חזרה לעמוד הבית
התחברותרכישת מינוירכישת מינוי
חדשות | תעשייה
כלכלת בחירות |

"פקידי האוצר יתפסו פיקוד על המשק"

הקדמת הבחירות תחייב את הממשלה להתנהל בתחילת 2013 לפי התקציב של השנה החולפת - על בסיס חודשי של 1 חלקי 12 ■ כלכלנים שמילאו בעבר תפקידים בכירים במשרד האוצר חווים את דעתם על הצפוי לנו במחצית הראשונה של השנה

מוטי בסוק
מוטי בסוק
11 באוקטובר 2012
11 באוקטובר 2012
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מוטי בסוק
מוטי בסוק
11 באוקטובר 2012
11 באוקטובר 2012

שלשום נפל הפור. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הודיע כי ממשלתו סיימה את כהונתה ובקרוב ייערכו הבחירות לכנסת ה-19. עדיין לא נקבע מועד הבחירות. משמעות ההודעה היא שתקציב המדינה ל-2013 ייקבע רק לאחר הבחירות על ידי הכנסת החדשה, מתישהו באמצע 2013 - הרבה אחרי תחילת שנת התקציב 2013.

שאלנו שישה כלכלנים בכירים אם הקדמת הבחירות טובה או רעה לכלכלת ישראל ומה צפוי למשק במחצית הראשונה של 2013, שבה יעבוד האוצר לפי תקציב 2012 (מדי חודש יקבל כל משרד ממשלתי מהחשבת הכללית באוצר 1 חלקי 12 מתקציב 2012).

צילום: אמיל סלמן

למעשה, ההיסטוריה חוזרת על עצמה בתדירות גבוהה. כל מערכות הבחירות האחרונות בישראל הוקדמו. בפעם האחרונה זה קרה לפני ארבע שנים. ב-12 בספטמבר 2008 הגיש ראש הממשלה ה-17, אהוד אולמרט, את התפטרותו לנשיא שמעון פרס.

"הקדמת הבחירות פוגעת ביציבות, אך יש יתרונות"

ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר ב-2007-2009, היה בצומת המרכזי של מקבלי ההחלטות בינואר-יולי 2009, אז התנהלה המדינה בלי תקציב מעודכן (עם תקציב 2008).

ירום אריאבצילום: אמיל סלמן

כמומחה לאין-תקציב, סבור אריאב כי "הקדמת בחירות מבחינה נורמטיבית אינה רצויה. היא פוגעת ביציבות, וכלכלה זקוקה ליציבות. במקרה זה הקדמת הבחירות היא מהלך משמעותי פחות, כי הממשלה תכהן ארבע שנים. מצב של אין-תקציב, כפי שהיה לפני ארבע שנים, הוא בוודאי לא אופטימלי - ובמיוחד לא למשק בעיצומו של משבר עולמי ובמצב ביטחוני מורכב. יצרנו אז מנגנונים שאיפשרו לממשלה לעבוד, הקמנו ועדות חריגים ונתנו אישורים למצבים חריגים".

לדברי אריאב, להקדמת הבחירות יש יתרונות ויש חסרונות מבחינה כלכלית. קודם כל, לבחירות יש עלויות ישירות. יום הבחירות הוא שבתון במשק. תוצר המשק ביום עבודה הוא כ-3 מיליארד שקל. ביום הבחירות חלק מהשירותים בכל זאת יעבדו - כמו חשמל, מים, גז ותעשייה - כך שהמשק יאבד, להערכת אריאב, כ-1.5 מיליארד שקל "בלבד".

אריאב מדגיש כי "קיים נזק כשממשלה עובדת בלי תקציב מעודכן. תקציב של 1 חלקי 12 היא עבודה עם תקציב מרוסן. הקדמת הבחירות גם תדחה את ביצוען של רפורמות, מהלכים והחלטות חשובות שקיבלה הממשלה".

