לבדוק ולוודא כי פעולות היצואנים הביטחוניים נעשות על פי הוראות החוק, נעשות שלא ביוזמתו, אלא כתגובה למידע המתקבל מגורמים שונים על הפרה, לכאורה, של החוק. בנוסף, אף שהחוק קובע כי מי שקיבל רישיון ימסור לרשות המוסמכת דיווחים בכתב אחת לשנה על פעילות שביצע, ובהתאם לטופס שייקבע בתקנות, משרד הביטחון לא קבע מתכונת לטופס דיווח בנוגע לפעילויות הדורשות רישיון, ולא דרש את הדיווחים האמורים מהיצואנים.

לפי נתונים שעלו במסגרת בחינות שערך משרד הביטחון, וממסמכים ושיחות עם בעלי תפקידים במשרד ובתעשיות הביטחוניות, עלה כי הליך אישורן של בקשות לרישיונות שיווק במתכונתו הנוכחית הוא מסורבל ומהווה נטל על היצואנים, ויש בו כדי לפגוע ביכולתם להתחרות בשוק הבינלאומי. הליך זה גם מהווה נטל על עובדי משרד הביטחון הנוטלים בו חלק.

לדוגמה, נמצאו חריגות בזמני הטיפול בבקשות לרישיונות שיווק שנקבעו בתקנות. נמצא כי חלק ממערכות המחשוב באפ"י מיושנות, חלקן אינן מקושרות ביניהן, כמו מערכות המחשוב של רישיונות השיווק ורישיונות היצוא, ואין ניהול ידע מרכזי של החלטות העבר. מצב זה אינו מאפשר לאפ"י, בין היתר, לבדוק באופן ממוחשב ויעיל קיומה של הלימה בין נתוני רישיון השיווק ורישיון היצוא.

משרד מבקר המדינה העיר כי בחלוף חמש שנים לכניסתו של החוק לתוקף, ונוכח הציפיות הקיימות מצד גורמים בינלאומיים שמדינת ישראל תפעיל פיקוח על פי נורמות בינלאומיות, והאינטרס המובהק של ישראל לערוך פיקוח כנדרש, על מנכ"ל משרד הביטחון ועל ראש אפ"י לפעול בהקדם לתיקון הליקויים שעלו בדו"ח זה, הן בנוגע לרישוי היצוא והן בנוגע לפיקוח עליו, בדגש על מערכי המחשוב של אפ"י.

ממשרד הביטחון נמסר: "אגף הפיקוח על היצוא במשרד הביטחון מבצע שורה של פעולות אכיפה יזומות, הכוללות: ביצוע ביקורות תקופתיות במתקני היצואנים, ועסקות, בדיקות מדגמיות של עסקות שאושרו, בדיקות מדגמיות במכס, ביקורות פתע בחברות ואיתור יזום של חברות המייצאות יצוא ביטחוני ואינן מופיעות במרשם היצוא של אפ"י.

"אפ"י פועל בשיתוף פעולה הדוק עם מנהל המכס מתוך אינטרס משותף ואחדות מטרה. במסגרת זו מבצעים שני הגופים, במשותף, בדיקות משלוחי יצוא חשודים, בליווי מומחים בתחום הטכנולוגי מאפ"י, מפא"ת ומנהל הרכש של משרד הביטחון. במקביל מינהל המכס עבר לעבוד עם מערכת מחשוב מתקדמת אשר אפ"י מקושרת אליה במערכת האינטרנט הגלויה. באופן זה מתקיימת העברת נתונים הדדית לבקרה ובחינת המתאם בין הרישיונות לבין היצוא בפועל.

"ככלל, אגף הפיקוח על היצוא אינו חורג מזמני הטיפול במתן רישיונות שיווק ויצוא, כפי שהוגדרו בחוק. כך למשל ממוצע הטיפול ברישיונות בלתי מסווגים בהיקף של אלפי בקשות, עמד על 24-27 ימים בשנים 2011-2012 לעומת 60 ימים שקובע החוק, ובנושאים מסווגים על 54-87 ימים לעומת 120 ימים שקובע החוק.

"אגף התקשוב של משרד הביטחון תיכנן ופיתח מערכת חדשה לניהול רישיונות היצוא שתדע ליצור זיקה בין רישיון השיווק לרישיון היצוא. מערכת להזרמה מקוונת של בקשות שתחליף את המערכת המדוורת, נמצאת בשלבי בחינה ופיילוט. על פי הממצאים ובכפוף להנחיות הממונה על הביטחון תישקל הרחבת הפיילוט לכלל היצואנים, בעיקר למוצרים בלתי מסווגים. נושא בקרת משלוחים ביטחוניים במעבר, הוצג למנכ"ל ובשל השלכותיו, עדיין נבחן וטרם סוכם".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker