באוצר זועמים: "צה"ל הגזים, הוציא על 
צוק איתן יותר משליש מתקציבו השנתי"

באוצר לא מתכוונים לתת למערכת הביטחון צ'ק של 9 מיליארד ש' עבור עלויות צוק איתן - כפי שהיא דורשת - וטוענים שהתנהלות צה"ל במערכה היתה בזבזנית ■ "נגרע את העלויות שמערכת הביטחון היתה מוציאה בכל מקרה בשגרה"

מוטי בסוק
מוטי בסוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק

אחד הדברים שמוציא בכירים באוצר מדעתם הוא עלות מלחמת צוק איתן, שמגיעה לפי משרד הביטחון ל–9 מיליארד שקל. בכירי האוצר, שכידוע אינם גנרלים, לא מבינים, וגם מוטרדים מאוד, מהעובדה שיותר משליש מכל תקציב צה"ל ל–2014 (26.15 מיליארד שקל לביטחון שוטף והתעצמות, שאינם כוללים שכר ופנסיה), הוצא למלחמה של 50 יום, כשבחלק מהימים היתה הפסקת אש, מול ארגון טרור קטן. זאת, אומרים באוצר, כאשר צה"ל צריך להיות ערוך ומוכן למלחמה עם מדינות, ובכמה חזיתות.

הבכירים באוצר אומרים כי עם כל הכבוד, ניהול המערכה בצוק איתן מבחינה כלכלית היה בזבזני מאוד, וישראל צריכה לשקול גם היבטים כלכליים כשהיא מחליטה לצאת לפעולה צבאית. זאת, במיוחד בהתחשב בכך שמאז מלחמת לבנון השנייה, ב–2006, ישראל לקחה חלק בארבע מלחמות או מבצעים צבאיים.

באוצר לא מתכוונים לתת למערכת הביטחון צ'ק של 9 מיליארד שקל לכיסוי צוק איתן. הערכת המשרד היא כי עלות המלחמה היא 4–5 מיליארד שקל, לא יותר, וזה הסכום שמערכת הביטחון גם תקבל מהמדינה.

צילום: מיכל פתאל

בניגוד לכל מלחמות ישראל בעבר, מנכ"ל משרד הביטחון, דן הראל, הנהיג בצוק איתן שקיפות מלאה, יומיומית, מול האוצר, על כל הוצאות מערכת הביטחון בזמן אמת. החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, קיבלה דיווחים קבועים על הוצאות כל אחת מזרועות צה"ל, בפירוט מלא - פגזים, שעות טיסה, שעות מנוע, דלקים, ימי מילואים ועוד - מדי יום, לעתים פעמיים ביום. לפיכך, במערכת הביטחון מתקשים להבין את הפער הגדול בהערכת המלחמה בינם לאוצר.

באוצר אומרים כי "הצבא השתמש בפגזים שפג תוקפם, שהיו ממילא נגרעים ממלאי אמצעי הלחימה של צה"ל. צה"ל גם גייס למלחמה אנשי מילואים שממילא היו אמורים להיות מגויסים במהלך 2014. בחישובים שייעשו החל מיום ראשון הקרוב, נגרע את הנושאים האלה ואחרים מהחישובים של מערכת הביטחון על עלות המלחמה - ונדע לקבץ את המספרים לכיוון 4–5 מיליארד שקל".

הממשלה אמורה לאשר היום את הצעת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שר האוצר, יאיר לפיד, ושר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, לקיצוץ קבוע של כ–2 מיליארד שקל מתקציבי כל משרדי הממשלה, להוציא משרד הביטחון, החל ב–2014. 1.5 מיליארד שקל מכך יועברו כתוספת קבועה לתקציב משרד הביטחון (ראו עמ' 6). התוספת לביטחון היום היא מנה ראשונה בתוספות שעוד יגיעו למערכת ביטחון במהלך החודשים הקרובים ובשנה הבאה, שעשויות להגיע ליותר מ–20 מיליארד שקל.

במערכת הביטחון דורשים כי האוצר יכסה את כל עלות צוק איתן, אחרת הם מאיימים להשבית את המערכת, כפי שאיימו לעשות במאי האחרון. בשבועות הקרובים צפוי איפוא עימות מעניין בין משרד הביטחון לאוצר, שבסופו של יום יצריך את החלטת הבורר, ראש הממשלה. אלא שהבורר, במקרה של תקציב הביטחון, אינו נייטרלי. בכל עימות בין הביטחון לאוצר מאז 1996, בין שהיה ראש ממשלה ובין שהיה שר אוצר, הכריע נתניהו תמיד לטובת הביטחון.

2.5 מיליארד כבר הועברו, וזו רק התחלה

מערכת הביטחון דרשה, עוד לפני צוק איתן, תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציבה המתוכנן ב–2015. לאחר המלחמה הדרישה גדלה ל–11 מיליארד שקל. התקציב המתוכנן נטו של מערכת הביטחון ל–2015, לפי החלטת הקבינט המדיני־ביטחוני, היה 52 מיליארד שקל. מערכת הביטחון דרשה תקציב של 62–63 מיליארד שקל. לטענתה, הסכום הזה מגיע לה בדין על בסיס מסקנות ועדת ברודט לתקציב הביטחון ל–2008–2017. אלא שלדו"ח ברודט יש כמה פרשנויות, והפרשנות של האוצר לדו"ח גורסת כי תקציב הביטחון ל-2015 צריך להיות 52 מיליארד שקל. יחד עם הכנסות מותנות בהוצאה, תקציב מערכת הביטחון ל–2015, אם יתקבלו דרישות המערכת לתוספת של 11 מיליארד שקל, יעבור ב–2015 את רף ה–70 מיליארד שקל.

לפני צוק איתן הסכים האוצר להגדיל את תקציב הביטחון בשנה הבאה במיליארד שקל. יחד עם התוספת שתקבל מערכת הביטחון לתקציבה היום בעקבות החלטת הקיצוץ הרוחבי של הממשלה, יגדל תקציב הביטחון ב–2015 ב-2.5 מיליארד שקל - רחוק מאוד מדרישות מערכת הביטחון. אבל אל דאגה, גם מחלוקת זו בין האוצר לביטחון תובא לאישור הבורר הלא נייטרלי, נתניהו.

למערכת הביטחון יש, אחרי צוק איתן, רוח גבית בממשלה ובציבור. לא תמיד זה היה כך. הצבא עובד לפי תוכנית רב־שנתית (תר"ש), ולפני כמה חודשים הוא הציג תוכנית כזאת ל–2014–2018 בפני הקבינט המדיני־ביטחוני, תחת השם "תעוזה". מדובר בתוכניות צה"ל למוכנות, להתעצמות ולביטחון שוטף בחמש השנים הבאות. הקבינט אישר עקרונית את התוכנית, אבל ביקש מהצבא להכניס כמה שינויים. בד בבד קבע הקבינט את תקציב מערכת הביטחון ל–2014–2018. מערכת הביטחון לא חזרה עם תר"ש תעוזה המתוקן לקבינט - משום שלא הסכימה לתקצובו. בפועל, הצבא עובד ב-2014 בלי תוכנית רב־שנתית.

ועדת לוקר, לקביעת תקציב רב־שנתי למערכת הביטחון ל–2016–2025, שואלת את רוב האנשים שמופיעים בפניה אם הם בעד או נגד תקציב רב־שנתי למערכת הביטחון. הרי רק מערכת הביטחון, מכל גופי הממשלה, נהנית מהפריווילגיה הזאת. ההערכה היא כי אנשי מערכת הביטחון אומרים כן חזק ללוקר, ואנשי האוצר אומרים לא חזק.

נתניהו שווה מיליארדים לביטחון

לפני צוק איתן הכין אגף התקציבים באוצר, בראשות אמיר לוי, את תקציב הוצאות המדינה ל–2015. באה המלחמה והותירה באגף התקציבים שני סימני שאלה, קטן וגדול, בהתאמה: מה תהיה עלות צוק איתן, ומה יעלה בגורל דרישות הביטחון לתוספת 11 המיליארדים, עוד לפני הפקת לקחים מהמלחמה.

לגבי סימן השאלה הקטן לאוצר יש תשובה: הצבא יצטרך להתפשר בדרישותיו, והאוצר יכסה את עלות המלחמה מהרזרבות שהוא מחביא כל השנים ואיש מלבדו אינו יודע את גודלם ומקומם, ומהגדלת הגירעון בתקציב 2014. הגירעון הגיעה אחרי יולי ל–2.6% תוצר בחישוב שנתי, ויועלה ל–3.0% (שהוא יעד הגרעון של הממשלה ל–2014) ואולי אף 3.1% תוצר. הסטייה ל–3.1%, להערכת האוצר, תתקבל בהבנה על ידי חברות דירוג האשראי הבינלאומיות, בגלל המלחמה.

אבל מה עושים עם 11 המיליארדים? לפני צוק איתן התייחסו באוצר לדרישה בזלזול, האמינו שאיש בממשלה לא יאשר אותה, ולכן החליטו להגדיל את תקציב הביטחון מ–52 מיליארד שקל ל–53 מיליארד בלבד. אבל עכשיו מבינים באוצר כי גם הדרישה הנוכחית אינה סוף פסוק.

בישיבה שהתקיימה אצל נתניהו ביום שלישי שעבר, בהשתפות לפיד ובכירי האוצר, והנגידה קרנית פלוג, גילה ראש הממשלה גישה פרו־ביטחונית מובהקת, ודיבר על תוספות נדרשות לתקציב הביטחון בשנה הבאה, לנושא המלחמה במנהרות ולנושא מערכת ההגנה "מעיל רוח" לכל הטנקים מסוג מרכבה 3 ו–4 ולכל הנג"משים מסוג נמר. זה שווה הרבה מיליארדים.

בלי תקציב הביטחון אי־אפשר לסגור את תקציב 2015. לכן, אמיר לוי לא סוגר את צד ההוצאות בתקציב המדינה לשנה הבאה. עד כה לא התקיימה כל פגישה בנושא גובה תקציב הביטחון בשנה הבאה בדרג של ראש הממשלה, שר האוצר ושר הביטחון. כלומר, הנושא פתוח, ותקציב ההוצאות של המדינה ל–2015 גם כן פתוח. הרי כל תוספת לביטחון תחייב קיצוץ בבשר החי של החינוך, ההשכלה הגבוהה, תשתיות, בריאות ורווחה. בממשלה הזו יש הרבה שרים שתקציב הביטחון יקר ללבם. בממשלה הזו אין אף שר שתקציבי המשרדים האזרחיים יקרים באמת ללבו, עד כדי יציאה למלחמה נגד אישור תקציב פרו־ביטחוני. השבוע צפויה להתקיים ישיבה שנייה על תקציב 2015 בפורום של ראש ממשלה, נגידה, שר אוצר ועוזרים, וגם בישיבה זו ספק אם נושא תקציב הביטחון ייסגר. כלומר צד ההוצאות בתקציב המדינה ל–2015 יישאר גם השבוע עם סימני שאלה. ישיבת הממשלה הראשונה וייתכן גם האחרונה על תקציב המדינה לשנה הבאה אמורה להתקיים ב–11 בספטמבר. כלומר השרים האחראיים על המשרדים החברתיים ידעו על הקיצוץ המתוכנן בתקציב משרדם רק ערב ישיבת הממשלה. זאת, בניגוד להנחיות היועץ המשפטי לממשלה, שדורש כי השרים יקבלו את חומר הרקע לישיבת התקציב לפחות שבוע לפני הישיבה הקובעת.

הגירעון עלול 
לגלוש ל–4.8%

סיפור יעד הגירעון בתקציב 2015 הוא אחד ממוקדי הוויכוח הגדול על תקציב המדינה לשנה הבאה. לפני יותר משנה נקבע כי הגירעון בשנה הבאה יהיה 2.5% תוצר, יותר מ–25 מיליארד שקל. הכוונה היתה לרדת לכיוון גירעון שנתי של 1% בהמשך העשור. אלא שהגירעון ב–2015, לא רק בשל עלויות הביטחון, עלול לגלוש לפי חישובי האוצר ובנק ישראל ל–41 מיליארד שקל, כלומר 4.0% תוצר, ואולי אפילו ל–49 מיליארד שקל, 4.8% תוצר. כלומר ב–16 מיליארד שקל ו–24 מיליארד שקל מעל הגירעון המתוכנן - תלוי בתוספת שמערכת הביטחון תקבל בשנה הבאה. באוצר ובבנק ישראל מתפלצים. לא בלשכת שר האוצר. במשרד ראש הממשלה שומרים על זכות השתיקה. הם מהאו"ם.

אחת הסיבות לגירעון הענק היא הנדיבות הידועה של שר האוצר לפיד במהלך השנה האחרונה, כשביטל את העלאת המסים המתוכננת לתחילת 2014, בשווי כולל של 4 מיליארד שקל, הבטיח מיליארד שקל ליוצאי השואה, ועוד מאות מיליוני שקלים למקורבים שונים, וגם הבטיח מע"מ 0% לרוכשי דירה ראשונה - ועוד ועוד.

באחרונה החליט האוצר להגדיל את המס על הפחם לחשמל, מה שיכניס לקופת המדינה 1.6 מיליארד שקל ב–2015, וכאמור היום קיצוץ שיכניס לאוצר עוד 2 מיליארד שקל. כלומר תוספת של 3.6 מיליארד שקל לתקציב המדינה בשנה הבאה. אבל הדרך עד לסגירת הגירעון עדיין ארוכה.

האוצר תומך בפלוג

לנגידה פלוג יש הצעה שמקובלת בגדול על ידי בכירי האוצר ובכירים בסביבת ראש הממשלה, אבל לא על הדרג הפוליטי הבכיר (ראש הממשלה ושר האוצר) לפתרון בעיות הגירעון בתקציב 2015. זאת, לאחר שהיא הסכימה להעלות את יעד הגירעון בתקציב השנה הבאה ל–3.0%. להצעתה, יש להעלות מסים, לבטל פטורים ממס ולקצץ בהוצאות הממשלה. פלוג הציגה את הצעתה בפגישה עם נתניהו ולפיד ביום שלישי, ולמחרת פירסמה אותה בתקשורת.

באוצר מתחוללת מתחת לפני השטח מלחמה. לאוצר צוות בכיר של מומחי כלכלה, שרובם מונה על ידי לפיד - ולמרות זאת קיים פער גדול בין עמדות לפיד והצוות הבכיר שלו. מחלוקות בין האוצר לבנק ישראל מפארות את דפי ההיסטוריה של נגידי בנק ישראל ושרי האוצר לדורותיהם. גם מחלוקות בין שר האוצר ובכירי משרדו אינן עניין נדיר. אלא שהפעם הפערים גדולים וטוטאליים, כלומר השר נמצא מצד אחד של המתרס והבכירים, כולם, מהצד השני. אנשי האוצר תומכים למעשה בעמדות של פלוג, אולי במינון שונה. הטענה הקשה ביותר נגד לפיד היא כי הוא מתייעץ ומקבל החלטות עם מקורבים שאינם אנשי המשרד.

לפיד ופלוג ייפגשו היום, ביוזמת שר האוצר, בניסיון להפחית את המתחים ביניהם, שהגיעו לשיא בימים האחרונים. לפיד התבטא בחריפות רבה נגד עמדותיה של פלוג ונגד פלוג אישית ("היא אף פעם לא היתה במגזר העסקי"), כמה פעמים, ושלח ח"כיות מסיעתו, יש עתיד, ואת מקורבו, אורי שני, לתקוף את פלוג בתקשורת בבוטות חסרת תקדים.

בסוף השבוע, בראיון עיתונאי, אמר שני כי "פלוג היא סוג של פקידה ולא נבחר ציבור". מאוחר יותר התחרט שני. בטוויטר שלו כתב כי "בסוף השבוע הזה מעדתי בלשוני ופגעתי בנגידת בנק ישראל, ד"ר קרנית פלוג. המעשה לא היה מכוון. התקשר אלי עיתונאי ומכיוון שאני כבר לא בשירות הציבורי ולא נושא תפקיד שכחתי להגדיר את השיחה כרקע עמוק בלבד והרשתי להביע את דעותי בחופשיות, כתוצאה מכך נגרם נזק ועל כך אני מצר".

לפיד ביקש לקיים את הפגישה היום, במטרה להקטין את הלהבות בינו לנגידה, ומתוך ניסיון להגיע לפשרות שיהיו מקובלות על שני הצדדים. הוא החליט לקיים את הפגישה גם מתוך חשש שבדיונים על אישור תקציב המדינה ל–2015 תיווצר קואליציה של נתניהו והנגידה נגדו, בשאלות ובנושאים מרכזיים שעומדים בבסיס התקציב.

ארבעת הלאווים 
של לפיד

שר האוצר אינו מוכן להעלות מסים בשום מקרה, שר האוצר אינו מוכן לבטל פטורים ממס, שר האוצר מתנגד לקיצוץ בצד ההוצאה בתקציב 2015 ושר האוצר אינו מוכן לסגת מתוכנית מע"מ 0%. המהלך היחיד ששר האוצר מוכן לו הוא העלאת יעד הגירעון בתקציב. ולזה הנגידה, אנשי לשכת נתניהו ובכירי האוצר מתנגדים. בקרבת לפיד מדברים על גירעון של 3.5% ואף על גירעון גבוה יותר.

צילום: אמיל סלמן

בתקציב 2014, כשלפיד רצה להעלות את הגירעון מעל ל–3%, הנגיד דאז, סטנלי פישר, נעמד על רגליו האחוריות ולפיד נסוג. נתניהו אמר ללפיד, אסכים לכל מספר שתציע אם תביא לי פתק עם אישור של סטנלי. לפיד לא הצליח להביא פתק כזה. אבל כעת אין פישר, ודעתה של פלוג אינה נחשבת בעיני לפיד.

היחיד שיכול להשפיע על לפיד הוא נתניהו. ראש הממשלה, כידוע, מבין דבר או שניים בכלכלה. הוא גם היה בחלק גדול מהצגות התקציב ב–18 השנים האחרונות, והוא ראש ממשלה. אלא שנתניהו לא נמצא בשבועות האחרונים ב"מוד" כלכלי, וראו את זה היטב בפגישה עם פלוג, לפיד ועוזריהם ביום שלישי. ראשו עדיין בביטחון. לפיד גם הרחיק אותו, במידה רבה מאוד, מענייני האוצר ביותר משנה שהוא בתפקיד. עברו הימים הטובים של נתניהו, שר על־כלכלי, בימי שר האוצר הקודם, יובל שטייניץ.

במעגל שיקוליו של נתניהו עם לפיד, בנושאי כלכלה מובהקים, ההעדפה היא השיקול הפוליטי, אחריו שיקול הנראות הציבורית, ורק אחריו השיקול הכלכלי. באוצר יש המקווים בכל זאת כי פגישה בארבע עיניים בין ראש הממשלה ושר האוצר תצליח לשכנע את לפיד לסגת מאחד או יתר מארבעת הלאווים שלו. גם ראש הממשלה יודע כי אחד התסריטים החזקים שרצים במסדרונות הפוליטיים, גם של מפלגתו הליכוד, עוד מלפני צוק איתן, הוא כי חוסר הסכמה בינו ללפיד על תקציב 2015 עלול להוביל לפירוק הממשלה הנוכחית.

נתניהו לא התבטא עדיין בנושאי תקציב 2015, סדר יום אזרחי מול סדר יום צבאי, רפורמות, שינויים מבניים, סדרי עדיפויות. כמו ברגעים רבים בצוק איתן, הוא לא בתמונה. בלי החלטות והכוונות שלו, בעיקר בנושא גובה תקציב הביטחון, גובה הגירעון, מסים, התמונה נראית כרגע לא טוב.

החשש הגדול ביותר באוצר, וגם במשרד הביטחון, היא כי נתניהו יחליט על גובה תקציב נמוך למערכת הביטחון, כדי להשביע את שרי הממשלה, האוצר והציבור, אבל ירמוז ויותר מכך לשר הביטחון, מקורבו משה (בוגי) יעלון, ולצמרת משרד הביטחון, כי במהלך 2015 הם יקבלו את מה שהם מבקשים. כך קרה השנה, כך קורה בכל השנים האחרונות, וכך השתבשו סדרי ממשל תקינים בכל אחת מהשנים האחרונות. כך נפגעו התקציבים האזרחיים בשנים האחרונות. כך נפגע התכנון ארוך הטווח של מערכת הביטחון. באוצר מתעבים את ההסדר הזה, וגם במערכת הביטחון, בין השאר כי הוא מחייב אותה במשך כל השנים להיראות כסחטני תקציב בדעת הקהל.

הפתרון של לפיד ל–2015: "גירעון תוצאתי"

תקציב הביטחון הוא החצי הקל של תסבוכת תקציב המדינה ל–2015. החצי השני, הכבד, מתייחס לסוגיית הגירעון בתקציב השנה הבאה. או יותר נכון - כיצד סוגרים את הגירעון. בנושא הזה יש הסכמה מלאה בין הדרג הלא־פוליטי המעורב בנושא התקציב - הנגידה וצמרת בנק ישראל, בכירי האוצר והבכירים הכלכליים בלשכת ראש הממשלה.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שהיה צריך להיות המוביל, מראה הדרך, המחליט, בכל הנושאים שבמחלוקת בנושא התקציב, אינו קיים, לפחות בינתיים, בהכרעות תקציב 2015. שר האוצר, יאיר לפיד, מציג עמדות שכל הדרג המקצועי בדיוני התקציב מתנגד להן.

ההוצאות בתקציב המדינה המתוכנן לשנה הבאה גדולות מההכנסות הצפויות (הרוב המכריע של ההכנסות הוא ממסים). זו המציאות בישראל בכל השנים האחרונות, להוציא שנה אחת של איזון בין ההוצאות וההכנסות - והיא מחייבת תקציב גירעוני.

בכמה ההוצאות צפויות להיות גבוהות השנה מההכנסות היא שאלה בסיסית בדיוני תקציב. זו הערכה שהאוצר היה צריך להציג בישיבה עם נתניהו ביום שלישי האחרון. היה צריך - ולא הציג. למה לא הציג? כי לאוצר אין כרגע הערכה חתומה, או שהוא לא רצה להציג את ההערכה שלו באותה ישיבה. וכבר היו דברים מעולם עם האוצר וראש הממשלה הנוכחי.

כשהנוכחים בישיבה לחצו על לפיד לומר מה יהיה הגירעון בתקציב 2015, הוא שיחרר את המשפט "זה יהיה גירעון תוצאתי". רוצה לומר, התוצאה שתקבלו אם תפחיתו מסך ההוצאות בתקציב 2015 את סך ההכנסות בתקציב. אלא שהוא לא אמר מה סך הוצאות, מכיוון שנושא תקציב הביטחון לא סגור, והוא לא אמר מה סך ההכנסות. ולמשוואה אחת עם שני נעלמים כידוע אין פתרון.

בקביעת יעד הגירעון של המדינה לשנה הבאה, המלה האחרונה והקובעת מקצועית באוצר היא של הכלכלן הראשי של המשרד, יואל נוה. בדיונים על גובה היעד משתתפים מנכ"לית האוצר, יעל אנדורן, ראש אגף תקציבים, אמיר לוי, מנהל רשות המסים, משה אשר, והחשבת הכללית, מיכל עבאדי־בויאנג'ו. לכולם יש אינטרסים. לוי רוצה יעד גבוה, כי אז רמת ההוצאות בתקציב, הנמצאת בתחום אחריותו, תהיה גבוהה יותר. אשר מעדיף יעד סולידי, כדי שלא יאשימו אותו בתת־גבייה. אם כך, לא פלא שבמצב המשק כיום המספרים של נוה משדרים שמרנות וזהירות.

לפני המלחמה, יעד גביית המסים ואגרות הממשלה ל–2015 היה 273–276 מיליארד שקל. בתחילת המלחמה היעד ירד ל–268 מיליארד שקל. יודעי דבר אומרים כי היעד עתה הוא נמוך יותר, משמעותית. וכאמור, כשיש פחות הכנסות - יש פחות כסף לצד ההוצאות. בעיה.

באוצר אומרים כי כל בכירי המשרד מחכים לסוף אוגוסט - כלומר היום - כדי לדעת בכמה הסתכמו הכנסות המדינה ממסים בחודש האחרון, וכדי לסכם את סך הכנסות המדינה אחרי שמונה חודשים. תוצאות אוגוסט חשובות מאוד, אומרים באוצר, שכן לאחר תוצאות גבייה מצוינות בחמשת החודשים הראשונים של השנה, באו יוני ואחריו יולי, חודש המלחמה הראשון, והציגו תוצאות רעות.

אם באוגוסט התוצאות טובות, סיפור תחזית המסים ל–2015 יהיה יותר אופטימי. אם גם באוגוסט נתוני המסים יהיו רעים, כשחלק גדול מהחזאים כבר הורידו את תחזית הצמיחה שלהם לשנה הבאה, יהיו לכך השלכות מרחיקות לכת על צד ההוצאה בתקציב השנה הבאה. הציפייה לתוצאות הגבייה באוגוסט, מתעקשים באוצר, היא הסיבה שלא הציגו את יעד הגבייה בפני נתניהו ביום שלישי. נראה איפוא כי יעד הגירעון יוצג בישיבת נתניהו, לפיד ופלוג השבוע.

יעד גביית המסים השנה, שכנראה יושג, הוא 254.3 מיליארד שקל. ב–2013 גבתה רשות המסים 240.3 מיליארד שקל וב–2012 218.1 מיליארד שקל. היעד ב–2015 צריך לכאורה להיות גבוה מ–270 מיליארד שקל, אם מביאים בחשבון את הערכות הצמיחה של האוצר ובנק ישראל לשנה הבאה (כ–3%), את הערכות האינפלציה של שני הגופים לשנה הבאה (1%–2%), את הגידול באוכלוסייה (1.8%) ופרמטרים נוספים. אבל כל ההערכות כעת מדברות על יעד של 265 מיליארד שקל. קרוב מדי ליעד השנה.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

באר שבע. תוספות הבנייה לא ענו על הציפיות להפוך אותה לעיר של מיליון תושבים

"אמירה הזויה של אנשים מנותקים": ההכרזה על הקמת עיר בדרום מעוררת סערה

אולם תצוגה למכירת מכוניות. בענף הרכב מודים כי היבואנים העלו את מחירן של חלק מהמכוניות החשמליות גם בלי קשר למס

הציבור מתנפל על המכוניות החשמליות, אך לא בטוח שהמס עליהן יועלה