לעסקים היו כשנתיים להתארגן – אבל הם טוענים כי חוק שירותי תשלום עדיין מלא פרצות

החוק החדש ייכנס לתוקף ביום רביעי הבא ■ איגוד לשכות המסחר טוען כי הוא עלול לחשוף עסקים לאחריות על מקרים של הונאה בכרטיסי אשראי בעסקות טלפוניות, וגם יקשה עליהם להציע ללקוחות הוראת קבע בכרטיסי אשראי

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
כרטיס אשראי עם תקן EMV
כרטיס אשראי עם תקן EMVצילום: David Paul Morris / Bloomberg
אבי וקסמן
אבי וקסמן

חוק שירותי תשלום עומד להיכנס לתוקף ביום רביעי הבא, 14 באוקטובר, לאחר תקופת התארגנות של כמעט שנתיים מחקיקתו. במגזר העסקי טוענים כי החוק עדיין מכיל נקודות תורפה, שיקשו על העסקים במשק דווקא בעת משבר הקורונה, ועלולות לחשוף אותם לאחריות על מקרים של הונאה בעת קבלת תשלום בכרטיס אשראי.

ככלל, החוק החדש פוטר עסקים מאחריות על שימוש לרעה באמצעי תשלום – כגון שימוש בכרטיס אשראי שנגנב – ובלבד שהתקיים אחד מכמה תנאים. אחד התנאים האפשריים למתן פטור כזה הוא שימוש ב"פרט אימות מוגבר" – כגון דרישה של העסק מהצרכן להקיש קוד סודי בעת תשלום בכרטיס אשראי. השימוש בהקשת קודים עדיין אינו שכיח בישראל, אבל הטמעתו מתקדמת בימים אלה.

באיגוד לשכות המסחר התריעו כבר בעבר כי החוק אינו נותן מענה למקרים שבהם הצגה של פרט אימות מוגבר אינו אפשרי – למשל בעת תשלום בכרטיס אשראי בטלפון. במכתב ששיגר השבוע נשיא האיגוד, אוריאל לין, לשר האוצר, לשר המשפטים ולנגיד בנק ישראל, מזהיר לין כי בחוק ישנם "סעיפים בעייתיים" שעלולים לגרום "נזק כלכלי כבד והוצאות כספיות מיותרות".

בין השאר, לין מתלונן על כך שסוחרים ייחשפו לנזק אפשרי במקרים שבהם הם מצרפים לקוחות באמצעות הטלפון להוראת קבע בכרטיס אשראי. כדי לפטור את הסוחר מאחריות במקרים של שימוש לרעה, החוק מחייב במקרה כזה שימוש בפרט אימות מוגבר.

"אין שום מדינה שיישמה בפועל דרישה זו, כך שאין לכך עדיין פתרון טכנולוגי", כתב לין לשרים ישראל כ"ץ ואבי ניסנקורן, ולנגיד פרופ' אמיר ירון. "גם אם יימצא כזה, העסק יצטרך לבצע התאמות מול החברה הסולקת, כדי שזאת תפעל מול מנפיק כרטיס האשראי על מנת להצליב את פרט האימות שהתקבל עם אלה המצויים בידו - ולכך יש עלויות לעסק".

בעיה נוספת בחוק החדש, לדברי לין, נוגעת לעסקות טלפונית בכרטיס אשראי. בעוד בעסקות הנעשות פיזית בבית העסק אפשר לדרוש הקשה של הקוד הסודי, בעת ביצוע הזמנות בטלפון אי-אפשר להקליד את הקוד – לפחות לא במועד ההזמנה. לדברי לין, בעל העסק יכול אמנם לוותר על קבלת פרט אימות מוגבר, אבל כך יהיה חשוף להונאות.

לבסוף, איגוד לשכות המסחר מזכיר כי החוק אינו פוטר תווי שי משימוש בפרט אימות מוגבר. אף שהוראות החוק בעניין זה ייכנסו לתוקף רק בעוד כשנה וחצי, "דרישה לפרט אימות מוגבר על תווי שי, שערכם לפעמים כמה מאות שקלים, אינה ישימה כלכלית", טוען לין. במכתבו הוא מבקש דחייה נוספת בהחלת החוק על עסקות סוגים מסוימים. החוק מסמיך את שר המשפטים לדחות את כניסתו לתוקף של החוק כולו בשתי תקופות של שישה חודשים כל אחת, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

חוק אמצעי תשלום אושר בכנסת ב-31 בדצמבר 2018, והיה אמור להיכנס לתוקף בינואר 2020. מועד כניסתו לתוקף נדחה באמצעות חקיקה של הכנסת. גם לקראת הדחייה אז, ביקש איגוד לשכות המסחר זמן נוסף להתארגנות של המגזר העסקי. באיגוד אמרו אז כי אף שחוק שירותי תשלום הוא "חוק חשוב שיביא להגברת התחרות בתחום סליקת התשלומים", המגזר העסקי לא הספיק להיערך לכניסתו לתוקף בשנה שחלפה מחקיקתו ועד אז. האיגוד ביקש אז דחייה של שנה לפחות.

החוק החדש מסדיר את התשתית המשפטית הנדרשת להגנה על הצרכן בעת השימוש באמצעי תשלום מסוגים שונים – בין השאר בכרטיסי אשראי ובמערכות תשלום מתקדמות, כמו תשלומים באמצעות אפליקציות בטלפונים ניידים. החוק מחליף את חוק כרטיסי חיוב מ–1986, שהסדיר את היחסים בין חברות כרטיסי האשראי ללקוחותיהן. החוק הישן הגדיר כרטיס חיוב כ"לוחית או חפץ", והגדרה זאת אינה בהכרח רלוונטית לאמצעי תשלום מודרניים.

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker