התקציב וחוק ההסדרים |

שורת הרפורמות בחקלאות ובמזון; ענפי הצאן, העופות והדיג ייפתחו לתחרות

במסגרת חוק ההסדרים, יאושרו רפורמות שנועדו לצמצם את הריכוזיות ולהביא שורת הקלות ליבואני מזון ■ פוטנציאל ההוזלה לצרכנים נאמד במאות מליוני שקלים בשנה ■ משרדי החקלאות והאוצר יעניקו תמיכות בעשרות מליוני שקלים למגדלים

אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן

רפורמת הקורנפלקס: השלמת החקיקה תקל על יבוא מזון

הצעת החוק שזכתה לכינוי רפורמת הקורנפלקס, אושרה כבר בממשלה הקודמת ותיכלל בחוק ההסדרים הנוכחי. ההצעה נועדה להקל על יבואנים (כולל קטנים ובינוניים) המייבאים מזון יבש, דוגמת קורנפלקס, דברי מאפה ופסטה . ההקלה תתבטא בביטול הליכים מקדימים שמחייבים מילוי טפסים מרובים לפני הליך היבוא לצורך קבלת היתר יבוא. במקומם, יגיש יבואן הצהרה על עמידת המוצר בתקנים ובתקנות המחייבים, ויקבל אישור יבוא מיידי. שחרור הסחורה במכס ייעשה תוך 24 שעות מרגע הגעתה.

חוק ההסדרים בחקלאות ויוקר המחייה

כדי לנטרל את תופעת היבואן הבלעדי במוצרים מסוימים, כדוגמת מוצרי גילוח של ג'ילט, או פסטה ברילה, הוסכם על ביטול הדרישה לאישור מהיצרן לפני תחילת תהליך היבוא. הפיקוח הממשלתי על תקינות היבוא ייעשה בשווקים על ידי פקחים ממשלתיים, ולצורך כך הוקצו למשרד הבריאות 54 תקנים.

הצעת החוק כוללת הנחיות למשרדי הבריאות והכלכלה להשלים את ההליכים לביצוע החוק, שאושר בממשלה הקודמת. עלות החוק מוערכת ב-12.5 מליון שקלים בשנה, עבור תוספת כוח אדם, ועלויות נוספות הנובעות מהשינוי הרגולטורי.

החוק אושר בממשלה הקודמת, לאחר שנמצא כי מגזר יצרני המזון הוא הריכוזי ביותר מכל שרשרת הערך בשוק המזון בישראל, וכי ישראל נמצאת בראש טבלת הריכוזיות במזון ביחס למדינות אחרות.

כשברקע הצעת חוק אחרת לביטול מעורבות מועצת הלול בענף הפטם, מוצע להשיק מנגנון חדש של משרדי הבריאות והחקלאות לפיקוח וטרינרי, שמטרתו להסדיר את הפיקוח הממשלתי על תהליכי היצור והשינוע של בשר ועופות, לשפר את השמירה על איכות המזון ולהוריד את העלויות לצרכנים. לווטרינרים מענף הלול יוצע להשתלב במנגנון.

ענף הצאן: סבסוד 
ישיר לחקלאים

חרף התנגדות משרד החקלאות, הכניס משרד האוצר לחוק ההסדרים את הרפורמה לביטול התכנון הממשלתי בענף הצאן - ולמעבר לסבסוד ישיר לחקלאים. הרפורמה גובשה בממשלה הקודמת, בהסכמה בין משרדי האוצר והחקלאות, אולם בעקבות לחץ מצד המגדלים נסוג משרד החקלאות מתמיכתו בה. עתה היא חוזרת לאישור הממשלה, כשגם שר החקלאות הנוכחי, אורי אריאל, אינו תומך בה.

ענף הצאן בישראל מגלגל 80 מיליון שקל בשנה במונחי תמורה למגדל, ו–250 מיליון שקל בשנה במחיר לצרכן. במשרד האוצר מעריכים כי הרפורמה תוביל להגדלת התמורה למגדל ולהורדת המחיר לצרכן - ואם תצליח, ינסו ליישם אותה גם בענף הרפתות, לאחר סיום מתווה לוקר ב–2019, שבמסגרתו מתבצעת רפורמה בענף הרפתות שתשפר יעילות ותוריד את מחיר החלב למחלבות (מחיר המטרה) וכתוצאה מכך את מחיר החלב ומוצריו לצרכנים.

צילום: אלון רון

על פי הרפורמה, עד שנת 2020 יבוטל התכנון בענף העזים והכבשים, הקובע חלוקת מכסות ייצור. בתמורה, יקבלו המגדלים מענקים ממשלתיים כפיצוי על ירידת המחירים שצפויה בעקבות הסרת התכנון. על פי ההצעה, בתקופת המעבר יגדלו המכסות האישיות למגדלים. כדי למנוע השתלטות מגדלים בודדים על הענף, נקבע שמ–2020 לא יוכל מגדל בודד להחזיק יותר מ–12% מהענף. בכל שנה ייכנסו שמונה מגדלים חדשים שיקבלו מכסת חלב ממוצעת, וב–2020 ייפתח הענף ללא הגבלה.

רשת הביטחון שיקצה משרד החקלאות מפני ירידת מחירים תהיה בהיקף של 20 מליון שקל לחמש שנים. מענקי פרישה למגדלים בשלוש השנים הראשונות יסתכמו ב–15 מליון שקל, ו–12.5 מיליון שקל יוקצו במשך חמש שנים להתייעלות יצרנים שיישארו בענף. משרד החקלאות יקצה 500 אלף שקל בשנה במשך חמש שנים לתמיכה ביצוא. יישום המנגנון ייקבע על ידי צוות שימונה על ידי מנכ"ל משרד החקלאות, ויכלול נציגים מהאוצר ומבין המגדלים.

ענף הפטם והמשחטות: הקרטלים יבוטלו

החל ב–2016, מועצת הלול לא תוכל לעסוק בענפי הפטם, הרבייה וההודו - לאחר שמ–2012 ויסתה את הגידול בענף הפטם (עוף) והביאה לעליית מחירו ב–20%–25% - כך עולה מהצעת חוק שתובא לאישור במסגרת חוק ההסדרים. מחזור הפטם השנתי הוא כ–5 מיליארד שקל במחיר לצרכן, וכ–3 מיליארד שקל במחירים למגדל. משרד החקלאות ומועצת הלול מתנגדים להצעת החוק.

על רקע ההצעה, הודיעה מועצת הלול מיוזמתה על ביטול הקרטל, אולם ההצעה נותרה בתוקף, כיוון שהיא נועדה למנוע את חידוש הקרטל בעתיד באמצעות מועצת הלול. לפי ההצעה, המועצה תוכל להמשיך לעסוק רק בענף ההטלה, ובשלב ביניים בפיקוח על משחטות, עד שהפיקוח יעבור לממשלה. כמו כן תוכל המועצהלהמשיך לבצע בדיקות מעבדה לעופות, עד סוף 2016. לאחר מכן יהיה עליה למכור את כל נכסיה הקשורים לעופות ולחלק את התמורה למגדלים. משרד החקלאות יסמיך מעבדות פרטיות שיפעלו ממועד זה.

בנוסף, חוק ההגבלים העסקיים יתוקן כך שמשחטות לא יוכלו להיות חלק מהסדר כובל של תיאום מחירים, או חלוקת שוק, גם אם הן בבעלות מגדלים, או אנשים הקשורים למגדלים.

זאת ועוד, ישונו ההרכב והמבנה של מועצת הלול - לנציגי הממשלה ולצרכנים יהיה ייצוג גדול יותר, כולל רוב בוועדת המכסות לביצים. בלחץ מגדלים בענף הרבייה הוציא שר האוצר, משה כחלון, מחוק ההסדרים הצעת חוק נוספת לרפורמה בענף הביצים.

ענף הדגה למאכל: הסרת מכסים לצד תמיכה במגדלים

משרד האוצר מציע לבטל בהדרגה את כל המכס על יבוא דגים עד שנת 2018 - תמורת תמיכה ישירה בענף דגי הבריכות בסכום של
20–30 מיליון שקל בשנה. כיום מוטלים מכסים גבוהים על יבוא דגי קרפיון ומושט, כדי להגן על המחיר שמקבלים מגדליהם בבריכות. מכסים מוטלים גם על דגי כלובים ודגי מכמורת בחופי הים התיכון.

מטרת ההצעה היא להוריד מחירים לצרכן, לשפר את מצב ענף הבריכות ואת השמירה על הסביבה הימית. אם הרפורמה תצליח, מקווים במשרד האוצר שהיא תשמש מודל לרפורמה ברפתות, של מעבר מסבסוד עקיף במכסים ומיכסות לתמיכות ישירות.

כחלק מהרפורמה, יודיע שר האוצר תוך 30 יום על הורדת המכסים המדורגת. במקביל, יגבשו משרדי החקלאות והאוצר מתווה לתמיכה ישירה במגדלים. הרפורמה תתבסס על סבסוד ישיר למגדלי דגים ותינתן עבור שדרוג טכנולוגיות גידול דגים ושיפור יעילות הגידול, כדי להגיע לגידול של יותר דגים ביחידת שטח.

בנוסף יגבשו שני המשרדים תכנית לשמירה על הסביבה עם רשות הטבע והגנים. במסגרתה ייבחנו ביטול הדיג במכמורות, ההורס את פני הקרקע, גריטת ספינות מכמורת, ואסדרת דיג ספורטיבי ברשיונות ודיג בעונות רבייה.

עלות התוכנית עד 48 מיליון שקלים על פני שש שנים, מחציתם מתקציב משרד החקלאות, רבע תוספת ממקורות משרד האוצר, והשאר בחלוקה שווה בין המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים.

ענף הצמחים: מועצת הצמחים תוחלף

משרדי החקלאות והאוצר ישנו את חוק מועצת הצמחים, כך שהחברות במועצה לא תהיה מחייבת, אלא על בסיס התנדבותי. השינוי נובע ממחאת חלק ממגדלי הפירות בשנים האחרונות, שביקשו לפרוש מהמועצה והפסיקו לשלם לה את ההיטל השנתי.

חוק הצמחים הנוכחי מחייב מגדלי פירות וירקות להיות חברים במועצה ולשלם לה היטלים, המממנים את פעילותה. בהצעת החוק נכתב כי במדינות אירופה ובארה"ב אין מודל של גוף דומה, המחייב בחקיקה את המגדלים לממן גוף שמטרתו למקסם את רווחי המגדלים והמשווקים על ידי עריכת הסדרים כובלים הפוגעים בצרכנים ובחלק מהמגדלים. כיוון שמבנה הענף מעוגן בחוק, למועצה אין תמריץ להתייעל.

לפיכך מוצע להקים צוות בראשות מנכ"ל משרד החקלאות והממונה על התקציבים שימליץ על הצעה לשינוי החוק, כך שיאפשר התארגנות וולונטרית של מגדלים. הצוות יכלול נציגים של משרד המשפטים ומשרד הכלכלה.במהלך עבודתו יתייעץ הצוות עם נציגים מהמגזר. הצוות יבחן את המתווה להפיכת המועצה לוולונטרית, הרכב המועצה, הגדרת ספר הבוחרים, הרוב הנדרש. לצורך הכרעה, יתבצע משאל חוזר בנושא המשך פעילותה המועצה, חיוב מגדלים שאינם מעוניינים בהתאגדות, סמכויות המועצה, אופן מימונה, הפיקוח הממשלתי והצעדים הנדרשים לביטול המועצה הקיימת.

שר החקלאות, אורי אריאל, מסר בתגובה: "אני מברך על אימוץ המתווה שלי להורדת יוקר המחיה. עם זאת אני דורש משר האוצר לאמץ יתר המלצותיי, כדי לא להביא חקלאים לפת לחם".

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

מכוניות של טסלה במפעל החברה. מייצרת את המנועים וחלק ניכר מהאלקטרוניקה של המכוניות שלה

המכונית הפרטית עוברת מהפכה שסוחפת את כל התעשייה

קניון ממילא בירושלים. "גידול במכירות של מותגי אופנה מוזלים"

"חיים את הרגע": אוכלים במסעדות, יוצאים לבלות — וטסים לחו"ל

שיעור העובדים שמרגישים שהם בעלי השפעה, ושמקום העבודה שלהם מניע אותם לתרום ולהגיע
להישגים, ירד באופן משמעותי השנה

"הבטיחו לקדם אותי ואז הביאו מישהו מבחוץ. אם זה יקרה שוב – אתפטר"

נתי סיידוף, בעל השליטה בשיכון ובינוי. רכש את החברה בהנחה של 13% על מחיר הבורסה של המניה

נטישת מנהלים, חוב תופח — ותשואת חסר עמוקה: מה קורה בשיכון ובינוי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

צעירים בטיילת בתל אביב. בקשה מהעובדים להגיע למשרד נהפכת להתקפה פרסונלית עליהם

"הפסקתי להעסיק צעירים. הם מפונקים ולא ראו אותי, אלא רק רצו לקחת ממני"

משפחת שר־שלום, שנכנסה לפני כמה חודשים לדירה בשכונת גליל ים בהרצליה

"קנינו ב-1.8 מיליון שקל, היום הדירה שווה 4.4 מיליון": עוד הגרלה יוצאת לדרך. מה הסיכוי לזכות?