"פקידי האוצר יתפסו פיקוד על המשק"

שלשום נפל הפור. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע כי ממשלתו סיימה את כהונתה ובקרוב ייערכו הבחירות לכנסת ה-19. עדיין לא נקבע מועד הבחירות. משמעות ההודעה היא שתקציב המדינה ל-2013 ייקבע רק לאחר הבחירות על ידי הכנסת החדשה, מתישהו באמצע 2013 - הרבה אחרי תחילת שנת התקציב 2013.

שאלנו שישה כלכלנים בכירים אם הקדמת הבחירות טובה או רעה לכלכלת ישראל ומה צפוי למשק במחצית הראשונה של 2013, שבה יעבוד האוצר לפי תקציב 2012 (מדי חודש יקבל כל משרד ממשלתי מהחשבת הכללית באוצר 1 חלקי 12 מתקציב 2012).

למעשה, ההיסטוריה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה. כל מערכות הבחירות האחרונות בישראל הוקדמו. בפעם האחרונה זה קרה לפני ארבע שנים. ב-12 בספטמבר 2008 הגיש ראש הממשלה ה-17, אהוד אולמרט, את התפטרותו לנשיא שמעון פרס.

"הקדמת הבחירות פוגעת ביציבות, אך יש יתרונות"

ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר ב-2007-2009, היה בצומת המרכזי של מקבלי ההחלטות בינואר-יולי 2009, אז התנהלה המדינה בלי תקציב מעודכן (עם תקציב 2008).

כמומחה לאין-תקציב, סבור אריאב כי "הקדמת בחירות מבחינה נורמטיבית אינה רצויה. היא פוגעת ביציבות, וכלכלה זקוקה ליציבות. במקרה זה הקדמת הבחירות היא מהלך משמעותי פחות, כי הממשלה תכהן ארבע שנים. מצב של אין-תקציב, כפי שהיה לפני ארבע שנים, הוא בוודאי לא אופטימלי - ובמיוחד לא למשק בעיצומו של משבר עולמי ובמצב ביטחוני מורכב. יצרנו אז מנגנונים שאיפשרו לממשלה לעבוד, הקמנו ועדות חריגים ונתנו אישורים למצבים חריגים".

לדברי אריאב, להקדמת הבחירות יש יתרונות ויש חסרונות מבחינה כלכלית. קודם כל, לבחירות יש עלויות ישירות. יום הבחירות הוא שבתון במשק. תוצר המשק ביום עבודה הוא כ-3 מיליארד שקל. ביום הבחירות חלק מהשירותים בכל זאת יעבדו - כמו חשמל, מים, גז ותעשייה - כך שהמשק יאבד, להערכת אריאב, כ-1.5 מיליארד שקל "בלבד".

אריאב מדגיש כי "קיים נזק כשממשלה עובדת בלי תקציב מעודכן. תקציב של 1 חלקי 12 היא עבודה עם תקציב מרוסן. הקדמת הבחירות גם תדחה את ביצוען של רפורמות, מהלכים והחלטות חשובות שקיבלה הממשלה".

בצד החיובי של הקדמת הבחירות, אומר מנכ"ל האוצר לשעבר, "מבחינה כלכלית כל ממשלה מתפקדת טוב יותר במחצית הראשונה של הקדנציה, שכן אז החישוקים הקואליציוניים הדוקים יותר, הממשלה נחושה יותר, הח"כים מחויבים יותר, יש תמריץ לשינויים מבניים ורפורמות, גם המורכבות שבהן (כמו במשק החשמל וחשיפה ליבוא מתחרה). במחצית הראשונה של הקדנציה שליטת הממשלה בתקציב ובמשק יעילים יותר. אני מקווה שהממשלה החדשה שתקום תהיה נחושה בדברים שנתקעו בשנתיים האחרונות, ותהיה חד משמעית יותר בנושאים של משמעת תקציבית כמו הקטנת הגירעון".

"גביית המסים תיפגע"

יהודה נסרדישי, ששימש מנהל רשות המסים ב-2007-2011, אומר גם הוא כי עבודה עם תקציב 2012 במחצית הראשונה של 2013 משמעה עבודה עם תקציב מרוסן, לעתים מרוסן מאוד.

לדבריו, "במקרה של מערכת הביטחון, למשל, לא יובאו בחשבון התוספות הנכבדות בשווי מיליארדי שקלים שקיבלה המערכת ב-2012. התקציב החודשי שמערכת הביטחון תקבל יהיה 1 חלקי 12 מתקציב 2012".

נסרדישי מוסיף כי "מצד אחד תקציב מרוסן יצמצם את הוצאות הממשלה ויקטין את הקיצוץ שתצטרך לבצע הממשלה החדשה. מצד שני, התקציב המרוסן עלול לחנוק את המשק, לפגוע בצמיחה, להקטין את כמות הכסף במשק ולפגוע בהכנסות המדינה ממסים".

לדבריו, "אם רצו להקפיא את שכר העובדים במגזר הציבורי, לקצץ בקצבאות הביטוח הלאומי, לקדם נושאי תכנון ובנייה הקרובים לראש הממשלה, הם יידחו לפחות עד לאישור התקציב החדש. נושא הריכוזיות, שהדיונים בו התקדמו יפה בוועדת הכספים של הכנסת, ירד מעל סדר היום, מי יודע לכמה זמן".

נסרדישי מציין עוד כי הקדמת הבחירות תביא להקפאת מינויי בכירים בשירות הציבורי ובשירות המדינה. מינויי חירום או מינויים דחופים יצטרכו לעבור דרך היועץ המשפטי לממשלה.

"הבחירות טובות לכלכלת ישראל"

איל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ ב-2009-2011, ליווה את משרד האוצר בחלק מהתקופה שבה עבד ב-2009 עם תקציב 2008.

לדבריו, "נתניהו עשה נכון מבחינה הכלכלית כשהחליט להקדים את הבחירות. כלכלת ישראל נהנתה בארבע השנים האחרונות ממדיניות כלכלית אחראית שהובלה על ידי ממשלה יציבה. מרגע שהיציבות הזו לא היתה קיימת עוד ושיקולי בחירות הביאו לכך שהשותפים הקואליציוניים לא התנהגו עוד בצורה אחראית כבעבר, לא נותרה ברירה אלא ללכת לבחירות לטובת הכלכלה".

גבאי סבור כי מכיוון שהבחירות יתקיימו בהקדם, העבודה בתחילת 2013 עם תקציב 2012 "לא תהיה בעיה אמיתית. הניסיון מ-2009 מלמד כי העובדה שהתקציב אושר בכנסת רק ביולי, ועד אז התנהלו מדי חודש עם 1 חלקי 12 מתקציב 2008, לא יצרה פגיעה משמעותית בעבודת משרדי הממשלה. בוודאי שבבחירה בין האלטרנטיבות, 1 חלקי 12 או סאגה מתמשכת של אישור תקציב 2013 תוך משא ומתן קואליציוני, נתניהו נהג נכון כשבחר באופציה הראשונה".

"לממשלה אין תוכנית כלכלית"

ב-2009 דירג מגזין TheMarker את אורי יוגב במקום התשיעי ברשימת האישים המשפיעים על כלכלת ישראל, אז היה יועצו הכלכלי של נתניהו עם הקמת הממשלה הנוכחית. הוא עמד מאחורי המשנה הכלכלית של הממשלה, ניהל את המשא ומתן עם ההסתדרות והמעסיקים על תקציב 2009-2010 וקבע בנושאים מרכזיים כמו תקציב הביטחון, מעל לראשו של שר האוצר יובל שטייניץ. מעורבותו היתה אחת הסיבות להתפטרותו של ראש אגף תקציבים, רמי בלינקוב.

יוגב, בעצמו ראש אגף תקציבים בעבר, הוא כיום איש המגזר הפרטי - הבעלים של חברת ווייטווטר וחבר בדירקטוריון רכבת ישראל. לדעתו, "הקדמת הבחירות היא בשורה גדולה לכלכלת המדינה".

"אנחנו בתקופה כלכלית שדורשת תוכנית כלכלית", אומר יוגב, "ולמרבה הצער לממשלה אין כרגע תוכנית כזו. הפלא ופלא, הפעם האחרונה שלממשלה היתה תוכנית כלכלית היתה אחרי הבחירות הקודמות. הטייסים האוטומטיים לא מובילים לשום מקום, ותוכנית כלכלית משמעותה קביעת סדרי עדיפויות ברורים, רפורמות, שינויים מבניים וקיצוצים כואבים. קשה לגבש תוכנית בסוף קדנציה של הממשלה. לעומת זאת, קלאסי לגבש תוכנית כלכלית בתחילת הקדנציה. לכן אני סבור כי הקדמת הבחירות היא בשורה גדולה למשק".

עוד אומר יוגב: "אני לא מתרגש מעבודה עם 1 חלקי 12, בפרט כשיש משבר. זה קרה לא פעם בעבר, ולא רק בתקופת בחירות. משמעות הדבר היא ריסון כלכלי, לא פוליטי, בצד ההוצאות בתקציב. זה טוב לכלכלת ישראל. זה הרי לתקופה מוגבלת של ארבעה-חמישה חודשים. בתקופה הזו יתחזק הכוח של הפקידות באוצר - של אגף התקציבים ואחריו של אגף החשב הכללי. הם ינהלו את כלכלת המדינה. מדובר באנשים אחראיים, רציניים. המפתחות בידיים שלהם.

"הכוח של שר האוצר במיוחד, וגם של ראש הממשלה, יהיה מצומצם יותר בחודשים הקרובים. בין כה וכה הם יהיו עסוקים בנושאים אחרים. עם זאת, כשראש הממשלה יתן הנחיה הם יצטרכו לבצע, אם ההוראה תהיה במסגרת החוק. ברור שדרגות החופש של ראש הממשלה קטנות יותר ודרגות החופש של הדרג המקצועי גדולות יותר. לטווח הקצר הדרגים המקצועיים באוצר יודעים מה לעשות - מה נדרש כדי שהשירותים החיוניים יעבדו".

יוגב מסכם ואומר כי "כולם מבינים שיש מהלך כלכלי שממתין לאחרי הבחירות. דעת הקהל מוכנה. במהלך עניינים רגיל תקציב 2013 צריך להיות גדול מתקציב 2012, אבל העבודה עם תקציב 2012 במחצית הראשונה של 2013 מעכבת את הגדלת התקציב. במצבנו, מכיוון שתקציב 2013 לא אושר וכך גם לא המהלכים הקשים שנדרשים בו, העבודה עם התקציב המרסן של 2012 חיובית".

"הבעיה היא יישום ההסכם עם הרופאים"

ד"ר אבי שמחון, איש האוניברסיטה העברית, העומד בראש המועצה המייעצת לשר האוצר, נכח בדיונים על הקדמת הבחירות שנערכו במשרד האוצר. שמחון הודיע השבוע על פרישתו מהתפקיד כדי להתמודד בפריימריס בליכוד. לדבריו, "אי אפשר להגיד שהקדמת הבחירות טובה או לא טובה לכלכלת ישראל. זה עניין של קונסטלציה".

לדעתו, "במצב הנוכחי לא היתה ברירה. היה אפשר לדחות את הבחירות בעוד חודשיים-שלושה, אבל הכלכלה לא היתה נשכרת מכך. כל המפלגות נמצאות בתקופה האחרונה בפוזיציה של בחירות ולא חושבות על טובת הכלכלה הלאומית. זה הזמן לעשות את הבחירות כעת, מהר, להקטין נזקים, להקים ממשלה חדשה עם תקציב שישרת בצורה הטובה ביותר את המדינה, בהתחשב באילוצים. לחשוב לאומית".

לדברי שמחון, "תקציב של 1 חלקי 12, לפי עבודה שנעשתה באוצר, אינו בעייתי לתקופה קצרה של עד שלושה חודשים. מעבר לכך עלולות להתעורר בעיות של הוצאות שלא היו בתקציב 2012 והמדינה התחייבה עליהן, כמו הסכמי שכר חדשים, ואין להן מקור מימוני. למשל, מאיפה תביא כסף לתוספות השכר לרופאים שסוכמו ב-2012? בדקנו את עניין ה-1 חלקי 12 לבקשת ראש הממשלה ושר האוצר. נושא שכר הרופאים הוא הכי דרמטי. למשרד הבריאות אין את הכסף והיכולת לתת את התוספות לרופאים בעבודה עם תקציב 2012. מערכת הביטחון, לעומת זאת, תדע להסתדר, כי יש לה יותר גמישות.

"הגמישות בתקציבים של המשרדים החברתיים קטנה יותר, והם יתקשו לעבוד עם תקציב 2012. בנושא הבנייה של בתי ספר, גנים, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, אני פחות מודאג. הקבלנים מבינים שיקבלו את הכסף, אבל מאוחר יותר. בנושא השכר לרופאים לא ניתן לדחות את התשלומים. שם אין גמישות.

"מבחינה כלכלית, המערכת תדע לחיות עם תקציב של 1 חלקי 12 עם מספר תקלות קטן. לכן חשוב שהבחירות יתקיימו בהקדם, שתהיה ממשלה חדשה והמפלגות יסתכלו על האינטרס הלאומי".

"זה רע שאין תקציב לשנה הבאה"

פרופ' אבי בן בסט, לשעבר בכיר בבנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר, אומר כי בכל מקרה "הבחירות היו צריכות להתקיים בקרוב, אם לא בפברואר אז באוקטובר 2013. נכון שהבחירות יתקיימו שלא במועדן, אבל בניגוד למקרים דומים בעבר, הפעם הן יתקיימו לאחר שהממשלה השלימה קדנציה של ארבע שנים. צריך להיזהר שלא נטיף לעולם ללא בחירות".

לדברי בן בסט, רבים טוענים בסיפוק כי הקדמת הבחירות ועבודה עם תקציב מרסן של 2012 תביא למשק עוד חודשים של יציבות. לדעתו, זו טענה לא נכונה. "לעבודה עם תקציב 2012 יהיו גם השלכות שליליות. אין ספק שליציבות יש חשיבות, אבל זה רע שאין תקציב לשנה הבאה, במיוחד במצבה של הכלכלה העולמית כיום.

"תמיד כשנותנים למנגנונים האוטומטיים לעבוד, ולא לשכל, זה רע. אם היה תקציב ל-2013 היינו עובדים לפי סדרי עדיפויות שבחרנו, שרצינו, ולא לפי סדר עדיפויות אקראי. צריך להחזיק את ההגה בידיים. אני, בניגוד לאחרים, לא מתמוגג שלא תהיה פריצת תקציב בשל סדר עדיפויות אקראי. הייתי מעדיף שלא תהיה פריצה בשל בחירה מושכלת בסדר עדיפויות נכון.

"אנחנו ממוקדים כל כך בתקציב שאנחנו שוכחים שיש דברים נוספים כמו רפורמות מבניות, והן יידחו עתה יותר מהתקציב. יתחלפו בממשלה שרים, פקידים בכירים, אולי יוחלף גם יו"ר ועדת הכספים. עד שהחדשים יכנסו וילמדו את הדברים יידרש זמן, וזה ידחה את הרפורמות שעל הפרק. חלקן חשובות ביותר, למשל הרפורמה בנושא הריכוזיות. אני לא יודע לכמה זמן הדיונים ברפורמה הזו ידחו. המערכת החדשה תצטרך ללמוד את הנושא הלא פשוט הזה מההתחלה".

רפורמות חשובות נוספות שידחו הן גיוס חרדים לצבא, תחרות מול המונפולים ורפורמה שלדברי בן בסט היא קריטית - רפורמת המשילות שמוביל מנכ"ל משרד ררש הממשלה, הראל לוקר.

בן בסט, איש האוניברסיטה העברית, המרכז ללימודים אקדמיים והמכון לדמוקרטיה, אומר כי כולם עסוקים כיום בהקדמת הבחירות, ונושא חשוב כמו תקציב 2013, או תקציב 2013-2014, אינו זוכה להתייחסות, ו"זה רע".

בן בסט עצמו מתנגד לתקציב הדו-שנתי, שכן "לאחר שראינו את התקציב הדו-שנתי בפעולה, באמת מיותר להסביר מדוע הוא שגיאה. פתאום, בתקציב 2013 אנחנו עומדים בפני הר גבוה שצריך לגלח כתוצאה מהתקציב הדו-שנתי, ולא גבעונת קטנה כמו בתקציבים החד-שנתיים. צריך לחזור לתקציב חד-שנתי כמו כל מדינות העולם וכל החברות העסקיות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם