הממשלה ויתרה על טרכטנברג - והחלה להנציח את האי-שוויון

תוספת המס על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד - שהמליצה עליה ועדת טרכטנברג - נזנחה ■ בינואר תופעל מדיניות מסים חדשה, שתכלול מס יסף של 2% על הכנסות של יותר מ-800 אלף שקל בשנה, אך היא עשויה לפגוע בשכבות החלשות

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
חגי עמית
חגי עמית

כמה שילמתם על העלאת המע"מ ב-1% לפני שלושה חודשים? סביר כי מרבית הקוראים לא יוכלו לענות על השאלה הזאת. העלייה במע"מ - שעבור מרבית אזרחי ישראל מגלמת קפיצה בהוצאות, היא קשה למדידה.

נראה שגם השינויים במדרגות מס ההכנסה והתשלומים לביטוח לאומי הם בחזקת נעלם עבור מרבית האזרחים. בדצמבר 2011 שונו מדרגות המיסוי בעקבות ועדת טרכטנברג, ובינואר 2013 שיעורי המס ומדרגות המס צפויים להשתנות שוב. מחקרם של פרופ' איל קמחי, סגן מנהל מרכז טאוב, וקיריל שרברמן, חוקר במרכז טאוב, מאיר את ההשפעות של שינויים אלו על יוקר המחייה בישראל.

מנואל טרכטנברג

מדיניות המיסוי הממשלתית היא אחד הכלים היעילים ביותר לטיפול באי-שוויון ובפערים חברתיים. באוגוסט 2011, בעקבות המחאה החברתית, נדמה היה כי המדיניות הזאת יוצאת לדרך חדשה. ועדת טרכטנברג הציעה להעלות מסים ישירים בצורה פרוגרסיבית - כך שהעשירים ביותר יספגו את ההעלאה הגבוהה ביותר - ולצמצם את המסים העקיפים, שפוגעים בעיקר בשכבות החלשות. על הנייר לפחות, הציגה הוועדה פתרון קסמים: הגדלת הכנסות הממשלה ב-3.3 מיליארד שקל לצד הקטנת האי-שוויון במיסוי.

בדצמבר 2011 אומצו המלצות ועדת טרכטנברג - אבל רק בחלקן. תוספת המס על בעלי הכנסות גבוהות במיוחד (מס היסף) נזנחה, והפרשות מעסיקים לביטוח לאומי לא הוגדלו. בנוסף, שיעור המס על המדרגה השלישית, בין 8,880 ל-14,430 שקל בחודש, הופחת ב-2%. קמחי ושרברמן מצביעים על כך כי בהשוואה להמלצות ועדת טרכטנברג, הממשלה ויתרה על פוטנציאל הכנסות של 2 מיליארד שקל בשנה ועל חלק ניכר מהפוטנציאל להפחתת האי-שוויון. ואז הגיעה 2012, שנת האטה כלכלית שהביאה עמה את הכפלת יעד הגירעון הממשלתי והכרזה על קיצוץ בהוצאות הממשלה. כדי להתמודד עם המצב הנוכחי, אושרה באוגוסט תוכנית מיסוי חדשה, שתיכנס לתוקף בינואר 2013.

בתוכנית החדשה יש היבטים שמקטינים אי-שוויון. מדרגות המס לעשירונים 3-4 צומצמו, וחלק מהעובדים בעשירונים אלה נאלצו לשלם מדרגת מס גבוהה יותר. המשתכרים 14-42 אלף שקל ישלמו עוד 1% במס הכנסה. כמו כן, הוטל מס יסף של 2% על מי שמשתכר יותר מ-800 אלף שקל בשנה, והוגדלו הפרשות המעסיקים לביטוח לאומי בגין עובדים בשכר גבוה. בהשוואה להמלצות טרכטנברג, השינויים הנוכחיים פוגעים יותר בעשירון העליון, מיטיבים יותר עם עשירונים 5-9, אבל מיטיבים פחות עם השכבות החלשות.

התוספת לנטל המס, לפי עשירוני הכנסה

חישובים אלה עדיין לא מתייחסים להעלאת המע"מ ל-17%. הניתוח של קמחי ושרברמן מדגיש כי עבור העשירון התחתון, תוספת הנטל של המע"מ התבטאה ב-1% מההכנסות, ופוחתת עם העלייה בהכנסה עד 0.3% בעשירון העליון. שילוב השפעות המע"מ בבחינת ההשפעה של השינויים במיסוי שייכנסו לתוקף בינואר מגלה כי העשירון התחתון ישלם את המחיר הגבוה ביותר של הקטנת הגירעון הממשלתי.

חוקרי מכון טאוב מתייחסים גם לכך שהמדיניות החדשה מסתמכת על מקורות שבשלב זה נמצאים רק על הנייר - כמו מיסוי הרווחים הכלואים והעמקת הגבייה והמלחמה בהון השחור - ובהיעדרם, אם יידרשו קיצוצים נוספים בתקציב הממשלה, הם ייעשו בעיקר על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות.

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

כתבות שאולי פספסתם

"למטפלים זוגיים יש הרבה הוצאות, זה לא מקצוע שמתעשרים ממנו"

"מצדי תפתחו את היחסים": הכסף הגדול מאחורי התפרקות מוסד הנישואים

אייקונקס בניה חדשה

היום שאחרי הבלוק: כך בונים בתים - פשוט יותר, חסכוני יותר ועמיד יותר