"להגדיל הסיוע במשכנתאות לזכאי משרד השיכון ב-40%" - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן
דו"ח המבקר

"להגדיל הסיוע במשכנתאות לזכאי משרד השיכון ב-40%"

המבקר מציע למקבלי ההחלטות לבחון פתרונות לטווח הקצר, כגון מתן הקלות לזכאים ■ כמו כן, ממליץ למשרדי הבינוי והשיכון והאוצר לבחון מחדש את הקריטריונים לקבלת סיוע מהמדינה, ולהתאימם לתנאי הכלכלה והחברה העדכניים

8תגובות

על רקע הקושי של המדינה לפתור את מצוקת הדיור באמצעות הגדלת היצע הדירות, מציע מבקר המדינה להגדיל את הסיוע לזכאי המשכנתאות: "בשנים האחרונות נשחק במידה ניכרת שיעור התמיכה לזכאי משרד הבינוי והשיכון ביחס למחירי הדירות. לדעת משרד מבקר המדינה, מאחר שהשפעת הטיפול בצד ההיצע על שוק הדיור לא הניב תוצאות עד 2011, מוצע כי מקבלי ההחלטות ישקלו לבחון גם פתרונות בטווח הקצר, כגון מתן הקלות לזכאים", נכתב בדו"ח המבקר.

סכומי המשכנתא הבסיסית לזכאים, שעליה המליצה ועדת גדיש ב-1998, נעו בין כ-48 אלף שקל לכ–148 אלף שקל לזכאי. עם זאת, הסיוע במשכנתאות שמעניק משרד הבינוי והשיכון לזכאים הצטמצם והלך בין 1998 ל–2011. מחישוב משרד המבקר המדינה עולה כי כדי לשמור על אותו יחס שבין המשכנתא הבסיסית למחירי הדירות, בדומה למה שהיה ב–1998, על סכום הסיוע הבסיסי לגדול ל–67 אלף שקל לזכאי - כלומר, תוספת של 40% לסיוע הנהוג כיום.

בנוסף, בעוד שב–1998 המשכנתא המסובסדת שקיבלו הזכאים היתה נמוכה בשיעור של עד 2% משיעור הריבית הממוצעת בשוק החופשי, הרי שבשנים האחרונות הריבית בהלוואות המוכוונות לזכאים גבוהה יותר מהריבית הממוצעת בשוק החופשי. ההתנהלות הזו של משרד האוצר ומשרד הבינוי, קובע המבקר, היא אחד הגורמים למגמת הירידה בניצול הזכות להלוואות לדיור על ידי הזכאים, דווקא בעת שמצוקת הדיור הולכת וגוברת.

לדברי המבקר, משרדי האוצר והשיכון הקשו על הזכאים בעלי הניקוד הנמוך והבינוני בכך שהורו לבנקים להעלות את שיעור הריבית שהם גובים על המשכנתא ממקורותיהם, ולהשוותה לריבית שגובה המדינה. לדעת המבקר, משרדי הבינוי והאוצר לא בחנו מחדש ובאופן מקיף את תנאי הסיוע הניתן לזכאים בעקבות השינויים שחלו במחירי הדירות ובשוק המשכנתאות, ולא וידאו כי הפתרון שנקטו נותן מענה ראוי למצוקות הדיור של הזכאים.

בדו"ח ועדת טרכטנברג צויין כי מ–2007 ועד לרבעון הראשון של 2011 עלו מחירי הדיור בכ–63% בערכים נומינליים ובכ–42% בערכים ריאליים. נתונים דומים מציגים גם משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר, השמאי הממשלתי והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

על רקע עליית מחירי הדיור בשנתיים האחרונות, קיבלה הממשלה כמה החלטות בנושא הגדלת התקציב להלוואות ומענקים לקבוצות ממוקדות, בהן יוצאי אתיופיה ואימהות חד־הוריות. עם זאת, מתגובת האגף התקציבים במשרד האוצר עולה כי בעוד שהיקף תוכנית ההלוואות ליוצאי אתיופיה היה כ–90 מיליון שקל, רק שתי משפחות מימשו את זכאותן, והתקציב שנוצל היה 367 אלף שקל בלבד. מדו"ח המבקר עולה כי מספר ההלוואות המוכוונות לדיור ירד מכ–15 אלף ב–2005 לכ–2,200 בלבד ב–2011, וזאת מתוך כ–20 אלף זכאים. בדיקת מבקר המדינה מצאה כי בעוד שב–2005 היה שיעור ההלוואות 18.4% מהתוכנית, ב–2011 הוא היה 2.5% בלבד.

מבקר המדינה התייחס גם לקריטריונים לקבלת סיוע מהמדינה, וקבע כי "היות שהקריטריונים הבסיסיים לסיוע לרכישת דירה לזכאים נקבעו לפני כ–14 שנים, על משרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר לבחון את התאמתם לתנאי הכלכלה והחברה העדכניים, ובמידת הצורך לעשות עבודת מטה על מנת לקבוע קריטריונים עדכניים, שיאפשרו מתן סיוע ממשי לזכאים".
 



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#