הח"כים מוציאים סעיפים מחוק ההסדרים - ולאוצר יחסרו מיליארד שקל ב–2019

בכנסת דורשים תוספת של 300 מיליון שקל לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג, מתנגדים להעלאת המס על דלק מזהם ופועלים נגד חיוב מעסיקים לממן חלק מהפיצוי לנפגעי תאונות עבודה ■ באוצר עשויים לקדם קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה כדי למלא את הבור התקציבי

צבי זרחיה
צבי זרחיה
דיוני ועדת הכספים על תקציב 2019. יו"ר הוועדה משה גפני (מימין) ושר האוצר, משה כחלון
דיוני ועדת הכספים על תקציב 2019. יו"ר הוועדה משה גפני (מימין) ושר האוצר, משה כחלוןצילום: יצחק הררי / דוברות
צבי זרחיה
צבי זרחיה

בעוד המערכת הפוליטית עסוקה בחקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הצפויה להתקיים ביום שישי הקרוב; במעצרם של ניר חפץ ואלי קמיר; בניסיונות לגייס עד מדינה נוסף מלבד שלמה פילבר; ובמסרונים שהוחלפו בין השופטת רונית פוזננסקי־כץ לעו"ד ערן שחם־שביט - בהצעת תקציב המדינה ל–2019 מתפתח בור של כמיליארד שקל. הסיבה: חברי הכנסת פועלים בשקט להוציא מחוק ההסדרים שורה של סעיפים משמעותיים.

ועדות הכנסת התבקשו לסיים עד 7 במארס — בעוד שמונה ימים — את ההצבעות על חוק ההסדרים והתקציב, ונראה שכמה מהן לא יספיקו לאשר במועד את כל הסעיפים. ההצבעות במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית מתוכננות ל-14 במארס, ויום לאחר מכן תצא הכנסת לפגרת הפסח.

אלה הסעיפים המרכזיים השנויים במחלוקת.

מתן פיצוי לרשויות מקומיות ליד נתב"ג

במסגרת דיון בוועדת הכספים על סעיף המתייחס לפטור מארנונה שמעניקה המדינה לרשות שדות התעופה, עלתה סוגיית הפיצוי לרשויות המקומיות הסמוכות לנתב"ג. ועדת הכספים תבעה ממשרד האוצר להקצות 300 מיליון שקל לחמש הרשויות המקומיות - לוד, אור יהודה, יהוד־מונוסון, שוהם והמועצה האזורית עמק לוד - בגין אובדן ההכנסות מארנונה.

במסגרת הדיון בממשלה בחוק התקציב, בינואר, הבטיח משרד האוצר לשר הפנים, אריה דרעי, להקצות 100 מיליון שקל לרשויות אלה ולאחרות. ואולם בכנסת אומרים כעת כי הסעיף אינו מופיע בחוק ההסדרים ואינו מתוקצב.

בעקבות הצעת הממשלה לעגן בחקיקה את הפטור מארנונה, דרשו הח"כים להגדיל את סכום הפיצוי ולעגן אותו בחוק ההסדרים. סגנית הממונה על התקציבים, עדי חכמון, שנשאלה על כך על ידי חברי הכנסת, השיבה: "לא נהוג להכניס סעיפים כאלה לחקיקה".

יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), וכל חברי הכנסת שנכחו בדיון שנערך ביום ראשון, תמכו בתביעת הרשויות הסמכות לנתב"ג לקבל פיצוי מהמדינה. גפני הודיע כי הוועדה תכניס שינוי בחוק עם או בלי שיתוף פעולה של משרד האוצר. אם כך, תקציב הפיצוי לרשויות עשוי לגדול ב–200 מיליון שקל מעבר ל–100 מיליון השקלים שהובטחו לדרעי.

עוד מבקשת המדינה להעביר 1.2 מיליארד שקל מרשות שדות התעופה לאוצר המדינה ב–2019, במסגרת חוק ההסדרים. מדובר ב–46% מעודף הכנסות בסך 2.6 מיליארד שקל שהצטבר בקופת הרשות ב–2017.

העלאת הבלו על דלקים מזהמים

ועדת הכספים עיכבה בשבוע שעבר את אישור הרפורמה שמקדמים משרדי האוצר והאנרגיה במסגרת חוק ההסדרים להעלות את המס על דלק מזהם כגון פחם (המשמש בעיקר לייצור חשמל בחברת החשמל) ופטקוק (המשמש לייצור מלט), וכן על גז טבעי דחוס, ולבטל את הסדר ה"הישבון" על סולר — שבו מוחזר חלק מהמס המשולם על סולר. הרפורמה אמורה להגדיל את הכנסות המדינה בכחצי מיליארד שקל בשנה.

