חשש בתעשייה הביטחונית: אלפי עובדים יפוטרו עקב הסכם הסיוע החדש עם ארה"ב

בתעשייה חוששים כי ההסכם החדש יחייב להשתמש בסיוע האמריקאי כולו לרכש בארה"ב וכי ההחלטה תתרחב ותכלול גם את התקציבים המשותפים; בכיר בענף: "הממשלה מעדיפה להגדיל את תקציב הבסיס שלה על חשבון המפוטרים"

אורה קורן
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
תרגיל בשרביט קסמים — פיתוח משותף של רפאל וחברה אמריקאית
תרגיל בשרביט קסמים — פיתוח משותף של רפאל וחברה אמריקאיתצילום: אילן אסייג
אורה קורן
אורה קורן

ישראל וארה"ב עדיין מנהלות מגעים על מבנה הסיוע הביטחוני האמריקאי לישראל והיקפו — ומסתמן כי ישראל תוותר על האפשרות להמיר את חלק מכספי הסיוע לשקלים ולהשתמש בהם בישראל. בהמשך, צפוי כי תוכל להשתמש בכל כספי הסיוע לרכישות בארה"ב בלבד. בוויתור זה טמונות הזדמנויות לצמיחה ולחדשנות בחברות הביטחוניות בישראל — אך גם נזק ניכר לתעשייה, למשק ולביטחון ישראל.

ארה"ב מעניקה לישראל סיוע ביטחוני שמסתכם כיום ב–3.1 מיליארד דולר בשנה. ככל הנראה, הוסכם בדיונים על הסיוע לעשור הקרוב כי זה יגדל ל–3.8–4 מיליארד דולר בשנה, בתמורה לכך שישראל תוותר על האפשרות, הניתנת לה כיום, להמיר 26% מהסיוע לשקלים ולהשתמש בו לרכישות בישראל. ככל הנראה, הדיונים שנערכים כעת עוסקים בטווח הזמן שיינתן לתעשיות הביטחוניות הישראליות להסתגל למצב החדש. כלומר, אם אפשרות ההמרה לשקלים תתבטל בבת אחת בעוד שבע שנים, או שהביטול ייעשה בהדרגה, ויתחיל במועד מוקדם יותר.

מומחים יעברו לארה"ב

החלק של הסיוע שניתן להמיר לשקלים משמש כיום את מערכת הביטחון לרכישות, בעיקר מהתעשיות הביטחוניות. כדי לא לאבד את חלקן בתקציב הסיוע בעתיד, החברות הביטחוניות יצטרכו להקים חברות בנות בארה"ב או להרחיב את פעילותן בה (רוב החברות הביטחוניות כבר הקימו חברות בנות בארה"ב או יצרו שותפויות עם חברות אמריקאיות). הדבר ידרוש השקעה משמעותית, אולם שכרה עשוי להיות בצדה — מכיוון שהיא תאפשר להן לזכות ביתר קלות במכרזים אמריקאיים במגוון תחומים, ולא רק באלה הקשורים לרכש של משרד הביטחון הישראלי. בד בבד, פעילותן בישראל תוכל להיות מוסטת לפיתוחים חדשים.

מצד הנזקים, המהלך צפוי להקטין את התעסוקה בישראל ועלול לגרום לפיטורי אלפי עובדים בתעשיות הביטחוניות. כמו כן, המהלך ידחוף מומחים בעלי ידע ייחודי לעבוד בארה"ב ולא בישראל — והמדינה תאבד את המומחיות שלהם, את חוד החנית של המחקר והפיתוח ואת היכולת לפתח ולייצר מוצרים מתקדמים. התוצאה עלולה להיות הרסנית מבחינה ביטחונית. לדוגמה, אם הידע והייצור לא יהיו בישראל בזמן משבר ביטחוני אסטרטגי, שבו יידרש ייצור מיידי. מעבר לכך, עלולה להירשם ירידה בהכנסות ממסים מאותם פרויקטים.

בחברות הביטחוניות זועמים על הממשלה

בחברות הביטחוניות זועמים על הממשלה, שלטענת חלק מהן מוכנה לוותר על אלפי מקומות עבודה בישראל תמורת הגדלת בסיס הסיוע הביטחוני האמריקאי. הפגיעה בהכנסות של התעשיות הביטחוניות לא תסתכם בחלק של הסיוע הניתן להמרה לשקלים — שהיקפו כ–800 מיליון דולר בשנה — אלא תקיף גם את תוספות התקציב הניתנות לפרויקטים משותפים אמריקאיים־ישראליים, כמו למשל פיתוח טיל החץ, המוערכות בכ–500 מיליון דולר בשנה.

מעל הדיון כולו מרחפת שאלת רכש הגומלין האמריקאי בישראל. כיום, חברות אמריקאיות שזוכות במכרזים של משרד הביטחון מחויבות ברכש גומלין בישראל בשיעור של 35%–50% מסכום המכרז. בתעשיות בישראל חוששים כי ההסכם החדש על הסיוע הביטחוני יבטל את דרישת רכש הגומלין, ויגרע עוד מאות מיליוני דולרים מהתעשייה הישראלית במגוון תחומים — לאו דווקא רק מהתעשייה הביטחונית.

בכיר בתעשיות הביטחוניות אמר אתמול כי למיטב ידיעתו, בשיחות עם נציגי ארה"ב דנים בביצוע השינוי חמש שנים לאחר כניסתו לתוקף של הסכם הסיוע החדש. הסכם הסיוע הנוכחי יהיה בתוקף עד 2018, כך שאם תינתן לתעשייה הישראלית "תקופת חסד" של חמש שנים היא תוכל להיערך לשינוי עד 2023.

הוא הוסיף כי "משרד הביטחון לא מבין את צורכי המשק. הוא רואה עוד 500 מיליון דולר בבסיס התקציב, ולא מעניין אותו כל השאר — אבל אנחנו בתעשייה הולכים לאבד 1.2–1.3 מיליארד דולר בשנה, כולל ה–500 מיליון דולר שהקונגרס האמריקאי מאשר להעביר לפיתוחים מיוחדים, כמו מערכות הגנה מטילים. באוצר אומרים לנו 'תקנו או תקימו חברות בנות בארה"ב, והן יעשו עבורכן את העבודה כך שההכנסות שלכם לא ייפגעו'. אבל מה שייפגע זה המשק, שיאבד כ–4,000 מקומות עבודה בשנה — לפי חישוב של תפוקה לעובד בתעשיות הביטחוניות של 300 אלף דולר לשנה".

לדבר הבכיר, "גם אם אקנה חברה בת בארה"ב, זה לא אומר שאוכל להעביר אליה את כל העבודה. אנחנו רואים שיש החלטה אמריקאית לדאוג למשק האמריקאי על חשבון הישראלי. זה לגיטימי מבחינתם, אבל יש לכך משמעות קשה מבחינת המשק כאן, שכולם מעדיפים לא להתייחס אליה. אני אאלץ להסיט עבודה מישראל לחו"ל, ולהעביר תשתיות ייצור וידע אסטרטגי".

ניסוי ברקטה של תעשצילום: אילן אסייג

מי יספוג את עיקר הפגיעה?

הדעות בסביבת התעשיות הביטחוניות חלוקות לגבי מי יספגו את עיקר הפגיעה — החברות הגדולות או הקטנות. על פי מקור אחד, רוב הפיטורים יהיו בתעא, רפאל ותעש. אחרים סבורים כי עיקר הפגיעה תהיה בכ–100 חברות קטנות שפועלות בענף, שחלקן אף צפויות להיסגר.

מקור נוסף טען כי מלבד ביטול החלק השקלי של הסיוע, גם האפשרות לביטול רכש הגומלין — שהאמריקאים מבצעים בישראל כנגד הרכש שמשרד הביטחון עורך בארה"ב בכספי הסיוע הדולריים — עלולה להיות בעלת השפעה קשה על התעשייה הביטחונית בישראל. "אם לוקהיד מרטין וג'נרל דיינמיקס לא יקנו בישראל, זה יכול להיות מאוד מהותי", אמר. "מדובר ברכישות של מאות מיליוני דולרים, ברובן בתעשיות ביטחוניות".

מערכת מכ"ם של תע"אצילום: תע"א

לדוגמה, אם ג'נרל דיינמיקס מייצרת עבור ישראל חלק מהנגמ"ש מרכבה, היא רוכשת חלקים מהתעשייה בישראל (מערכות בקרה, ברזלים וכדומה). "הייצור עבר בשנים האחרונות בהיקפים גדולים לארה"ב, בגלל כללי השימוש בכספי הסיוע", הוסיף המקור, "הדבר פגע בכ–200 מפעלים שהיו קבלנים ישירים ועקיפים. זה אמנם לא גרם לסגירתם, אבל הקטין וביטל קווי ייצור והוביל לפיטורים".

לדבריו, הקשיים החדשים מול ארה"ב מתווסף למהלך דומה שבו נקטה הודו, שמחייב חברות שמתמודדות במכרזים ביטחוניים להעביר ייצור להודו. על רקע זה הקימו החברות הביטחוניות הישראליות הגדולות חברות בנות בהודו — וייצור שיכול היה להתבצע בישראל עבר אליה, תוך שהמשק מפסיד מאות משרות לפי הערכות.

"האוצר יהיה חייב להזרים כסף"

בתעשייה הביטחונית מציעים שני פתרונות לבעיה. לדברי אחד המקורות, "אם תקציב כספי ההמרה יבוטל, ולו בהדרגה, האוצר יצטרך להזרים לתקציב הרכש השקלי של משרד הביטחון, שהוא אחד מתקציבי הצמיחה החזקים של ישראל, את השקלים החסרים — אני מעריך שמדובר בעד 200 מיליון דולר בשנה — כדי למנוע גל פיטורים".

מקור נוסף אמר כי "הממשלה יכולה לעשות מקצה שיפורים — לומר שלא תקבל סיוע של 4 מיליארד דולר, אלא 3.75 מיליארד דולר, ובתמורה לכך תוכל להמשיך להשתמש בחלק מהסיוע בתעשייה הישראליות". לדבריו, מקורות בממשלה אומרים לתעשיות מודאגות כי "בעוד חמש שנים ממילא יתחלף כאן השלטון, ואפשר יהיה לבוא לאמריקאים ולהציע להם לשנות את הסעיף המונע רכש בישראל, שממילא ייכנס לתוקף רק עוד שבע שנים", והוסיף: "אבל אני לא חושב שאפשר לבנות על זה".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מסך נתונים בבורסת וול סטריט מציג מרוץ עליות, בשבוע שעבר

רווחי החברות צומחים? מתברר שיש גורם שמנפח אותם

מייק בן ארי

"תמיד היתה לו תשובה הגיונית": כך הצליח איש אחד להונות 1,000 משקיעים

ליאור וייס. "אנשים לא יודעים עד כמה גדילה של עסק היא כואבת"

"אנשים אמרו לי - סיימת תואר בהצטיינות בטכניון וזה מה שאתה הולך לעשות?"

שירות נסיעה לפי קריאה של חברת ויה בניו יורק

חברות ההיי־טק שמפסידות מיליארדי דולרים מצאו דרך להישאר בחיים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. ייתכן שזו הזדמנות עבורו לפעולות שיקררו את הביקושים לדירות

מחדל מחירי הדיור: כך התייקרה דירה ממוצעת ב-280 אלף שקל בשנה

גילעד אלטשולר

אלטשולר שחם חזר להוביל - ומי בתחתית? תשואות קרנות ההשתלמות לחודש יולי