ב-2018 האוצר עמד ביעד הגירעון; מה צפוי השנה?

החריגה המזערית בהוצאות הממשלה בשנה החולפת לוותה גם בהכנסות גבוהות מעט מהמתוכנן ■ ב-2018 נבלמה העלייה הגדולה בהכנסות המדינה ממסים שהורגשה בשנים קודמות ■ תקציב 2019 מבוסס על תחזית צמיחה של 3.1%, אך לא בטוח שהמשק יעמוד בה

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שר האוצר, משה כחלון
שר האוצר, משה כחלוןצילום: אמיל סלמן
אבי וקסמן
אבי וקסמן

שר האוצר, משה כחלון, התגאה אתמול (א') כי הגירעון ב-2018 היה 2.9% מהתמ"ג - בדיוק לפי התכנון. הכותרת של כחלון נכונה (כמעט - הגירעון שנרשם היה 38.9 מיליארד שקל, או כ-400 מיליון שקל יותר מהתכנון; זהו פער פעוט שאינו שווה אפילו לעשירית אחוז מהתמ"ג). עם זאת, מסתתרת מאחוריה חריגה קלה של הוצאות המדינה לעומת התכנון, ולצד זאת "חריגה" גם בהכנסות, שהיו גבוהות מעט מהתכנון.

ההוצאות חרגו מהתכנון ב-1.1 מיליארד שקל (פחות משליש אחוז מסך ההוצאות) נוכח העובדה שתקציב המדינה נוצל במלואו ואף יותר מכך – שיעור הביצוע היה 100.3%. כפי שפירטו במשרד האוצר בנתוני ביצוע התקציב שפורסמו, גידול חד מהצפוי נרשם הן במשרדים האזרחיים (הוצאותיהם גדלו ב-6.2% לעומת גידול מתוכנן של 5.2%), והן במערכת הביטחון (גידול של 1.6% חרף קיטון מתוכנן של 0.4%).

מצד שני, גם ההכנסות היו גבוהות מהצפוי – בכ-700 מיליון שקל. אמנם גביית המסים החטיאה בשיעור מזערי את היעד – היא הסתכמה ב-306.3 מיליארד שקל, לעומת תחזית של 307.2 מיליארד שקל בתקציב, ותחזית גבוהה אף יותר שנקבעה ביוני האחרון (309 מיליארד שקל); אבל מנגד, ההכנסות שאינן ממסים עלו על הצפוי ב-1.7 מיליארד שקל, והסתכמו ב-32.3 מיליארד שקל. העברות עודפי התקציב של הביטוח הלאומי – אלה שסביבן מתחולל מאבק איתנים בין הביטוח הלאומי לאוצר – עלו על הצפוי ב-2.4 מיליארד שקל. גם ההכנסות ממע"מ על יבוא ביטחוני, שאינן נרשמות כהכנסות מסים רגילות, עלו על הצפוי - בכ-500 מיליון שקל. את שני אלה קיזזו "יתר ההכנסות" – ובהן למשל ההכנסות מדיווידנדים מחברות ממשלתיות – שהיו נמוכות מהצפוי ב-1.2 מיליארד שקל.

ההתחשבנויות האלה לא ייזכרו בעתיד – מכיוון שבשורה התחתונה, משרד האוצר עמד ביעד הגירעון (גם אם המספרים עשויים להתעדכן מעט בחודשים הקרובים, עם הגעת נתונים מדויקים יותר על הוצאות הממשלה ועל התמ"ג). לעומת זאת, מה שעשוי להטריד את הממשלה הבאה בתחילת כהונתה הוא המצב הפיסקלי השוטף ב-2019. בין אם הממשלה דחתה בשבועות האחרונים הוצאות ל-2019 והתאמצה להקדים הכנסות ל-2018, ובין אם לאו – מה שייתן את הטון ב-2019 יהיה הקצב השוטף של הכנסות הממשלה, שיושפע בעיקר מצמיחת המשק בחודשים הקרובים (ומההרכב שלה).

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירוןצילום: אורן בן חקון

מהגרף של הכנסות המדינה ממסים עולים איתותים מדאיגים כבר חודשים ארוכים, ועם תום 2018 אפשר לראות בבירור כי נבלמה העלייה הגדולה שנרשמה בו בחמש השנים 2017-2013. בחודשים האחרונים נרשמה בגביית המסים צמיחה מתונה לכל היותר. ברשות המסים מסבירים כי גביית המסים גדלה ב-2.3% בשנה שנגמרה בשבוע שעבר, בניכוי "רעשים" כמו מבצע המס על דיווידנדים, וגם בנטרול האינפלציה. ובכל זאת, חוזרים ברשות על שני משפטים מדאיגים, המופיעים גם בהודעה על ביצוע התקציב ב-2018: "נתוני המגמה הצביעו על גידול בגביית המסים בשיעור ממוצע של 6% לשנה ב-2017-2013. מתחילת 2018 הגידול המהיר בגבייה נעצר, ונרשם קיפאון במהלך השנה, בעיקר בשל השפעת הגידול המשמעותי בהחזרי מס הכנסה".

תשומת לב רבה הופנתה בחודשים האחרונים לזינוק בהחזרי מס הכנסה - ועתה אומרים ברשות המסים כי אלה אינם צפויים להפסיק לגדול. אמנם העלייה בהחזרים התמתנה בדצמבר ל-2%, לעומת 28% בסיכום שנתי, אבל ברשות המסים מציינים כי ההחזרים – הנובעים מהפחתת מסים שנעשו בשנים האחרונים – צפויים להמשיך להשפיע על הגבייה גם ב-2019 וב-2020.

סימן השאלה הגדול יותר הוא הצמיחה של המשק. תקציב 2019 מבוסס על תחזית צמיחה של 3.1%. האם המשק יעמוד בכך? בינתיים, הנתונים הראשוניים שפירסמה הלמ"ס בשבוע שעבר העידו על האטה בצמיחה – מ-4% ב-2016, ל-3.5% ב-2017, ל-3.2% ב-2018. תחזית בנק ישראל שפורסמה היום (ב') מעריכה כי המשק יצמח ב-3.4%, אבל כפי שציין הנגיד, פרופ' אמיר ירון, בדברים שנשא לאחר החלטת הריבית, "בעת הנוכחית מרבית הסיכונים לתחזית נוטים כלפי מטה".

יונתן כץ, כלכלן בכיר בלידר שוקי הון, אמר כי "בשנים קודמות משרד האוצר פעל בסוף השנה להגדיל את הגירעון כדי לא להיות בתת-ביצוע, באמצעות הקדמת הוצאות והקדמת החזרי מסים. השנה משרד האוצר פעל הפוך - כדי למנוע גירעון גדול מדי וחריגה מהיעד, הוא דחה הוצאות והחזרי מסים לתחילת 2019". לדבריו, על פי הערכות "אותם תרגילים קיזזו כ-0.3% תוצר מהגירעון ב-2018 לטובת 2019. אנו צופים שהגירעון ב-2019 יתקרב ל-4% תוצר, מה שיחייב התאמות פיסקליות על ידי הממשלה הבאה, כולל העלאת מסים. זו צפויה לתרום לעלייה באינפלציה. ב-2013 מהלכי שר האוצר דאז, יאיר לפיד (העלאת מע"מ, מס על סיגריות ואלכוהול, וכו') תרמו כ-0.8% לאינפלציה", הסביר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?