חברי הכנסת הביעו התנגדות ליישום הרפורמה, כל עוד התשתיות הנדרשות למעבר המשק לשימוש בגז טבעי לתחבורה אינן מוכנות. גפני אמר: "הנושא דורש דיון מעמיק, ולא יכול להיות מאושר כלאחר יד במקביל לדיוני התקציב וחוק ההסדרים". בשל התנגדות להעלאה דרסטית של המיסוי על גז טבעי דחוס בעתיד, עם התגברות השימוש בו, העלה גפני להצבעה החלטה שלפיה המיסוי על גז טבעי לא יעבור את רף 20 אגורות לליטר ב–2026. זאת, בניגוד לכוונת האוצר להעלותו בהדרגה מ–2024, מ–10 אגורות לליטר עד 1.9 שקל לליטר מ–2029. הצעתו של גפני אושרה פה אחד.

"לגבי הפטקוק והפחם, אני צריך לדבר עם שר האוצר", אמר גפני. לטענתו, העלאת המס על פטקוק תביא לסגירת מפעל המלט הר־טוב ליד בית שמש. "זו החלטה, אבל אבקש ששר האוצר יעמוד מאחוריה. לא אתן את ידי להעלאת המס על פטקוק, מכיוון שמבחינתי עובד שיהיה בבית זה פיקוח נפש", הוסיף.

יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד אמסלם (הליכוד), שאמור לגייס רוב בעד הצעת האוצר, שאושרה בממשלה, הסתייג אף הוא, ואמר: "בהיגיון שלי, בוודאי שצריך לתמוך בדלקים לא מזהמים וגז, אך צריך קודם כל לדאוג שתהיה תשתית". לדבריו, "לא נכון להוציא את הצווים כעת, כי זה נועד רק להמציא מקורות לתקציב". הוא הוסיף כי העלאת המס הקצוב (בלו) על הסולר בעייתית מפני שלא ייתכן לפגוע בנהג משאית שזו פרנסתו למען מקורות תקציביים".

גם חברי הכנסת מיקי זוהר (הליכוד), עודד פורר (ישראל ביתנו), מיקי רוזנטל (המחנה הציוני) ובצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) התנגדו להעלאת המסים המוצעת.

חיוב כספי של המעסיק בגין תאונות עבודה

סעיף נוסף שנמצא במחלוקת הוא זה שלפיו יועלו תעריפי הביטוח שהמעסיקים משלמים בגין תאונות עבודה. זאת באמצעות שתי אפשרויות לבחירתם: תשלום אחיד נוסף למוסד לביטוח לאומי (שיתווסף על הפרמיה שהמעסיקים מעבירים כיום לביטוח הלאומי עבור כל עובד בסך 1.96% משכרו); או באמצעות פנייה לחברות ביטוח פרטיות, שלהן הם משלמים על פי פרמיה שידרוש המבטח, לפי הערכת הסיכון.

תגמולי הביטוח יועברו על ידי חברות הביטוח למוסד לביטוח לאומי וממנו לעובד. אופן ההתחשבנות ייקבע על ידי שרי האוצר והרווחה בתקנות שיוגשו בהמשך.

ועדת העבודה והרווחה שדנה בסעיף צפויה להמשיך היום בדיון, לנוכח חילוקי דעות קשים שהתגלעו בין נציגי משרד האוצר לנציגי המוסד לביטוח לאומי, חברי כנסת ונציגי המעסיקים בענף הבנייה בדיון שנערך בשבוע שעבר.

עו"ד רועי קרת, המשנה ליועץ המשפטי של הביטוח הלאומי, ציין בדיון שנערך בשבוע שעבר: "אין הצדקה לכך שהתיקון הזה יונח במסגרת חוק ההסדרים".

אורי שיינין מאגף התקציבים במשרד האוצר הבהיר: "הצעת החוק תוסיף למדינה כחצי מיליארד שקל כבר ב–2019".

הקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות

במשרד האוצר חוששים שהסעיף להקמת רשויות תחבורה מטרופוליניות עצמאיות לא יאושר בכנסת. בלחצם של חברי כנסת חרדים, לא הועבר הסעיף אל ועדת הכלכלה, הדנה דרך קבע בנושאי תחבורה, אלא לוועדה חדשה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת, בראשותו של ח"כ אמסלם.

הצעת החוק קובעת כי הרשויות המטרופוליניות יפעלו בכפיפות לרשות הארצית לתחבורה ציבורית במשרד התחבורה. רשויות מטרופוליניות יוקמו תחילה בירושלים ובבאר שבע, אך שר התחבורה, בהסכמת שר האוצר, יוכל להחליט על הקמה של רשויות נוספות. ההתנגדות של הסיעות החרדיות נומקה בחשש שהרשויות עשויות לשנות את הסטטוס קוו לגבי תחבורה ציבורית בשבת.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "הצעת התקציב מוצעת כמקשה אחת הכוללת תוספות תקציב חסרות תקדים למגוון נושאים חברתיים, לצד התאמות דוגמת מיסוי דלקים מזהמים והרפורמה שנועדה לצמצם בהיקף נפגעי העבודה. אנו מצפים כי הצעת התקציב תאושר בהתאם למתווה שהוגש. ככל שהכנסת תבחר שלא לאשר צעדי התאמה מסוימים ולחלופין תגדיל הוצאה, תידרש מציאה של מקור תקציבי חדש למימון הנושא".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?