"לא ניתן לעצור את החקיקה לסימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות השיווק באירופה"

מקורות באירופה טוענים כי זהו המסר שליווה את ביקור שרת החוץ האירופית בישראל לפני כעשרה ימים ■ משרד רה"מ: המסר לא הועבר בפגישה בין השרה לנתניהו ■ הערכות בישראל: נושא סימון המוצרים הוא אמצעי לחץ לחידוש השיחות עם הפלסטינים

אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן
אורה קורן

"לא ניתן לעצור את החקיקה האירופית לסימון מוצרים מההתנחלויות ברשתות שיווק במדינות האיחוד האירופי" - כך אמרו אתמול מקורות אירופים. לדבריהם, זה היה אחד המסרים שליוו את ביקורה של שרת החוץ האירופית, פרדריקה מוגריני, בישראל לפני כעשרה ימים.

החקיקה עוסקת ביישום החלטה אירופית לסימון "מיוצר בהתנחלויות" על מדפים ברשתות שיווק במדינות האיחוד האירופי, במקום שבו מוצבים מוצרים המיוצרים מעבר לקו הירוק - מזרח ירושלים, יהודה, שומרון ורמת הגולן.

להערכת מקורות מדיניים בישראל, נושא סימון המוצרים הוא אמצעי לחץ על ישראל לחדש את שיחות השלום עם הפלסטינים, או להימנע מפעולה חד־צדדית מוקצנת, כבנייה מסיבית בשטחים.

בנימין נתניהו ושרת החוץ של האיחוד האירופי, פרדריקה מוגריניצילום: אי־פי

מקורות במשרד ראש הממשלה טוענים כי המסר לא הועבר בפגישה בין מוגריני לראש הממשלה, בנימין נתניהו. לפני הפגישה הודיע נתניהו כי הוא מחויב לפתרון שתי מדינות לשני העמים, ובפגישה אף הרחיב על הסכם עתידי עם הפלסטינים.

לפני כחודש וחצי שיגרו 16 שרי חוץ של האיחוד האירופי מכתב למוגריני שבו ביקשו לקדם את המהלך לסימון מוצרי ההתנחלויות ברשתות השיווק באירופה. על המכתב חתמו שרי החוץ של צרפת, בריטניה, ספרד, איטליה, הולנד, לוקסמבורג, אירלנד, פורטוגל, אוסטריה, מלטה, פינלנד, דנמרק, שוודיה, בלגיה, סלובניה והונגריה. שר החוץ של גרמניה, פרנק וולטר שטיינמאייר, המבקר כעת בישראל, נמנע מחתימה על המכתב.

השרים ביקשו לקדם את החקיקה לסימון מקור מוצרים עליה הוחלט בסוף 2012. תהליך החקיקה החל ב–2013, אך נעצר ועדיין לא הושלם. עם הרכבת הממשלה הנוכחית החליטו שרי החוץ של אירופה לפעול להשלמת החקיקה, בנימוק שצרכנים אירופים צריכים לדעת מה מקור המוצרים שהם רוכשים.

מהלך שנכנס לתוקף בתחילת 2015 הוא אי־הכרה אירופית בפיקוח הווטרינרי בשטחים ואיסור על הכנסת מוצרים מן החי משם למדינות האיחוד.

סימון המוצרים מן החי המיוצרים מעבר לקו הירוק מתבצע עם משרד החקלאות, ומעניין יהיה לראות כיצד יימשך, עם כניסתו של השר אורי אריאל למשרד. על פי מקורות אירופים, בשלב זה הושפעה מהאיסור רק חברת מחלבות הגולן.

מקור המהלך בגישה אירופית, לפיה מדינות האיחוד אינן מכירות בשליטת ישראל בשטחים שמעבר לקו הירוק, לכן הן אינן יכולות להכיר בפיקוח הווטרינרי הישראלי שם.

בשנה החולפת נפגע היצוא החקלאי לאירופה, אך ההערכות הן כי הפגיעה נובעת מהצפת השוק האירופי בסחורה מקומית, שלא נמכרת לרוסיה בשל בעיות הסחר בין אירופה לרוסיה.

עם זאת, כמה יצואנים ישראלים אמרו באחרונה כי לתחושתם הסיבה להיעדר ההזמנות הוא גם במעין חרם שמטרתו למנוע בעיות עם גופים פרו־פלסטינים, שעורכים הפגנות מול רשתות המשווקות תוצרת ישראלית.

"פוטנציאל לאיום אסטרטגי בעתיד"

סוגיית איומי החרם על ישראל בעולם אמנם מטופלת במשרד לביטחון פנים, אסטרטגיה והסברה, אך מקורות ממשלתיים מעריכים כי האיומים אינם מהווים איום אסטרטגי. "יש להם פוטנציאל להיות איום אסטרטגי בעתיד, אבל אנחנו רחוקים ממימוש האיום", הסביר מקור ממשלתי.

על פי מקורות ממשלתיים, בשנה החולפת לא נרשמה עליית מדרגה בקריאות לחרם על ישראל. בצפון אמריקה נרשמו 43 ניסיונות של אגודות סטודנטים לקבל החלטות אנטי־ישראליות, 23% עברו והשאר סוכלו. לאלה שעברו לא היו השלכות מעשיות. לדבריהם, עד היום לא התקבלה אף החלטת חרם על ישראל ברמת הסנאט של האוניברסיטאות ולא בוטל אף שיתוף פעולה בתחום המחקר והפיתוח.

בינתיים נמשכים ניסיונות לפגוע ביצוא מוצרים מעבר לקו הירוק, בין השאר, באמצעות הפגנות בבריטניה, בצרפת ובדרום אפריקה. קרנות פנסיה בודדות, בעיקר ממדינות סקנדינוויה הודיעו בעבר על משיכת השקעות מגופים פיננסיים הפועלים מעבר לקו הירוק.

במקביל, נמשכים ניסיונות להדרת התרבות הישראלית, באמצעות ביטול הופעות אמנים בישראל והשחרה של אמנות ישראלית בחו"ל. למהלכים המצטברים יש בעיקר השפעה על המודעות והיחס של הציבור הבינלאומי לישראל ולקשור בה.

כתבות מומלצות

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

מטוס של וויז אייר. החברה הציעה פיצוי של 600 יורו

אל על מובילה בביטולים, המטוס של וויז אייר "קיבל מכת ברק": קיץ כאוטי בנתב"ג

רכבת תחתית בספרד. הקמת המטרו בישראל מוערכת בעלות של 150 מיליארד שקל

מיליארדים מהפקעות קרקע, סמכויות אגרסיביות, ופוליטיקה קטנה: המלחמה על חוק המטרו

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

סטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. שיעורי התעסוקה עולים בהתמדה עם העלייה ברמת ההשכלה

איך מטפסים לעשירון השכר העליון — ומי מצא דרך עקיפה כדי להגיע אליו

גמר אקס פקטור. הוחלט שלא תשמש יותר לבחירת הנציג לאירוויזיון

"הכל זה הוא": שורת עזיבות ורייטינג צונח - למה רשת מובסת בקרב מול קשת?