75% מהארנונה הממשלתית מגיעים לערים החזקות; הרשויות הערביות מקבלות "פירורים"

מרכז המידע והמחקר של הכנסת: המדינה משלמת לרשויות המקומיות 1.7 מיליארד שקל בשנה עבור ארנונה לנכסיה בתחומן ■ 15% מהסכום משולם לרשויות ביהודה ושומרון, לעומת 9% בלבד לרשויות בצפון

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
טייבה
טייבה צילום: עופר וקנין
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

מסמך של מרכז המידע והמחקר של הכנסת, שנכתב לבקשת ח"כ יוסף ג'בארין (הרשימה המשותפת), בדק את חלוקת תשלומי הארנונה הממשלתית לרשויות המקומיות בישראל. מהמסמך עולה כי ב-2018 שילמה המדינה לרשויות המקומיות 1.7 מיליארד שקל עבור נכסיה בתחומן: 55% מהארנונה הממשלתית משולמת ממשרדי הממשלה, והיתר (45%) מגיע מחברות ממשלתיות.

מהדו"ח עולה כי המרוויחות הגדולות מהארנונה הממשלתית הן רשויות יהודיות, בפער עצום ביחס לערביות. מתוך 1.7 מיליארד השקלים שולמו מיליארד - או 61% מהסכום - ל-164 רשויות במגזר היהודי, לעומת 7.6 מיליון שקל בלבד ששולמו ל-85 רשויות ערביות. הארנונה הממשלתית היא 0.4% בלבד מסך ההכנסות שמגיעות לרשויות הערביות, שהן 14.4% מכלל הרשויות בישראל. 39% מתשלומי הארנונה הממשלתית - שהם 668 מיליון שקל - שולמו ל-18 ערים מעורבות, בהן ערים חזקות כמו תל אביב יפו.

רק 25% מהסכום הגיע לרשויות מקומיות באשכולות סוציו-אקונומיים 1 עד 4 - הרשויות החלשות שבתחתית הסולם - ובהן ירושלים. לעומת זאת, 54% מהכנסות הארנונה הממשלתית שולמו לרשויות באשכולות 5 עד 7, ובהן חיפה, ראשון לציון, חולון וערים גדולות נוספות. קרוב ל-21% - חמישית מהסכום - הגיע לרשויות איתנות באשכולות 8 עד 10 בסולם הסוציו-אקונומי, ובהן תל אביב-יפו ורמת גן. 13% מהסכום מגיע לרשויות באשכול סוציו-אקונומי 9.

"לחברה הערבית נמאס מפירורים, מהבטחות ריקות וממנגנונים שרק מנציחים את הפער", מסר ג'בארין. "התמונה העגומה שעולה מהדו"ח היא הוכחה נוספת להדרה והאפליה של הרשויות המקומיות הערביות". לדבריו, בנוסף להיבט הכלכלי, הנתונים מלמדים על ניכור ממשי ורב ממדי בין האוכלוסייה הערבית למשרדי הממשלה. "קיומם של משרדים ממשלתיים וחברות ממשלתיות ביישובים הערבים יסייע, בנוסף לתקציבים הנחוצים, גם לשילוב עובדים ערבים בשירות הציבורי, וכן להנגשה של השירותים ברמה הפיזית, התרבותית והלשונית בתוך היישובים הערבים״, הוא הוסיף.

ואולם הנתונים לא מפתיעים: מאז ומתמיד העדיפו משרדי ממשלה לפעול מהמרכז ולא מערי הפריפריה - למרות חוק שקבע ב-2017 כי כל משרדי הממשלה צריכים לפעול מירושלים, הממוקמת כיום באשכול 2 וכוללת גם את מזרח העיר ואת 350 אלף התושבים שם. באחרונה הודיעה השרה לשויון חברתי, מירב כהן (כחול לבן), כי תפעל להעברת משרדי הממשלה לבירה.

