"המחיר הכבד של מערכות הבחירות הוא שדוחים החלטות – דווקא כשהמשק בריא"

כשאמיר ירון מונה לנגיד רבים תהו כיצד יתמודד עם הפוליטיקה הישראלית ■ יותר משנה חלפה, בקרוב תיערך מערכת הבחירות השלישית בתקופת כהונתו - והממשלה והכנסת עדיין לא חזרו לעבודה ■ צריך להוריד את הגירעון לכ-2.5%, אומר ירון - אבל מעניק לשר האוצר הבא רישיון לפתוח מעט את החגורה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון. "בסוף הקדנציה שלי, מי שירצה להתנהל בלי כסף מזומן, יוכל לעשות את זה"צילום: אייל טואג
סמי פרץ
אבי וקסמן

כשאמיר ירון מונה לנגיד בנק ישראל, לפני 13 חודשים, רבים תהו כיצד יתמודד הפרופסור מאוניברסיטת פנסילבניה, שחזר לישראל אחרי יותר מ–25 שנות קריירה בארה"ב, במים הסוערים של המערכת הפוליטית המקומית.

איש לא חזה אז שהשאלה הזאת תישאר פתוחה במשך זמן כה רב: יומיים לאחר המינוי של ירון, המערכת הפוליטית הוציאה את עצמה לפגרת בחירות, וזו נמשכת עד עצם היום זה. האי־ודאות הפוליטית לא עצרה את גלגלי המשק, שצומח כבר 30 רבעונים ברציפות — ובכל זאת, הנגיד מוטרד.

"העלות של רצף מערכות הבחירות שבו אנו נמצאים כבדה מאוד", אומר ירון בראיון עמו, שנערך השבוע בעוד ישראל מתכוננת לסיבוב השלישי של בחירות לכנסת בתוך פחות משנה. "המחיר הכבד ביותר של שלוש מערכות הבחירות אינו העלות הישירה של עריכתן, או אפילו עלות השבתון — אלא בכך שדוחים את ההחלטות והפעולות הנדרשות, ועושים זאת בזמן שאנו במחזור עסקים בריא. דווקא בזמן שהמשק פועל באופן נאות, ושוק העבודה הדוק, אנו לא מתקדמים — למשל בנושא ההשקעות בתשתיות ובהון אנושי, ובנושא הרגולציה. אני מקווה שברגע שתהיה ממשלה, היא תוכל להתחיל לטפל בנושאים האלה".

לממשלה נגמר המזל

הנגיד בישראל מוגדר כיועץ הכלכלי לממשלה. זאת לא תקופה מוזרה לכהן בה בתפקיד הזה? מישהו מקשיב לך? ראש הממשלה ושר האוצר נפגשים עמך?

"אני נפגש עם שניהם. אנחנו מתעדכנים על עניינים כלכליים, והיו בממשלה כמה ישיבות בנושא התקציב — אבל בגלל המצב שאנו מצויים בו, לא היו החלטות קונקרטיות. עד שתוקם ממשלה, אנחנו מתקדמים ככל יכולתנו. למשל, פירסמנו את הדו"ח בנושא העלאת פריון העבודה בישראל. וכבר כשפורסם דו"ח בנק ישראל, במארס, דיברתי על הפער התקציבי במצגת שלי".

איך אתה מסביר את האדישות של השווקים למצב הפוליטי? מדד תל אביב 35 עלה בכ–15% בשנה שעברה, השקל התחזק בכ–8%, האבטלה מתחת ל–4%, ומחירי הדירות עולים.

"השווקים משקפים את התמונה החיובית בפעילות המשק ובשוק העבודה. אין ספק שבשווקים מאמינים שברגע שתהיה ממשלה, היא תטפל בפער התקציבי. ככל שיש יותר מערכות בחירות, עלולים לעלות יותר ספקות בכך — אבל כרגע, השוק נותן לנו קרדיט. אחד הגורמים לכך הוא שהצלחנו להוריד את יחס החוב לתוצר, שהיה כמעט 100%, והתייצבנו סביב 60%. זהו אות הצטיינות, ואנחנו חייבים לשמר את הקרדיט שאנו מקבלים על כך. כולנו תקווה שלא נגיע לנקודה שבה השווקים ישנו את דעתם".

האמונה בשווקים שהממשלה הבאה תטפל בגירעון המבני — זאת לא אופטימיות מופרזת? אתה חוזר ואומר שאם הגירעון יהיה גבוה מ–2.5% מהתמ"ג, החוב יגדל — ואילו מכיוונו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שמענו באחרונה שגם גירעון של 3.3% בתקציב הבא יהיה בסדר.

"נכון שלפי המודלים של בנק ישראל, כדי לייצב את יחס החוב לתוצר לאורך זמן, הגירעון צריך להיות יותר בסביבות 2.5% — אבל אפשר להגיע לשם במכה, ואפשר גם לעשות את זה לאורך זמן. מה שחשוב הוא שהממשלה תראה שהיא נחושה לעשות את זה — שתציג תוואי שמייצב את החוב סביב 60%. אפשר להתחיל בנקודה מעט יותר גבוהה ולרדת בהמשך.

"גם אם יהיה תקציב המשכי במשך כל השנה, עדיין נצטרך להתמודד עם חלק מהפערים המבניים שישנם, והממשלה תצטרך לקבל החלטות. אם בטווח של שנה עד שנתיים וחצי יהיה ברור שאנחנו על תוואי שמייצב את החוב, ונהיה עדיין במקום טוב במחזור העסקים — ייווצר מרחב פיסקלי שיאפשר לבצע תוכניות ארוכות טווח ולהשקיע בתשתיות. וגם בשנתיים האלה, הייתי ממליץ להמשיך להשקיע בדברים תומכי צמיחה, כמו תכנון של מערכת המטרו בגוש דן".

רואים את ה 2%- מלמטה

רכבת תחתית זה אולי חשוב, אבל בינתיים מה שראש הממשלה דן בו הוא תוספת של כ–2 מיליארד שקל בשנה לתקציב הביטחון. היית שותף לדיונים על כך?

"לא הייתי בדיון האחרון אצל ראש הממשלה על תקציב הביטחון. השתתפתי בדיונים בהרבה נושאים, אבל לבנק ישראל אין יכולת לענות על השאלה מה בדיוק צריך לעשות מול סיכון ביטחוני מסוים. ברור שאם יש סיכונים ביטחוניים מיידיים, צריך לטפל בהם — אבל בראייה ארוכת טווח, צריך לבחון התייעלויות ולדון בהעדפות הממשלה. כל התקציבים חשופים לזה".

ובכל זאת, אם רוצים להוציא עכשיו עוד מאות מיליוני שקלים, מהיכן מביאים אותם?

"החשב הכללי, רוני חזקיהו, יצטרך למצוא מקורות, ואני מניח שהוא יידע לעשות את זה גם נוכח האילוצים של התקציב ההמשכי".

כלומר, החשב הכללי יקצץ בהוצאות אחרות.

"למיטב הבנתי כן, לאור ההגבלה של התקציב ההמשכי. אם יש דברים אקוטיים שצריך לעשות בתחום הביטחון, הוא יצטרך לתעדף זאת על חשבון משהו אחר".

אותו "משהו אחר" הוא כנראה הוצאות אזרחיות — אבל כשירון נשאל אם הוא חושב שישראל יכולה להרשות לעצמה להקטין אותן, הוא מספק תשובה נחרצת פחות מזאת של קודמתו בתפקיד, פרופ' קרנית פלוג, הנחשבת תומכת מובהקת בהגדלה של ההוצאה האזרחית. "כדי לטפל בפער התקציבי דרוש תמהיל של צעדים", אומר ירון. "צריך למצוא קודם כל נקודות שאפשר להתייעל בהן, בלי להגדיל את ההוצאות. תקציב החינוך, למשל, הוגדל בעשור האחרון, ולמרות זאת לא רואים שיפור בתוצאות. לכן חשוב לעשות את הרפורמות שעליהן המלצנו בדו"ח הפריון — למשל למצוא תמריצים לגיוס מורים טובים, לתגמל אותם לפי ביצועים, לעודד גם מורים צעירים ולא בהכרח מורים עם ותק, ולתמרץ מורים לעבוד עם אוכלוסיות חלשות וללמד מקצועות קריטיים — כמו אנגלית, מתמטיקה ומדעים. דרושה איזושהי רפורמה לפני ששמים עוד כסף במערכת החינוך. אני מקווה שהממשלה הבאה תיישם אפילו חלק מהמלצותינו".

בישראל יש הרבה מאוד בעלי תארים אקדמיים, אבל המיומנויות נמוכות.

"זו אנומליה: כולם פה עם תארים, ולמרות זאת התוצאות במבחנים לא מרהיבות. רואים את הפערים לא רק במבחני המיומנויות לבוגרים, אלא גם במבחני פיז"ה לבני 15. כנראה אנחנו מתחילים לפספס את העסק. רצוי לטפח את יכולות הלמידה גם בגילים הצעירים. אחת מהמלצותינו היא להיכנס יותר לחינוך בגיל הרך, וגם זה כמובן כרוך בתקציבים".

"גופים רבים יתחרו על הצרכן"

בניגוד לחלק מהנגידים בעבר, ירון צנח לראש הפירמידה בבנק ישראל היישר מהקריירה האקדמית שלו — בלי לעבור בתפקידים בכירים בבנק ישראל או בגופים פיננסיים. "קורות החיים שלי רחבים מאוד בשביל אקדמאי, אבל העבודה בבנק ישראל היא משהו אחר", הוא אומר. "חלק מהדברים ידעתי לעשות, ואחרים הייתי צריך ללמוד תוך כדי תנועה".

"לפעמים יש תובנות שונות בבנק ישראל ובממשלה, ויש לממשלה יש את ההעדפות שלה. היא יכולה לקבל החלטות שלא בהכרח משקפות שיקולי יעילות כלכלית"

שר האוצר משה כחלון בישיבת ממשלה, שלשוםצילום: עמית שאבי

את השנה הראשונה שלו בתפקיד — שהיתה לדבריו "סופר־מעניינת" — הקדיש ירון לבניית תוכנית אסטרטגית חדשה לבנק ישראל, שממנה אמורות להיגזר תוכניות העבודה לשנים הקרובות. התוכנית תוצג בקרוב, ויעד מרכזי שהנגיד מתכוון להציב לעצמו בה הוא סגירת הפיגור של ישראל בנושא התשלומים לעומת מדינות רבות במערב. אם הוא יצליח בכך, יחידים ועסקים בישראל יוכלו לבצע תשלומים דיגיטליים שנסלקים בן רגע, מסביב לשעון, היישר בין חשבונות הבנק שלהם וללא תלות בכרטיסי אשראי.

"פעם התשלומים נתפשו כאינסטלציה של הכלכלה", אומר הנגיד. "כיום, הם נתפשים כמהות בפני עצמה. עולם התשלומים הולך להיות עמוד תווך במערכת הכלכלית. בסוף הקדנציה שלי, מי שירצה להתנהל בתשלומים דיגיטליים, בלי כסף מזומן, יוכל לעשות את זה. חייבים לקדם את הנושא הזה — לא רק מפני שנוח להשתמש בצעצוע כזה או אחר כדי לשלם, אלא גם מפני שזה מקדם את התחרות ומייעל את השווקים הפיננסיים. בסופו של דבר זה יחלחל לכל בית ולכל עסק".

ניהנה רק מאפשרויות חדשות לתשלום, או גם מירידת מחירים?

נחשו מי חזר לשוק

"גם וגם. כשתהיה מערכת לתשלומים מהירים (faster payments), עלויות הסליקה צריכות לרדת מיד".

לתועלת רבה מצפה ירון מפרויקט הבנקאות הפתוחה שבנק ישראל התחיל לקדם. מטרת הפרויקט היא לאפשר לצרכן לפתוח את המידע הבנקאי שלו לעיניהם של ספקים מתחרים, גם מחוץ לבנקים — שיוכלו להציע לו מידע ושירותים פיננסיים. יישום הפרויקט כרוך עדיין בפתרון מחלוקות קשות בין הרגולטורים הפיננסיים השונים בישראל, ובחקיקה. "הבנקאות הפתוחה תאפשר לצרכן לעבוד מול גופים רבים, שיצטרכו להתחרות עליו ויוכלו לשנות את המערכת הפיננסית", אומר הנגיד. "הם יעניקו לצרכן — בהסכמתו — מידע, תובנות, ניתוחים והצעות, ואולי גם יאפשרו לו לבצע תשלומים. הוא יוכל לקבל החלטות טובות יותר מבחינת צרכיו ומבחינת המחירים".

הכרזת החודש שהתחרות בענף הפיננסים כבר נהפכה לחלק מהדנ"א של בנק ישראל. למרות זאת, עד לאחרונה שמענו מכיוון הבנק אמירות על כך שהקמתה של ועדת שטרום, שביקשה להגביר את התחרות, נכפתה עליכם, ושהורדת מחירים דרסטית מתאימה אולי לקוטג' ולסלולר, אבל לא לבנקים. באמת הפכתם את עורכם?

"בבנק ישראל חל שינוי. אנחנו רואים את היציבות הבנקאית בראייה דינמית יותר. כבר קידמנו, ואנו מקדמים, הרבה שינויים — הוקם מאגר נתוני האשראי, הוסרו חסמים לכניסת בנקים, אנחנו מלווים את הקמתו של הבנק הדיגיטלי ומקווים שייכנסו גורמים נוספים לשוק, וישנם גם הפרויקט של מעבר מבנק לבנק בקליק ותקן EMV לתשלומים בכרטיסי אשראי. שני השינויים הבאים שאנחנו חייבים לקדם, ושיוכלו להקפיץ את ישראל מדרגה, הם תשלומים מהירים ובנקאות פתוחה".

"צריך למצוא נקודות בתקציב שאפשר להתייעל בהן, בלי להגדיל את ההוצאות. תקציב החינוך הוגדל בעשור האחרון, ולמרות זאת לא רואים שיפור בתוצאות. דרושה רפורמה לפני ששמים עוד כסף"

אתה רוצה להקים מערכת לסליקה מיידית של תשלומים בבנק המרכזי? נראה שאתם מתלבטים כבר תקופה ארוכה.

"אנחנו מוכרחים להגיע למצב שבו יש בישראל מערכת יעילה לתשלומים מהירים, כמו שיש בכמה מדינות באסיה ובאירופה, ואנחנו נחושים לקדם את זה. גם האמריקאים נכנסים לנושא כעת. אני לא יודע אם המערכת תוקם בבנק ישראל; יכול להיות שהיא תהיה אצל גורם כמו מס"ב (מרכז סליקה בנקאי — חברה בבעלות הבנקים המפעילה את המערכת לחיובים וזיכויים של חשבונות בנק). מערכת תשלומים מהירים תוריד מיד את עלויות הסליקה, ולא רק בתוך המשק: ברגע שבנקים מרכזיים יתחברו ביניהם במערכות סליקה מיידיות, גם העלויות של העברות בינלאומיות — שהן בדרך כלל הכי גבוהות — יירדו, תוך הקפדה על איסור הלבנת הון ושמירה על הפרטיות".

תלמידים נבחנים במבחני בגרות. "זו אנומליה: כולם פה עם תארים, ולמרות זאת התוצאות במבחנים לא מרהיבות"צילום: אמיל סלמן

ייתכן שההתקדמות בתחום התשלומים תמשוך לישראל שחקנים בינלאומיים, כמו אפל וגוגל. אתה לא מוטרד מכך שהם יטלטלו את הבנקים המקומיים?

"אני מאמין שייכנסו לפה שחקנים גדולים. אפשר לוודא שכמו בהודו ובמקומות אחרים, השחקנים הגדולים האלה יפעלו לטובת הציבור, בלי שתהיה מונופוליזציה של המידע".

המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר, תפרוש בעוד חודשיים וחצי. אם הבנקאות תתפתח כפי שאתה מעריך, אולי המפקח הבא צריך להיות איש היי־טק לא פחות משיהיה איש בנקאות.

"המפקח או המפקחת הבאים חייבים שתהיה להם הבנה בטכנולוגיה, שהיא נדבך חשוב בהתפתחות הצפויה של השוק. עלינו לדעת לקדם את החדשנות, בלי שניעצר בגלל סיכונים שכרוכים בה, כגון איומי סייבר".

המפקח הבא על בנקים יבוא מתוך בנק ישראל?

"לא זאת השאלה. דרושה פיגורה שיכולה מצד אחד לפקח על סיכוני אשראי קלאסיים, ומצד שני להבין את הסביבה המשתנה — וגם בבנקים מבינים שהיא משתנה. צריך לחשוב לא סתם על יציבות של המערכת הפיננסית, אלא על יציבות דינמית. מי שיבין את זה — זה הטיפוס הדרוש".

"האינפלציה ירדה בגלל סיבות טובות"

2019 היתה השנה השישית ברציפות שבה בנק ישראל החמיץ — מלמטה — את יעד האינפלציה שלו. הבנק המרכזי מכוון לעלייה שנתית של 1%–3% במדד המחירים לצרכן, אבל ב–2019 המדד טיפס ב–0.6% בלבד. בשש השנים האחרונות — מסוף 2013 עד סוף 2019 — הוא עלה במצטבר ב–0.4% בלבד, כלומר פחות מ–0.1% בשנה בממוצע.

"המפקח או המפקחת הבאים חייבים שתהיה להם הבנה בטכנולוגיה, שהיא נדבך חשוב בהתפתחות הצפויה של השוק. עלינו לקדם את החדשנות, בלי שניעצר בגלל סיכונים שכרוכים בה"

חדוה בר, המפקחת על הבנקים
חדוה בר, המפקחת על הבנקיםצילום: עופר וקנין

ספרי הכלכלה לימדו אותנו שיש קשר הדוק בין אינפלציה לריבית, אבל אנחנו לא רואים את הקשר הזה בעשור האחרון — הורדת הריבית לרמות אפסיות לא העלתה את האינפלציה. היית כותב את הספרים מחדש?

"אני מדבר עם נגידים אחרים — מארה"ב, מבריטניה, מהבנק המרכזי האירופי, מקנדה, מסינגפור — וכולנו נמצאים באותה סירה, בכך שאנחנו באופן עקבי מתחת ליעדי האינפלציה, בדרגות שונות. אבל ככלל, יעדי האינפלציה שירתו היטב את הבנקים המרכזיים ואת הציבור בשלושת העשורים האחרונים. יעד אינפלציה הוא מצפן חשוב למשק — למעסיקים, לצרכנים, לשוק ההון. הוא מאפשר לדעת איך ערך הכסף הולך להשתנות. יש לו ערך.

"בשנים האחרונות האינפלציה ירדה אל מתחת ליעד, ובנק ישראל ידע להכיל את הירידה הזאת — שקרתה בגלל סיבות טובות בסך הכל, במשק צומח עם אבטלה יורדת. וחשוב לא לבלבל בין יוקר מחיה לאינפלציה. יש מדינות רבות עם יוקר מחיה גבוה ואינפלציה נמוכה, כמו שווייץ, ויש מדינות שבהן האינפלציה גבוהה ויוקר המחיה נמוך.

"בטווח הבינוני, עומדים בפנינו אתגרים שקשורים לאינפלציה. בתחום המוצרים הסחירים (מוצרים מיובאים או כאלה שיש להם תחליף מיבוא; ס"פ וא"ו), פועלים שני וקטורים שמורידים את האינפלציה: הגלובליזציה, ובמקרה של ישראל גם ייסוף השקל. השאלה היא אם בתוך זמן מה העניינים יתייצבו, או אם השינוי ברמת האינפלציה קבוע. בעקבות זאת, כמו בנקים מרכזיים אחרים, אנחנו מצויים בתהליך לבחינה של יעד האינפלציה. נערוך כנס בינלאומי בנושא הזה, אולי יותר מאחד, ובסוף התהליך נחליט אם נדרש שינוי או לא. אני מעריך שהעבודה תגלוש לתוך 2021".

