"הלוואות בערבות מדינה - כלי הסיוע היעיל ביותר"

חוקרי מכון אהרן: הסיוע הממשלתי למגזר העסקי בגל הראשון היה מצומצם בהשוואה בינלאומית ■ השימוש בכלי דחיית המסים היה קמצני במיוחד

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שר האוצר, ישראל כ"ץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אוהד צויגנברג
אבי וקסמן
אבי וקסמן

הסיוע הממשלתי למגזר העסקי בישראל בעת משבר הקורונה, לפחות בגל הראשון של התחלואה, היה מצומצם בהשוואה למדינות אחרות, וראוי להגדילו, בעיקר באמצעות הלוואות בערבות המדינה - כך קוראים חוקרי מכון אהרן למדיניות כלכלית בעקבות השוואה בינלאומית מעודכנת שערכו.

תוכנית הסיוע הנוספת שאישרה הממשלה השבוע כוללת הגדלה משמעותית של סך ההלוואות בערבות המדינה לעסקים קטנים ובינוניים, מ-22 מיליארד שקל ל-50 מיליארד שקל. הגדלה זו כפופה לאישור של ועדת הכספים של הכנסת. במשרד האוצר אומרים כי חרף ההגדלה המשמעותית, לא תיפרץ תקרת הערבויות הקבועה בחוק. עד סוף יוני ניתנו לפי התוכנית הקיימת הלוואות בסך 14.7 מיליארד שקל, ועוד 1.1 מיליארד שקל בהלוואות לעסקים גדולים.

החוקרים - פרופ' צבי אקשטיין, שרית מנחם-כרמי וד"ר סרגיי סומקין - בחנו את מדיניות הסיוע במדינות מתקדמות שונות. לדבריהם, הלוואות בערבות מדינה מסייעות לחברות להתמודד עם מצוקה תזרימית, ו"כלי מדיניות זה נחשב כלי הסיוע היעיל ביותר מבחינה כלכלית, גם מאחר ושיעורי ערבויות המדינה נמוכים. במצב כזה הקצאת ההלוואות נעשית על פי שיקול דעתם של הבנקים, המתמחים במתן אשראי לעסקים".

ככלל, על פי בדיקת החוקרים, התמיכה הממשלתית במגזר העסקי היתה מצומצמת בהשוואה לכלכלות מתקדמות אחרות - לרבות כאלה שאינן נוטות להתערבות ממשלתית בכלכלה, כגון ארה"ב. "במדינות ההשוואה ניתנו דחיות מסים ארוכות יותר ומענקים גבוהים יותר למגזר העסקי בהשוואה לישראל", אומרים במכון אהרן.

פרופ' צבי אקשטייןצילום: אייל טואג

הדחייה בתשלומי מסים בישראל היתה של עד חודשיים, ולא היתה גורפת. במדינות אחרות נמצאו דחיות ארוכות יותר - שישה חודשים באוסטריה ודנמרק, תשעה חודשים (עד סוף 2020) בגרמניה ובאוסטרליה, ושנה בשוודיה, למשל. כמו כן, שיעור המסים הדחויים בישראל הוא 0.6% מהתמ"ג, לעומת שיעור כפול ואף מרובע במדינות כמו גרמניה, בריטניה וארה"ב. ההשוואה אינה מביאה בחשבון את ההבדלים בנטל המס בין המדינות.

גם מענק ההשתתפות בהוצאות קבועות שניתן לעסקים בישראל היה צנוע לעומת אלה שניתנו במדינות אחרות. עם זאת, התמונה צפויה להשתנות עם תשלום המענקים הדו-חודשיים הקבועים לעסקים, שיתחיל הקיץ בכפוף לחקיקה בכנסת. בניגוד למענק הראשון, המיועד לעסקים שהכנסותיהם ירדו ב-25% או יותר - המענקים הבאים יותנו בירידת הכנסות בשיעור 40% ומעלה.

"תמיכות ישירות הניתנות במענקים מעלות את הסיכוי לשרידותם של עסקים, אולם אין למחקר הכלכלי תשובה חד-משמעתית על השאלה אם כלי המענק והיקפו הם אופטימליים, וייתכן כי המענקים במדינות מסוימות ניתנים ביתר", אומרים במכון אהרן, הפועל בבית הספר לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה. "לכן, למרות הנתונים המראים כי התמיכות הישירות דרך מענקים נמוכות יחסית בישראל, אין בהצגת הנתונים המלצה להגדילן".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

עומסים בנתב"ג

מבחינת חברות התעופה, השאלה אם תגיעו ליעד עם המזוודה היא "בעדיפות אחרונה"