דו"ח המבקר

הפקרות ואי סדרים בניהול התדר של המדינה

מבקר המדינה: "ליקויים בהתנהלותם של הגורמים בוועדת התדרים, בוועדה העליונה ובמשרדי התקשורת, האוצר והביטחון"

אמיתי זיו
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים6
אמיתי זיו

הפקרות ואי סדרים בניהול התדר של המדינה, משאב לאומי ששווייו מיליארדי שקלים - זוהי השורה התחתונה בפרק העוסק במשרד התקשורת בדו"ח מבקר המדינה לשנת 2012. מרכז הדו"ח הוא ניהול משאב הספקטרום במדינת ישראל, דבר עליו אמון משרד התקשורת. זוהי הפעם השנייה שהמבקר מפנה חציו לאגף הספקטרום במשרד התקשורת אחרי שבדו"ח של 2007 כבר דן בנושא, אך נראה כי מאז משרד התקשורת לא השיג התקדמות בנושא ניהול התדרים, אולי ההפך הוא הנכון. הדו"ח נוגע ב-4 סוגיות מרכזיות שקשורות לתדרים בישראל.

הראשונה היא מי בכלל מנהל את התדר בישראל? מי מקצה ומייעד תדרים לשימוש ומה מערכת היחסים בין צרכי הביטחון לבין צרכי האזרחים בהקצאת התדרים? על פי החלטת ממשלה מ-2008, אמורה לנהל את התדרים בישראל ועדת תדרים, שבה חברים 7 נציגים ומשקיף. מעליה אמורה להיות ועדת תדרים עליונה, שיש לה סמכות פיקוח וערעור על החלטות ועדת התדרים.

הקריה בת"אצילום: מוטי מילרוד

בפועל, "ועדת התדרים שהוסמכה על פי החלטת ממשלה משנת 2008 התכנסה והחלה לפעול רק ביוני 2010, כשנה וחצי ממועד הסמכתה. במשך תקופה ארוכה לא היה מענה רגולטורי שיסדיר את השימוש בתדרים לפי הוראות הדין", נכתב בדו"ח. יתרה מזאת, "מתחילת עבודת ועדת התדרים לא התקיימה אף ישיבה בהרכב מלא ובהשתתפות כל חבריה והמשקיף". ומה לגבי הגוף המפקח? "הוועדה העליונה לא התכנסה ולא פעם אחת".

מבקר המדינה מעלה תהיות קשות גם לגבי הלכי העבודה של ועדת התדרים. טענה ראשונה וידועה היא שלזרועות הביטחון יש רוב בוועדת התדרים, למרות שהוועדה אמורה להיות מאוזנת ולדאוג גם לאזרחי המדינה. "מספר הנציגים של כוחות הביטחון בוועדת התדרים מוסיף להיות גדול ממספר הנציגים מטעם משרדי הממשלה הממונים על מתן מענה לצורכי התקשורת של המגזר האזרחי", נכתב בדו"ח המבקר שמציע בנשימה אחת גם לשקול הרכב וועדה חדש ויותר מאוזן.

למעשה, מהדו"ח עולה כי גם ועדת התדרים הרשמית אינה מחליטה דבר באמת: "ההקצאות אינן נעשות על ידי ועדת התדרים. יו"ר הוועדה (מנכ"ל משרד התקשורת - א"ז) מקצה את רוב התדרים שהועדו לשימוש אזרחי, ונציג אגף התקשוב בצה"ל החבר בוועדה מקצה תדרים שהועדו לשימוש צבאי", כלומר שני אנשים מקבלים את ההחלטות הקריטיות לגבי הקצאת התדרים.

בנוסף, למרות שבעת הקמת ועדת התדרים הסבירה הממשלה את הצורך להגביר את "השקיפות והיעילות בתחום ניהול התדרים" ולמרות שבית המשפט העליון קבע חובה לנהל פרוטוקול מלא ומסודר של דיוני וועדות, בפועל: "ועדת התדרים תיעדה את דיוניה בסיכומי דיון כלליים המתעדים בעיקר את ההחלטות. סיכומים אלה לא שיקפו את כל עמדות הנציגים שהועלו בדיון ואת נימוקי ההחלטות שהתקבלו". למעשה, אין דרך לשחזר שיקולי והחלטות הממשלה בנושא התדר, המהווה משאב ציבורי.

סוגיה שנייה היא לגבי ערכם החשבונאי של התדרים או כמה בעצם שווה המשאב הלאומי הזה. מסתבר שאיש לא יודע, כמו שמפרט דו"ח המבקר: "בשנים האחרונות מבוצעת רפורמה בחשבונאות הממשלתית, הכוללת בין היתר רישום מלא של נכסי המדינה לפי כללי חשבונאות מקובלים. בדו"חות הכספיים של משרד התקשורת ובדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל אין ביטוי לערכם של התדרים, שהם נכסים בלתי מוחשיים. משרד התקשורת לא החל בהליכים לקביעת הערך הכלכלי של התדרים. לקביעת זו יש חשיבות רבה היות שהתדרים הם משאב במחסור. הנתונים בדבר ערכם הכלכלי נדרשים למקבלי ההחלטות במשרד התקשורת, לשם התוויית מדיניותם בעידן של פיתוחים טכנולוגיים ובהתנהלות אל מול צרכני התדרים".

