צמצום האי שוויון? נטו משפחה הוסיפה 1.1 מיליארד שקל לשני העשירונים העליונים

סקירה של הכלכלן הראשי באוצר מראה כי הרפורמה בנקודות הזיכוי, המהווה את החלק היקר ביותר בתוכנית נטו משפחה, לא מקטינה את אי השוויון ■ עם זאת, יתר חלקי התוכנית מקטינים אותו

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
משפחה - וולוו
צילום: Dreamstime.com
חגי עמית
חגי עמית

כשהכריז שר האוצר משה כחלון על רפורמת נטו משפחה בחודש אפריל האחרון – היה רכיב העלאת נקודות הזיכוי ממס להורים לילדים עד גיל 5 החלק היקר שבה. עלותו של רכיב זה ברפורמה הוערכה ב-1.7 מיליארד שקל, כ-40% מכלל עלות התוכנית. העלאת נקודות הזיכוי גם היתה אחת הרפורמות הראשונות שיצאו לדרך, מייד לאחר הפחתת מס הרכישה על המכשירים הסלולריים.

בסך הכל, מאז 2011 זינקה העלות של נקודות הזיכוי בגין ילדים עבור המדינה מ-1.7 מיליארד שקל בשנה ל-5.1 מיליארד שקל בשנה, כך שנקודות הזיכוי מהוות כיום את הסעיף השלישי בהיקפו בתקציב הטבות המס. במציאות שבה מדינת ישראל מתמודדת עם שיעור ריבוי טבעי גבוה מאד בייחס למדינות המפותחות - ועם הפיכתה לאחת המדינות הצפופות בעולם – ההשלכות של נקודות הזיכוי הללו, שבמהותן מעודדות הורים עובדים להוליד יותר ילדים, היא נושא מהותי.

בסקירה שפירסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, הוא מנתח את השלכות הרפורמה. כבר כשהכריז שר האוצר משה כחלון על התוכנית, הוא טען כי היא נועדה לעזור להורים העובדים בישראל. בהתאם, הניתוח של האוצר מעיד שהרפורמה אכן לא תורמת להקטנת אי השוויון במדינת ישראל, שגורם מרכזי שלו הוא האוכלוסיות הנרחבות שאינן משתתפות במעגל העבודה – ולמעשה היא נייטרלית בהשפעתה עליו. כפי שמדגיש האוצר, סעיפים אחרים בתוכנית נטו משפחה, כמו התוספת למענק עבודה והעמקת סבסוד מעונות לילדים, עשויים לצמצם את אי השוויון. אלא שכאמור – הרפורמה בנקודות הזיכוי מהווה 40% מסך עלות תוכנית נטו משפחה, כך שהעובדה שאין החא תורמת לשוויון במדינה מעוררת שאלות.

לפי האוצר, כתוצאה מתוכנית נטו משפחה גדל מספר ההורים הזכאים להטבה ב-110 אלף. בבחינה לפי עשירונים, גם לפני 2017 ההורים מהעשירונים העליונים נהנו מהטבת נקודות הזיכוי יותר מאלו המשתייכים לעשירונים התחתונים, ומגמה זו התחזקה כתוצאה מהרחבת הזכאות השנה. כך, בעוד 21% מההורים המוטבים ב-2016 נמנו על שני העשירונים העליונים, שיעור זה עלה ל-36% בקרב ההורים שהתווספו לאוכלוסייה המוטבת לראשונה ב-2017 - קבוצה שכוללת אבות לילדים בגילאי 5-4.

אם עד ל-2017 הופנו 45% מעלות ההטבה – שהסתכמה ב-3.4 מיליארד שקל – לשני העשירונים העליונים, הרי שב-2017 51% מהסך הכל - שהסתכם כאמור ב-5.1 מיליארד שקל - הופנו לשני העשירונים העליונים. בבחינה של התוספת שניתנה השנה, ניתן לראות כי שני העשירונים העליונים בחברה הישראלית חילקו ביניהם 65% מתוספת העלות - של 1.7 מיליארד שקל - בגין הרחבת הזיכוי ב-2017.

שר האוצר, משה כחלוןצילום: עופר וקנין

שוויה של כל נקודת זיכוי הוא 215 שקל בחודש ו-2,580 שקל בשנה. העובדה שמדובר על סכום קבוע שאינו תלוי בשכר, ושלא ניתן לממש את הנקודות כמס הכנסה שלילי – משמע לשלם פחות מאפס שקלים מס - אחראית לכך שההטבה לא מקדמת את צמצום אי השוויון. משפחות עניות פשוט לא מממשות את הטבת המס המגיע להן, מאחר שמראש הן משלמות מס נמוך.

כפי שמציג זאת האוצר - פוטנציאל ההטבה המצטבר בגין כל ילד על פני 18 שנים - נכון ל-2017 - הוא 104 אלף שקל, בחלוקה של 68 אלף שקל לאישה ו-36 אלף שקל לגבר. עם זאת, לאור העובדה ששכר הנשים בממוצע נמוך יותר, ובמקרים רבים הן נמצאות מתחת לסף תשלום המס, יוצא שהן מנצלות רק 31% מההטבה, בעוד גברים מנצלים 51% מההטבה. בפועל, במשפחות עם שני מפרנסים ההטבה שתמומש בגין כל ילד, ועל פני 18 שנים, מצטמצמת ל-39 אלף שקל - 21 אלף שקל לאישה ו-18 אלף שקל לגבר.

ההעלאה של נקודות הזיכוי לאורך השנים מביאה לירידה במימוש שלהן. הנשים לדוגמא, ניצלו בממוצע רק 18% מהתוספת בנקודות הזיכוי שניתנה במסגרת הרפורמה ב-2017. אצל הגברים הדבר מתבטא בכך שבעוד אלו ניצלו ב-2012 57% מהזיכוי המקסימלי שיכלו לקבל אילו היו מרוויחים משכורת גבוהה, הרי שב-2017 הם ניצלו רק 47% מהתוספת שניתנה להם במסגרת רפורמת נטו משפחה.

בסך הכל הגברים מרוויחים מהרפורמה יותר: כיוון ששיעור ההשתתפות של הנשים בכוח העבודה נמוך מזה של הגברים, חלקה של האישה בעלות ההטבה ירד ב-2017 ל-47% בלבד. משקל הגברים בעלות ההטבה למדינה עלה מ-38% ב-2016 ל-53% ב-2017, כאשר 85% מעלות הרחבת הזיכוי במסגרת רפורמת נטו משפחה ב-2017 נזקפת לגברים.

מספר הגברים הנהנים מההטבה גדל מ-470 אלף ב-2016 ל-580 אלף ב-2017, בעוד מספר הנשים הנהנות מההטבה נותר ללא שינוי. גם אם מספר הגברים הנהנים מההטבה עדיין נמוך מזה של הנשים, חלקם בעלות ההטבה גבוהה מזה של הנשים, משום שההכנסה החודשית שלהם גבוהה יותר - 14.7 אלף שקל לחודש בממוצע ב-2017 לגברים הנהנים מההטבה לעומת 9.1 אלף שקל לנשים.

צילום: בלומברג

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

ג'ורג'ה מלוני בנאפולי, שלשום

סערה נדירה: צירוף הגורמים שמאיים להיות חמור יותר ממשבר 2008

וילה רחוב קדמה הרצליה

הבנק סירב לקבל כסף מרוסיה - והרס את החלום על הווילה בהרצליה

ביידן לפיד הצהרת ירושלים

הדיל האמריקאי: מסלול ירוק להיי־טק הישראלי - תמורת הגבלת היצוא

קוסטה ריקה

"החופים פסיכיים, במחיר של מיליון וחצי קונים וילה קו שני לחוף - אבל אז המכות התחילו להגיע"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

יוגה

"זה התחיל מכל מיני תל אביבים שחיפשו מפלט מהעיר, עכשיו יש כאן צונאמי״

רעות עייני ילדים מחוננים

"בקיץ היה לי כאן טירוף": כמה עולה לייצר ילד מחונן?