בצד החיובי של הקדמת הבחירות, אומר מנכ"ל האוצר לשעבר, "מבחינה כלכלית כל ממשלה מתפקדת טוב יותר במחצית הראשונה של הקדנציה, שכן אז החישוקים הקואליציוניים הדוקים יותר, הממשלה נחושה יותר, הח"כים מחויבים יותר, יש תמריץ לשינויים מבניים ורפורמות, גם המורכבות שבהן (כמו במשק החשמל וחשיפה ליבוא מתחרה). במחצית הראשונה של הקדנציה שליטת הממשלה בתקציב ובמשק יעילים יותר. אני מקווה שהממשלה החדשה שתקום תהיה נחושה בדברים שנתקעו בשנתיים האחרונות, ותהיה חד משמעית יותר בנושאים של משמעת תקציבית כמו הקטנת הגירעון".

"גביית המסים תיפגע"

יהודה נסרדישי, ששימש מנהל רשות המסים ב-2007-2011, אומר גם הוא כי עבודה עם תקציב 2012 במחצית הראשונה של 2013 משמעה עבודה עם תקציב מרוסן, לעתים מרוסן מאוד.

לדבריו, "במקרה של מערכת הביטחון, למשל, לא יובאו בחשבון התוספות הנכבדות בשווי מיליארדי שקלים שקיבלה המערכת ב-2012. התקציב החודשי שמערכת הביטחון תקבל יהיה 1 חלקי 12 מתקציב 2012".

נסרדישי מוסיף כי "מצד אחד תקציב מרוסן יצמצם את הוצאות הממשלה ויקטין את הקיצוץ שתצטרך לבצע הממשלה החדשה. מצד שני, התקציב המרוסן עלול לחנוק את המשק, לפגוע בצמיחה, להקטין את כמות הכסף במשק ולפגוע בהכנסות המדינה ממסים".

לדבריו, "אם רצו להקפיא את שכר העובדים במגזר הציבורי, לקצץ בקצבאות הביטוח הלאומי, לקדם נושאי תכנון ובנייה הקרובים לראש הממשלה, הם יידחו לפחות עד לאישור התקציב החדש. נושא הריכוזיות, שהדיונים בו התקדמו יפה בוועדת הכספים של הכנסת, ירד מעל סדר היום, מי יודע לכמה זמן".

נסרדישי מציין עוד כי הקדמת הבחירות תביא להקפאת מינויי בכירים בשירות הציבורי ובשירות המדינה. מינויי חירום או מינויים דחופים יצטרכו לעבור דרך היועץ המשפטי לממשלה.

"הבחירות טובות לכלכלת ישראל"

איל גבאי, מנכ"ל משרד רה"מ ב-2009-2011, ליווה את משרד האוצר בחלק מהתקופה שבה עבד ב-2009 עם תקציב 2008.

לדבריו, "נתניהו עשה נכון מבחינה הכלכלית כשהחליט להקדים את הבחירות. כלכלת ישראל נהנתה בארבע השנים האחרונות ממדיניות כלכלית אחראית שהובלה על ידי ממשלה יציבה. מרגע שהיציבות הזו לא היתה קיימת עוד ושיקולי בחירות הביאו לכך שהשותפים הקואליציוניים לא התנהגו עוד בצורה אחראית כבעבר, לא נותרה ברירה אלא ללכת לבחירות לטובת הכלכלה".

גבאי סבור כי מכיוון שהבחירות יתקיימו בהקדם, העבודה בתחילת 2013 עם תקציב 2012 "לא תהיה בעיה אמיתית. הניסיון מ-2009 מלמד כי העובדה שהתקציב אושר בכנסת רק ביולי, ועד אז התנהלו מדי חודש עם 1 חלקי 12 מתקציב 2008, לא יצרה פגיעה משמעותית בעבודת משרדי הממשלה. בוודאי שבבחירה בין האלטרנטיבות, 1 חלקי 12 או סאגה מתמשכת של אישור תקציב 2013 תוך משא ומתן קואליציוני, נתניהו נהג נכון כשבחר באופציה הראשונה".

"לממשלה אין תוכנית כלכלית"

ב-2009 דירג מגזין TheMarker את אורי יוגב במקום התשיעי ברשימת האישים המשפיעים על כלכלת ישראל, אז היה יועצו הכלכלי של נתניהו עם הקמת הממשלה הנוכחית. הוא עמד מאחורי המשנה הכלכלית של הממשלה, ניהל את המשא ומתן עם ההסתדרות והמעסיקים על תקציב 2009-2010 וקבע בנושאים מרכזיים כמו תקציב הביטחון, מעל לראשו של שר האוצר יובל שטייניץ. מעורבותו היתה אחת הסיבות להתפטרותו של ראש אגף תקציבים, רמי בלינקוב.

יוגב, בעצמו ראש אגף תקציבים בעבר, הוא כיום איש המגזר הפרטי - הבעלים של חברת ווייטווטר וחבר בדירקטוריון רכבת ישראל. לדעתו, "הקדמת הבחירות היא בשורה גדולה לכלכלת המדינה".

"אנחנו בתקופה כלכלית שדורשת תוכנית כלכלית", אומר יוגב, "ולמרבה הצער לממשלה אין כרגע תוכנית כזו. הפלא ופלא, הפעם האחרונה שלממשלה היתה תוכנית כלכלית היתה אחרי הבחירות הקודמות. הטייסים האוטומטיים לא מובילים לשום מקום, ותוכנית כלכלית משמעותה קביעת סדרי עדיפויות ברורים, רפורמות, שינויים מבניים וקיצוצים כואבים. קשה לגבש תוכנית בסוף קדנציה של הממשלה. לעומת זאת, קלאסי לגבש תוכנית כלכלית בתחילת הקדנציה. לכן אני סבור כי הקדמת הבחירות היא בשורה גדולה למשק".

עוד אומר יוגב: "אני לא מתרגש מעבודה עם 1 חלקי 12, בפרט כשיש משבר. זה קרה לא פעם בעבר, ולא רק בתקופת בחירות. משמעות הדבר היא ריסון כלכלי, לא פוליטי, בצד ההוצאות בתקציב. זה טוב לכלכלת ישראל. זה הרי לתקופה מוגבלת של ארבעה-חמישה חודשים. בתקופה הזו יתחזק הכוח של הפקידות באוצר - של אגף התקציבים ואחריו של אגף החשב הכללי. הם ינהלו את כלכלת המדינה. מדובר באנשים אחראיים, רציניים. המפתחות בידיים שלהם.

אורי יוגב

"הכוח של שר האוצר במיוחד, וגם של ראש הממשלה, יהיה מצומצם יותר בחודשים הקרובים. בין כה וכה הם יהיו עסוקים בנושאים אחרים. עם זאת, כשראש הממשלה יתן הנחיה הם יצטרכו לבצע, אם ההוראה תהיה במסגרת החוק. ברור שדרגות החופש של ראש הממשלה קטנות יותר ודרגות החופש של הדרג המקצועי גדולות יותר. לטווח הקצר הדרגים המקצועיים באוצר יודעים מה לעשות - מה נדרש כדי שהשירותים החיוניים יעבדו".

יוגב מסכם ואומר כי "כולם מבינים שיש מהלך כלכלי שממתין לאחרי הבחירות. דעת הקהל מוכנה. במהלך עניינים רגיל תקציב 2013 צריך להיות גדול מתקציב 2012, אבל העבודה עם תקציב 2012 במחצית הראשונה של 2013 מעכבת את הגדלת התקציב. במצבנו, מכיוון שתקציב 2013 לא אושר וכך גם לא המהלכים הקשים שנדרשים בו, העבודה עם התקציב המרסן של 2012 חיובית".

"הבעיה היא יישום ההסכם עם הרופאים"

ד"ר אבי שמחון, איש האוניברסיטה העברית, העומד בראש המועצה המייעצת לשר האוצר, נכח בדיונים על הקדמת הבחירות שנערכו במשרד האוצר. שמחון הודיע השבוע על פרישתו מהתפקיד כדי להתמודד בפריימריס בליכוד. לדבריו, "אי אפשר להגיד שהקדמת הבחירות טובה או לא טובה לכלכלת ישראל. זה עניין של קונסטלציה".

לדעתו, "במצב הנוכחי לא היתה ברירה. היה אפשר לדחות את הבחירות בעוד חודשיים-שלושה, אבל הכלכלה לא היתה נשכרת מכך. כל המפלגות נמצאות בתקופה האחרונה בפוזיציה של בחירות ולא חושבות על טובת הכלכלה הלאומית. זה הזמן לעשות את הבחירות כעת, מהר, להקטין נזקים, להקים ממשלה חדשה עם תקציב שישרת בצורה הטובה ביותר את המדינה, בהתחשב באילוצים. לחשוב לאומית".

אבי שמחון

לדברי שמחון, "תקציב של 1 חלקי 12, לפי עבודה שנעשתה באוצר, אינו בעייתי לתקופה קצרה של עד שלושה חודשים. מעבר לכך עלולות להתעורר בעיות של הוצאות שלא היו בתקציב 2012 והמדינה התחייבה עליהן, כמו הסכמי שכר חדשים, ואין להן מקור מימוני. למשל, מאיפה תביא כסף לתוספות השכר לרופאים שסוכמו ב-2012? בדקנו את עניין ה-1 חלקי 12 לבקשת ראש הממשלה ושר האוצר. נושא שכר הרופאים הוא הכי דרמטי. למשרד הבריאות אין את הכסף והיכולת לתת את התוספות לרופאים בעבודה עם תקציב 2012. מערכת הביטחון, לעומת זאת, תדע להסתדר, כי יש לה יותר גמישות.

"הגמישות בתקציבים של המשרדים החברתיים קטנה יותר, והם יתקשו לעבוד עם תקציב 2012. בנושא הבנייה של בתי ספר, גנים, בהתאם להמלצות ועדת טרכטנברג, אני פחות מודאג. הקבלנים מבינים שיקבלו את הכסף, אבל מאוחר יותר. בנושא השכר לרופאים לא ניתן לדחות את התשלומים. שם אין גמישות.

"מבחינה כלכלית, המערכת תדע לחיות עם תקציב של 1 חלקי 12 עם מספר תקלות קטן. לכן חשוב שהבחירות יתקיימו בהקדם, שתהיה ממשלה חדשה והמפלגות יסתכלו על האינטרס הלאומי".

"זה רע שאין תקציב לשנה הבאה"

פרופ' אבי בן בסט, לשעבר בכיר בבנק ישראל ומנכ"ל משרד האוצר, אומר כי בכל מקרה "הבחירות היו צריכות להתקיים בקרוב, אם לא בפברואר אז באוקטובר 2013. נכון שהבחירות יתקיימו שלא במועדן, אבל בניגוד למקרים דומים בעבר, הפעם הן יתקיימו לאחר שהממשלה השלימה קדנציה של ארבע שנים. צריך להיזהר שלא נטיף לעולם ללא בחירות".

לדברי בן בסט, רבים טוענים בסיפוק כי הקדמת הבחירות ועבודה עם תקציב מרסן של 2012 תביא למשק עוד חודשים של יציבות. לדעתו, זו טענה לא נכונה. "לעבודה עם תקציב 2012 יהיו גם השלכות שליליות. אין ספק שליציבות יש חשיבות, אבל זה רע שאין תקציב לשנה הבאה, במיוחד במצבה של הכלכלה העולמית כיום.

אבי בן בסט

"תמיד כשנותנים למנגנונים האוטומטיים לעבוד, ולא לשכל, זה רע. אם היה תקציב ל-2013 היינו עובדים לפי סדרי עדיפויות שבחרנו, שרצינו, ולא לפי סדר עדיפויות אקראי. צריך להחזיק את ההגה בידיים. אני, בניגוד לאחרים, לא מתמוגג שלא תהיה פריצת תקציב בשל סדר עדיפויות אקראי. הייתי מעדיף שלא תהיה פריצה בשל בחירה מושכלת בסדר עדיפויות נכון.

"אנחנו ממוקדים כל כך בתקציב שאנחנו שוכחים שיש דברים נוספים כמו רפורמות מבניות, והן יידחו עתה יותר מהתקציב. יתחלפו בממשלה שרים, פקידים בכירים, אולי יוחלף גם יו"ר ועדת הכספים. עד שהחדשים יכנסו וילמדו את הדברים יידרש זמן, וזה ידחה את הרפורמות שעל הפרק. חלקן חשובות ביותר, למשל הרפורמה בנושא הריכוזיות. אני לא יודע לכמה זמן הדיונים ברפורמה הזו ידחו. המערכת החדשה תצטרך ללמוד את הנושא הלא פשוט הזה מההתחלה".

רפורמות חשובות נוספות שידחו הן גיוס חרדים לצבא, תחרות מול המונפולים ורפורמה שלדברי בן בסט היא קריטית - רפורמת המשילות שמוביל מנכ"ל משרד ררש הממשלה, הראל לוקר.

בן בסט, איש האוניברסיטה העברית, המרכז ללימודים אקדמיים והמכון לדמוקרטיה, אומר כי כולם עסוקים כיום בהקדמת הבחירות, ונושא חשוב כמו תקציב 2013, או תקציב 2013-2014, אינו זוכה להתייחסות, ו"זה רע".

בן בסט עצמו מתנגד לתקציב הדו-שנתי, שכן "לאחר שראינו את התקציב הדו-שנתי בפעולה, באמת מיותר להסביר מדוע הוא שגיאה. פתאום, בתקציב 2013 אנחנו עומדים בפני הר גבוה שצריך לגלח כתוצאה מהתקציב הדו-שנתי, ולא גבעונת קטנה כמו בתקציבים החד-שנתיים. צריך לחזור לתקציב חד-שנתי כמו כל מדינות העולם וכל החברות העסקיות".

עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם

לחצו על הפעמון לעדכונים בנושא:

  • תקציב המדינה
  • מסים
  • משרד האוצר
  • יהודה נסרדישי
  • אורי יוגב
  • ירום אריאב

כתבות מומלצות

קוונטום סורס. שלומית סמל, ברק דיין, עודד מלמד וגיל סמו

"זו ההחלטה הכי מפחידה שעשיתי. כשנצליח, נהיה הבסיס למהפכת המחשוב הבאה של האנושות"

בנייה בשדרות. "יש בעיר תשואות טובות יחסית להשקעה בדירה במרכז הארץ"

"נמאס מהמחירים המטורפים של המרכז. פה אני משלם 2,600 שקל על דירת גן — והכל מהטבת המס"

שיעור בבה"ד 15 . "אחוזי ההצלחה גבוהים מאוד"

"לא תיארתי לעצמי שיש דבר כזה בצה"ל": בית הספר הכי טוב בישראל נמצא בכלל בגלילות

אילנית פינטו־דרור. "על פי המחקר שלי, מורות ומורים בבתי ספר אליטיסטיים מגיעים מרקע דומה לזה של התלמידים"

"ההורים שלהם משלמים אלפי שקלים בשנה - והם מסתובבים בעולם כמו בעלי בית"

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker

על סדר היום

בראש החדשות:
  • ריבית
  • שכירות
  • מדד המחירים לצרכן
  • קריפטו
  • משכנתא
  • דיסני+
  • המהדורה היומית
Heliostatic mirrors reflect sunlight at the Ivanpah Solar Electric Generating System in the Mojave Desert in San Bernardino County, California, U.S., on Saturday, Feb. 19. 2022. California aims to end greenhouse gas emissions from its electricity grid by 2045. Photographer: Bing Guan/Bloomberg

קליפורניה הצליחה לייצר 100% חשמל מאנרגיות נקיות. ואז התברר שאין לה מספיק ממנו

איש עושה הופעה במהלך רמזור על הכביש
מחזיק כדור עם מוט ארוך
תל אביב 
אפריל 2019

מאה 21
מעבר חציה
מעבר חצייה
שמיים
עננים
נדבות
פעלולים
פעלולן

אם את הקבצן ההומלס יחליף לוליין, האם לא יהיו יותר הומלסים?

הדמיה של תחנת המטרו סבידור במרכז תל אביב. "מי זאת מיכאלי? הבת של מג"ד 184?"

"מצדי שתיחנקו עם הפקקים שלכם בתל אביב"

רחוב חרות, רמת גן. לדברי המתווך, זוהי עסקה טובה לשני הצדדים

כללי המשחק השתנו: הדירה שנמכרה "על הנייר" - עם מלכוד

גלעד זילברברג

"השכר מטורף, הנדל"ן יקר - אז נעבור לחו"ל. הישראלים ישלמו את המחיר"

מחשב עם קוד

איך עוברים לפלטפורמת קוד פתוח בשפה אחת?

בשיתוף One Systems

מדדים של קסם

תוכן שיווקי
5 השביתות הגדולות בשנים האחרונות

5 השביתות הגדולות בשנים האחרונות

תוכן שיווקי
 4 חברות בענף הסייבר עם זווית ישראלית

4 חברות בענף הסייבר עם זווית ישראלית

תוכן שיווקי
 5 דברים שכדאי לדעת על "חוק מור"

5 דברים שכדאי לדעת על "חוק מור"

תוכן שיווקי
5 פסקי דין מהפכניים של בג״ץ בענייני תכנון ובנייה

5 פסקי דין מהפכניים של בג״ץ בענייני תכנון ובנייה

תוכן שיווקי

כתבות שאולי פספסתם

בנייני דירות בסין. המחירים יצאו משליטה - הגיע זמן לתיקון?

האוויר מתחיל לצאת משוק הדיור ברחבי העולם. להלן חמש דוגמאות

קומת המסחר בבורסת ניו יורק. נדרש אומץ לב גדול כדי לקנות כשהשווקים נופלים

אחרי נפילה של יותר מ-20%, הגיע הזמן לקנות מניות? זה המדד שצריך לבדוק

דה מרקר
  • Facebook
  • Twitter
  • Android
  • Apple
  • Email
  • RSS
  • רכשו מנוי
  • בלוגים
  • תנאי שימוש
  • צרו קשר
  • פרסמו באתר
  • שירות למנויים
להורדת האפליקציה© כל הזכויות שמורות
  • דיוורים
  • מערכת
  • הנהלה
  • רכשו מנוי
  • ביטול מנוי
  • שאלות ותשובות
  • צרו קשר
  • פרסמו אצלנו
  • הצהרת נגישות

מדורים

  • כל חדשות היום
  • שוק ההון
  • נדל"ן
  • בעולם

הארץ

  • הארץ
  • חדשות
  • תרבות
  • השבוע פודקאסט הארץ
  • ספורט
  • בחירות 2022
  • סקר בחירות
  • וורדעל

כלים שימושיים

  • האימייל האדום
  • RSS
  • צרו קשר
  • תקנון האתר
  • מדיניות פרטיות
  • מידע למנויים
  • מינוי
  • כנסים
  • נגישות

Haaretz

  • Haaretz.com
  • Israel News
  • Middle East News
  • Archaeology
  • Pinochet's Chile - Israel
  • A. B. Yehoshua
  • RRR
  • Yair Lapid

שיתופי פעולה

  • פעילויות ליום הולדת
  • מדריך הפנסיה
  • משקיעים במחר של תל-אביב בחסות גינדי TLV
  • השקעות נדל"ן בחו"ל
  • SUPERMARKER – צרכנות פיננסית
  • התחדשות עירונית
  • CitySquare
  • Detaly.co.il
  • מטבחי חוץ
  • עורכי דין
  • מינוס אחת
  • משרדי תיווך
  • מוסכים מורשים
  • גישור משפחתי
  • ביטוח חיים בארצות הברית
  • תכנון פרישה מקצועי
  • טיפול בוורטיגו
  • עורכת דין פלילית באשדוד
חדשות, ידיעות מהארץ והעולם - הידיעות והחדשות בעיתון הארץ. סקופים, מאמרים, פרשנויות ותחקירי עומק באתר האיכותי בישראל
© כל הזכויות שמורות להוצאת עיתון הארץ בע"מ