אספקט אחר לבזבוז שמתייחסים אליו בדו"ח הוא ש"משרדי התקשורת, האוצר, הביטחון ובטחון הפנים לא מקיימים החלטת ממשלה מ- 2004, שלפיה מערכת הביטחון תתחיל לשלם על התדרים בהם היא עושה שימוש". על פי ההחלטה, תקציבי הגופים אמורים לגדול בהתאם מקופת המדינה. נושא תשלום אגרת תדרים על ידי מערכת הביטחון הוכנס גם לטיוטת חוק ההסדרים שמגובשת בימים אלו.

אנטנות סלולריותצילום: ניר קידר

סוגייה שלישית בה דן הדו"ח היא שלמרות החלטות קודמות, אין לישראל מאגר מידע מסודר לגבי התדרים במדינה. משרד התקשורת אמור היה להקים מאגר מידע כזה לטובת כל משרדי הממשלה. הוא אכן הקים מאגר כזה, אך באיחור גדול וכנראה גם ברישול כי "הביקורת העלתה כי ארבע שנים מאז החליטה הממשלה להקים את מאגר התדרים ויותר משלוש שנים לאחר המועד שנקבע בהחלטת הממשלה להפעלת המאגר, המידע המוצג בו חסר ואינו תקף. לדעת משרד מבקר המדינה, על משרד התקשורת להחיש את סיום טיוב המידע במאגר".

סוגייה רביעית שעלתה בדו"ח היא חוסר היכולת של משרד התקשורת לפנות תדרי דור 4 סלולרי ולקדם את הטכנולוגיה בישראל - עוד נושא שמטופל בחוק ההסדרים.

בשלב הסיכום וההמלצות של הדו"ח, נכתב: "ממצאי הביקורת מעלים ליקויים בהתנהלותם של הגורמים בוועדת התדרים, בוועדה העליונה ובמשרדי התקשורת, האוצר והביטחון. על הגורמים האחראים להסדיר את דרכי העבודה של ועדת התדרים ושל הוועדה העליונה. על משרדי התקשורת, הביטחון וביטחון הפנים לגבש הוראות ברורות ורלוונטיות המסדירות את ההועדה וההקצאה של התדרים לשימוש מערכת הביטחון, ולקיים את החלטת הממשלה בעניין תשלום אגרה עבור שימוש בתדרים. על משרדי התקשורת והאוצר לקבוע את הערך הכלכלי והחשבונאי של התדרים ולתת להם ביטוי בדוחות הכספיים.

"משרד התקשורת נדרש לטייב את המידע על התדרים במאגר שעל הקמתו והפעלתו החליטה הממשלה. כמו כן, עליו להבטיח פעולה תקינה של האגף בשעת חירום ולשדרג את התמיכה במערכות המידע שבאגף. השימוש בטכנולוגיית הדור הרביעי (G4) נועד לספק את הביקוש הגדל והולך לשירותי תקשורת מתקדמים. התהליכים שנועדו להסדיר את השימוש בטכנולוגיה זו אינם מתבצעים לפי לוח הזמנים שנקבע וההחלטות שהתקבלו".

דובר צה"ל מסר בתגובה: "ספקטרום התדרים הינו משאב טבעי לאומי מוגבל בעל היבטים אזרחיים, כלכליים וצבאיים כאחד, אשר הפך במרוץ השנים למרכיב משמעותי ביכולת התפקוד של צה"ל. בשנים האחרונות פעלו בצה"ל לישוב מחלוקות בנושא הפעלת התדרים וניהולם, ועדות לכך היא תדרים שונים שהוחזרו לאורך השנים לצרכים אזרחיים. צה"ל ישמח לקחת חלק בכל עבודת מטה שיוביל משרד התקשורת בנושא".

תגובת משרד התקשורת

"משרד התקשורת קיבל את דו"ח מבקר המדינה לידיו והשיב על כל סעיף בצורה מפורטת ומלאה: ישנם סעיפים שמשרד התקשורת כבר טיפל בהם, לדוגמת טיוטת נוהל להתכנסות ועדת התדרים, שכבר הופצה לחברי הוועדה על ידי יו"ר הוועדה.

ישנם ממצאים שמשרד התקשורת מטפל בהם בימים אלה, לדוגמת אתר גיבוי, תמיכה ותחזוקה למערכת התדרים שהקמתו כבר מסתיימת בעוד מספר ימים (מחצית מאי 2013). וישנם כאלה שהמשרד הבהיר שאינם נמצאים תחת סמכותו והפנה את המבקר לגורם המטפל, לדוגמא: הקצאת התדרים לדור הרביעי - פינוי התדרים על ידי צה"ל - נושא שנמצא במחלוקת בין משרד האוצר למשרד הביטחון".

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker