עובדים כאילו הקורונה רודפת אחריהם: המקרה המוזר של התעשייה בישראל

מאז שפרץ משבר הקורונה חל שיפור חד בפריון העבודה בישראל, אבל בהתאחדות התעשיינים טוענים כי הנתון אינו משקף את המצב האמיתי

נתי טוקר
נתי טוקר
מפעל לייצור מסכות בשדרות
מפעל לייצור מסכות בשדרות. למצולמים אין קשר לכתבהצילום: אייל טואג
נתי טוקר
נתי טוקר

בתוך ערימת הנתונים השליליים על מצבו של המשק הישראלי בגין משבר הקורונה, יש נתון אחד שמציג תמונת מצב מפתיעה לכאורה: הפריון של העובד המקומי בתחום התעשייה — שנמצא בפיגור משמעותי אחרי מדינות OECD — החל לצמוח בחדות בקצב מהיר יותר משהיינו רגילים לו עד כה.

הפריון הנמוך של העובד הישראלי הוא אולי אחת הבעיות החריפות ביותר בכלכלה המקומית. הפריון הוא התוצר שמניב עובד או שמניבה שעת עבודה, ואלה נמדדים באמצעות היחס בין התוצר למספר העובדים או לשעות העבודה בתחומי התעשייה, המסחר והשירותים. רמת הפריון נובעת משורה של פרמטרים, כמו איכות ההון האנושי במשק, ההון הפיזי (כלומר רמת ואיכות מכונות), הרמה הטכנולוגית של המפעל ויעילותו.

נכון ל–2017, התוצר לשעת עבודה בישראל היה נמוך ב–24% מהממוצע במדינות OECD, לפי דו"ח של חטיבת המחקר בבנק ישראל. העובד הישראלי ייצר בשעת עבודה תוצר בשווי 42.7 דולר, בעוד הממוצע ב–OECD היה 56 דולר. לשם השוואה, באירלנד ובנורווגיה התוצר לשעת עבודה היה כמעט כפול מזה שבישראל. בעוד בתעשיית ההיי־טק, ישראל נמצאת במצב טוב יותר מממוצע OECD — הרי שהפריון הנמוך בתעשיות מסורתיות או מעורבות מושך כלפי מטה את הממוצע.

ב–2018 החליטה הממשלה לחזק את כושר התחרות, באמצעות הגדלה של 24% בפריון בתעשייה. גובשה תוכנית חדשה למפעלים והוקצו מענקים של 110 מיליון שקל על ידי משרד הכלכלה. מאז יוני 2018 גדל ב–16% התוצר לשעת עבודה בתעשייה.

לאור משבר הקורונה, התעשייה כולה נערכה למצב ספיגה. במחלקה למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים סברו כי בשל הצמצום בהיקף הפעילות בטווח הקצר, צפויה פגיעה רבעונית של כ–7 מיליארד שקל בפדיון התעשייתי — על רקע הירידה במכירות לשוק המקומי ובמכירות ליצוא. עוד סברו שם כי הפגיעה תגרום לאובדן תוצר תעשייתי רבעוני של כ–3 מיליארד שקל.

רון תומר, נשיא התאחדות התעשייניםצילום: הילה תומר

באופן בלתי צפוי, למרות הפגיעה הכוללת בתעשייה, מגמת השיפור בפריון דווקא התחזקה משמעותית בחודשים האחרונים. ההגבלות על התנועה והצורך לעבוד בקפסולות הפחיתו בחדות את כמות שעות העבודה בתעשייה. באוגוסט, לאחר תום הסגר, היקף שעות העבודה היה נמוך ב–10% לעומת 2018. מנגד, היקף הייצור התעשייתי — שנקבע לפי היקף המכירות של מפעלי התעשייה — התאושש במהירות והמשיך בקצב הגידול. בסך הכל בתקופת הקורונה (מאז מארס) השתפר הפריון התעשייתי ב–10%.

"זו התפתחות חיובית לטווח הארוך, שמגבירה את פוטנציאל הצמיחה של המשק. כאשר יסתיים המשבר והביקושים יעלו שוב, השכירים האלה יופנו למקומות עבודה אחרים בלי לפגוע בייצור", אומר יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון, שערך את הבדיקה. "התעשייה הישראלית נותרה תחרותית, למרות הייסוף המתמשך בשקל. זה יפחית את הלחץ לעליות מחירים בתעשייה".

"לא עלייה אמיתית"

"ברור לנו שחייבים לשפר את הפריון בתעשייה. ההתאחדות פועלת לשם כך ומריצה תוכניות, חלקן בעידוד ממשלתי", אומר רון תומר, נשיא התאחדות התעשיינים. "בנוסף לתקציבים הממשלתיים, התעשייה עצמה מקדימה לכך כסף פרטי. השנה השקענו בכך יותר, כדי לבנות את העתיד ולהפוך את המשבר להזדמנות".

יונתן כץ, כלכלן המקרו של לידר שוקי הוןצילום: מוטי מילרוד

תומר סבור כי קשה בשלב זה להניח שהיקף הייצור התעשייתי אכן שמר על יציבות בתקופת המשבר. הייצור נמדד באמצעות דיווח על היקף המכירות של מפעלי התעשייה. מאחר שעדיין מדובר בטווח זמן קצר יחסית, ייתכן שהמפעלים הורידו את התפוקות אך הצליחו לשמור על רמת מכירות באמצעות צמצום ימי המלאי. כלומר, המפעלים הוציאו יותר מהר את הסחורה המוגמרת מהמחסנים, וכך פיצו על הפחתת הייצור בעקבות הירידה בשעות העבודה. אם אכן זה במצב, הירידה בהיקף הייצור עשויה לבוא לידי ביטוי בטווח הרחוק, אם המשבר יתמשך.

"זו לא עליית פריון אמיתית. אלה לא התהליכים שאנו רוצים באמצעותם לשפר את הפריון", אומר תומר. "הדרך היחידה היא להסתכל על המגמה ולשכנע את הממשלה לעודד ביקושים באמצעות הגדלת הרכש הממשלתי".

עובדת מפעלצילום: Jon Chol Jin/אי־פי

לשרוד את המשבר

ישראל צולחת את משבר הקורונה עם פגיעה נמוכה באופן יחסי. אתמול פירסמה הלמ"ס את נתוני התוצר הלאומי בישראל, ומהם עולה כי התוצר ירד מאז תחילת השנה ב–3%, וב–1.4% לעומת הרבעון המקביל ב–2019. זאת לעומת ירידות בשיעורים חדים יותר במדינות המפותחות.

כץ טוען כי הסיבה לכך שישראל שומרת על יציבות היא יצוא שירותי ההיי־טק (שבישראל משקלו בתוצר גבוה יחסית ומגיע ל-8%) שכלל לא נפגע בקורונה. במקביל, ישראל התבססה פחות על כניסת תיירים. ענף התיירות שקרס במהלך משבר הקורונה מהווה 2% מהתוצר בלבד, לעומת 10% באירופה.

לצד נקודות החוזק, כדי לשרוד את המשבר ישראל חייבת לעשות שיפור משמעותי לטווח רחוק, טוען כץ. "במשבר כל כך חמור אתה חייב לשפר את הפריון", הוא אומר. לדבריו, יש לבצע זאת גם בשל הייסוף בשקל, שפגע בתעשייה (שחלקה מתבסס על יצוא) ואילץ את החברות לעבוד יותר ביעילות. התייעלות זו תסייע לחברות להתמודד עם העלייה הצפויה במחירי הסחורות, שתייקר את עלות הייצור.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"

ג'ף בזוס, מייסד ויו"ר אמזון והאיש השני בעושרו בעולם. שוויו צלל ב-82.7 מיליארד דולר

הבוננזה נגמרה: האומה העשירה בעולם מגלה פתאום שהיא ענייה יותר