האם הירידה בגביית המע"מ ומסי הקנייה מסמנת שינוי מגמה?

הכנסות המדינה ממסים אמנם עקפו מעט את התחזית לרבעון הראשון של השנה, אך ספק אם זוהי בשורה חיובית מספיק כדי להצדיק את הפחתת המסים המשמעותית שעליה דיבר כחלון ■ מקורות במשרד האוצר מזהירים כי יעדי הגבייה השנתיים אינם שמרניים דיים

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שר האוצר משה כחלון בישיבת סיעה של כולנו, בחודש שעבר
שר האוצר משה כחלון בישיבת סיעה של כולנו, בחודש שעברצילום: אוליבייה פיטוסי
חגי עמית
חגי עמית

דו"ח ביצוע התקציב והכנסות המדינה ממסים למארס, שפירסם אגף החשב הכללי באוצר שלשום בערב, אמור לענות על שאלה מהותית שבפניה ניצב שר האוצר, משה כחלון: האם הנתונים חיוביים דיים כדי להצדיק הכרזה על הורדת מסים בשבועות הקרובים או לא.

כחלון אמר לפני חג הפסח כי אחרי החג יערוך דיונים באוצר, יבחן את הנתונים המאקרו־כלכליים של המשק, ויחליט בהתאם לכך אם וכיצד להמשיך במדיניות הורדת המסים שהוא נוקט מאז תחילת כהונתו. הדו"ח שפורסם מעיד כי מגמת הצמיחה בהכנסות המדינה ממסים נמשכת - ברבעון הראשון של 2018 עקפו ההכנסות ב–700 מיליון שקל את תחזית הגבייה.

עם זאת, ספק אם מדובר בבשורה חיובית דיה כדי להצדיק מהלך משמעותי של הפחתת מסים. מאחורי המספר הזה מסתתרים כמה נתונים, שראוי לשים אליהם לב. בזמן שגביית המסים הישירים (מס הכנסה, מס חברות וכדומה) עלתה ב–15% במארס, הגבייה ממסים עקיפים (מע"מ, מסי קנייה וכדומה) דווקא ירדה ב–2%. ברבעון הראשון כולו גדלו ההכנסות ממסים ישירים בכ–5%, ואילו ההכנסות ממסים עקיפים עלו ב–2% בלבד.

גביית המסים העקיפים - ובעיקר המע"מ - היא מדד למצב הכלכלי של המשק. האטה בגבייה עלולה להיות סימן אזהרה. מרבית הצמיחה של המשק הישראלי בשנתיים האחרונות נבעה מגידול בצריכה הפרטית, שמתבטא בצורה הטובה ביותר דרך המע"מ.

הסיבה לירידה בגביית המסים העקיפים במארס היא החזרי מע"מ גבוהים במיוחד. צריך לסייג - עלייה בהחזרים אינה מעידה בהכרח על ירידה בהכנסות של משלמי המסים, ויכולה לשקף גם עלייה בהשקעות, למשל.

גם את העלייה של 13% בגביית מסים בגין רווחי הון כדאי לבחון בזהירות. היא יכולה להעיד פשוט על כך שהציבור מרוויח יפה בבורסה, אבל היא גם יכולה להעיד על כך שהתנודות בשווקים בגלל המדיניות הלא יציבה של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, דחפו חלק מהמשקיעים להוציא את כספם מהבורסה ולהיערך ליום סגריר.

מוקדם לשפוט על בסיס רבעון אחד מה יקרה בהמשך השנה, אבל כדי להצדיק הורדת מסים נוספת, תצטרך רשות המסים לעקוף את יעדי הגבייה השנתיים שקבע האוצר. באוצר מעריכים כי יעדי הגבייה השנה, אחרי ארבע שנות צמיחה של משק במצב כלכלי מצוין, רחוקים מלהיות שמרניים. כמה גורמים מעיבים עליהם, ובהם העובדה שהרפורמה להגבלת השימוש במזומן, שהיתה יכולה להגדיל את ההכנסות ממסים, לא תתרחש השנה. גם העלאת הבלו על הפחם, שהיתה תורמת להכנסות, לא תתרחש. בנוסף, עודפי הגבייה של השנה הקודמת נעשו במידה מסוימת על חשבון שנות הגבייה הקרובות, ובקנה של האוצר אין כרגע מבצע נוסף להגדלת ההכנסות ממסים, כדוגמת מבצע הדיווידנדים של 2017.

כדאי גם לזכור כי תחזיות הגבייה משקללות את ההנחה שכל שנת מס כוללת הפתעות לטובה, בדמות הכנסות חד־פעמיות ממסים בעקבות מקרים כמו עסקות גדולות למכירת מכירת חברות - שאותן לא ראינו עדיין ברבעון הראשון.

בנוסף, השלכות הורדות המס של כחלון ב–2017 התבטאו בירידה של 6% בהכנסות המדינה ממס קנייה מיבוא, שהסתכמו במארס ב–1.7 מיליארד שקל, בניכוי הקדמת יבוא כלי רכב. ירידה זו נובעת בחלקה מביטול מס הקנייה על טלפונים סלולריים ואלקטרוניקה בידורית.

ולמרות כל זאת, עבור כחלון עשוי להיות די בעודף גבייה של 700 מיליון שקל כדי למצוא דרך לבשר לאזרחי ישראל על שי נוסף שהוא מעניק להם לקראת יום העצמאות באמצעות הקלות מס. עם זאת, הוא יצטרך לחשוב על דרך יצירתית שבה יוכל להציג הורדת מסים מבלי להכריז על מהלך דרמטי. הורדת המע"מ ב–1%, שתגרע 5 מיליארד שקל בשנה מהכנסות המדינה, אינה רלוונטית, ואין טעם להוריד מע"מ בפחות מ–1%. הורדת מס החברות ב–1% משמעה הפסד הכנסות של 800 מיליון שקל בשנה, ומי שייהנו ממנה הן בעיקר החברות החזקות. אולי אפשר להמר שנראה את האוצר מכריז על הורדת מסים ישירים, שגם אם לא תיטיב עם השכבות החלשות, ניתן יהיה להציגה כהטבה למעמד הביניים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יאיר לפידות

"ל-95% מהציבור אין מספיק הון עצמי כדי לרכוש דירה בישראל"

ראם רייזנר ומשפחתו

"עברנו לאחד המקומות היפים בארץ — ולרגע לא הסתכלנו לאחור"