אם היעד כבר לא רלוונטי, למה לא לשנות אותו?

"ההחמצה של היעד לא אומרת כשלעצמה שצריך לשנות אותו. בטווח הביניים אנחנו יכולים להכיל ירידת מחירים שמורידה את יוקר המחיה, אבל בטווח הארוך יעד האינפלציה יכול לשרת אותנו כמצפן שמעגן את השווקים. בכל מקרה, כל עוד לא שינינו את היעד, חשוב לדעתנו שהאינפלציה תגיע תחילה לתחתית טווח היעד (1%), ובהמשך למרכזו (2%). אני לא חושב שזה יקרה מחר בבוקר — אבל בטווח הארוך יותר, זו הסביבה שאליה צריך לשאוף".

"בנק ישראל חייב להיות מגדלור כלכלי"

בתקופה שבה נגידים במדינות מסוימות מודחים או מושתקים, ונשיא ארה"ב דונלד טראמפ אינו מתבייש לחלק בטוויטר ציונים לבנק הפדרלי — היוקרה שממנה נהנו בנקים מרכזיים בעבר כבר אינה נראית מובטחת.

"אני מדבר עם נגידים אחרים וכולנו נמצאים באותה סירה. אנחנו באופן עקבי מתחת ליעדי האינפלציה. אבל ככלל, יעד אינפלציה הוא מצפן חשוב למשק"

דרור שטרום (מימין), משה כחלון ופרופ' קרנית פלוג. מסקנות ועדת שטרום מתאימות למחירי הקוטג' — ולא לבנקצילום: אוליבייה פיטוסי

המעמד של מוסדות ציבוריים בעולם וגם בישראל התערער. אתה לא חרד במידה מסוימת ליכולת של בנק ישראל למלא את תפקידיו בסביבה כזאת?

"העצמאות של בנקים מרכזיים חשובה מאוד", אומר ירון. "הכרחי שהבנק יהיה עצמאי וייראה עצמאי. בהקשר הישראלי, אין שום התערבות בעצמאות של בנק ישראל, וטוב שכך. זה נכון לא רק בתחום המדיניות המוניטרית. בתחום הפיקוח על הבנקים, אני חושב שאנו צריכים להיות שקופים יותר, ויהיו גם יוזמות מצדנו — נבוא מיוזמתנו לכנסת כדי להראות מה קורה במערכת הבנקאות. ובכל זאת, חשוב להשאיר את הפיקוח עצמאי, וגם לשמור על סודיות הפיקוח".

העצמאות של הבנק המרכזי חשובה גם למילוי תפקיד נוסף שלו — ייעוץ כלכלי לממשלה. לדברי הנגיד, "חיוני שהבנק יהיה בשורה הראשונה של המוסדות הבינלאומיים. הוא חייב להיות מגדלור כלכלי, מוסד שלומדים ממנו ונמצא בחזית המחקר. לא רק כדי שנרגיש טוב עם עצמנו, אלא גם כדי שנביא את ההמלצות הנכונות לטובת המשק".

שר האוצר, משה כחלון, אמר ב–2018 שכל מה שבנק ישראל המליץ לו לעשות, הוא עשה את ההפך — והצליח.

"בתקופה שבה אני בבנק יש שיתוף פעולה בכל הדרגים שאני מכיר, ואני מקווה שהוא יימשך. חשוב להבין שגם בנושאים כלכליים לגמרי אפשר שיהיו לפעמים תובנות שונות, וצריך להבין גם שלממשלה יש העדפות משלה. בסמכותה לקבל החלטות לפי העדפות מסוימות, שלא בהכרח משקפות רק שיקולי יעילות כלכלית".

כשהממשלה הבאה תקום ותגבש חבילת צעדים כדי לסדר את התקציב, האם תמליץ כאחד הצעדים הראשונים על ביטול של החוק לעידוד השקעות הון? בדו"ח הפריון הצעתם להפסיק לתת הטבות מס אדירות דווקא למפעלים מייצאים, ובמקום זאת להעניק הטבות לחברות שלפעילותן יש תועלת משקית החורגת מגדר הפעילות של החברה עצמה.

"אם מעודדים השקעות, צריך לפעול לפי קריטריון כלכלי, ולעודד למשל השפעות חיצונית חיוביות של הפעילות, או את ההחזר הכי טוב לכסף — ולא בהכרח רק את מי שיש לו חותמת  שהוא יצואן".

"אנחנו יודעים מה אנחנו עושים ברכישות הדולרים"

חלון פתוח לרכישת מט"ח

כשפרופ' אמיר ירון נכנס לתפקיד הנגיד, היה נדמה שהוא שואף לגמול את בנק ישראל מרכישות הדולרים, שניפחו את יתרות המט"ח שלו ליותר מ–30% מהתמ"ג. עברה פחות משנה עד שבנק ישראל חזר לקנות דולרים במרץ. מאוקטובר עד דצמבר 2019 נרכשו 3.8 מיליארד דולר, והרכישות נמשכו בחודש האחרון.

ירון אינו חושב שהוא נשבר תחת הלחץ או זיגזג, כפי שטוענים כמה ממבקריו. "לא שינינו כהוא זה את המדיניות מרגע כניסתי לתפקיד", הוא אומר. "יש לי העדפה ברורה לכך ששוק המט"ח יפעל מעצמו, כל עוד שער החליפין נמצא בטווח, 'חלון', שתומך ביציבות מחירים ובפעילות נאותה של המשק — ואנו מתכללים את כולם: יצואנים, צרכנים ומעסיקים. ברגע שיש סטייה מהחלון הזה, ואמרתי את זה גם בעת כניסתי לתפקיד — אנו יודעים איך לפעול, ואנו פועלים כשצריך. אנחנו בוחנים את עצמנו כל הזמן, יום ולילה, והחלון הזה דינמי".

ההתערבות מעוררת ביקורת רבה. למשל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, חושב שהיא מעלה את יוקר המחיה, ושהיא יקרה מדי.

"יש לנו את המודלים שלנו, ואנחנו עצמאים בנושא הזה. אנחנו כמובן מכבדים את הדעות בחוץ, אבל צריך לזכור שייסוף השקל ב–2019 לעומת הדולר היה חד יותר מבכל אחד מהמטבעות העיקריים, חוץ מהרובל הרוסי. העקרונות שלנו תומכים ביציבות מחירים וגם בכך שהשחקנים הכלכליים במשק יוכלו להתארגן לשינויים בשער החליפין. והעובדה שהריבית בארה"ב כמעט 2%, ובישראל רק 0.25%, מפחיתה את העלויות של פעילותנו בשוק המט"ח".

היית בוחן מגבלות על תנועות הון כדי לבלום את התחזקות השקל?

"אני מעדיף לא להיכנס להגבלות על הון. יש לנו ארגז כלים בנושא שער החליפין, ואנחנו כל הזמן בוחנים ומרעננים אותו".

אתה חושב שאתה מסוגל לנצח בקרב על שער החליפין?

"אנחנו יודעים מה אנחנו עושים, גם באופן ביצוע הפעילות בשוק. יש דרכים גלויות יותר ופחות לפעול בהן. אני לא חושב שזה עניין של ניצחון או הפסד".

אז נשתמש במלה אחרת. אתה שולט בשער החליפין, או שיש כוחות גדולים ממך?

"ברור שיש זרמים פיננסיים שמשפיעים על השער. אנחנו בוחנים גם אותם כשמגדירים את אותו חלון. וצריך לזכור שהתחזקות השקל היא גם השתקפות של משק בריא".

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון צילום: אייל טואג

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker