רשלנות רפואית: "נוצרה תרבות של הימנעות מדיווחים על אירועים חריגים" - דו"ח מבקר המדינה - TheMarker
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

תיק מניות

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לרשימת הקריאה המלאה לחצו כאן

רשלנות רפואית: "נוצרה תרבות של הימנעות מדיווחים על אירועים חריגים"

מבקר המדינה: רשלנות רפואית נוגעת לא רק לחולה הנפגע, אלא גם לקופה הציבורית, המתמודדת בשנים האחרונות עם נחשול של תביעות בסכומים הולכים וגוברים

תגובות

מבקר המדינה מגיש כתב אישום חמור נגד שורה של גופים, בהם משרד הבריאות, בתי החולים הציבוריים והפרטיים והפקולטות לרפואה בכל הנוגע לתחום הרגיש והקריטי של בטיחות הטיפול והרשלנות הרפואית.

פגיעתה של רשלנות רפואית נוגעת לא רק לחולה הנפגע, אלא גם לקופה הציבורית, המתמודדת בשנים האחרונות עם נחשול של תביעות בסכומים הולכים וגוברים: נכון לסוף 2010, הסתכמה יתרת התביעות נגד מוסדות רפואיים ממשלתיים בכ-3.2 מיליארד שקל, וזאת בלי לקחת בחשבון את התביעות נגד בתי החולים של שירותי בריאות כללית ואת קופות החולים, כך שהסכום האמיתי גבוה בהרבה. מספר התביעות עלה ב-22% בתוך חמש שנים.

גם סכומי התביעות המוגשות מאמירים עם השנים: לפי נתוני סוכנות הביטוח מדנס, בשש שנים חלה עלייה מתמדת של כ-260% בתשלום הממוצע לתובע, ועלייה של למעלה מ-30% בפרמיות שמשלמים מבוטחיה במשך שלוש שנים (2008-2010).

גטי אימג`ס

המבקר קובע כי הגידול בהיקף תביעות הרשלנות הרפואית מוביל לרפואה מתגוננת בה רופאים מפנים חולים ליותר ויותר ייעוצים רפואיים, בדיקות וצילומים – דבר שמחד מגדיל את ההוצאה הלאומית לבריאות, ומאידך עלול להוביל לסיבוכים רפואיים ותביעות נוספות.

"שוק הרשלנות הרפואית סובל מהזנחת הרגולטור"

דו"ח מבקר המדינה חושף תמונה מדאיגה לפיה "שוק" הרשלנות הרפואית סובל מהזנחה של הרגולטור ומכשלים רבים - החל מהריכוזיות המאפיינת את תחום ביטוח הרשלנות הרפואית, וכלה בחוסר דיווח, ניהול סיכונים לקוי ובעיות בתהליכי תחקיר והפקת לקחים מאירועי רשלנות רפואית.

המבקר מצביע על כך ששוק ביטוחי הרשלנות הרפואית ריכוזי, ושחברת הביטוח הראל, באמצעות סוכנות הביטוח מדנס, שולטת בו - מציאות המתבטאת בהעלאה קבועה של פרמיית הביטוח, הגדלת ההוצאה הלאומית לבריאות ובמקביל - כרסום בהוצאה הזמינה לשירותי הבריאות עצמם.

"עקב פעילותה רבת השנים בתחום, בידי הסוכנות [מדנס] מידע רב על ניסיון התביעות והחבות האקטוארית של מוסדות הבריאות הלא ממשלתיים. היעדר הגישה למידע זה מקשה על גורמים מתחרים להיכנס לתחום ומונע ירידה בפרמיות", כותב המבקר.

המבקר קובע גם כי "על הרשות להגבלים עסקיים בסיוע משרד הבריאות לשקול בחינת שוק ביטוחי הרשלנות המקצועית, כדי לקבוע אם קיים מונופול בנושא ואת ההשלכות הנובעות מכך".

המדינה מסבסדת את בתי החולים הפרטיים

המבקר מצביע על המצב האבסורדי בו המדינה מממנת את ביטוח הפרקטיקה הפרטית של הרופאים. על פי הסכמי העבודה הקיבוציים, רופאים המועסקים בבתי החולים הציבוריים נהנים מהשתתפות ניכרת של בית החולים הציבורי במימון ביטוח הרשלנות הרפואית שלהם – המגנה עליהם גם בפרקטיקה הפרטית. כך, כספי תקציב משרד הבריאות מממנים עלות פוליסות פרטיות, עד כדי מצב בו "יש מוסדות פרטיים שכלל אינם מבטחים את עבודת הרופאים המנתחים בתחומם, אלא מסתמכים על פוליסת הפרקטיקה הפרטית שרובה ממומנת על ידי המדינה", קובע המבקר, "בכך ניתן סבסוד לאותם מוסדות פרטיים על חשבון הכיס הציבורי".

היבט מעוות נוסף של התופעה הוא שרופאים שאינם עוסקים בפרקטיקה פרטית, כמו מתמחים ורופאים מהפריפריה המחויבים בתשלום הביטוח, מסבסדים למעשה את עלות הפוליסות של הרופאים ה"שבעים" (נושא זה נמצא בימים אלה גם בדיונים משפטיים בעקבות תביעה של מתמחים – ר.ל.ג).

בחלק מהמקרים, רופאים עובדים באחוזי משרה נמוכים במוסד הציבורי ומנהלים פרקטיקה פרטית ענפה, אך בכל זאת נהנים מהמימון של המערכת הציבורית לביטוח שלהם. בנוסף, מצביע המבקר על מצב של כפל ביטוח ואף ביטוח משולש: כאשר רופאים מועסקים במספר מקומות (למשל בית חולים וקופת חולים) - הם נדרשים לעיתים לשלם פעמיים עבור ביטוח האחריות המקצועית.

המבקר קובע כי "על משרד הבריאות לבחון מחדש את נושא ביטוחי הפרקטיקה הפרטית ולשקול מחדש את מימון עלותם", וכן לשקול קביעת שיעור משרה מינימלי שתזכה את הרופאים במימון הפרמיה. "יש למנוע מצב בו מוסדות רפואיים פרטיים לא מבטחים את עבודת הרופאים המנתחים בתחומם ומסתמכים על פוליסת הפרקטיקה הפרטית הכוללות לפעמים החרגות, המותירות את הרופאים ללא כיסוי ביטוחי, ויש להסדיר את הכיסוי הביטוחי לעבודת אותם רופאים", כותב המבקר

טיוח אירועים של רשלנות רפואית

עד כמה שקשה להאמין, נכון להיום איו כל חובה או כללים להקמת מחלקות לניהול סיכונים במוסדות בריאות - מחלקות האמורות למנוע את מקרה הרשלנות הבא. בנוסף, מעלה הבדיקה מציאות בעייתית מאד של טיוח כשלים רפואיים: "נוצרה תרבות של הימנעות מדיווחים על אירועים חריגים", כותב המבקר, ומסביר זאת בין השאר מחשש הרופאים מפרסום שלילי, תביעות והליכים משמעתיים.

בוסף, קובע המבקר כי העובדה שמאז 1995 (בעקבות הלכה שקבע בג"צ) אין חיסיון משפטי לתחקירים של אירועים רפואיים חריגים, "נפגעה היכולת לנהל בפתיחות תחקירים". בין השאר מצביע המבקר על הפחתה במספר ישיבות "תחלואה ותמותה" של הרופאים, על קיום ישיבות בלי תיעוד ואף על השמדת חומר התחקיר בתוך מספר ימים.

עוד קובע המבקר כי מנהלי הסיכונים במוסדות רפואיים מתמקדים בריכוז מידע ותיעוד אירועים חריגים לשם צמצום נזק עתידי (ניהול סיכונים משפטי), ופחות במהלכים לשיפור הבטיחות הרפואית (מניעה).

כמו כן, עולה מהביקורת כי בפועל לא קיימת כל מערכת שמבטיחה לימוד והפקת לקחים ממקרים של רשלנות: אין הוראה מחייבת של משרד הבריאות לדיווח על אירועים חריגים, כך שכל מוסד מחליט אילו אירועים חייבים בדיווח פנימי של הרופאים, חלק מהאירועים מדווחים לחברת הביטוח אך לא למשרד - כך שמידע רב ויקר ערך לא מגיע לידיעת המשרד ולא ניתן להפיק ממנו לקחים.

