יש אזור תעשייה - אין גירעון

במשך שנים רבות היו ראשי יישובים בטוחים שאין להם כל סיכוי לנהל רשות ללא גירעון

טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר
טלי חרותי סובר
טלי חרותי-סובר

הוותיקים שבראשי הערים זוכרים היטב את אמירתו של שלמה להט ‏(צ'יץ'‏), לשעבר ראש העיר ת"א, שלא הבין מה רע בגירעון תקציבי. "עירייה זו לא חברה", נהג לומר, "גירעון הוא חלק מהחיים". להט לא היה היחיד שחשב ככה. במשך שנים רבות היו ראשי יישובים בטוחים שאין להם כל סיכוי - או יכולת - לנהל רשות ללא גירעון.

מסיבה זו, משמחים נתוני הלמ"ס שהתפרסמו אתמול וקובעים כי נכון ל–2011 ‏נרשמה ירידה ריאלית של 14% בגירעון התקציבי של 256 הרשויות המקומיות. "רק" 88 רשויות סובלות מגירעון, לעומת 103 ב–2010.

האם זה קרה בגלל עודף תקצוב של הממשלה שסייע לרשויות להתאזן? כמובן שלא. בשנים האחרונות ראשי הרשויות לומדים להשתמש באופן נכון ויעיל יותר בכלים העומדים לרשותם, אלא שלא תמיד זה פשוט. מענקי האיזון שמגיעים ממשרד הפנים הם רק חלק קטן מתקציב העירייה. חלק גדול יותר ‏(שעדיין רחוק מלכסות את ההוצאות‏) הם תשלומי הארנונה של משקי הבית. על פי הלמ"ס, הסתכמו תשלומי הארנונה בעיריות ב–2,760 שקל לנפש לשנה, במועצות אזוריות ב–2,552 שקל ובמועצות מקומיות ב–1,233 שקל.

כל ראש רשות יודע היטב שתושב "עולה לו" פי חמישה, ולעתים פי עשרה מהסכום הנגבה. איך מכסים את הפער? בעיקר בעזרת שטחי מסחר ותעשייה. וכאן טמונה הבעיה האמיתית: ביישובים שנהנים משטחי מסחר גדולים, וכמובן מאזורי תעשייה, שמניבים תשלומי ארנונה מסחרית, ניתן לראות כי ההכנסות העצמיות של הרשות גבוהות. בתל אביב־יפו, למשל, הן מהוות 87.8% מהכנסות העירייה, ביהוד 86.2% ובקריית ביאליק 85.9%.

במקומות שבהם אותם שטחים חשובים חסרים, לעומת זאת, המספרים צונחים. באום אל פאחם, למשל, שמחכה כבר עשור לאישורו של אזור תעשייה, רק 30% מהתקציב הן הכנסות עצמיות, וברהט המצב גרוע יותר. שם מייחלים לשגשוגו של אזור התעשייה המשותף שנבנה בימים אלה עם מועצה אזורית בני שמעון ומועצה מקומית להבים. לא לחינם נראית חלוקה ברורה בין יישובים עניים שלא מקבלים הכנסה מאזורי תעשייה פורחים, ליישובים שכן מקבלים. בשנים האחרונות נלחמים ראשי יישובים בצדק לחלוקה הוגנת יותר.

אזור התעשייה המשגשג שהוקם על ידי החברה לפיתוח קיסריה, למשל, הוא שטח מריבה - וגם פרדס חנה ואור עקיבא הסמוכות מבקשות ליהנות מהכנסותיו. חלוקה מחודשת של ההכנסות מהשטחים הנחשקים היא אחד הפתרונות המרכזיים לסגירת פערים בין יישובים. עכשיו גם נתוני הלמ"ס מוכיחים זאת.

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

כתבות מומלצות

גילה פימה. "בשיא הקושי שלי ראיתי שאני יכולה להעלות חיוך למישהו אחר שקשה לו"

"לעבודה שלי יש סטיגמות, היא לא נחשקת. אבל לא אכפת לי מה חושבים"

אילו מניות עשויות לשרוד טלטלות קשות?

"שגר ושכח": האם יש מניה ששווה להשקיע בה ל-20 שנה?

ארוחה של מקדונלד'ס. המגמה הכללית של השמנה לא יכולה להיות מיוחסת רק להתנהגות של הפרט, אלא גם לסביבה שבה כולנו חיים

בשקט בשקט, העלימה מקדונלד'ס אופציה מהתפריט – והיא יודעת בדיוק למה

כספומט ביטקוין ברומניה. רשתות בלוקצ'יין שיצליחו לשרוד את התקופה הנוכחית - ייתכן שיזכו בכל הקופה

המשבר בקריפטו נכנס לשלב הבא: מלחמת כל בכל

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

האי סנטוריני ביוון.
גלויות הכתובות כאגדות
עם מודרניות

"פעם, בקיץ עוד אפשר היה למצוא טיסה ליוון ב–150 דולר. היום, זה כבר 450"

כרם התימנים. "נהייתה שכונה של אנשים מפונפנים"

"יש מיליונרים מכל העולם שהוקסמו מהשכונה, רוצים כאן נכס - ולא מעניין אותם המחיר"