"אם תיקח אותי, יהיה לך טוב יותר": שני האנשים ששולטים ברכש הטכנולוגי של מערכת הביטחון

בינואר קיבלה חברת סיסקו בשורה משמחת מאוד מבחינתה: משרד הביטחון הודיע על זכייתה במכרז לאספקת שרתים למערכת הביטחון. הזכייה הזאת שווה לסיסקו לא מעט כסף — מיליארד שקל ליתר דיוק — שאותם תקבל במשך חמש שנים, שבהן כלל השרתים שמערכת הביטחון תרכוש יהיו של סיסקו. הזכייה היתה בשורה טובה גם לחברת בינת, שנבחרה לשמש כחברת האינטגרציה של הפרויקט, שבאמצעותה יתבצעו ההתקנות והתמיכה הטכנית.

מכרזים של מערכת הביטחון הם אירועים קריטיים לגורלם של ספקי חומרה בישראל, והם מתכוננים לקראתם במשך שנים ארוכות. בחלק מחברות הטכנולוגיה הגדולות כ–40% מההכנסות מגיעות מהזמנות של משרד הביטחון עבור צה"ל.

אלא שגם כיום, תשעה חודשים אחרי הזכייה של סיסקו, מכרז השרתים המדובר מדיר שינה מעיניהם של קצינים בצבא. הסיבה לכך היא פגמים מקצועיים שנפלו במהלך המכרז. אף שאלה תוקנו בסופו של דבר, הסיבות שגרמו להן עלולות לחזור על עצמן במכרזים אחרים, ומעוררות סימני שאלה לגבי אופן קבלת ההחלטות במכרזים הטכנולוגיים של מערכת הביטחון.

אירוע מרכזי אחר במהלך המכרז של סיסקו אירע חודשיים קודם להכרעת המכרז. בנובמבר 2016 נערכה ארוחת ערב חגיגית שבה נציגי החברות IBM, EMC, סיסקו ונטאפ — קבוצה של ענקיות טכנולוגיות שניהלו או מנהלות עסקים עם מערכת הביטחון — אירחו באחת המסעדות הנחשבות את ראש מינהל הרכש דאז, שמואל צוקר; את סגנו, איקו חסון וכמה יועצים של החברות, בהם המתווך והיועץ בני לידור.

חסון ולידור הם מדמויות המפתח בכל הנוגע לרכש הטכנולוגי של מערכת הביטחון. כמעט בלתי־אפשרי כיום למכור ציוד טכנולוגי למערכת הביטחון בלי לעבור דרכם. הדומיננטיות של השניים, לצד הקשר האמיץ המתקיים ביניהם, בעייתית לכאורה.

בני לידור אינו מייצג את סיסקו. עם זאת, הוא עבד עם חברת בינת, ומתווך בעסקות רבות בין מערכת הביטחון לספקים חיצוניים. לידור הוא דמות מפתח במכרז הזה ובמכרזים רבים נוספים. למערכת הביטחון קשה כיום לבצע עסקה טכנולוגית בלי לעבור בתחום שלידור פעיל בו.

בתחום השרתים הוא מייצג את בינת, המשמשת כאינטגרטור של סיסקו ועוסקת בשילוב המערכות שלה. בתחום המחשבים, המסכים והמדפסות הוא מייצג כיום את HPI, שמוכרת ציוד למערכת הביטחון, ובתחום אחסון המידע הוא מייצג את חברת נטאפ. באחרונה הצטרפו ללקוחותיו חברות נוספות קטנות יותר מתחום התוכנה והשרותים, כמו service now ו–varonis.

נטאפ היא לקוחה נוספת של לידור שקיבלה באחרונה בשורות טובות ממערכת הביטחון. באוגוסט הסתיים ההסכם של צה"ל עם החברה, בנוגע לרכישת שירותי אחסון מידע. ההסכם נחתם לאחר מכרז שבו זכתה נטאפ ב–2010, יחד עם חברת EMC, לתקופה של חמש שנים ועם אופציה להארכה של שנתיים. האופציה הזאת מומשה, אלא שגם אחרי שתמו השנתיים הנוספות, בחרו השנה במערכת הביטחון לבטל את המכרז החדש שהיה אמור לצאת זה מכבר, והאריכו את תקופת ההסכם עם נטאפ ללא מכרז בשנה נוספת — עם אופציה להארכה לעוד שנה.

שבע שנים הן נצח במונחים הטכנולוגיים של עולם האחסון. מאז ההסכם הקודם נולדו בתחום טכנולוגיות חדשות, הוקמו חברות חדשות שהשתלטו על שווקים, וחברות אחרות נסגרו. בשוק האחסון הנוכחי קיימות חברות שלא פעלו ב–2010, וברגע שייפתח מכרז חדש הן צפויות להשתתף בו. למרות זאת, שבע שנים לא הספיקו לאנשי מינהל הרכש כדי להכין מכרז חדש.

אנשים שבקיאים בנעשה במערכת הביטחון תהו מדוע משרד הביטחון לא ביטל את מכרז השרתים — שהיה אמור לצאת כמעט במקביל למכרז האחסון, ושחברת HP זכתה בו ב–2012. במקרה הזה משרד הביטחון לא העניק ל–HP אורכה של שנתיים נוספות ללא מכרז כפי שניתנה לזכייניות מכרז האחסון, נטאפ ו–EMC.

מבלים יחד בנסיעות לניו יורק

המצב שבו לידור, תא"ל במיל', מייצג חלק כה גדול מענקיות הטכנולוגיה שעובדות מול צה"ל מקנה לו עוצמה רבה.

לידי TheMarker הגיעה עדות על מקרה שבו עסקה שאושרה על ידי הגופים המתאימים בצבא מבחינת הטכנולוגיה והעלות, אושרה גם על ידי האמונים על כך במינהל הרכש של משרד הביטחון — ולמרות זאת נעצרה בעקבות הוראה ממינהל הרכש והוסבה לטובת ספק המטופל על ידי לידור.

כך, בכיר לשעבר בחברה אזרחית ששימשה כספק של מערכת הביטחון סיפר ל– TheMarkeעל כמה פגישות שיזם עמו לידור — אחרי שאותו בכיר סירב להעסיק את לידור כיועץ. לדבריו, בפגישות שערכו השניים הסביר לו לידור כי "אם תיקח אותי לעבוד אצלך יהיה לך טוב יותר. הכל יזרום חלק יותר".

העוצמה של לידור מתבטאת גם בכך שחרף העובדה שהוא רק יועץ חיצוני לספקים השונים, הוא משפיע בחלק מהחברות על זהות אנשי השיווק והמכירות שהן מעסיקות. ל–TheMarker הגיעו עדויות על מקרים שבהם לידור ריאיין אנשי מכירות עבור חברות שהוא מייעץ להן, חלקם יוצאי מערכת הביטחון. מצב זה מביא לכך שאנשי מערכת הביטחון העובדים מול לידור, יודעים שהוא האיש שיוכל לדאוג להם לעבודה לכשישתחררו.

עם זאת, נראה כי כוחו הגדול ביותר של לידור נובע מהקשר החזק שיש לו עם מי שמשמש סגן בכיר לראש מינהל הרכש לתקשוב ומודיעין במשרד הביטחון — איקו חסון.

לא אחד ולא שניים מהאנשים שעבדו עם לידור וחסון מגדירים אותם כחברים קרובים. הקרבה בין השניים מתבטאת, בין היתר, בכך שבנסיעות של חסון לניו יורק, במסגרת מכרזים של מערכת הביטחון, השניים מתרועעים יחד.

לידור וחסון משתפים פעולה גם מבחינה עסקית. השניים נצפו לא אחת ביחד כשהם מגיעים לפגישות עם בכירים בחברות טכנולוגיה אזרחיות — חברות שלידור מטפל בהן וגם כאלו שלא.

"יש לחסון מעמד כפול ולכן הוא כל כך חזק"

העוצמה של חסון בענף הרכש של מערכת הביטחון גדולה מאוד, ונראה כי היא גולשת הרבה מעבר לסמכויותיו הפורמליות. חסון החל את עבודתו במשרד הביטחון ב–1978. ב–1987–1992 עבד כראש חטיבת אלקטרוניקה במשלחת הישראלית של מינהל הרכש בניו יורק, וב–2002 מונה להיות אחראי על הרכש של כל ציוד המחשוב במגזר הביטחוני. ב–2003 הוא מונה לאחראי על היחידה המטפלת ברכישת ציוד עבור אגף המודיעין במינהל הרכש. ב–2007 הוא מונה כאחראי על ביצוע הרכש עבור אגף המודיעין וחיל האוויר, וב–2011 מונה לתפקיד סגן בכיר לתקשוב ולמודיעין במינהל הרכש.

אם לא די בכך, חסון משמש מ–2007 כראש ועד עובדי משרד הביטחון. כפי שהגדיר זאת בכיר לשעבר במינהל הרכש, "יש לאיקו חסון מעמד כפול ולכן הוא כל כך חזק. הוא גם מייצג את ועד העובדים וגם משמש מספר 2 במינהל הרכש".

חסון יודע להשתמש בכוחו ובהשפעתו על הרכש כדי לחנך את הספקים. כך לדוגמה, סיפר ל–TheMarker בכיר בחברה שהיא ספקית של משרד הביטחון: "איקו חסון ישב מולי ואמר לי 'אם תעצבן אותי אני פשוט לא אלחץ אנטר — והלכו לך ההזמנות'".

חסון הוא אדם שביכולתו גם להביא להדחה של אנשי מכירות אצל ספקים העובדים בצה"ל. ל–TheMarker הגיעו עדויות של נציגי ספקים שחסון לחץ על המנהלים שלהם לפטר אותם. לצדן, יש עדויות של נציגי יצרנים שחסון אסר עליהם את הכניסה למינהל הרכש במשך חצי שנה, מכיוון שלא פעלו על פי דרישותיו. נציג של יצרן שחסון אוסר עליו להיכנס למשרדי מינהל הרכש יהיה חסר כל יכולת לבצע את תפקידו.

כך, אחד האנשים שהובילו את הזכייה של נטאפ במכרז אחסון המידע ב–2010 היה אלי משה, שעבד בחברה בצמוד ללידור. משה, כיום מנכ"ל היטאצ'י ישראל, סיים את תפקידו בנטאפ ב–2014. חסון נשמע מאז מתרברב באוזני מקורביו כי משה עזב את נטאפ מכיוון שהוא הבהיר למנהליו שאינו מוכן לעבוד מולו.

אחת הסיבות לכך שהיחסים בין חסון למשה עלו על שרטון היתה מקרה שבו משה ניסה לעקוף את חסון בנוגע לעסקה מסוימת, ופנה ישירות לגורמים אחרים במינהל. משה התייחס לדברים ומסר בתגובה: "מאחורי עזיבתי את חברת נטאפ עמד רצון של שני הצדדים לסיים את החוזה בינינו. העזיבה נבעה מכמה גורמים, ואין לשייך אותה לגורם אחד בלבד".

כוחו הרב של חסון מביא לכך שספקים אינם יכולים להתעלם מרצונותיו ודרישותיו. ספק נוסף מעיד על מקרה שבו חסון שוחח עם מנכ"לי החברות שמולן הוא עובד בנוגע למסעדות שהוא רוצה שיזמינו אותו אליהן, בין היתר מדובר על מסעדות יוקרה כמו מסה ודקה. ואכן, בשנים האחרונות מנכ"לים של חברות טכנולוגיה מצאו עצמם מארחים את חסון מספר רב של פעמים במסעדות יוקרה בהתאם לבקשותיו.

גם בארה"ב חסון אוהב לאכול טוב. נציג של אחד הספקים נזכר במקרה שבו הוא זכה בעסקה שבה המשא ומתן, כפי שמתחייב בעסקות הנוגעות לשימוש בסיוע החוץ האמריקאי, התבצע במשרדי המשלחת הישראלית בניו יורק. הוא סיפר כי הנוהג הוא ש"אחרי חתימת ההסכמים היצרן הזוכה לוקח את בכירי משרד הביטחון והמשלחת למסעדה. חסון דרש אז שנלך למסעדת יוקרה — שבה עלות ארוחה של אדם אחד יכולה להגיע ל–750 דולר". בסעודה אחרת חסון קרא למלצר וביקש ממנו שיביא לו בקבוק של יין שאטו רוטשילד, שעלותו מאות דולרים.

ההתנהלות הזאת מסמלת יותר מכל את הבעייתיות בכך שתקציב הרכש של צה"ל מרוכז בידיים מועטות במשך שנים ארוכות. בדרך זו מצטבר כוח עודף בידי גורמים מועטים.

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "המשרד מבצע רכש על פי כל דין ובכפוף לחוק חובת המכרזים, תוך הקפדה מחמירה על אתיקה, נורמות שירות ושקיפות. רכש הוא הליך סדור, שלו שותפים כלל גורמי המקצוע הרלבנטיים. יודגש כי החלטות ועדות המכרזים נתונות לביקורת — של בתי המשפט, מבקר המדינה ומבקר מערכת הביטחון ושל ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. משרד הביטחון פועל מול גופים אלה במקצועיות ובשקיפות מלאה.

"הסגן הבכיר לראש מינהל הרכש לתקשוב ומודיעין, אליעזר (איקו) חסון, משרת במשרד הביטחון זה עשרות שנים. במגוון תפקידיו הוא פועל באופן מקצועי ותורם תרומה משמעותית ביותר לביטחון המדינה ולהתייעלות וחיסכון של המערכת.
"סיסקו זכתה במכרז כדין ועמדה בכל תנאיו, לרבות במפרט הטכני שנבדק ואושר בידי כל גורמי המקצוע בצה"ל ובמשרד הביטחון. נטאפ ו–EMC זכו ב–2010 במכרז מוביל לרכש מערכות זיכרון (STORAGE) למשך שבע שנים (חמש שנים ואופציה לשנתיים נוספות) שמסתיימות בסוף השנה הנוכחית.

"כחלק מההערכות למעבר לנגב, מתקיימת בימים אלה בצה"ל עבודת מטה נרחבת לכתיבת מפרטים טכניים למכרזים חדשים לפתרונות אחסון לצה"ל. זו עבודה טכנולוגית מורכבת ביותר, שאורכת זמן רב ומתקיימת בממוצע אחת לעשור. כדי למנוע מצב שבו לא יהיה מענה לצרכים המבצעיים, צה"ל פנה למשרד הביטחון בבקשה מנומקת להאריך את החוזים הקיימים בשנה עם אופציה לשנה נוספת, לטובת גישור ועד לסיכום המכרזים החדשים. ועדה בראשות ראש משלחת משרד הביטחון בארה"ב בחנה את הבקשה ואישרה את המלצת גורמי המקצוע בצה"ל להאריך את ההתקשרות הקיימת עם שתי החברות לתקופה מוגבלת (שנה עם אופציה לשנה נוספת, אך לא מעבר לכך), עד להשלמת המכרזים החדשים. צה"ל ימשיך לקבל את המוצרים המתקדמים ביותר גם בתקופת הביניים. יתר הטענות העולות בכתבה הועברו לבדיקת הגורמים המוסמכים במשרד, ועד אז אנחנו ממליצים לא להיגרר לרכילויות".

בני לידור מסר בתגובה: "השאלות שהפניתם אלי כוללות בתוכן עובדות כוזבות שלא היו ולא נבראו. ניכר כי הוזנתם על ידי בעל אינטרס שאינו מהסס לשקר, להמציא ולסלף עובדות. כך למשל, איני מייצג את סיסקו ומעולם לא ייצגתי חברה זו; לא אירחתי ולא השתתפתי בארוחה הנזכרת בשאלתכם; לא השתתפתי בארוחה הנוספת (ארוחה בניו יורק עם אנשי סיסקו; ח"ע); האירוע שנזכר (האירוע בו לידור וחסון הגיעו יחד למפגש אצל מנכ"ל של ספק; ח.ע) לא היה ולא נברא".

מחברת בינת נמסר בתגובה: "בינת לא עבדה ולא עובדת עם בני לידור בתחום התקשורת. לגבי מכרז השרתים, המענה שהציעו החברות בינת וסיסקו ענה בצורה מלאה לכל דרישות המכרז ומספק את הטכנולוגיה המתקדמת בתחום — וזאת במחירים תחרותיים שהביאו חסכון עצום למערכת הביטחון.

בסיסקו ובנטאפ בחרו שלא להגיב לכתבה.