לשכת עורכי הדין סובלת מפיקוח לקוי על מתמחים וחוסר שקיפות

מבקר המדינה קורא ללשכה "לגבש תכנית עבודה מסודרת לפיקוח על המתמחים ■ להגביר את הפיקוח כדי שיכלול את כל המתמחים ■ לפקח יותר במשרדי המאמנים, ולבצע בהם ביקורי פתע ללא תיאום מוקדם

הילה רז
הילה רז

עורכי דין נוהגים להתלונן, בצדק, על הסחבת, העומס ועינוי הדין שעוברים לקוחותיהם בבתי המשפט בשל הימשכות ההליכים המשפטיים. דו"ח מבקר המדינה לשנת 2011 חושף כי גם מערכת השיפוט המשמעתית, שהוקמה ומנוהלת על ידי עורכי הדין באמצעות לשכת עורכי הדין, לוקה בתחלואים דומים.

לשכת עורכי הדין אחראית על שיפוט משמעתי של עורכי הדין, באמצעות בתי דין משמעתיים שהיא מפעילה. השיפוט המשמעתי מתחיל בדרך כלל בתלונה שמגיש לקוח או צד בתיק. התלונה נבדקת על ידי פרקליט שעובד בלשכת עורכי הדין ואם היא נמצאת מוצדקת לכאורה מוגשת קובלנה על ידי ועדות האתיקה של הלשכה. הקובלנה מתבררת בפני בית דין משמעתי של הלשכה שמוסמך להטיל עונשים שונים על עורכי דין ובהם שלילת רישיון זמנית.

דו"ח המבקר

בדיקה שערך מבקר המדינה העלתה כי הטיפול ברובן הגדול של התלונות שהוגשו לוועד המרכזי ולוועדי המחוזות שהטיפול בהן הסתיים במהלך 2009 - היה ארוך במידה ניכרת מפרק הזמן המרבי שנקבע בכללי סדרי הדין. המבקר מצא כי "הזמן הממוצע לטיפול בתלונה היה ארוך פי שניים ויותר מהזמן המרבי שנקבע בכללים. אמנם יש תלונות שהטיפול בהן מתארך בשל נסיבות מיוחדות המחייבות זאת, אולם הבדיקה העלתה כי ברוב המקרים נעשה הטיפול בתלונה תוך חריגה ניכרת מהזמן הנדרש לפי כללי סדרי הדין".

מהנתונים עולה כי משך הטיפול ברובן הגדול של התלונות שהוגשו ארוך מפרק הזמן המרבי שנקבע בכללים: שיעור התלונות שמשך הטיפול בהן עלה על פרק הזמן המרבי נע בין 44% במחוז צפון ל-88% במחוז תל אביב. סך הכול, פרק הזמן הממוצע לטיפול בתלונה היה ארוך מפרק הזמן המרבי שנקבע בכללים ב-113%. לינדנשטראוס קבע כי "התמשכות ההליכים גורמת לעינוי דין לנילונים ופוגעת באמון של המתלוננים והציבור כולו במערך הדין המשמעתי של הלשכה".

דורון ברזילי

דו"ח מבקר המדינה בדק את התנהלות הלשכה בין השנים 2005 ועד 2009, בתקופת כהונתו של יו"ר הלשכה הקודם, עו"ד יורי גיא רון.

יו"ר הלשכה המכהן, עו"ד דורון ברזילי מסר בתגובה לממצאים "אני רואה חשיבות עצומה בקיום מנהל תקין ואני פועל לבדיקה מעמיקה של הדו"ח הנוגע לתקופה הקודמת לכניסתי לתפקיד. הלשכה החלה ליישם את ההמלצות ובכוונתי למנות צוות אשר ימליץ על השינויים הנדרשים בחוק הלשכה ובכללם את הסדרת היחסים בין כל המוסדות השונים בה".

בנוגע לממצאים על ועדת האתיקה נמסר כי "הכללים בדבר סדרי הדין המשמעתי המוצעים מחייבים לעגן בנוהל את משך הטיפול בתלונות, ומבטלים את פרקי הזמן הנקובים בכללים התקפים כיום".

בדו"ח הנוכחי בדק המבקר את תפקודם של המוסדות המרכזיים של לשכת עורכי הדין והוא מוצא פגמים קשים בהתנהלותם. התנהלות בעייתית מאפיינת גם את הבחירות למוסדות הלשכה.

