מנכ"ל משרד הכלכלה: מתגבשת תכנית לפיתוח זירת חדשנות בענף הבריאות

"המזל שלנו שעדיין בעיני העולם אנחנו נתפשים כחדשנים והאתגר שלנו הוא למלא את זה בתוכן", אמר לנג ■ דוד פרלמוטר לשעבר בכיר באינטל העולמית: "אני מציע לא לחשוב שישראל היא מדינה חדשנית"

אורה קורן
אורה קורן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
אורה קורן
אורה קורן

משרדי ראש הממשלה, הכלכלה והבריאות מקדמים פרוייקט לפיתוח זירת חדשנות בתחום הבריאות, כחלק ממדיניות חדשה של קידום חדשנות בארגונים ובמשרדי ממשלה באמצעים חדשניים. כך אמר היום עמית לנג, מנכ"ל משרד הכלכלה בכנס אלי הורביץ הנערך בחיפה.

"המזל שלנו שעדיין בעיני העולם אנחנו נתפשים כחדשנים והאתגר שלנו הוא למלא את זה בתוכן", אמר לנג. "המשרד פעל בשני מישורים, שינוי מבנה פעילות המדען הראשי שיוכל להתאים עצמו לשינויים בעולם ושינוי חוק האנג'לים. זה לא מספיק. כדי להיות מקדמי חדשנות ומדינת חדשנות אנחנו צריכים לא להישאר רק בתחום הטכנולוגי. אנחנו נמצאים במספר שתופי פעולה - בראשם עם יחידה חדשה במשרד ראש הממשלה לראות איך מזריקים את קידום החדשנות לשאר משרדי הממשלה".

לדבריו, יש לפתח בישראל זירות חדשנות. "זו חשיבה אחרת, הוליסטית, מצב בו יש דיאלוג פתוח בין ארגונים עסקיים ובינם לממשלה בנושאי חדשנות. עומד לנגד עינינו מיזם חדשנות בבריאות שמצאנו כפוטנציאל למינוף מעולה. אנחנו מנסים לגבש תכנית עם משרד ראש הממשלה, משרד הבריאות ושותפים נוספים".

לנג הוסיף, כי במשרד הכלכלה עובדים על יסוד מדד ארגונים מקדמי חדשנות, שיהיה אמצעי למדידת תוצאות וקבלת החלטות. "מדברים הרבה על פריון וצמיחה והדרך היחידה להגיע לשם הוא דרך חדשנות", אמר. "צריך ליצור אקו סיסטם, שלא מסתמך על המודל הישן של פיתוח ויצור מוצר. צריך לשנות את זה וכמשרד נהיה קטליזטור של זה", הוסיף.

עמית לנגצילום: אוליבייה פיטוסי

מנכ"ל פיליפס מדיקל חיפה, גוידו פרדו רוקואס אמר, כי בתחום הבריאות יש לישראל אקוסיסטם עשיר, כולל ציבור משתמשים וקהילה רפואית חדשניים, בתי חולים וקופות חולים עם מליארדי משתמשים, ותעשיה מייצרת מפוארת בתחום הבריאות, לא רק בתחום המחקר והפיתוח. ישראל יכולה להיות פיילוט עולמי בחדשנות בבריאות.

יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, התייחס תחילה לדיון על שחיתות לא פלילית בממשלה ואמר: "איני מקבל זה שאנחנו ממשלה מושחתת ומדינה מושחתת. נכון שיש בעיות וצריך לטפל בהן, אבל לפי השיח בינינו נראה שקיבלנו את זה כעובדה - שאנחנו חבורת מושחתים. יש לנו הרבה בעיות ויש את זה בכל מדינה, אבל המדינה עשתה משהו שאף אחד ממיסדיה לא חלם. צריך לחשוב על מה שאפשר לעשות קדימה ולא לחשוד".

לדבריו, צריך לייצר מנגנון חשכ"לי שיאפשר לממשלה לקדם חדשנות. כיום המנגנון מוכוון לדברים סטנדרטים וזה מפריע כשרוצים משהו לא קונבנציונלי. "אנחנו רוצים לעשות כמה פיילוטים עם משרדי ממשלה ולייצר תמריצים לחדשנות", אמר. "כיום מסוכן לטעות - כי כל פעם כשאתה טועה יש מבקר המדינה או העיתונות שיורדים עליך. כל מי שלא עושה שום דבר לא יכול לטעות. אם אנחנו רוצים להיות חדשניים, אנחנו צריכים לקחת בחשבון שיהיו טעויות", הוסיף.

יוג'ין קנדל

עמאד תלחמי, יו"ר ומייסד בבקום (Babcom) אמר בכנס, כי החלום הגדול של האוכלוסיה הערבית הוא הישרדות ובמצב כזה קשה לדבר על חדשנות. בשלב ראשון צריך לאפשר לערבים להשתלב בעסקים בישראל ובעולם. יש איכות מדהימה של סטודנטים ערבים מצטיינים בטכניון. צריך לפתח את הנכס הזה לטובת המדינה. הממשלה יכולה לבנות דברים יעודיים לאוכלוסיה הערבית. לדוגמה, תכניות מדען ראשי יעודיות מראש, 5%-10% מהכסף יילך לחדשנות באוכלוסיה הערבית.

"רכש ממשלתי במיליארדי דולרים לא מגיע לאוכלוסיה הערבית. תנאי הסף פוסלים כניסה של יזם או חברה ערבית. כל עוד זה יישאר אוכלוסיה ערבית לא תוכל להיות חלק מהרכש העומד על כמעט 30 מיליארד שקל. צריך הקצות חלק ממנו לאוכלוסיה הערבית".

דוד פרלמוטר לשעבר בכיר באינטל העולמית אמר כי "למדינת ישראל קבוצה חדשנית מאוד שרצה בחזית החדשנות ומהווה כ-8% מהאוכלוסיה. היא מקבלת שכר ברמה אמריקאית ושאר האוכלוסיה לא. אז אני מציע לא לחשוב שישראל היא מדינה חדשנית". לדבריו, יש לבצע מהפיכה בחינוך ולמקד אותו בתחום הדיגיטלי, כיוון שאנחנו עומדים בפני מהפיכה דיגיטלית. לדבריו, תחום החינוך צריך לעבור מהפיכה דרמטית וללמדד איך ללמוד, כי היום בנאדם צריך להחליף מקצוע. אם החינוך לא יקרב את השימוש בתחום הדיגיטלי, הפערים רק ילכו ויגדלו, כי מי שלא ילמד לא יהיה שותף למהפיכה.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

אתר ChatGPT. היכולות מרשימות ביותר

הצ'אט־בוט המדהים יחליף את גוגל וישנה את עולם הטק? לא כל כך מהר

הפגנות בוורשה, בירת פולין, נגד חוק ההפלות

התקדים הפולני: האם כך ייראה העתיד של ישראל?