בראש הרשימה - עם 24% מהארנונה הממשלתית - נמצאות רשויות מקומיות במחוז הדרום. עוד 19% שולמו לרשויות מקומיות במחוז תל אביב, ומעט פחות – 18% שולמו לרשויות מקומיות במחוז ירושלים. 15% מסך הכנסות הארנונה הממשלתית מגיעים לרשויות מקומיות במחוז יהודה ושומרון - מדובר בשיעור גבוה יותר ממחוז הצפון, שם מרוכזת רוב האוכלוסייה הערבית, שקיבל ב-2018 רק 9% מהארנונה הממשלתית.

מענקי איזון לצמצום פערים

בדיקה נוספת שערך מכון המחקר כללה בדיקת כלים נוספים שהוגדרו – יחד עם הארנונה הממשלתית - ככלים לצמצום פערים בין רשויות. אחד מהם הוא מענקי האיזון שמעביר משרד הפנים לרשויות חלשות, שמשולמים באופן דיפרנציאלי. 53% מההכנסות ממענקי איזון מועברות לרשויות מקומיות במגזר היהודי, לעומת 42% שמועברות לרשויות במגזר הערבי ו-5.3% לערים מעורבות. הדו"ח קובע שהמשקל הגבוה יחסית של רשויות מקומיות במגזר הערבי בהכנסות ממענקי איזון נובע מנוסחה הקובעת את חלוקתם (נוסחת גדיש), ונותנת משקל גבוה לדירוג החברתי-כלכלי של הרשות המקומית. רוב הרשויות הערביות אינן בעלות אזורי תעשייה, ולכן אינן מקבלות תשלומים ארנונה משמעותיים. לכן, הן תלויות במידה רבה במענקי האיזון.

ח"כ יוסף ג'באריןצילום: דוברות הכנסת

כלי נוסף שנבדק במסמך הוא תקציב הקרן לצמצום פערים בין רשויות, שהוקמה ב-2017. מנתוני הדו"ח עולה כי ב-2019 הוקצו 412 מיליון לרשויות מקומיות במגזר היהודי, או 81% מסך התקציב לשנה זו. 72 מיליון שקל - שהם 14% - הוקצו לרשויות מקומיות במגזר הערבי. 25.4 מיליון שקל - 5% מתקציב הקרן לצמצום פערים בין הרשויות - הוקצו לערים המעורבות. בדומה למענקי האיזון, גם במקרה של הקרן לצמצום פערים בין הרשויות חוק ההתייעלות הכלכלית הוא שקובע את כללי החלוקה, שלפיהם 75% מתקציב הקרן יוקצה בכל שנה לרשויות באשכול חברתי-כלכלי 1 עד 5. רוב הרשויות הערביות נמצאות על הציר הזה.

בניתוח הנתונים מזכיר הדו"ח כי בסוף 2015 התקבלה החלטת ממשלה בנוגע לתוכנית חומש לפיתוח כלכלי באוכלוסיית המיעוטים. בין הכלים שהוזכרו כמצמצמי פערים בין המגזר היהודי והערבי היו תקציבי חינוך דיפרנציאליים; מענקי איזון אנכיים (ממשלתיים) ואופקיים (כאלה שיועברו מרשויות מקומיות עשירות לעניות); חלוקת ארנונה משטחי תעשייה מסחר ומשאבי טבע; השוואת חלוקת הכנסות לרשויות המקומיות מארנונה ממשלתית; תקציב הקרן לצמצום פערים ומענקי איזון. כפי שניתן לראות בדו"ח, בעוד שני הכלים האחרונים אכן מסייעים לצמצום הפערים, הרי שהארנונה הממשלתית מגיעה כמעט כולה למגזר היהודי גם כיום.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ריי דליו

מייסד קרן הגידור הגדולה בתבל: מזומן הוא זבל - ממשלות יחסלו את ביטקוין

ישראל פישר

יוקרה זה רע? כך נראים החיים במגדל חדש בתל אביב

מפגינים נגד יוקר המחיה מול בית הנשיא בסרי לנקה

קו השבר שעלול לקחת את הכלכלה העולמית למקום אחר, אפל יותר

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית