חשש: מכון התקנים התיר לשיווק צעצועים לא בטיחותיים

ממצאי דו"ח המבקר: המכון לא ערך את מלוא הבדיקות הדרושות להנפקת תווי התקן למוצרים; בשנת 2009 עמד שיעור הביצוע של הבדיקות על 84% בלבד; מכון התקנים: איתרנו את הממצאים עליהם מצביע המבקר והטיפול בהם הסתיים במהלך תקופת הביקורת

רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי
רותי לוי

הורים שקנו באחרונה צעצועים מיובאים בוודאי לא חששו כי הם עשויים להוות סיכון ממשי עבור ילדיהם. צבעים רעילים, פינות חדות ואפשרות של בליעה של חלקי צעצועים הם כל אותם סיכונים שהתקן הניתן על ידי מכון התקנים הישראלי מבקש למנוע. אלא שמממצאי דו"ח מבקר המדינה שהתפרסמו הבוקר עולה החשש כי מכון התקנים התרשל בתפקידו והתיר לשיווק עד אוגוסט 2010 צעצועים לא בטיחותיים.

לפי ההנחיות שנקבעו במכון התקנים בשנת 2008, הבודקים מחויבים לקחת פעם בשנה דגימה מכל משפחות הדגמים המגיעות במשלוח צעצועים. בביקורת נמצא כי הוראות אלה לא יושמו בשטח. ברוב המקרים דגמו הבודקים משפחת דגמים אחת עד שלוש משפחות, גם כאשר על פי שטר המטען במכולה של היבואן נמצאו לעיתים עשרות משפחות דגמים שלא נבדקו בשנה האחרונה. לדוגמה, יבואן אשר הביא במשלוח אחד מוצרים שונים כמו בובות, אופניים, כדורים, פאזלים, אקדחי צעצוע ומכוניות, יכול היה לקבל היתר לשיווק המשלוח כולו על סמך בדיקה של הבובות, הכדורים והפאזלים בלבד.

באוגוסט 2010 הוחמרו שנית נהלי בדיקת הצעצועים במכון, לאור הגידול ביבוא מסין ולנוכח העובדה שהתגלו בארצות הברית ובאירופה מוצרים סיניים שעלולים לסכן ילדים. הפעם, במכון התקנים התייחסו ברצינות לבדיקת כל הדגמים במשלוח ובדיון שקיים מנכ"ל המכון עם נציגי היבואנים חודש מאוחר יותר, הוצגו נתונים שאסף המכון לאחר יישומה כנדרש. או אז גילו הנתונים כי מתוך 67 משלוחים שנבדקו, 23 (34%) נפסלו לחלוטין, ולמעלה מ-50 מוצרים לא התאימו לתקן. עוד הוצגו נתונים מבדיקה נוספת שנערכה, שמהם עלה כי מ-55 צעצועים שנבדקו 26 לא עמדו בתקן, בגין רעילוּת, דליקוּת, קריסה, חלקים קטנים וכדומה. מבקר המדינה מציין כי השיעור הגבוה של דגמי צעצועים שנמצאו בהם ליקויים בבדיקות מדגמיות של המכון מאוגוסט 2010, מעלה חשש שהמכון התרשל בתפקידו והתיר לשיווק עד אותה עת צעצועים לא בטיחותיים.

תו תקן ללא תקן

מכון התקנים הוא שומר הסף של בטיחות הציבור לגבי מוצרים הנדרשים לעמוד בתקנים, אך התמונה העולה מדו"ח המבקר מדאיגה ביחס לפעילותו המקצועית. סימון מוצר בתו תקן אמור להבטיח לצרכן כי המוצר והליכי ייצורו נבדקו על ידי מכון התקנים, אלא שהמבקר מצא כי המכון לא ערך את מלוא הבדיקות שקבע לשם פיקוח על ההליך. בשנת 2009 עמד שיעור הביצוע של הבדיקות שעשה המכון על 84%.

עוד עולה מהדו"ח המבקר כי במהלך השנים הצטברו במכון הכנסות של כ-100 מיליון שקל שהתקבלו מראש בגין בדיקות שלא בוצעו מעולם. למעלה מ-70 מיליון שקל התקבלו עד שנת 2007. משאבי המכון, שנועדו, בין היתר, לכתיבת תקנים חדשים, לשיפור השירות ללקוחותיו ולשדרוג מעבדותיו, הועברו במשך שנים לטובת כיסוי הגירעון המתמשך של אגף הבניין.

במכון נותנים ליצרן להחליט על תקינות המוצר של מתחריו

טענה נוספת אשר מועלה בדו"ח היא חשש לניגוד עניינים במכון - זאת מאחר שתעשיינים ויצרנים, שלמוצריהם ולמוצרים של מתחריהם יש תו תקן, מונו כחברים מן המניין בוועדות המקצועיות בשל מומחיותם; מהפרוטוקולים עולה כי חלקם השתתפו בדיונים לגבי תווי תקן של חברות שעמן הם נתונים בקשרים אישיים או עסקיים.

בעקבות תלונת יצרן ביקש מבקר הפנים של המכון מראש מינהלת תפעול תו תקן לוודא שלא ייווצרו מצבים של ניגודי עניינים בוועדות המקצועיות. "לא יעלה על הדעת שבדיונים בוועדות אלה נתוני היצרן יהיו חשופים וגלויים בפני מתחרים, אם הדבר אינו בידיעתו ובהסכמתו", כך ציין מבקר הפנים של מכון התקנים במכתבו. בעקבות המלצת משרד מבקר המדינה פרסם מכון התקנים את שמותיהם של חברי הוועדות המקצועיות באתר האינטרנט שלו, והחתים את החברים בוועדות על נוהל ניגוד עניינים שהוכן למטרה זו.

תגובת מכון התקנים

"המכון מודה למבקר המדינה על הביקורת הבונה. עוד בטרם החלה הביקורת (אפריל 2010), איתר מכון התקנים הישראלי את הממצאים עליהם מצביע המבקר והחל בטיפול בהם אשר הסתיים במהלך תקופת הביקורת. עם כניסתו לתפקיד של המנכ"ל החדש דני גולדשטין נעשו פעולות רבות להדוק הפיקוח, הבקרה והמידע על כל הנושאים שבאחריות המכון".

בעניין היתר לשיווק צעצועים לא בטיחותיים: "כבר במהלך הביקורת בוצעו פעולות מתקנות. לאחר הביקורת המכון עדכן את הנהלים ואת תהליכי הבדיקה, רענן את שדרת הניהול, הוסיף כוח אדם והשקיע בציוד ייעודי לבדיקות הצעצועים".

בעניין התשלום שהצטבר בגין בדיקות שלא בוצעו: "בשנת 2011 הוקמה מערכת למעקב אחר הכנסות ומתבצע ניהול שוטף ובקרה בנושא זה".

בעניין המשאבים שהועברו לטובת כיסוי הגירעון של אגף הבניין: "הוכנה תכנית לאיזון תפעולי לאגף הבניין. כבר במהלך שנת 2010, עם הפעלתה הצטמצם הגירעון השנתי ל-14 מיליון שקל. האגף יסיים את שנת 2011 באיזון תפעולי".

תגובות

הזינו שם שיוצג כמחבר התגובה
בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שהינני מסכים/ה עם תנאי השימוש של אתר הארץ