איך סוגרים את הבור בתקציב? שיטת "הקופסה" או פיצוי מיוחד מהאמריקאים

אין הסכמה על יעדי התקציב: הדיון נדחה שוב לסוף יולי, אף שלמדינה אין תקציב מאושר ל-2015 ■ צפוי קיצוץ רוחבי של 3 מיליארד שקל בתקציבי כל משרדי הממשלה

מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק

גם מחר לא תקיים הממשלה את הדיון המתוכנן בתקציב המדינה ובחוק ההסדרים ל-2015 ול-2016. התאריך החדש לדיון הראשון היסודי והמקיף בממשלה בתקציב החדש, שיהיה אולי גם הדיון היחיד, נדחה ליום חמישי, 30 ביולי. הסיבה לדחייה היא מחלוקת חריפה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לשר האוצר, משה כחלון, על יעדי ההוצאה בתקציב.

לפי התיקון לחוק יסוד תקציב המדינה, שאושר בכנסת בחקיקת בזק לפני כשבועיים, על הממשלה לאשר את תקציב המדינה לא יאוחר מ–23 באוגוסט ולהגישו לכנסת לא יאוחר מ-31 באוגוסט, ועל הכנסת לאשרו בקריאה שנייה ושלישית לא יאוחר מ–19 בנובמבר, 199 ימים ממועד הבחירות.

הנשיא אובמה מדבר על הסכם הגרעין, הערבצילום: אי־פי

נתניהו במצוקה

ראש הממשלה לא מצליח להקטין את הבור התקציבי כי אינו רוצה לפגוע בסכומי הטייס האוטומטי, שכן משמעות הדבר היא פגיעה בהחלטות שקיבלה ממשלתו הקודמת; אינו מעוניין לפגוע במסקנות ועדת לוקר, שכן הוא תומך דרך קבע בהגדלת תקציב הביטחון; וגם הפעם אין ודאות כי 4 מיליארד השקלים הם סוף פסוק. מה נשאר? ההסכמים הקואליציוניים - אותם כספים שנתניהו עצמו הבטיח לסיעות החרדיות ולשותפות האחרות בקואליציה רק לפני חודשיים. ראש הממשלה ניסה לקצץ סכומים אלה בחצי, והסיעות החרדיות אמרו לו: "אפילו לא שקל אחד".

אז מה עושים? אמנם כבר סוכם כי קק"ל תתרום למדינה מיליארד שקל, וכי יהיה קיצוץ רוחבי של 3 מיליארד שקל בתקציבי כל משרדי הממשלה. אבל זה לא מספיק. עדיין חסר הרבה כסף. עד ישיבת הממשלה בסוף יולי נשאר הרבה זמן. נתניהו ילחץ בזמן הזה להעלאת יעד הגירעון וכלל ההוצאה, וייתכן שיצליח. גם הצלחה חלקית תקטין את הבור.

ומה עוד? לראש הממשלה ולאוצר יש לפעמים רעיונות "מפתיעים". בתקציב 2015, שאושר בממשלה ולא אושר בכנסת, הגדירו 4.3 מיליארד שקל לביטחון כתוספת מיוחדת. קראו לה "קופסה" - כסף שאינו חלק מהתקציב אף שהוא כמובן חלק מהתקציב. פטנט ישראלי מקורי.

לא מן הנמנע כי לתוספת שוועדת לוקר מייעדת לביטחון, 4 מיליארד שקל מעבר למתוכנן, יקראו "קופסה". למה לא? ואז הבור יקטן בעוד 4 מיליארד שקל. הרי ראש הממשלה נהנה לומר בכל פעם מחדש שישראל אינה יוון. קיימת גם אפשרות נוספת, ולפיה תוספת לוקר לביטחון תמומן מהסיוע האמריקאי לישראל, פיצוי מיוחד של ארה"ב על הסכם הגרעין עם איראן. במקרה כזה, אפשר אולי לומר שהדוד מאמריקה יממן חלק מהפנסיות של אנשי הקבע בצה"ל.

ויש עוד דרך לחיסול הבור - הדרך הקלסית, העלאת מסים. אמנם שר האוצר אמר ביום רביעי האחרון כי לא יועלו מסים, אך מיהר להדגיש, "בוודאי לא מסים על עבודה". אז אולי יועלו מסים שאינם מסים על עבודה, והאופציות לכך רבות.

אלקין, נתניהו, ליצמן, גפני ופרוש חותמים על ההסכם הקואליציוני

האם יעד ההוצאה יגדל?

המחלוקת הבסיסית בין נתניהו לכחלון, ובעיקר בין ראש הממשלה לדרג המקצועי באוצר (אגף התקציבים), היא על יעד הגירעון בתקציב ועל כלל ההוצאה. ראש הממשלה דורש כי יעד הגירעון יהיה גבוה מ-3% וכי כלל ההוצאה (הגידול בהוצאות לעומת שנת התקציב הקודמת) יהיה גבוה מ–2.66% - השיעור שקבעה הממשלה לתקציבי 2015 ו-2016.

העלאת שני היעדים תגדיל את תקרת ההוצאה בתקציב החדש, וכך תאפשר לממשלה להוציא יותר כספים ב–2015 וב–2016 ולהתגבר ביתר קלות על הבור התקציבי. האוצר מתנגד לכך וטוען כי מדובר בכרסום נוסף במשמעת הפיסקלית, בהגדלה מסוכנת של הגירעון בתקציב ושל יחס החוב־תוצר, בפגיעה ביכולת המדינה להתמודד עם משבר ובסיכון משמעותי לדירוג האשראי הבינלאומי של ישראל.

הממשלה, בהנחיית ראש הממשלה, לא קיימה עד כה דיון יסודי בתקציב המדינה אף שלמדינה אין תקציב מאושר ל–2015 ואף שבעבר נהגו ממשלות ישראל לקיים עד אמצע יולי לפחות דיון יסודי אחד, בדרך כלל שניים, על תקציב השנה הבאה. הממשלה שמעה לפני שבועיים את סקירת הכלכלן הראשי, יואל נוה, על ההתפתחויות במשק ב–2015–2016 ועל תחזיות האוצר להכנסות המדינה ממסים בשנים אלה. לנושאים חשובים אלה הוקדש רק חלק לא גדול מישיבת הממשלה. בשבוע שעבר עמדה הממשלה לקיים דיון על יעדי תקציב 2015–2016, ובכללם יעד הגרעון וכלל ההוצאה. הישיבה בוטלה לאחר משא ומתן מתוח בין משרד ראש הממשלה למשרד האוצר שנמשך כל השבת. כאמור, הנושא לא יעלה לדיון גם בישיבת הממשלה היום.

הקו האדום לגירעון בתקציב - 2.9%

האוצר מכין את תקציב המדינה ל-2016 על סמך ההנחה כי יעד הגירעון בתקציב החדש יהיה 2.9% וכלל ההוצאה יהיה 2.66%, כפי שנקבע בחוק. במקרה כזה בתקציב המדינה חסרים 15.5–16.5 מיליארד שקל - ולפיכך יש למצוא מקורות תקציבים לסגירת הבור.

מבחינת הדרג המקצועי באוצר, בתמיכת השר כחלון ובנק ישראל, הקו האדום לגירעון בתקציב הוא 2.9%. נתניהו היה שמח להעלות את היעד ל–3.4%, מה שהיה מקטין את הבור ב–5 מיליארד שקל. הגדלת כלל ההוצאה מ–2.66% ל–3.5%, כפי שהיה בעבר, היתה מקטינה את הבור בכ–3 מיליארד שקל נוספים. לשם השוואה, כלל ההוצאה שנקבע ב–2004, בימי נתניהו כשר האוצר, היה 1%.

לנגד עינינו מתרחשת תופעה חסרת תקדים: האוצר נמנע מלקבוע את יעד הגירעון בתקציב 2015. לפי שעה, הגירעון בפועל בפעילות הממשלה, בחישוב של 12 חודשים לאחור, נמוך, 2.6% מהתמ"ג, וקרוב ליעד שהממשלה קבעה לפני שלוש שנים ל–2015 — 2.5% מהתמ"ג. הסיבה לגירעון הנמוך היא הקפדתה של החשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, לנהל את תקציב 2015, בהיעדר תקציב מאושר, לפי תקציב 2014 בלי חריגות. החשבת תנהג כך עד 19 בנובמבר, המועד שבו אמורה הכנסת לאשר את התקציב ל–2015, לצד אישור תקציב 2016.

כחלון. לא ניסה להסתיר את הקשר ליזמי הפרויקטצילום: גיל כהן מגן

בלי יעד גרעון ל-2015

נראה כי אין זה מקרה שנתניהו והאוצר אינם קובעים יעד גירעון ל–2015, שכן מאמצע נובמבר, מועד האישור של התקציב החדש, ועד סוף דצמבר יהיה לממשלה מספיק זמן לבצע חשבונאות יצירתית, לשפוך כסף, ובדרך זו להתגבר על חלק מבעיות תקציב 2016 — קרי להעביר כספים שהיו מיועדים מלכתחילה לתקציב 2016 לביצוע בסוף 2015. כך יוקל העומס על תקציב 2016, וכך גם יגדל "במפתיע" הגירעון ב–2015 מ–2.6% לכ–3%, כנראה ליותר.

נתניהו דוחה שוב ושוב את ישיבות התקציב ומנסה לשנות את יעדי ההוצאה בתקציב 2016 אף שהוא יודע טוב מכולם כי אלה צעדים הרסניים. הוא נוהג כך מאחר שנכשל במאמציו לקצץ את הבור בתקציב 2016.

הבור נגרם בשל שלושה סעיפים עיקריים: 8.5 מיליארד שקל בשל התחייבויות קודמות של הממשלה והכנסת ("הטייס האוטומטי"), 4 מיליארד שקל בשל התוספת שנותנת ועדת לוקר לתקציב הביטחון מעבר לסכומים שאגף התקציבים הקציב למערכת הביטחון, ועוד 8–9 מיליארד שקל בשל התחייבויותיו של נתניהו למפלגות הקואלציה בהסכמים הקואליציוניים. מספרים אלה מסתכמים ב–20.5–21.5 מיליארד שקל. העלאת יעד הגירעון מהיעד הראשוני, 2.5% תוצר, ל-2.9% תוצר, הקטינה את הבור ב–5 מיליארד שקל, ל–15.5–16.5 מיליארד שקל.

ומה עם דרישות ההסתדרות?

בניתוח עד כה התעלמנו מדרישת ההסתדרות לתוספת שכר של 5%–7%, שהם 5–7 מיליארד שקל לעובדי המגזר הציבורי החל בינואר 2016. אם דרישה זו תתקבל, ולו בחלקה, הבור של נתניהו וכחלון גדול הרבה יותר.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?