קרנית פלוג: הממשלה צריכה לדחות תשלומי מס לעסקים שייפגעו מהקורונה

נגידת בנק ישראל לשעבר חוששת שהירידות החדות בבורסות יפגעו ביוצאים לפנסיה - ומקווה שתקום במהרה ממשלה שתקדיש למשבר את מלוא תשומת הלב ■ "בענפים שנפגעים ישירות מהמשבר, כמה חודשים ללא הכנסות יכולים להביא לקריסה. הפתרון - באשראי"

סמי פרץ
סמי פרץ
הנגידה לשעבר קרנית פלוג
הנגידה לשעבר קרנית פלוגצילום: גיל כהן מגן
סמי פרץ
סמי פרץ

"אם המשק נכנס להאטה, הממשלה לא צריכה להעמיק אותה על ידי צעדים מרסנים. היא צריכה לדחות תשלומי מס ומקדמות לרשות המסים בענפים שנפגעים באופן ישיר מהמשבר" - כך אומרת נגידת בנק ישראל לשעבר, פרופ' קרנית פלוג.

לדבריה, ישראל נמצאת ביחס חוב-תוצר שמאפשר פעילות מרחיבה של הממשלה, גם במחיר של הגדלה זמנית של הגירעון. לא קשה למצוא בימים אלה אזרח מודאג שיוכל להגיד משהו על המצב, ובעיקר על העתיד הקרוב. יש כ-9.2 מיליון ישראלים כאלה. אבל מעטים מהם עסקו ישירות בניהול משבר כלכלי כמו זה שמתפתח כעת, עקב התפשטות נגיף הקורונה וההוראות המחמירות של משרד הבריאות - שהביאו בן לילה לחיסול ענפי התיירות והתעופה.

פלוג היא אדם כזה. היא היתה ראש מחלקת המחקר וחברת הנהלה בבנק ישראל במשברים הכלכליים של 2003 ושל 2008, והשתתפה במרבית הדיונים שעסקו בניסיונות להבין איך להחלץ מהמשבר, איזה יש לקדם ואיזה צעדים קשים לנקוט. הפרספקטיבה שלה רחבה מאוד, אבל היא חסרה רק דבר אחד - מקורו של המשבר הנוכחי אינו פיננסי, אלא בריאותי.

ייתכן שחבילת תמריצים שמתאימה למשברים פיננסיים רלוונטית פחות למשברים שמקורם ירידה חדה בפעילות הכלכלית בענפי התיירות והתעופה (תחילה) בגלל הוראה ממשלתית. במשברים פיננסיים, הריבית הופחתה כדי לעודד פעילות כלכלית. הפעם, הריבית נמוכה ואין לה הרבה לאן לרדת - אך היא לא מעודדת צרכנים לצאת לבלות ולנסוע לחופשה. זה שם את ענפי התיירות והתעופה במשבר חמור ולא מוכר של פעילות נמוכה מאוד, עד כדי סגירת בתי מלון, ביטול כנסים, אירועים ומופעים, וירידה דרסטית בטיסות לישראל וממנה.

פגיעה בענפי המסעדנות והמלונאות

פלוג משמשת כיום סגנית נשיא למחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה. היא נשענת בניתוח המצב הנוכחי על נתוני משרד האוצר ובנק ישראל, שמעריכים כי הפגיעה של משבר הקורונה בתוצר תהיה בין 0.7% ל-1%, כלומר, בערך 14-10 מיליארד שקל. זה התרחיש של הפגיעה המתונה, והוא מבוסס על תחזית שהמשבר יסתיים סביב סוף הרבעון השני של 2020.

זוהי הנחת העבודה הנוכחית של משרד האוצר, אך לא ברור על מה היא מבוססת. מקור ממשלתי בכיר נשמע השבוע אומר בשיחה סגורה: "אנחנו מנסים להראות שליטה במצב, אבל למעשה אנחנו לא יודעים לאן זה הולך". גם אי-הוודאות לגבי הצמיחה העולמית מחייבת תרחישים שונים בדרגות חומרה משתנות.

נתב"ג, אתמולצילום: RONEN ZVULUN/רויטרס

פלוג אומרת: "בענפים שנפגעים באופן ישיר מהמשבר, אם יש שלושה-ארבעה חודשים שאין הכנסות אבל יש הוצאות - זה יכול להביא לקריסה. חלק מהפתרון הוא באשראי. נקווה שמימוש הרעיון של קרן הלוואות לעסקים יהיה מהיר ויעיל. אני מקווה שגם הבנקים לא יקשיחו את מדיניות האשראי".

התקווה הזו קשורה לכך שבנקים נזהרים מאוד במצבים כאלה במתן אשראי לעסקים. למעשה, גם בימים גרועים יותר יש ענפים שהם מאוד לא אוהבים לממן - כמו מסעדות. לדברי פלוג, "ענף המסעדנות ידוע כשברירי; יש שם שיעורי סגירה גבוהים בשנה הראשונה. הנכונות להעניק להם אשראי מוגבלת, והנכונות לתת אשראי בתחום המלונאות יותר גבוהה".

בענפי המלונאות המצוקה קשה ומיידית משום שהתפוסה ירדה מתחת ל-40% וכמה בתי מלון כבר נסגרו, או שוקלים לסגור את שעריהם כדי לצמצם את ההוצאות. כ-4,000 עובדים יצאו לחופשה לא תשלום, וככל שהמשבר מעמיק נראה כאן גלי פיטורים ופשיטות רגל. בכמה בתי מלון הורידו את מחירי החדרים בעשרות אחוזים כדי שניתן יהיה לממן את ההוצאות הקבועות.

התאחדות המלונות דורשת מהממשלה הזרמת חמצן מיידית של חצי מיליארד שקל לענף, כדי לאפשר את שרידותו. פלוג, כמו עמיתיה במשרד האוצר ובבנק ישראל, שוללת את הרעיון: "אני לא רואה מצב שאפשר לעודד עסקים באופן ישיר בענפים הספציפיים שנפגעו. אולי ישראלים יבזבזו כאן במקום בחו"ל. גם בעבר כשהיה משבר בתיירות הנכנסת, ראינו קיזוז משמעותי על ידי ישראלים והתפוסה לא ירדה במלוא הירידה של התיירות מחו"ל. מה שכן, זה מלווה בירידת מחירים בשוק המקומי".

מחלקת בידוד לחולי קורונה בבית החולים רמב"םצילום: רמי שלוש

באשר למפוטרים, פלוג מזכירה כי גם במשבר של 2008 היתה עלייה באבטלה, צמצום במספר שעות העבודה והוצאת עובדים לחל"ת, אך זה היה אירוע קצר שהסתיים כעבור כמה חודשים. עובדים בחל"ת זכאים לדמי אבטלה, וכרגע זה הפתרון היחידי שעומד בפניהם.

שינוי בהרגלי הצריכה

משך המשבר ועומקו ישפיעו לא רק על המצב הכלכלי בתקופה הקרובה, אלא עשויים גם לחולל שינויים בהרגלי צריכה ועבודה מרחוק. על כך, אומרת פלוג: "אולי אנשים לא יילכו להופעות, אך תהיה נסיקה של קניות אונליין ועבודה מרחוק שתתגבר בצורה משמעותית. זו הזדמנות לנסות את זה. חזרה לשגרה לא מתרחשת מיד, אבל מתחילים לשמוע עדויות מסין על חזרה לפעילות ואפילו רואים שזיהום האוויר שוב עולה - כלומר, הייצור מתחדש".

בנוגע לשוק ההון, פלוג טוענת כי הירידות החדות בבורסות עלולות לפגוע באנשים שפורשים בקרוב לפנסיה, וזה יגרום להפסדים בתיקי החיסכון שלהם. "ב-2008 היה חשש דומה, ואז המדינה הצהירה כי היא תיתן רשת ביטחון למי שייפגע, וההצהרה עצמה הרגיעה את השוק. הדקלרציה במצבים כאלה מקטינה את ההסתברות שהממשלה תצטרך לממש את ההתחייבות שלה".

בעיני פלוג, היעדר תקציב מדינה והתבססות על תקציב המשכי שבו המדינה מוציאה מדי חודש 1/12 מתקציב המדינה של 2019, נוטל מידי המדינה כלי מדיניות מרכזי לריסון עוצמת המיתון האפשרי. לדבריה, אם המשק ייכנס לתרחיש רע של עשרות אלפי מפוטרים וקריסה של עסקים רבים, זה מחייב הקמת ממשלה או השגת הסכמות על גיבוש תקציב מדינה עם פרמטרים מוגדרים לטיפול במשבר. "המדינה לא יכולה להיות נטולת הכלי המרכזי בצמצום עוצמת המיתון", אומרת פלוג.

לדבריה, יש להיערך לכך שהגירעון בתקציב המדינה יגדל בוודאות. משום שזה קורה כשיחס חוב־תוצר עומד על 60%, ולמרות הפזרנות של משרד האוצר בראשות משה כחלון בשנתיים האחרונות, עדיין יש למשק אפשרות לא לנקוט צעדים מרסנים כמו העלאות מסים או קיצוצי תקציבים. פלוג מזכירה כי בשני המשברים שהיו בעשור הקודם הגירעון גדל ל-4.7% מהתוצר, כשהחוב הציבורי היה כ-90% מהתוצר. "הגירעון יגדל בוודאות ותהיה פגיעה בהכנסות המדינה. אבל הוא יגדל ואחר כך הוא יירד, לכן יש לנו חופש לא לייצר ריסון בתקופה של האטה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"