מחלוקת סביב יצוא הקנאביס: יכניס למשק 4 מיליארד שקל בשנה או מאות מיליונים בלבד?

הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של יצוא הקנאביס הרפואי מישראל אינו ידוע, ודו"ח שהכין בשבועות האחרונים ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, עשוי לצנן מעט את ההתלהבות בענף

חגי עמית
חגי עמית
קנאביס
קנאביסצילום: אי־אף־פי
חגי עמית
חגי עמית

ביוני 2016 יצאה לדרך רפורמת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות, שפתחה את השוק בפני מספר בלתי-מוגבל של חברות. החל במועד זה, נפתחה הדלת בפני כל מי שמעוניין בכך להגיש בקשה לרישיון, המאפשר לו לפעול באחד מתתי־התחומים בשוק הקנאביס. עשרות יזמים ישראלים כבר הגישו בקשות – וקיבלו רשיונות. הם עשו זאת לא בשל רצונם להשתלב בשוק הישראלי, המוגבל מאוד בהיקפו - עם ביקוש המוערך ב-10 טונות בשנה בלבד. הפוטנציאל הכלכלי האמיתי שאותם יזמים ראו לנגד עיניהם – ושגם המשקיעים שהעבירו כספים למימון חלק מהפרויקטים נושאים אליו את עיניהם – הוא כמובן זה שטמון בשוק העולמי. זאת לאור התקווה שכאשר תאשר סוף סוף ממשלת ישראל את יצוא הקנאביס הרפואי – ייהפך תחום זה לרווחי יותר מכל ענף חקלאות אחר בארץ.

אלא שהפוטנציאל הכלכלי האמיתי של יצוא הקנאביס הרפואי מישראל אינו ידוע. דו"ח שהכין בשבועות האחרונים ראש המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, עשוי לצנן מעט את ההתלהבות בענף. בעוד הוועדה הבין-משרדית של משרד האוצר ומשרד הבריאות, שפירסמה את מסקנותיה בקיץ שעבר, העריכה כי יצוא קנאביס רפואי יכניס למדינה בין מיליארד ל-4 מיליארד שקל בשנה, הניתוח של שמחון מעריך כי במקרה הטוב מדובר בהכנסות של מאות בודדות של מיליוני שקלים בשנה.

פרופ' אבי שמחוןצילום: מוטי מילרוד

כדי להבין את הפוטנציאל הכלכלי האמיתי של התחום – יש לנסות להתחקות אחר המקור להבדל בין שתי ההערכות.

הניתוח של שמחון מתבסס על כך שנכון להיום, היקף יצוא הקנאביס העולמי – משמע כמות הקנאביס העוברת בין מדינות העולם - הוא כ-3 טונות לשנה בלבד. לפי הדו"ח של שמחון - בתסריט אופטימי שבו ישראל תייצא 50 טונות של קנאביס רפואי בשנה, יהיה מדובר על תוספת של מאות מליוני שקלים לתוצר הלאומי, ושל כ-300 משרות שיתווספו למשק. בהנחה שישראל תייצא 5 טונות קנאביס בשנה, תוספת המשרות תסתכם בכמה עשרות בלבד.

הדו"ח של הצוות הבין משרדי לעומת זאת - התבסס על הנחות אחרות, הכוללות את העובדה שאוסטרליה, גרמניה, דנמרק, צ'כיה וקפריסין, הביעו כולן עניין ברכישת קנאביס רפואי מישראל, בשווי כולל המוערך ב-4-1 מיליארד שקל בשנה. מדובר בממשלות שחלקן כבר העביר פניות רשמיות למשרד הבריאות הישראלי – ובוועדה אף יצרו קשר עם חברות מסחריות במדינות אלו, שיש להן עניין בחתימה על חוזים לרכישת קנאביס שיגודל בישראל.

דו"ח הצוות הבין-משרדי דווקא התייחס לעובדה שכיום היקף היצוא העולמי של קנאביס הוא זניח – וראה בה חיזוק לרעיון שישראל יכולה להיהפך לשחקן הדומיננטי בזירה העולמית, וכי מדובר בשוק צעיר שראוי להקדים ולהשתלט עליו.

בנוסף, הדו"ח לא הניח שישראל תייצא את הקנאביס כחומר גלם, אפשרות הנפסלת גם במתווה הצעת המחליטים שיובא להצבעת הממשלה. ההבדל בין יצוא חומר גלם ליצוא מוצרים סופיים הנו משמעותי באומדן הפוטנציאל הכלכלי. ככל שישראל תשכיל לייצר וליצא פיתוחים רפואיים מבוססי קנאביס, כך גם המחיר שבו תימכר התוצרת החקלאית יהיה גבוה יותר. כך, המחיר הנוכחי בשוק העולמי הוא כ-10 דולרים לגרם קנאביס רפואי גולמי, אולם יצוא של פיתוחים מתקדמים יותר יניב מחירים גבוהים בהרבה.

בסופו של דבר הפוטנציאל הכלכלי של יצוא הקנאביס תלוי ביכולתה של ישראל להיהפך לדומיננטית בתחום. דומיננטיות זו תלויה ביתרון הראשוניות שיאפשר אישור ממשלתי ליצוא הקנאביס הראשוני. ככל שזה יהיה מוקדם יותר הפוטנציאל הכלכלי יהיה גדול יותר.

החקלאים בהמתנה

הערכת הפוטנציאל הכלכלי של היצוא תלויה אם כך בנעלמים רבים. הסכום יכול לנוע בין מאות מליוני שקלים בשנה, כפי שמעריך שמחון, ל-4 מיליארד שקל בשנה - כפי שמעריך הצוות הבין משרדי בתסריט האופטימי.

הצעת המחליטים היתה אמורה לעלות להצבעת הממשלה כבר לפני שבועיים. אלא שלמרות ההסכמות העקרוניות בין ראש הממשלה, משרד האוצר, משרד הבריאות, משרד החקלאות והמשרד לביטחון פנים, היא נתקלת בימים אלה במכשול חדש. השר לביטחון פנים גלעד ארדן מעוניין להגביל ל-40 את מספר המגדלים שיקבלו אישור יצוא.

במשרד האוצר ובמשרד המשפטים מתנגדים לכך, וטוענים כי מדובר במהלך לא חוקי המהווה הגבלה של חופש העיסוק, וכי אין כיום עוד ענף בישראל שמוטלות עליו מגבלות כאלו. בנוסף לכך, יציאה למכרז נוסף שבו יוגדר מספר המגדלים שלהם מותר להשתלב בשוק עשויה לעכב את התהליך לתקופה ממושכת נוספת. עשרות יזמים שכבר נערכו לרפורמה והשקיעו בשטחים חקלאיים מתוך הנחה שהגידול יאושר – עומדים בימים אלה בקוצר רוח בהמתנה לקבלת ההחלטה, ולהסרת המכשול האחרון בפני אפשרותם להשתלב בענף חקלאי החדש עבורם - ושגלומה בו אפשרות לרווחיות גבוהה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?