זיהמת שילמת: בנק ישראל ממליץ על "מס פחמן" - שיכול להקפיץ את מחירי החשמל והדלק

הטלת מס על פליטת פחמן (מס פחמן) תהיה דרך יעילה לזרז הפחתה של פליטת גזי חממה, אם יוחלט על כך בישראל – כך קובע מסמך מדיניות של חטיבת המחקר בבנק ישראל שפורסם היום (רביעי).

על פי כלכלני הבנק, ישראל צפויה לעמוד ביעדי הפחתת הפליטה שעליהם התחייבה בהסכם פריז מ-2015 – מ-10.1 טונה לנפש באותה שנה ל-8.8 טונה לנפש ב-2025 ו-7.7 טונה ב-2030. העמידה ביעדים אלה מותנית ביישום התוכנית להסבת תחנות כוח פחמיות להסקה בגז עד 2024, ובהשגת היעד שעל פיו 30% מייצור החשמל ייעשה באנרגיה מתחדשת.

עם זאת, בבנק ישראל מעריכים כי בניגוד לנסיגה של ארה"ב מהסכם פריז, בהובלת הנשיא דונלד טראמפ – במדינות האיחוד האירופי ובמדינות אחרות דווקא צפויים להחמיר את היעדים להפחתת הפליטה. החמרה כזאת "עשויה לחייב פעולות משמעותיות להפחתה גם במשק הישראלי מעבר למה שכבר תוכנן – למשל מעבר לשימוש בכלי רכב חשמליים והרחבת השימוש באנרגיה ממקורות מתחדשים", אומרים בבנק ישראל. "אם תידרש בשנים הבאות האצה של הפחתת פליטת גזי החממה, אזי הטלת 'מס פחמן' בישראל תהיה דרך יעילה להשגת המטרה. צעדים משלימים להקלה על הקבוצות שיישאו בנטל המס הזה יסייעו לקבלתו הציבורית".

כלכלני הבנק מסבירים כי מס פחמן מוטל על פעילות כלכלית הכרוכה בפליטת גזי חממה. לדבריהם, "בגלל הקושי להחיל מס שונה על פעילות שונה והקושי לכמת את הפליטה בכל פעילות, מדינות נוטות ליישם בשלב זה את מס הפחמן על הפעילות הכלכלית המרכזית הגורמת לזיהום – ייצור האנרגיה. עם זאת, פיתוח הכלים המדעיים והכלכליים בשנים הקרובות יוכל לאפשר להטיל את מס הפחמן על מגוון רחב יותר של פעילויות המייצרות פליטה בהיקף משמעותי.

"מס הפחמן מייעל את הקצאת המשאבים במשק בהיותו מוטל על המוצר המזהם, וגורם ליצרנים ולצרכנים להפנים במחירו את השפעותיו החיצוניות. בכך הוא תורם לתעדוף נכון של השימוש באנרגיה. אמנם קשה לדייק מלכתחילה בגודל ההשפעה שיושג על היקף הפליטה, אך יהיה ניתן לווסת את גובה המס בהתאם לפער בין תוצאות הפעלתו להשפעה המבוקשת".

המס יכול להכניס לממשלה יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה

לפי חישובים של קרן המטבע הבינלאומית, גובה מס הפחמן הנדרש כדי להפחית את הפליטה ליעדים שבהסכם פריז הוא 75 דולר לטונה פחמן דו-חמצני. בבנק ישראל חישבו ומצאו כי מס בגובה כזה יְיקר את הדלק המשמש לייצור חשמל - לפי התמהיל הנוכחי של סוגי הדלק שבהם מוסקות תחנות הכוח בישראל - ב-87%, ועלייה זו תתורגם לעלייה של 55% במחיר החשמל. על פי עבודות כלכליות שאמדו את גמישות הביקוש לחשמל, מעריכים בבנק ישראל כי עליית מחיר כזאת תביא לירידה של 16% בביקוש לחשמל.

כיום, מחירו של החשמל לצרכנים ביתיים בישראל הוא מהנמוכים ביותר במדינות OECD – ובממשלה מקווים אף להורידו בשנים הקרובות, בעקבות הירידה במחירי הגז. בבנק ישראל אומרים כי המחיר הנמוך מגביר את השימוש בחשמל בישראל, ו"תורם להתפתחות תעשיות ומבנה צריכה עתירת חשמל".

הכנסות המדינה ממס פחמן על הדלק לייצור חשמל, בגובה שהוצע, מוערכות בכ-7.5 מיליארד שקל בשנה, לאחר קיזוז הירידה בגביית המס הקצוב על דלק (בלו) שתנבע מהירידה בשימוש בחשמל. בבנק ישראל ממליצים להשתמש בכסף שייגבה כדי להקל על משקי בית שייפגעו מהעלאת המס - למשל באמצעות הפחתת שיעורי המע"מ ומס ההכנסה.