העדר שקיפות במימון בחירות בלשכה

הבחירות למוסדות לשכת עורכי הדין ובראשן היו"ר נערכות כל ארבע שנים, והן כוללות מסע פרסום עתיר משאבים. בדו"ח מבקר המדינה מ-1999 המליץ המבקר דאז ללשכת עורכי הדין לקבוע הגבלות על סכום ההוצאה המותרת למימון תעמולת בחירות, על קבלת תרומות מתורמים שונים ועל סכום התרומה. עוד המליץ כי מן הראוי שההוראות האמורות יעוגנו בחוק.

תחקיר TheMarker שפורסם במאי השנה, טרם הבחירות האחרונות ללשכה, מצא כי יו"ר הלשכה המכהן, עו"ד דורון ברזילי הצליח לגייס תרומות בסכום כולל של כ-735 אלף שקל. סכום זה אינו כולל את הכסף שברזילי עצמו הזרים לקמפיין, וכן את תרומתו של עו"ד אפי נוה, שהתמודד על ראשות ועד המחוז תל אביב.

ברזילי אמנם הגיש הצעת חוק להסדרת מימון מימון הבחירות אך כשהתבקש לחשוף את תורמיו סירב בטענה לפיה התורמים מסרבים לחשוף את שמותיהם.

אף שחלפו 12 שנים מהדו"ח הקודם, עולה מהדו"ח הנוכחי כי במהלך השנים יזמו חברי הלשכה ומחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים הצעות לתיקון החוק להסדרת נושא מימון הבחירות למוסדות הלשכה, אך הצעות אלה לא הבשילו לידי חקיקה או כללים מחייבים. המבקר מציין כי "כדי להבטיח את צביונה הדמוקרטי של הלשכה יש צורך במניעת מצבים שנושאי המשרה הנבחרים של הלשכה יעדיפו את האינטרסים של מי שתרמו למימון התמודדותם במערכת הבחירות על פני האינטרסים של ציבור חברי הלשכה". המבקר מדגיש שראוי להסדיר נושא זה בהקדם ולקבוע את סכום התרומה המרבי, האנשים הרשאים לתרום, הסכומים שמותר למועמדים להוציא למימון הבחירות, ולהסדיר את אופן הדיווח הנדרש מהמועמדים.

לשכת עורכי הדין מסרה בנוגע לכך כי "ראש הלשכה יפנה ליו"ר המועצה הארצית בבקשה כי המועצה תדון בנושא לצורך גיבוש הצעה מוסכמת על הסיעות השונות בלשכה להסדרת הנושא בחקיקה".

מספרי הפונים למרכזי הזכויות

הפיקוח על מתמחים

המבקר בחן את מערך הפיקוח על ההתמחות בעריכת דין שכיום אורכת שנה ונעשית לרוב במשרדי עורכי דין פרטיים ובגופים ממשלתיים. ממצאיו בנוגע למערך הפיקוח מעלים כשלים מתמשכים שלא זכו למענה ראוי. הגידול הרב במספר המתמחים בשני העשורים האחרונים, עם פתיחת המכללות למשפטים, והכפלת מספר עורכי הדין חייב בחינה מחודשת של התאמת מערך ההתמחות לנסיבות החדשות.

המבקר מונה מסקנות של שתי ועדות ציבוריות שמונו ב-1994 ו-2000 ואיתרו בעיות במערך ההתמחות ובבחינות ההסמכה של הלשכה ובהן: משך תקופת ההתמחות, תכניה, יעדיה והפיקוח עליה, מתכונת בחינת ההסמכה ומטרתה. הוועדות המליצו בפני השרים על מתווים לפתרון הבעיות שהועלו אך הלשכה ומשרד המשפטים לא הביאו לידי תיקון את הליקויים המרכזיים שעליהם הצביעו הוועדות הציבוריות.

על אף השנים שחלפו מאז שנות ה-90' נכתב בדו"ח, לא הביאו הלשכה ומשרד המשפטים לתיקון המצב הקיים. המבקר מציין כי "עדיין לא הוגשה הצעת חוק לתיקון הליקויים העיקריים שעליהם הצביעו הוועדות, ואף לא קודמו פתרונות שאינם מצריכים תיקון בחוק" וקורא ללשכה ולמשרד המשפטים "להביא בהקדם לסיום הליכי החקיקה לתיקון המצב הקיים".

לפי החוק המתמחים במשפטים צריכים לעבוד בעבודות משפטיות בלבד. ואולם, סקר שפורסם ב-TheMarekr העלה כי 91% אחוז מהם מועסקים גם בעבודות אחרות, ובהן ניקיון ושטיפת מכוניות של עוה"ד אצלם הם מועסקים. המבקר מדגיש כי הלשכה לא הפכה את הפיקוח לכלי יעיל להבטחת איכות ההתמחות: היא לא הסדירה בחוק או בנוהל את סמכויות המפקחים ואת אמצעי הפיקוח; לא שיכללה את מערכת המחשוב כך שתאפשר הפקת נתונים חיוניים באופן שוטף ומיידי למעקב אחר ליקויים; היא אינה מפקחת על כל אוכלוסיית המתמחים, וממעטת לפקח במשרדי המאמנים.

המבקר מעלה ספק אם באופן שבו משתמשת הלשכה בפיקוח זה יש כדי לתרום לאיכות ההתמחות. הוא קורא ללשכה "לגבש תכנית עבודה מסודרת לפיקוח; להגביר את הפיקוח כדי שיכלול את כל המתמחים; לשנות את אופן ביצועו ואת דרך השגת המידע על ההתמחות; לפקח יותר במשרדי המאמנים, ולבצע בהם ביקורי פתע ללא תיאום מוקדם, כדי לבדוק את שלמות המידע המתקבל ואת אמינותו".

עם תום ההתמחות,לאחר חודשיים לימודי למבחני הלשכה, ניגשים המתמחים למבחני הלשכה שמורכבים ממבחן בכתב ומבחן בעל פה. המבחן בכתב מורכב מ-100 שאלות רב ברירתיות (אמריקאיות), וכדי לעבור אותו יש לקבל ציון של 65 ומעלה. בעשור האחרון נשמעה ביקורת חריפה על מבנה המבחן שאינו בודק ניתוח ויכולת חשיבה וניסוח, אלא יכולות זיכרון בעיקר. המבקר מאיץ בלשכה לפעול לשינוי שיטת הבחינות ומתכונתן. המבקר מעיר כי "אין זה סביר כי במשך כעשר שנים לא תוקנו הליקויים במתכונת של בחינת ההסמכה. מכיוון שסוגיית הבחינות עלולה לעורר ספקות לגבי מידת התאמתם של המוסמכים לעריכת דין, על הלשכה ומשרד המשפטים לגבש בהקדם פתרון לנושא".

בלשכת עורכי הדין הגיבו בנוגע למערכת ממוחשבת של פיקוח על ההתמחות כי "כפי שנמסר לראש הלשכה ע"י מערך ההתמחות העובדות המפורטות בסעיף זה אינן נכונות כך גם המסקנות הנובעות מכך. בבסיס הנתונים של המערכת נמצאים נתונים רבים אשר ניתן להפיק בכל זמן נתון בהתאם לצורכי המערכת דו"חות סטטיסטיים, ניתן להתרשם מיכולות המערכת מדוחות סטטיסטיים שפורסמו בדוחות הפעילות של הלשכה. בהתייחס לבחינות ההסמכה נאמר כי "הלשכה העלתה בפני משרד המשפטים רעיונות מסוגים שונים לשינוי מתכונת הבחינה. הנושא יקודם במסגרת הצוות בראשות מנכ"ל משרד המשפטים. הסדרת נושא ההתמחות וההסמכה כולו תקודם באמצעות הצוות שהוקם בראשות מנכ"ל משרד המשפטים".

תקציב הלשכה ופערי שכר בלתי סבירים

תקציב הלשכה עמד ב-2010 על 58 מיליון שקל, כאשר 70% מהתקציב ממומן על ידי תשלום דמי החברה השנתיים של עורכי הדין. הביקורת העלתה שהלשכה אינה מכינה תכניות עבודה רב-שנתיות ותכניות שנתיות. לשיטת המבקר "היעדר תכנון ארוך טווח ותכנון שנתי בוועד המרכזי ובמחוזות יוצר אי-ודאות מתמשכת בנוגע למידת האפקטיביות במילוי תפקידי החובה והרשות שלהם". הביקורת מצאה עוד כי השקיפות התקציבית בלשכה נמוכה.

תלונות שהוגשו בשנים 2006-2009, וועדת האתיקה סיימה לטפל בהן (קיבלה החלטה בעניינן) במהלך שנת 2009

המבקר קובע כי הלשכה היא תאגיד ציבורי המנהל כספי ציבור, ולכן ראוי שתפעל לפי כללי הניהול והבקרה של ממשל תאגידי שיבטיחו את ההתנהלות התקינה, השקיפות והנשיאה באחריות של דרגי הניהול.

השכר המשולם לעובדי הלשכה מתאפיין בפערי שכר עמוקים. עלות השכר של שיאנית השכר, מנכ"לית הלשכה עו"ד לינדה שפיר, הסתכמה ב-900 אלף שקל זאת לעומת מרבית עובדי הלשכה שמשתכרים שכר סביר ביחס לשעות עבודתם. המבקר סבור כי "ראוי שהלשכה תגבש מדרג שכר אחיד לוועד המרכזי ולמחוזות, תוך שיתוף פעולה ביניהם. המבקר מציע "להימנע מפערי שכר בלתי סבירים בין בעלי תפקידים דומים במוסדות הלשכה השונים, ומקביעת רמות שכר חריגות לבעלי תפקידים בכירים. זאת לפי תקינת כוח האדם הנדרשת בוועד המרכזי ובמחוזות שבה ייקבעו תיאורי התפקידים, דרישות המשרה והשכר".

לינדנשטראוס מתריע כי על הלשכה לגבש מערכת שכר אחידה; לחזק את הבקרה, הדיווח והשקיפות כלפי חבריה בפעולותיה המינהליות והתקציביות ומדגיש כי בהיעדר הסדרה של הנושאים הללו המצב הקיים בלשכה אינו תקין, ומחובתה של הלשכה להסדירם בהקדם.

תגובת הלשכה על פערי השכר "מנכ"ל הלשכה יביא בפני הוועד המרכזי הצעה לשכור חברת יעוץ ארגוני אשר תגבש, בתוך 6 חודשים מיום שכירתה, הצעה למערך תקנים סדור לביצוע מטלות הועד המרכזי, תוך התייחסות לתפקידים שחובה לאייש בעובדים לעומת תפקידים שניתן להוציא למיקור חוץ. הצעות החברה יובאו לדיון בוועד המרכזי. ענין זה ניתן להסדרה רק במסגרת הסדרת היחסים בין מוסדות הלשכה השונים".

המכון להשתלמות עורכי דין

דו"ח המבקר חושף כי מכון ההשתלמויות של לשכת עורכי הדין שהוקם כחברה לתועלת הציבור ומארגן השתלמויות וכנסים לעורכי הדין בתשלום, צבר עודפים תקציביים בלתי מבוטלים שהלשכה לא השתמשה בהם לעריכת השתלמויות. בשנת 2008 עמדו העודפים התקציביים של המכון על כ-1.6 מיליון ש"ח - 63% מהכנסותיו; ובשנת 2009 הם הגיעו לסכום של כ-1.7 מיליון ש"ח - 69% מהכנסותיו של המכון.

לשכת עוה"ד מסרה בתגובה כי "ראש הלשכה יקיים דיון בוועד המרכזי הן באשר לשימוש בעודפי המכון והן באשר לחובות הדיווח ומערכת היחסים בין הלשכה ובין המכון על כל היבטיה".

תוכנית שכר מצווה

המבקר בדק גם את תוכנית "שכר מצווה" במסגרתה מעניקה הלשכה סיוע משפטי ללא תשלום למעוטי יכולת. מהנתונים עולה כי אף על פי שבשנים 2005-2009 גדל מספר הפונים לקבלת סיוע בתכנית האמורה פי יותר משלושה (מכ-1,200 לכ-4,000), מספר מקבלי הייצוג מכלל הפונים עלה מ-234 בשנת 2005 ל-244 בלבד בשנת 2009.

משרד מבקר המדינה סבור כי מספרם הנמוך של הפונים שקיבלו ייצוג מעלה חשש שאמות המידה למתן ייצוג לפונים אינן נותנות מענה מספק לנזקקים לסיוע משפטי שאין ידם משגת לשלם בעבורו או שרבים מהם אינם מודעים לקיומה של אפשרות זו. המבקר מציע ללשכה לבחון אם אמות המידה החדשות בכללים שגיבשה למתן סיוע משפטי למעוטי אמצעים אכן יאפשרו לה לממש כראוי את תפקידה החדש.

הלשכה מסרה בתגובה כי "נפלה טעות טכנית באשר לנתונים המספריים המתארים את כמות תיקי הייצוג ביחס לכמות הפניות בשנת 2009. הביקורת שגויה וכי מס' תיקי הייצוג עלה במהלך השנים המבוקרות. בנוסף, נבקש להדגיש כי התכנית מעניקה ייצוג משפטי לכל הפונים העומדים בקריטריונים הכלכליים והמשפטיים של התוכנית ועל כן אין מקום להערת המבקר כי "אמות המידה למתן ייצוג לפונים אינן נותנות מענה מספק לנזקקים לסיוע משפטי.... עוד נציין, כי כיום עומדת כמות הפניות לתוכנית על 9,514 פונים ומתוכם 1,524 תיקי ייצוג (16%) מה שמעיד על עליה מתמשכת במס' תיקי הייצוג. באשר לבחינה מחדש של אמות המידה למתן סיוע משפטי הרי שכיום עומדת טיוטת כללי סיוע חדשה המותאמת לחובת הלשכה לספק סיוע משפטי. טיוטה זאת ממתינה לאישור המועצה הארצית ומשרד המשפטים בטרם הגשתה לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