עשור לאחר הקמתה: הרשות להגנת הצרכן מצמיחה שיניים - ומתחילה להטיל קנסות

כמעט עשור מאז שממשלת ישראל החליטה על הקמתה, הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן מתחילה לעבוד ברצינות.

בחודשיים האחרונים הונחו כ-170 תיקי עבירות על שולחן הרשות, רובם בתחום המזון, בגין הפרות של חוקי צרכנות. בעקבותיהם כבר הודיעה הרשות לכ–25 חברות כי בכוונתה לקנוס אותן — בכפוף לשימוע שייערך להן — בסכום מצטבר של כ–15 מיליון שקל. ההערכות הן כי התיקים הנוספים יניבו קנסות בעשרות מיליוני שקלים, בהנחה שהקנס הממוצע על חברה קטנה הוא כחצי מיליון שקל, ויותר ממיליון שקל על חברה גדולה.

53% מהקנסות הוטלו בשל אי־הצגת מחיר על מוצר, וכ–45% בשל הטעיית צרכנים — אם באמצעות פערים לטובת הרשת בין המחיר על המדף למחיר בקופה, הטעיה בפרסום, הטעיה במבצעים או הקטנת מוצרים בלי לעדכן כראוי את הצרכן. 2% מהקנסות הם בגין אי־הצגת שילוט המפרט את מוצרי המזון שבפיקוח.

רשת השיווק יינות ביתן תיקנס ב–1.1 מיליון שקל, לאחר שבבדיקה שנערכה בסניפיה נמצאו עבירות אי־סימון מחירים על אלפי מוצרים. על חברת אסם יוטל קנס של 1.4 מיליון שקל, חברת ויליגר תיקנס בחצי מיליון שקל ואילו גינדי החזקות צפויה לקנס של 1.9 מיליון שקל משום שפירסמה פרויקט למגורים באופן שהשתמע כי הוא חלק מהתוכנית הממשלתית "מחיר מטרה" — אף שאין כל קשר ביניהם. כל הקנסות יוטלו בכפוף לשימוע לחברות.

• ירידה בתלונות? רק כי הצרכנים התייאשו

סחבת, הרתעה אפסית וחוסר יעילות כרוני

הלמות תופי המלחמה במסדרונות הרשות להגנת הצרכן התחילו להישמע רק לאחר שבתחילת פברואר נהפכו 25 מחוקרי משרד הכלכלה לחוקרי הרשות — הפועלת כגוף עצמאי, בדומה לרשות ההגבלים העסקיים. נראה כי את המהפכה ברשות מובילים ראשי האגפים, בעוד שמנהלת הרשות, תמר פינקוס, שלא הפגינה פעלתנות בשנים האחרונות, שותפה להתוויית המדיניות.

עם הקמתה, ניתנו לרשות סמכויות מרחיקות לכת של איסוף מודיעין, חקירה ומיצוי הדין עם עבריינים, לצד הסדרת פעילות נורמטיבית של העסקים באמצעות הנחיות.

עם זאת, תחילת פעילותה נדחתה מסיבות שונות, ורק ב–2010, לאחר ניסיונו הכושל של שר התמ"ת דאז, בנימין בן אליעזר, למנות למנהל הרשות את מקורבו אמנון מרחב, מונתה פינקוס למנהלת הרשות. הרשות תחת ניהולה ספגה ביקורת קשה ממבקר המדינה, ובמשרד הכלכלה מעריכים כי פרישתה לגמלאות בסוף השנה הנוכחית תפתח פתח למינוי מחליף יעיל ממנה, בתקווה שהמינוי לא יהפוך לפוליטי.

אף שהרשות נועדה לחולל מהפכה בהגנה על צרכנים תוך הרתעת המגזר העסקי מפני ביצוע עבירות, בפועל לא ניכרה השפעתה בשטח. הסיבה העיקרית לכך היתה שהרשות לא הצליחה להעביר אליה עובדים שיבצעו את הפיקוח בשווקים — על רקע התנגדות ועד עובדי משרד הכלכלה למהלך. בפועל, השווקים נותרו ללא פיקוח ממשי, דבר שבא לידי ביטוי בעבירות צרכניות בהיקף נרחב, שהבולטת בהן היתה עבירת אי־סימון מחירים כחוק.

ב–2011 חתם משרד הכלכלה על הסכם עם עובדיו ולפיו הם יעבדו בעבור הרשות להגנת הצרכן אך ימשיכו להיחשב כעובדי משרד הכלכלה. ברשות הכינו תוכניות עבודה, ואולם לאנשיה לא היתה סמכות להורות לעובדי משרד הכלכלה מה לעשות. העובדים, מצדם, לא הציגו בפני אנשי הרשות דיווחים מהשטח, לא העבירו נתונים כשהתבקשו לעשות זאת, ובאופן כללי לא שיתפו פעולה.

באחרונה הבינו בהסתדרות שהמצב הנוכחי אינו יכול להימשך. גם לדו"ח הקשה של מבקר המדינה מ–2013 היה חלק בהנעת השינוי. המבקר הטיל את האחריות לסחבת בהקמת הרשות על נציבות שירות המדינה ומשרד הכלכלה והאוצר, לצד עובדי משרד הכלכלה.

חצי מיליון עסקים - רק 25 חוקרים

כפי שציין מבקר המדינה יוסף שפירא ב–2013, הרשות התמקדה בזוטות במקום בדברים משמעותיים, ולא יצרה הרתעה של ממש — ולכן הקמתה כמעט לא חוללה שינוי לעומת התקופה שקדמה לה. "נתוני הביקורת מלמדים על מיקוד לא יעיל של הפעולות הנעשות בתחומים אלה — יותר ממחצית הביקורות נעשו בגין חשד לעבירות קלות שעמן קל לצרכן להתמודד. בגין שיעור גבוה של עבירות לא ננקטו שום סנקציות, ואכיפתן של מירב ההפרות הסתכמה בהתראה או בקנס מינהלי", קבע שפירא.

בכל אותן שנים שבהן הרשות כמעט לא תיפקדה, הידרדר הציות לחוקי הצרכנות בשווקים. מסיבה זו לא התקשו החוקרים לאסוף 170 מקרי הפרות ועבירות בפרק זמן קצר של חודשיים.

במחלקת החקירות ברשות מקווים להפיק מהחוקרים החדשים את המיטב, ואולם ברור ש–25 חוקרים אינם יכולים לפקח על כחצי מיליון העסקים במשק. "גם אם נעבוד מאוד קשה, נוכל להקיף בשנה רק 0.3% מהעסקים", אמרה אניטה יצחק, ראש אגף החקירות וסגנית הממונה על הרשות. "לכן אנחנו במגעים עם משרד האוצר לתקנים נוספים, שיאפשרו לשלש את מספר החוקרים. אם לא נוכל להקיף לפחות 1% מהעסקים, נתקשה ליצור הרתעה".

הרשות תפעל 
גם בענף הדיור

פריצת דרך נוספת בעבודת הרשות היתה החקיקה, שאושרה לאחר עיכובים בינואר 2015, המאפשרת לה להטיל עיצומים כספיים על חברות שמפירות את חוקי הצרכנות. אלה כוללים, בין השאר, את חוק הגנת הצרכן, תקנות קידום התחרות בענף המזון (שקיפות מחירים), חוק המתווכים במקרקעין וחוק החוזים האחידים.

על פי החוק, עוסק קטן שאינו תאגיד חשוף לקנס של 7,000 שקל לכל הפרה, או 25 אלף שקל בעבירות חמורות; ותאגיד — לקנס של 22 אלף שקל, או 45 אלף שקל בעבירות חמורות. ברשתות, ככל שההפרה מתגלה ביותר סניפים, הרשת חשופה לקנס של 150% מהסכומים הנ"ל.

"שינינו את דפוס העבודה", אמרה יצחק. "ברגע שחוקר נכנס לבית העסק, הכל מבוקר. לא רק סימון מחירים, גם מבצעים ופערי מחירים בין המדף לקופה. מצאנו, לדוגמה, מבצע על סבון פנים שמעולם לא נמכר במחיר המלא שצוין ב'מבצע'. זו הטעיה של צרכנים, והקנס על כל הטעיה כזאת הוא 45 אלף שקל".

ענת בן עזרא־דוקן, סמנכ"לית האסדרה, המינהל והארגון ברשות, אמרה כי הרשות תתמקד ב–2015 בשלושה תחומים עיקריים — תקשורת, מזון ומכר מרחוק, בעיקר בטלמרקטינג. "חברות הטלמרקטינג מנצלות בעיקר אנשים מבוגרים", אמרה. "אומרים להם שהם מקבלים מתנה חינם, ושייתנו את מספר כרטיס האשראי רק כדי לשלם את דמי המשלוח בסך 49 שקלים. ברגע שהם נתנו אותו, הם כבר אבודים. הגיעה אלינו תלונה על ניצול שואה שבתוך חודש הוציאו מחשבונו 100 אלף שקל".

הרשות מתכוונת להיכנס גם לתחום הדיור. "הקמנו ועדה עם משרדי השיכון והמשפטים ועם רשות ההגבלים", אמרה בן עזרא־דוקן. "הוועדה תמפה את כל הכשלים, בעיקר בתיווך ובקנייה מקבלנים, ואת כל הפרקטיקות הבעייתיות, כדי שהרשות תטפל בהן. פעילות זו מצטרפת לגיבוש תקן לעסקות מכירה של קרקע חקלאית, שלפיו שמאי יקבע את ערך הקרקע ללא הפשרה ועם הפשרה, את סיכויי ההפשרה ואת המיסוי שיחול על הרוכש במקרה זה. הרשות גם פועלת לשינוי חוק הגנת הצרכן, כך שמוכר קרקע יחויב להצמיד לעסקה הערכת שמאי על פי התקן. בימים הקרובים יוצג התקן לשמאים. הרשות תיכנס לפעולה גם בנושא בנייה ירוקה, בה נמצאו הטעיות שמשפיעות על מחיר הדירה".

בקרוב: השוואת מחירים לפי אזורים

ב–20 במאי ייכנס לתוקף הפרק בחוק המזון המחייב את רשתות המזון לפרסם באתרי האינטרנט שלהן את מחירי המוצרים העדכניים בכל אחד מסניפיהן. כיום, הרשתות מפרסמות מחירון לרכישה דרך האתר — אך בנקודות המכירה הפיזיות נהוגים מחירים שונים שהדרך היחידה לגלות מהם היא להגיע לאחד הסניפים.

עם כניסתו לתוקף של הפרק החדש, חברות כמו זאפ צפויות ליצור פלטפורמה שתאפשר השוואת מחירים בסניפים באזור המגורים. בכך יגיע לסיומו אחד המאבקים הגדולים של הרשתות בחוק המזון: תחילה טענו הרשתות כי הציבור לא יצליח לבצע את השוואת המחירים בעצמו, וכי כלל לא בטוח שיהיו חברות שיצליחו לפתח פלטפורמה להשוואת מחירים אזורית. בהמשך טענו הרשתות כי לא יוכלו לפרסם את מחיריהן של כל המוצרים — אך בקשתן לפרסום חלקי בלבד נדחתה. עוד טענו הרשתות כי הפרסום יהווה בסיס לתיאום המחירים הגדול ביותר בהיסטוריה של ענף המזון בארץ.

עוצמת ההתנגדות שהפגינו הרשתות נגד סעיף זה בחוק המזון רק חיזקה אצל הרגולטורים את חשיבותו. הרשות להגנת הצרכן גיבשה, בסיוע מומחי תוכנה, את הדרישות הממוקדות שהרשתות יידרשו לעמד בהן. בן עזרא־דוקן אמרה כי החברות מייסופרמרקט, פרייסס וזאפ כבר פנו לרשות, והצהירו כי בכוונתן לפתח תוכנה להשוואת מחירים גיאוגרפית.

לדבריה, "הן אמרו שהחוק מגיש להן מידע שרצו ולא יכלו לקבל עד כה — מכיוון שרשתות השיווק לא שמחו לשתף פעולה בהשוואת המחירים. בימים האחרונים הביעו עוד שתי חברות מחשוב עניין בהשוואה. הן אמרו שבכוונתן לפתח גם אפליקציה להשוואת מחירים".