המשבר משרטט מחדש את המפה החברתית: משקי הבית שנפגעו איבדו 20% מהכנסתם

במקרים שבהם אחד המפרנסים איבד את עבודתו, משקי בית מהשכבות המבוססות ספגו פגיעה חדה מהממוצע בהכנסותיהם – ועשויים להידרדר לעשירונים נמוכים יותר

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
סניף קסטרו בקניון ממילא בירושלים, בתקופת סגר הקורונה
סניף קסטרו בקניון ממילא בירושלים, בתקופת סגר הקורונהצילום: אמיל סלמן

משבר הקורונה פגע פגיעה קשה בהכנסות של משקי הבית בישראל. אמנם לא כל משקי הבית נפגעו – אבל אלה שהיה בהם עובד אחד לפחות שאיבד את פרנסתו, ספגו ירידה חמורה בהכנסותיהם, למרות התמיכה הממשלתית.

מחקר חדש שנערך בבנק ישראל בוחן משקי בית שהיו בהם לפני המשבר שני שכירים מועסקים, ושבעקבות המשבר אחד מאותם שכירים (או שניהם) איבד את עבודתו - בין אם בפיטורים, ובין אם בהוצאה לחל"ת או בדרך אחרת. במשקי בית כאלה, ההכנסה ירדה בעקבות זאת בכ-20% בממוצע, גם לאחר שקלול דמי האבטלה. המחקר נערך בהמשך למחקר קודם של הבנק, שזיהה פגיעה חמורה במיוחד בקרב משקי בית שיש בהם עצמאים.

המחקר מבוסס על סקרי כוח האדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הוא מוצא כי בכ-17% ממשקי הבית שהיו בהם שני שכירים לפני משבר הקורונה (ביולי עד אוקטובר 2019), נגרע שכיר אחד לפחות, נכון ליולי 2020. לא כל המקרים האלה קשורים ישירות במשבר הקורונה: בשנה הקודמת (2019) נגרעו ביולי כ-11% מהשכירים, עקב הדינמיקה הרגילה של שוק העבודה, וגם בגלל הירידה בתעסוקה הרגילה לחודשי הקיץ. עם זאת, המשבר עלול לפגוע בסיכויי החזרה לעבודה של כל מי שאינם מועסקים.

סגר ברהטצילום: Eliyahu Hershkovitz

ממצאי המחקר מלמדים כי הירידה בהכנסות במשקי בית שאיבדו מפרנס שכיר אחד לפחות, היתה החדה ביותר בקרב משקי הבית המבוססים יותר. לפי תחשיב המביא בחשבון גם את דמי האבטלה, ההכנסות ירדו בממוצע בכ-20% במשקי בית שהכנסותיהם לפני המשבר היו הנמוכות ביותר (עד 5,000 שקל לחודש), ובכ-21% במשקי בית שהכנסותיהם היו 10,000-5,000 שקל. במשקי הבית שהכנסותיהם היו 10-15 אלף שקל, הפגיעה הממוצעת היתה כ-16%. ככל שההכנסה (לפני המשבר) עולה מעבר לכך, גם שיעור הפגיעה בה עולה - לכ-19% במשקי בית שהכנסותיהם היו 15-20 אלף שקל, כ-20% באלה שהכנסותיהם היו 25-20 אלף שקל, וכ-21% באלה שהכנסותיהם עלו על 25 אלף שקל.

יתר על כן, יותר מ-25% ממשקי הבית שהכנסותיהם לפני המשבר עלו על 20 אלף שקל, ואיבדו מפרנס אחד לפחות בעקבות המשבר – איבדו יותר מ-30% מהכנסתם. בקרב משקי בית שהכנסותיהם היו 10-20 אלף שקל, פחות מ-20% איבדו נתח כה גדול של הכנסתם.

ירידה כה חדה בהכנסה יכולה להוריד משק בית לעשירון הכנסות נמוך יותר. ההכנסה הכספית נטו למשק בית בעשירון התשיעי (לפי נתוני 2018, שהם האחרונים הזמינים) היא כ-25 אלף שקל, ובעשירון השמיני – כ-21.5 אלף שקל. עם זאת, הפגיעה של משבר הקורונה היתה חמורה במיוחד בעובדים שהכנסותיהם נמוכות; שיעור המפוטרים או המוצאים לחל"ת בקרב מקבלי משכורות גבוהות הוא נמוך יחסית.

סגר בטבריה. למצולם אין קשר לנאמר בכתבהצילום: רמי שלוש

חוקרי בנק ישראל מצאו כי רק כ-84% מהשכירים במגזר העסקי שעבדו לפני המשבר, עבדו גם ביולי השנה – לעומת כ-91% בשנה שעברה. סך שעות העבודה במשק ביולי היה קטן בכ-5% מביולי בשנה שעברה (וביותר מ-6% במגזר העסקי), בגלל הירידה במספר העובדים – אבל מספר שעות העבודה בפועל למועסק נותר ללא שינוי משמעותי. את המחקר חיברו פרופ' לאה אחדות מהמרכז האקדמי רופין, ורמסיס גרא, נעם זוסמן ושיר קמינצקי ממחלקת המחקר בבנק ישראל.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker