"המלחמה יוצרת סדר עולמי חדש - שפוגע בבטן הרכה של כלכלת ישראל"

פרופ' רפי מלניק אומר כי מלחמת רוסיה־אוקראינה מחזירה את העולם לעידן של המלחמה הבין־גושית: "נראה יותר מלחמות — על נפט, על פחם ועל השווקים. זה אסון" ■ לדבריו, ההשפעה העיקרית על ישראל תהיה זינוק חד ביוקר המחיה, "וחייבים לטפל בפריון העבודה"

נתי טוקר
נתי טוקר
פרופ' רפי מלניק
צילום: אייל טואג
נתי טוקר
נתי טוקר

פלישת רוסיה לאוקראינה אמנם תופסת את מרב תשומת הלב העולמית — אבל ייתכן שהיא מבשרת על משבר גדול בהרבה. "זהו סדר עולמי חדש", אומר הכלכלן פרופ' רפי מלניק, שמונה באחרונה לנשיא אוניברסיטת רייכמן. "המלחמה הזו משנה את העולם", הוא אומר בראיון ל–TheMarker.

"בעשורים האחרונים היינו בעולם עם סדר עולמי מסוים", מפרט מלניק. "האקורד המוביל היה גלובליזציה, גבולות פתוחים, עולם של שלום באופן יחסי. היו מלחמות, אבל בין המעצמות היה מצב של אי־מלחמה. מאז מלחמת העולם השנייה, ובעיקר מאז נפילת חומת ברלין ואחר כך הגוש הסובייטי, היתה תנופה של פיתוח, עושר ושגשוג בכל העולם — והעוני פחת".

מלחמת רוסיה־אוקראינה מחזירה אותנו אחורה?

מלניק: "אנחנו נכנסים לסוג של משטר ומלחמה בין־גושית, שקשה לדעת לאן תתפתח. נצטרך ללמוד את סוג המשטר הזה. לפתוח מחדש את הספרים של המלחמה הקרה. זה אסון לעולם. זה לא אירוע נקודתי של מעצמה שתוקפת מדינה דמוקרטית — זה משנה את העולם.

"אנחנו בסיטואציה חדשה שיש בה את כל הסממנים שהיו לפני הגלובליזציה: במקום שיתוף פעולה, השקעות בינלאומיות וגבולות פתוחים, נראה יותר מלחמות — על נפט ופחם, ועל השווקים. עולם חדש־ישן שיהיה אסון לאנושות, פחות או יותר".

בעולם החדש שמלניק רואה לנגד עיניו, סין עשויה להיות המרוויחה הגדולה, ולהיות שחקנית משמעותית בהרבה. לדבריו, "סין היא תעלומה גדולה. יש לה כלכלה גדולה וחזקה, אבל היא יושבת כרגע בצד. בסכסוך הנוכחי היא מאחלת הצלחה לשני הצדדים — ותקצור את רוב הפירות מהמאבק.

"הסנקציות שמטילים על הרוסים, יקבלו תשובה דרך הסינים. הם יפתחו לרוסים את השווקים, ולכן לסנקציות לא תהיה משמעות. אם מסתכלים על ההיסטוריה הכלכלית, סנקציות אף פעם לא הכריעו מערכה. אנחנו רואים איך איראן לא לא נכנעת למרות הסנקציות".

נשיא סין, שי ג'ינפינגצילום: Huang Jingwen/ Xinhua / AP

מלניק משוכנע שלמלחמה באירופה יהיו השלכות גם בישראל — בעיקר זינוק חד ביוקר המחיה. "היצוא לא ייפגע משמעותית", הוא אומר. "רוסיה, מבחינת היצוא, לא משמעותית לישראל. אבל נחטוף מכה רצינית של עליית מחירים — לא רק נפט, אלא כל מה שאנחנו קונים. מאוקראינה, למשל, רוכשים את החיטה וחומרי הגלם החקלאיים. זה פוגע בבטן הרכה של כלכלת ישראל, שהיא יוקר המחיה — שיעלה בטווח הקצר".

וזה יאיץ את העלאת הריבית?

"הכלי של הריבית לא יעיל נגד מכות בצד ההיצע. בעלויות הדלק, למשל, הריבית לא יכולה לעשות כלום. זו סיטואציה של מכת עלויות, שעלולה לפגוע גם בשוק העבודה, לצד אינפלציה. אנו חוזרים לשנות ה-70, אחרי משבר אנרגיה ואמברגו שהקפיץ את מחיר הנפט — והכניס את העולם למיתון עם אינפלציה. מתפתחת סטגפלציה, וכלכלנים לא יודעים איך לטפל בה, אף שלמדנו קצת ב-73'. זו בעיה קשה".

בינתיים, רואים תיקון בשווקים.

"השווקים הגיבו בצורה מוזרה. מי אני ביחס לשוק — אבל השווקים טועים. הם חושבים שהבנק הפדרלי לא יעלה את הריבית בגלל המלחמה. אני חושב שהם טועים. הוא חייב להעלות את הריבית, או שיסתכן באינפלציה בנוסח שנות ה-80 — בכך שתיווצר ספירלה. עוד לא רואים את זה, אבל יש כבר סימנים. כשעליית המחירים מתגלגלת לשוק העבודה ומתחילים לדרוש תוספות שכר — קשה לעצור אותה, אלא אם יש מיתון. בישראל, מתחילים לראות את זה בשכר — כי קשה להשיג עובדים".

ומספר המשרות הפנויות בשיא.

"מרגישים את זה באוניברסיטה. קשה להשיג עובדים".

"בהיי־טק הכל בסדר"

נדידת העובדים להיי־טק נובעת גם מהמדיניות הממשלתית להגדלת מספר המועסקים בתעשייה. מלניק, כמו עוד רבים, סבור שההתמקדות בהיי־טק לא רק מייצרת פערים חברתיים — אלא גם מונעת מישראל לצמוח. הפריון בישראל — התוצר לשעת עבודה — נמוך, לפי בנק ישראל, בכ-24% לעומת הממוצע ב–OECD.

"זו אחת הבעיות הקשות שלנו", אומר מלניק. "יש לנו שתי כלכלות: היי־טק וכל השאר. יש בעיית פריון בישראל. אנחנו בפער עצום בכל השוואה. בהיי־טק כל בסדר — לכן, המדיניות הממשלתית צריכה להתמקד בבעיית הפריון בשאר הענפים. ההיי־טק יודע להסתדר לבד".

כלומר, לבצע שינויים — למשל בחוק לעידוד השקעות הון?

"צריך לטפל במגזר השירותים. אני עורך עכשיו מחקר על הפריון בישראל עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועם 1,200 חברות. נפגשתי עם בעלי מפעל שרכש בחו"ל רובוטים, וברגע שנציגי החברה עזבו — הוא גילה שהעובדים שלו לא יודעים לתפעל את הרובוטים, וגייס עוד פועלים. זה פשוט טירוף".

אז הצמיחה החדה היא מסך עשן?

"אם לא יהיו תהליכים של הכשרה מקצועית לאוכלוסיות שמגיעות לשוק העבודה בלי הידע והמיומנויות — לא נצא מהפלונטר של הפריון. בשנים האחרונות נקלטו הרבה אנשים בשוק העבודה בלי ידע, בלי אנגלית — אז התוצר באמת גדל, אבל הפריון לא, כי הם לא מסוגלים לייצר מעבר לתפוקה הישירה שלהם. לכן, אנחנו בפלונטר. לא רק שמצטרפים לשוק עובדים עם מיומנויות לא מתאימות — כבר יש בשוק העבודה קבוצה גדולה שמייצרת עם תקרת זכוכית".

"במסגרת מחקר פגשנו בעלים של מסעדה שמעסיק שוטפי כלים. הוא הסביר לנו שהוא לא רוכש מדיחי כלים כי כוח העבודה שלו זול יותר"צילום: אוליבייה פיטוסי

ולכל זה מצטרף גם כוח העבודה הזול מהשטחים והעובדים הזרים?

"במסגרת המחקר פגשנו בעלים של מסעדה שמעסיק שוטפי כלים. הוא הסביר לנו שהוא לא רוכש מדיחי כלים — כי כוח העבודה שלו זול יותר. זה חייב להשתנות".

ואז המחירים בשוק הדיור יזנקו באופן חד יותר.

"שוק הדיור קצת השתנה בשנים האחרונות. אבל בעבר, כשבדקנו את הפריון בו, ראינו ששיטות העבודה לא השתנו 50 שנה — כי יש כוח עבודה זול. אין מודרניזציה. הייתי בשבתון ב-2014 בברלין, וראיתי איך מגרש ריק הופך לבניין בתוך שמונה חודשים. כמה זמן לוקח לבנות בניין פה?"

הייתי בשבתון ב-2014 בברלין, וראיתי איך מגרש ריק הופך לבניין בתוך שמונה חודשים. כמה זמן לוקח לבנות בניין פה?"צילום: Markus Schreiber/אי־פי

"אגף התקציבים נותן שירותים מצוינים"

בדו"ח האחרון של קרן המטבע הבינלאומית על ישראל, נכללה המלצה לשפר את ההתנהלות הפיסקלית ולהקים מועצה פיסקלית, שתנווט את המדיניות התקציבית של הממשלה — פעילות שכיום מרוכזת באגף התקציבים במשרד האוצר.

אתה שותף לביקורת על הכוח הרב מדי של אגף התקציבים?

"הצעירים של אגף תקציבים הוכיחו את עצמם לאורך ההיסטוריה של כלכלת ישראל — בתור מרכז מצוינות, שנותן שירותים מצוינים למקבלי ההחלטות. הנה, יש לנו שר שהוא לא כלכלן, והוא מיישם מדיניות נכונה וטובה בזכות האגף. לא צריך ועדה פיסקלית. הממשלה היא זו שמחליטה לאן נותנים ואיפה משקיעים".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"