בנק ישראל מגדיל את תוכנית רכישות האג"ח; הנגיד: מוטב לחוקק את התקציב לפני סוף השנה

בנק ישראל הותיר את הריבית במשק ללא שינוי - וירחיב גם את ההלוואות לבנקים ■ התרחיש הפסימי של בנק ישראל: גלי תחלואה נוספים ואבטלה של 14% בסוף 2021

נתי טוקר
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אמיר ירון
נגיד בנק ישראל, אמיר ירוןצילום: אייל טואג

הוועדה המוניטרית בבנק ישראל הודיעה היום (ה') על החלטתה להותיר את שער הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1%. הותרת הריבית ללא שינוי תואמת את תחזיות רוב הכלכלנים, שהעריכו כי להפחתה נוספת של הריבית ל-0% ממילא לא תהיה השפעה משמעותית בשלב זה של המשבר.

באפריל, עם פרוץ המגפה, ירדה ריבית בנק ישראל מ-0.25% ל-0.1%. ההחלטה להותיר את הריבית ללא שינוי כעת התקבלה על אף ההידרדרות במשבר, שנוצרה בעיקר במחצית השנייה של ספטמבר - אז עלה שיעור האבטלה הרחב במשק ל-19.1% - והעמקת הגירעון ל-102 מיליארד שקל.

התחזיות של רוב הכלכלנים בסקר סוכנות הידיעות בלומברג היתה כי בנק ישראל לא ינקוט בצעד דרמטי בשלב הנוכחי. מנגד, כלכלני בית ההשקעות לידר, מיטב ד"ש ו-IBI, סברו כי הריבית תרד לרמה אפסית.

בנק ישראל נקט באחרונה בצעדים להתמודדות עם המשבר, בהם הרחבה כמותית באמצעות רכישת אג"ח ממשלתיות ב-50 מיליארד שקל, רכישת אג"ח קונצרניות בעד 15 מיליארד שקל, ומתן הלוואות מסובסדות לבנקים על מנת שיעניקו אשראי לעסקים קטנים ובינוניים. 

סביבת הריבית עולמית היא כיום אפסית ואף שלילית במונחים ריאליים. במארס הוריד הפד האמריקאי את הריבית בארה"ב ל-0%, וכך גם קרה בצרפת ובגרמניה.

המשך רכישות האג"ח ומתן אשראי לבנקים

במקביל להותרת הריבית ללא שינוי, החליטה הוועדה להמשיך את מדיניות ההרחבה הכמותית ולרכוש אג"ח ממשלתיות ב-35 מיליארד שקל נוספים. עד כה הכריז הבנק על תוכנית לרכישת אג"ח ב-50 מיליארד שקל, מתוכם נרכשו בפועל כ-34 מיליארד שקל עד סוף ספטמבר. כעת התוכנית תורחב ל-85 מיליארד שקל בסך הכל.

הבנק גם מנסה לעודד את מתן האשראי במשק, וזאת באמצעות תוכנית נוספת עליה הודיע הערב - מתן אשראי לבנקים בריבית קבועה של -1%, וזאת כנגד הלוואת שהבנקים יתנו לעסקים קטנים ובינוניים בריבית שלא תעלה על פריים + 1.3%.

סגר בתל אביב
סגר בת"א. הסגר השני הוביל לירידה חדה בפעילות ובביקושים – אף שהירידה היתה מתונה יותר יחסית לסגר הראשוןצילום: תומר אפלבאום

לפי ההחלטה החדשה, האשראי שבנק ישראל כבר נותן לבנקים כנגד הלואוות מסוג זה יורחב ב-10 מיליארד שקל עד סוף יוני 2021. מתחילת המשבר ועד סוף ספטמבר, הקצה הבנק המרכזי אשראי לבנקים במסגרת תוכניות דומות בסך 12.2 מיליארד שקל, מהם 3.5 מיליארד שקל בספטמבר בלבד.

בהחלטת הוועדה המוניטרית נכתב עוד כי על אף התאוששת הפעילות הכלכלית בחודשים האחרונים, הטלת הסגר השני בעקבות הגידול בתחלואה הובילה לירידה חדה בפעילות ובביקושים – אף שהירידה היתה מתונה יותר יחסית לסגר הראשון.

חטיבת המחקר של הבנק גיבשה שני תרחישים אפשריים: בתרחיש האופטימי, שבו קיימת שליטה על המגיפה, התוצר צפוי להתכווץ ב-2020 ב-5%, ולצמוח ב-6.5% ב-2021. בתרחיש חמור יותר, צפויה צמיחה שלילית של 6.5% ב-2020, וצמיחה של 1% בלבד ב-2021. תחזית האינפלציה נמוכה, כשהיא צפויה לעמוד בשנה הקרובה מתחת לגבול התחתון של היעד – כלומר על פחות מ-1%. ב-12 החודשים האחרונים הייתה האינפלציה שלילית ועמדה על -0.7%.

הוועדה המוניטרית גם הביאה בחשבון את מעמד השקל - שהתחזק בכ-0.5% מול הדולר והאירו - את היציבות בשווקים הפיננסיים ואת העובדה ששוק האשראי ממשיך לתפקד תוך יציבות בריביות. עם זאת, שיעור החברות שמדווחות על קושי חמור להשיג אשראי עדיין גבוה יחסית לתקופה שקדמה למשבר.

"מוטב לא להיכנס ל-2021 עם תקציב המשכי"

נגיד הבנק, פרופ' אמיר ירון, הפציר שוב בממשלה להעביר את תקציב המדינה לשנה הבאה בהקדם. "חברות הדירוג ירצו לראות את תקציב 2021 כמה שיותר מהר, או לפחות מתווה מסודר שלא ישאיר אותנו עם תקציב המשכי לתוך 2021. אני מניח שהם בוחנים ומסתכלים על זה. מוטב לא להיכנס ל-2021 עם תקציב המשכי", אמר ירון.

עוד אמר הנגיד כי "הפגיעה בשוק העבודה היא משמעותית, וחשוב לנקוט בצעדי מדיניות שיאפשרו חזרה של כמה שיותר עובדים למעגל העבודה, כולל יישום של תוכניות להכשרה מקצועית. משבר הקורונה תפס את המשק הישראלי במצב טוב, ובפרט עמדו לזכותנו יחס חוב תוצר נמוך ואמינות פיסקלית, שהושגה לאורך שנים.

"הממשלה חייבת לנהל את סדרי העדיפויות ולהניע צעדים שיאפשרו השקעה במנועי צמיחה ושיפור הפריון לטווח הבינוני והארוך, ובמקביל לתכנן את אופן החזרה של המשק לתוואי של מדיניות פיסקלית בת-קיימא בשנים שלאחר המשבר. לאור זאת, אני שב ומדגיש את ההכרח בהצגת תוכנית כלכלית מקיפה, שתבוא לידי ביטוי בתקציב המדינה לשנת 2021, שאותו צריך להציג ולאשר בכנסת בהקדם האפשרי".

הנגיד התייחס לתוכניות עתידיות של הממשלה עבור הצמיחה במשק, ולחשיבותן. לדבריו, "יש תוכניות פיריון וצמיחה, בהן תוכניות דיגיטציה ותשתיות, והיינו רוצים להשתמש בכמה שיותר מהן ב-2021. יש דברים בטווח יותר ארוך, כמו שינוי ושיפור במערכות החינוך, מבנים ולמידה מסוג אחר וכוח אדם. אלה דברים שבאופן טבעי צריך לעשות אותם, אך יהיה קשה לעשות אותם כבר ב-2021. הם צריכים להיות חלק מתוכניות ארוכות טווח".

בנוגע לאפשרות להורדת הריבית בהמשך אמר הנגיד כי התוכניות החלופיות שהציג היום הבנק לא אומרות הבנק לא ישתמש בכלי הריבית בעתיד, והוסיף כי זה "תלוי במצב ובהתפתחויות".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker