התקווה שעולה מהצעת התקציב

הגזירות הקשות בתוכנית הקיצוצים פחותות בהרבה בחומרתן מאלו ב-2003 - אבל אופן החלוקה שלהן מאכזב

בסוף יוני 2002, התחוללה מפולת בשוק האג"ח הישראלי. האג"ח הממשלתיות איבדו 7% מערכן בתוך חודש, ולקראת סוף החודש הגיעה האג"ח השקלית של מדינת ישראל, אג"ח שחר לטווח של עשר שנים, לשיא של 12.5%.

לפיד ועיני. "ההסתדרות נתנה כסף למדינה והיא לא נוטה לעשות זאת""

זאת היתה התשואה הגבוהה אי־פעם של האג"ח השקליות של ישראל, ולאף פעיל בשוק ההון הישראלי לא היה ספק בנוגע למשמעות שלה: המשקיעים הישראלים הצביעו ברגליים נגד המדינה שלהם. הם חששו שהמדינה נמצאת בדרכה לפשיטת רגל, ולכן הורידו את האג"ח שלה לתשואת זבל.

בדיעבד, מעט המשקיעים האמיצים שהעזו לרכוש את השחר באותה עת, עשו את עסקת חייהם. בשלב הקריטי ההוא, כשישראל היתה כפסע לפני אובדן אמון השווקים ומשבר פיננסי קולוסלי, התעשתה הממשלה והחלה לנקוט מהלכים לייצוב המשק. המהלכים נשאו פרי והביאו לעליות חדות במחירי האג"ח של ישראל ‏(כלומר, לירידה חדה בתשואות‏). לשם השוואה, אותה אג"ח נסחרת כיום בשווקים בתשואה של 3.6%.

מה היו המהלכים שישראל נקטה? המדינה בעיקר שידרה לשווקים רצינות לגבי הטיפול בבעיותיה הקשות - גירעונות ענקיים בתקציב וקריסה כלכלית כתוצאה מהאינתיפאדה השנייה. בשלב ההוא החלה ישראל לקצץ בתקציב באכזריות, כדי לאזן את הגירעונות שלה: בקצבאות הילדים, בקצבאות אבטחת הכנסה, בדמי אבטלה, בקצבאות זקנה, ובמענק האיזון שניתן לרשויות מקומיות חלשות.

על כל הסעיפים האלה, הממוקדים בסיוע דווקא לשכבות החלשות, הונפה חרב הקיצוצים. בסך הכל קוצצו יותר מ–6 מיליארד שקל בקצבאות הביטוח הלאומי ב–2002–2003, ויחד עם הקיצוץ בתקציב הרשויות העניות, התוצאה היתה עלייה חדה בשיעור העניים.

כדאי לסבול 
גזירות קשות

אין ספק כי תקציב 2003 היה אחד התקציבים האכזריים והרגרסיביים ביותר שנראו בישראל מעולם. זה היה גם אחד התקציבים החשובים שעברו בישראל מעולם, משום שהתקציב הזה השיג שתי מטרות קריטיות: הראשונה - הוא ייצב את מצבה התקציבי של ישראל והרחיק אותה מסכנת המשבר הפיננסי. השנייה - הוא נטע את הזרעים, גם אם במחיר כבד, של שיפור בתפקודה של ישראל, באמצעות שינויים מבניים של הגדלת התחרות, הסרת חסמים, רפורמה בפנסיה ועוד.

בדיעבד, אנחנו יודעים לשפוט את תוצאות אותו תקציב: ישראל לא רק שניצלה ממשבר פיננסי, אלא גם נכנסה לתקופה של חמש שנים של צמיחה מואצת, שאיפשרה לה בהמשך לצלוח בשלום את המשבר הפיננסי הבא, משבר 2008. שיעורי העוני והפערים החברתיים בישראל גדלו מאוד בעקבות אותו תקציב, אבל גם שיעור ההשתתפות של אוכלוסיות עניות בשוק העבודה החל מאז לגדול. פירות הגידול הזה ניכרים בשנים האחרונות עם הצטמצמות הפערים בישראל.

הלקח מתקציב 2003 הוא שכדאי וראוי לסבול גזירות קשות, אם אלה מציעות גם תקווה לעתיד. גזירות שמייצבות פיננסית את ישראל, ביחד עם מהלכים מבניים, שמקדמים את פתרון הבעיות המעכבות את צמיחתה של ישראל, הם השילוב שהופך תוכנית כלכלית לתוכנית נועזת וחשובה.

האם השילוב הזה מתקיים בתוכנית הכלכלית ל–2013־2014? כן ולא. גזירות בוודאי שיש בתקציב, אם כי פחותות בהרבה בחומרתן מהגזירות ב–2003. הגזירות קשות, אבל הן הכרחיות, משום שהן מרחיקות את ישראל מהסכנה של היקלעות למשבר פיננסי. החשש הכבד הוא שאם ישראל לא תרסן את הגירעון בתקציב ב–2014, יש סיכון ממשי שהתסריט של יוני 2002 יחזור על עצמו.

עם זאת, חלוקת הגזירות אכן מאכזבת. הבחירה התמוהה של שר האוצר שלא לבטל את הפטור ממע"מ על פירות וירקות ‏ואת הפטור ממע"מ באילת, או לצמצם אפילו במעט את הפטורים בקרנות ההשתלמות, עלתה לציבור הישראלי ביותר מע"מ, יותר מס הכנסה ויותר מס רכישה על דירות יחידות. זהו מקח ממכר שגוי לחלוטין, שבו הרוב מממן כמה גופים חזקים, ובעיקר את ההסתדרות.

לגבי שינויים מבניים המציעים תקווה לעתיד, יש בתקציב הזה כמה שינויים כאלה. לפחות פרק אחד מזכיר בתוכנו ובעוצמתו את 2003: זהו הפרק שמנחית גזירות קשות על החרדים, מתוך תקווה שהדבר יאלץ אותם לצאת לעבוד. זהו פרק קשה, אפילו אכזרי, אבל גם טמונה בו תקווה ממשית: הנתיב שבו צועדים כיום החרדים, בלי לימודי ליבה ובלי עבודה, הוא הרסני. מדינת ישראל חייבת לשנות את הנתיב הזה, ואין דרך לעשות זאת מבלי לאלץ את החרדים ללמוד ולעבוד ‏(לצד הצורך להגיש להם עזרה מירבית בהשתלבות בשוק העבודה‏). אם אכן תקציב 2013 יצליח לשנות את החברה החרדית, הרי שבכך חוללנו מהפך בכושר הצמיחה העתידי של ישראל.

תקווה עולה גם מכמה שינויים מבניים חשובים נוספים: המלצות להגדלת התחרות בענפים שונים, וכן המלצות חשובות מאוד לצמצום הביורוקרטיה הממשלתית המנוונת. לצד אלה, צריך להזכיר את המשך הגידול בתקציבים המושקעים בתחבורה, בחינוך ובתעסוקה - כולם תחומים מחוללי צמיחה. וכן, לא התבלבלנו: התקציבים של כל התחומים האלה גדלים, ולא קטנים.

עם זאת, תקציב 2013 אינו מציע תקווה לגבי אחת מאבני הנגף הקשות ביותר של ממשלת ישראל - חוסר היעילות הממשלתית. לא רק שאין כאן עדיין רפורמות ביחסי העבודה במגזר הציבורי, ואפילו לא רפורמות בנמלים או בחשמל, הרי שעולה גם חשש כבד לגבי האפשרות לביצוע של רפורמות כאלה בהמשך. במו"מ שהתנהל בין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לשר האוצר, יאיר לפיד, בנוגע להפחתת שכר עובדי המדינה, עיני תימרן את לפיד היטב. תרומתו לקיצוץ היתה שולית: הפחתת שכר של 1%. כל הדברים היקרים ללבו של עיני - הפנסיה התקציבית והטבות המס בקרנות ההשתלמות - נותרו לא נגועים. המאזן הזה אינו מנבא טובות לגבי ההמשך ולגבי היכולת של לפיד להגיע עם עיני לסיכומים על ויתורים עקרוניים וחשובים במבנה השכר במגזר הציבורי וברפורמות במגזר הזה.

כדאי להבחין כי לפחות שתי אוכלוסיות חזקות ספגו מכה קשה בתקציב הזה: אנשי המוסד והשב"כ, שעומדים לספוג הפחתה של 6% בתקרת הפנסיה התקציבית שלהם; והעשירון העליון, שספג מכה אנושה להטבות המס על החיסכון הפנסיוני שלו. מצד שני, המחוברים של המגזר הציבורי (עיין ערך עיני, חשמל ונמלים) הצליחו להפחיד את לפיד ולמנוע ממנו לגעת בהם. ההתמודדות עם המחוברים האלה תהיה המבחן האמיתי של לפיד.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

בת ים

שתי דירות במחיר אחת: האם זהו עתיד תחום הפינוי-בינוי?

אפליקציית קלארנה. החברה נמצאת במגעים לגיוס סבב חדש לפי שווי שנמוך בכ-30% מהשווי שקיבלה לפני שנה בלבד

"היערכו לגרוע מכל": נבואות החורבן בהיי-טק מתחילות להגשים את עצמן

בניין דירות בחולון

לקחתם משכנתא בחודשים האחרונים? גם אתם כבר שילמתם על עליית הריבית

"כשבאנו לקבל משכנתא לרכישת הבית, התברר שהבעיה לא פשוטה כלל"

הריבית במשק מזנקת – מה כדאי לעשות עם ההלוואות שלקחתי?

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

המשווקים של פוליסות החיסכון הם סוכני הביטוח, שנהנים מעמלות שמנות

"הציעו לי להעביר את החיסכון מאלטשולר. האם כדאי לי?"

אירוע של חברת איירון סורס. חברות שואפות למתג את עצמן כצעירות ואטרקטיביות

"אנשים חושבים לעצמם - איזה משכורות, איזה טירוף. בפועל זה רחוק מאוד מהמצב"