"ההוצאה הממשלתית בתחומים חברתיים צנחה בקצב שאין שני לו"

ההוצאות החברתיות של הממשלה ירדו בהתמדה בעשור האחרון ונמוכות במיוחד בהשוואה בינלאומית - בעיקר בשל ירידה בהוצאות הבריאות

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל

ההוצאות הממשלתיות בישראל בתחומים החברתיים - בריאות, חינוך, דיור, רווחה ועידוד תעסוקה - צנחו בעשור האחרון "בקצב שאין שני לו", נכתב בדו"ח מרכז טאוב.

מאז 2003 נרשמה ירידה מתמדת בהוצאות אלה - שהגיעו לרמה נמוכה יותר מזו שנרשמה ב-1995, תקופת תחילת הבדיקה. ממצאים אלה עולים ממחקר עלות שירותי הרווחה בישראל במבט השוואתי למדינות אירופה שנערך על ידי החוקרים מיכאל שלו, ג'וני גל ושגית שלו-אזרי, ממרכז טאוב.

"ממשלת ישראל משקיעה משאבים מעטים יחסית בתחומים שיש להם פוטנציאל לשפר את רווחתם הכלכלית של האזרחים בטווח הארוך - כמו מדיניות תעסוקה פעילה, דיור ותמיכה במשפחות עם ילדים", נאמר בדו"ח.

בנוסף, מהמחקר עולה כי ההכנסה שמעניקה המדינה לאזרחיה לאחר הפרישה באמצעות הביטוח הלאומי נמוכה הרבה פחות מבמדינות אירופה. עם זאת, ההוצאות הקשורות לפנסיות של עובדי הציבור גבוהות יותר מבמדינות אירופה שנבדקו במחקר.

חוקרי מרכז טאוב השוו את ההוצאות החברתיות הציבוריות בישראל, תוך סקירת ההבדלים בהיקף ההוצאה ואופי התמיכה, להוצאות החברתיות בארה"ב, בריטניה, גרמניה, שוודיה והולנד, שבהן קיימת מדיניות חברתית ורמות הוצאה שונות.

לפי המחקר, ההיקף הכולל של הוצאות הרווחה הציבוריות צמח בין 2001 ל-2007 ביותר מ-3% ביחס לתמ"ג. "הקיצוצים פגעו במספר לא מבוטל של תוכניות שמשרתות חלקים פגיעים בחברה - משפחות גדולות, מובטלים, אנשים ללא פנסיה, משפחות מתחת לקו העוני".

בתחום התמיכות במשפחה - הכוללות מענקי לידה, חופשת לידה, הטבות למשפחות חד הוריות, וסבסוד מעונות יום - ההוצאה הממוצעת בישראל ירדה מ-2.5% מהתמ"ג ב-1995 ל-2% ב-2007. זאת, בעיקר עקב קיצוץ חריף בקצבאות הילדים.

אחד הגורמים המשפיעים על ההוצאות החברתיות הנמוכות בישראל הוא ההוצאה הנמוכה במיוחד על תחום הבריאות. ב-2004-2007, ישראל דורגה במקום האחרון מבין המדינות שנבדקו בהוצאה הציבורית על בריאות. מאז שנת 2000 ההוצאות הממשלתיות על בריאות ירדו, ובשאר המדינות הן עלו. בישראל, נרשמה גם עלייה משמעותית ברכישת שירותי בריאות במימון פרטי.

בנוגע למימון שירותים ציבוריים, מציין הדו"ח של מרכז טאוב, גדלה השתתפותם של משקי הבית. בעיקר במימון שירותי הבריאות. פרופ' ראובן גרונאו כותב בדו"ח כי שכרם של העוסקים בתחומים אלה נשחק משמעותית בעשור האחרו.

השכר הריאלי במגזר העסקי עלה בין 1995 ל-2010 ב-20%, ואילו השכר הריאלי הממוצע בתחום השירותים החברתיים עלה ב-6% בלבד. לפי גרונאו, המגזר הממשלתי מעסיק ישירות רק כרבע מהמשרות בשירותים החברתיים, וחלק דומה מועסק על ידי החברות הממשלתיות, המלכ"רים הציבוריים והמלכ"רים הפרטיים.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

עדי שרעבני

"בוודאי שהייתה בועה": עדי שהרבני חזר להיי-טק אחרי הפסקה של שנתיים - זה מה שהוא גילה