על פי בנק ישראל, "ככל שהמס יעודד החלפה רבה יותר של דלקים מזהמים בפחות מזהמים, או באנרגיות מתחדשות, כן יפחתו תקבולי המס, אך תגדל האפקטיביות שלו בהפחתת הפליטה – שהיא מטרתו. כך, למשל, הפסקת השימוש בפחם והחלפתו בגז טבעי תתבטא באובדן הכנסות של יותר מ-1.5 מיליארד שקל בשנה, אך תצמצם את פליטת הפחמן הדו-חמצני".

אם יוטל מס פחמן בגובה 75 דולר לטונה גם על הדלק המשמש לתחבורה, הוא יוכל להכניס לממשלה עוד 4.7 מיליארד שקל בשנה (בהנחה שלא תהיה השפעה על הנסועה). מס כזה יביא לייקור הבנזין לצרכן ב-15%-20%. בבנק ישראל מעריכים כי ההשפעה של תוספת המס על פליטות הפחמן צפויה להיות קטנה במקרה של הדלק לתחבורה, היות שהביקוש לבנזין קשיח למדי.

בבנק ישראל קוראים לשקול את הטלת המס גם על גז הבישול (גפ"ם), המשמש גם לחימום במיעוט ממשקי הבית. ההכנסות ממס הפחמן על גז הבישול יהיו נמוכות, "אך חשוב שהמס עליו ישתווה לזה על החשמל כדי למנוע הסטת ביקוש מחימום בחשמל לגז ביתי", טוענים בבנק.

בנק ישראל והמשרד להגנת הסביבה הודיעו כי הם מקיימים סדנת מומחים משותפת לדיון בהשפעות של משבר האקלים על כלכלת ישראל, וב"מנגנונים אפשריים לצמצום פליטת גזי החממה בהתאם להתחייבויות הבינלאומיות שישראל קיבלה על עצמה, ולמקרה שיוחלט בעתיד על האצת התהליך". השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, אמרה: "אנחנו מעלים הילוך במאבק במשבר האקלים העולמי, ותמחור הפחמן הוא הכלי הכלכלי היעיל ביותר לצמצום פליטות גזי חממה. במהלך זה נצטרף לרוב המכריע של מדינות OECD, המתמחרות את הפחמן".

המשרד להגנת הסביבה הצהיר כי הוא בוחן מנגנונים לתמחור של פליטות פחמן, וכי לפי בדיקותיו, יישום מנגנונים כאלה "אינו פוגע בתוצר ואף שומר על יעדי הצמיחה. המשרד להגנת הסביבה, יחד עם שותפים נוספים בממשלה, ימליצו בהמשך לממשלת ישראל על מנגנון תמחור הפחמן המיטבי".

בבנק ישראל אומרים כי אפשר ללמוד מהניסיון הבינלאומי, שבו חלק מהתקבולים ממס הפחמן משמשים להקלות על בעלי הכנסות נמוכות ועל הענפים הנפגעים, וכן להשקעות בפרויקטים למעבר לכלכלה דלה בפחמן ופליטות, כגון תחבורה ציבורית מופחתת זיהום ומבנים מאופסי אנרגיה.

מנהלת המדיניות והאסטרטגיה באדם טבע ודין, עו"ד תמי גנות-רוזנשטרייך, אמרה כי תמחור פחמן הוא כלי חשוב במעבר לכלכלה בריאה ודלת פחמן. "אנחנו שמחים שהשרה להגנת הסביבה ובנק ישראל מרימים את הכפפה בנושא חשוב זה, שבו ישראל עדיין נשרכת מאחורי המדינות המתקדמות", הוסיפה. " לשימוש בדלקים עתירי פחמן יש מחיר כלכלי, כבד שנופל כיום על כלל המשק. עם זאת, חשוב לזכור שמחיר הפחמן הוא רק נדבך אחד בשינוי הנדרש, ואינו מספיק בפני עצמו. כדי להבטיח את האיתנות האקלימית של המערכת הפיננסית יש צורך, לצד תמחור ריאלי של הפחמן, לאמץ בחקיקה מחויבות ארוכת טווח להפחתה דרמטית של פליטת גזי חממה, ליישם בפועל תוכניות הפחתה והיערכות, ולחייב שקיפות מצד החברות - הן לגבי טביעת הרגל הפחמנית שלהן, הן לגבי החשיפה האפשרית שלהן לסיכונים בשל שינוי האקלים. רק תצרף שכולל את כל הצעדים האלה יוכל לתת איתות אפקטיבי למגזר הפרטי ולמערכת הפיננסית".