דו קיום |

יהודים מוציאים 1.5 מיליארד שקל בשנה בקניות בישובים הערביים

אומדנים כלכליים של גיאוקרטוגרפיה מעלים כי 28% מהציבור היהודי מבקרים בישובים ערביים, מהם מחצית לצורכי קניות

מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק
מוטי בסוק

האוכלוסייה היהודית בישראל מוציאה כ-1.5 מיליארד שקל בשנה בישובים הערביים - כך עולה מאומדנים כלכליים שערכו באחרונה נשיא קבוצת גיאוקרטוגרפיה פרופ' אבי דגני ורעייתו, ד"ר רינה דגני מנכ"ל הקבוצה. בנוסף עולה כי 28% מהציבור היהודי מבקרים בישובים ערביים, מהם מחצית לצורכי קניות.

להערכת השניים, סכום זה עשוי לצמוח במידה ויימשך פיתוח שטחי מסחר איכותיים ביישובים הערביים. המסחר במגזר הערבי עשוי ליהנות הן מכוח הקנייה של הציבור היהודי והן מכוח הקנייה של האוכלוסייה הערבית, שחלקים גדולים ממנה יוצאים היום מהיישובים, וצורכים מסחר איכותי בערים יהודיות.

לפי הסקר, ההוצאה הממוצעת של מבקר ישראלי ביישובים הערביים על קניות היא כ-290 שקלים - ועולה לכ-370 שקל אצל מי שמבקרים בתדירות גבוהה ביישובים. ההוצאה הממוצעת על מסעדות ובתי קפה עומדת על כ-160 שקלים, והיא גבוהה יותר בקרב מטיילים.

ערערה

באזור הצפון, העשיר בהיצעים מסחריים במגזר הערבי, גבוהה ההוצאה הממוצעת של יהודים במגזר הערבי, והיא עומדת על כ-210 שקל במסעדות ובתי קפה, וכ-430 שקל על קניית מזון.

לדברי פרופ' דגני, למרות המצב הביטחוני, הקשרים ההדדיים בין יהודים לערבים גבוהים, כששיעור גבוה מהאוכלוסייה היהודית נוהג לבקר או לקנות ביישובים הלא יהודיים. 28% מהציבור היהודי ביקרו בשנה האחרונה באחד מהיישובים הערביים בארץ. כשליש מהביקורים היו ביישובי המשולש, ושיעורים גבוהים של מבקרים היו בנצרת, העיר הערבית הגדולה בישראל. לשיעורים דומים של ביקורים זוכים כל יישובי הצפון האחרים, וכן דלית אל כרמל ועוספיה בכרמל. רמת הגולן ויישובי הדרום זוכים למעט ביקורים באופן יחסי. הביקורים ברמת הגולן קשורים גם בפתיחה של אתר החרמון.

לדברי ד"ר רינה דגני, כ-30% מהמבקרים ביישובים ביקרו בתדירות של לפחות כפעם בחודש. 56% מהמבקרים עשו זאת עד ארבע פעמים בשנה האחרונה.

בצפון, תדירות הביקורים בכפרים הערביים גבוהה משמעותית בהשוואה לתושבי אזורים אחרים. כ-50% מתושבי צפון הארץ ביקרו ביישוב ערבי לפחות כפעם בחודש בשנה האחרונה. גבוה משמעותית מתדירות הביקור ביישובי המגזר באזור השרון ובאזור המרכז. לדעת ד"ר דגני, תדירות הביקורים הגבוהה בצפון קשורה בנגישות ובהיצעים המיוחדים והזולים של הכפרים באזור - בהשוואה להיצעים המסחריים בישובים היהודיים הקרובים.

ההיצעים היותר זולים בכפרים נובעים מהפער בעלויות אחזקה, ארנונה, שכירות וכוח אדם במגזר הערבי בהשוואה ליהודי.

לפי השניים, כמחצית מהמבקרים ביישובים ערביים עושים זאת למטרת קניות; כ-30% עושים זאת למטרת טיול ואירוח חוויתי; 10% מהביקורים נעשים לביקור חברים; ואחוז דומה מגיע לצרכי עבודה או עסקים. הטיפול ברכב במגזר הערבי מהווה כ-6% מהביקורים, בשל עלות הטיפול הזולה. שיעור המגיעים לקניות גבוה מאוד בקרב תושבי הצפון וגבוה גם בקרב תושבי השרון, הקרובים ליישובי המשולש, טירה טייבה וקלנסוואה. כצפוי, שיעור הקשרים החברתיים וקשרי העבודה בין היישובים היהודיים לערביים גבוה בצפון וכן באזור השרון.

מעל למחצית מהציבור היהודי נמשכים ליישובים הערביים בשל קניות מזון אוכל אותנטי וכן פירות וירקות. מוצרי ביגוד והנעלה ואביזרים לבית מושכים כ-20%-30% מהציבור. חומרי בניין, תבלינים ורהיטים מושכים, כל אחד, 10%-14% מהציבור.

בנצרת נפתח לפני מספר שנים קניון ביג FASHION. לדברי ד"ר דגני זהו אחד ממרכזי המסחר החזקים במחוז הצפון. בירכא פועלות מספר חנויות ידועות, שמושכות קהל יהודי מכל רחבי המדינה. ההצלחה הכלכלית הזו עדיין לא הגיע לכדי מיצוי. בירכא יפתח בשנה הקרובה מרכז נוסף של חברת ביג, ובישובים ערביים נוספים נפתחים בהדרגה מרכזי מסחר מודרניים עם חנויות רשת יהודיות ורשתות בינלאומיות.

צפי לעתיד - האם ייתכן אירוח בצימרים במגזר?

לדעת הזוג דגני, המצב הכלכלי של משקי בית רבים ביישובים הערביים, יחד עם שוק הצימרים וחדרי האירוח שפרח בעשור האחרון במגזר היהודי, הביא בשנים האחרונות את משקי הבית הערביים לחשוב באופן יצירתי - ולייצר הכנסה נוספת על ידי הקמת חדרי אירוח וצימרים. למרות המתיחות בין יהודים לערבים, הציבור הישראלי מוכן להתארח בצימרים ערביים. כ-14% מהציבור הישראלי התארחו בעבר או ישקלו בעתיד להתארח בצימרים או במלונות ביישובים ערביים.

החסמים המונעים מהציבור היהודי להתארח ביישובים אלו הם בעיקר חוסר העניין, החשש, חוסר הרצון ("אין לי מה לחפש שם") וההעדפה להתארח ביישובים יהודים.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

קציר חיטה בסוריה, יוני 2022. הקציר מגדיל את היצע החיטה, אבל החשש ממיתון מקטין את הביקוש

פתאום ההשקעות הכי חמות צונחות: נפט, סחורות, תשואות – למה זה קורה?

העיר לא זולה, אבל זה היה משתלם מכל בחינה אחרת

"הבית שלי בגד בי": תל אביבית שעוזבת אחרי שלושה עשורים מגלה מה שבר אותה

שי שרון. "הרגשתי שאני מתאמץ בעיקר בשביל שהבעלים של חברת האופנה ירוויחו יותר"

"חייתי במסיבה תמידית, אבל זה היה כלוב מזהב. עבודה חסרת משמעות"

נמל חיפה. הפקק בשנה וחצי האחרונות גרם למשק הישראלי נזק של עשרות מיליוני שקלים ביום, לפי משרד האוצר

פקק האוניות מול נמלי ישראל דועך והולך, ולא מהסיבות הנכונות

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"מבחוץ זה נראה סקסי ומגניב, אבל כשנכנסים פנימה מתברר שזאת עבודה קשה והיא חייבת להיות מדויקת"

"אפשר להרוויח 30-20 אלף שקל בחודש מעבר למשכורת": איזה עסק הכי רווחי - פלאפל, פיצה, סושי או שווארמה?

עורכי דין שפרשו מהמקצוע. ״הדור שלנו מחפש מהר, קצר, ענייני, ומבקש שיהיו לו דברים נוספים בחיים, לא רק עבודה"

"הדור הזה עובר בקלות בין עבודות - ומשאיר מאחור את משרדי עריכת הדין"