בנוסף, אין נוהל לשיתוף מידע בין מוסדות רפואיים על אירועים חריגים, והמשרד לא הקים מאגר מידע ארצי המבטיח חיסיון לרופאים שירכז את האירועים ויפיק מהם לקחים ארציים שישפרו את רמת הרפואה. "עיקר האירועים לא מדווחים למשרד ובכך נפגמת יכולתו להסיק מסקנות מערכתיות ולהוציא הנחיות לכלל מערכת הבריאות...אין במשרד ניהול ידע במובנו הניהולי-מקצועי".

למבקר מילים חריפות גם נגד ועדות הבדיקה הפנימיות של בתי החולים: לדבריו, הן נגועות בניגוד עניינים מובנה, משום שמסקנותיהן עלולות להשליך על הצוות ולחייב את בית החולים בתשלום פיצויים בתביעות, ואמנם - בשנים שנבדקו מיעטו בתי החולים להקים ועדות כאלה. בשיבא ובאיכילוב למשל, לא מינו ולו ועדת בדיקה אחת בין השנים 2008-2010. ועדות הבדיקה של משרד הבריאות מתמנות פעמים רבות זמן רב לאחר האירוע – דבר הפוגע באיכות הבדיקה. בנוסף, אין כל חובה לבצע תחקירים לאחר אירוע חריג, וכל מוסד פועל לפי ראות עיניו.

באשר לדור העתיד של הרופאים, הסטודנטים לרפואה, מצא המבקר כי כי ההכשרה שהם מקבלים בנושא בטיחות החולה אינה אחידה: בחלק מהפקולטות יש קורסים כאלה, ובחלקן כלל לא ניתנו הכשרות.

באשר לנציב תלונות הציבור במשרד הבריאות, הגוף שאחראי על תחקירי אירועים חריגים, הקמת ועדות בדיקה והמלצה על קובלנות משמעתיות נגד רופאים, מצא המבקר כי רק 2% מהתלונות שהגיעו אליו (64 מתוך 2790 תלונות) הגיעו לדין משמעתי.

עוד מצא המבקר כי אין נהלים ברורים לגבי עבודת הנציב ותהליך קבלת ההחלטות במשרד לאור המלצותיו, כי הליכי הבירור נמשכים לעיתים שנים ארוכות – דבר הפוגע ביכולת להסיק מסקנות ראויות וגורם לעינוי דין לחולים ולצוותים.

המבקר אף קובע כי מאחר שהמשרד הוא הבעלים של בתי חולים רבים, קיים חשש לניגוד עניינים בין תפקידו של הנציב בקביעת רשלנות, לבין העובדה שקביעה כזו עלולה לחייב את המשרד גם בתביעות אזרחיות המוגשות בגין אירועים אלה. המבקר קובע כי על המשרד לחזק את מעמד הנציב באמצעות חקיקה או נהלים מסודרים, לקבוע לוח זמנים לטיפול בתלונה, ואף לבחון אפשרות להעביר את פעילותו למשרד המשפטים למניעת ניגוד עניינים.

משרד הבריאות מסר בתגובה: "מנכ"ל משרד הבריאות פנה לממונה על ההגבלים העסקיים למצות את הבדיקה לגבי העדר התחרותיות בענף ביטוחי האחריות המקצועית ברפואה. משרד הבריאות החל בגיבוש הנחיות לפיקוח על מוסדות רפואיים המבצעים ביטוח עצמי. טיוטת הנוהל תופץ ע"י חשב המשרד. מנכ"ל המשרד מינה צוות ייעודי לבחינת נושא חיסיון המידע ולגיבוש המלצות בתחום חיסיון דוחות ומסמכים רפואיים. המלצות יוצגו תוך 6 חודשים. ההסכמה מותנת באישור משרד המשפטים.

"בנוסף, מתוכנן אתר אינטרנט לשיתוף ידע בתחום בטיחות הטיפול. האתר יעלה לאוויר עד חודש יולי 2012. משרד הבריאות נמצא בשלבי סיום של אפיון מערכת לדיווח אינטרנטי, שתאפשר דיווח המחויב על פי תקנות בריאות העם, אשר אינו חסוי, וזאת לצד דיווח וולונטרי חסוי. נכתב נוהל מנחה להקמת ועדות בדיקה. החל יישום הנוהל על ידי  נציב התלונות למקצועות רפואיים. דיווח לחולה על תקלה רפואית - טיוטת נוהל בנושא זה אושרה ותופץ בקרוב".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר TheMarker

סדר את התגובות

כתבות ראשיות באתר

כתבות שאולי פיספסתם

*#