כ"ץ הכריז על הטבת מס של כ-2 מיליארד שקל: פחת מואץ בתעשייה, חקלאות, בנייה ומלונאות

על פי הודעת שר האוצר, ייקבע בהוראת שעה כי קצב הפחת הרגיל יוכפל בגין השקעות שייעשו החל ב-1 בספטמבר עד 30 בנובמבר 2021 ■ כ"ץ: "בשעה זו על המדינה לסייע לעסקים כדי לאפשר להם לחזור למסלול של צמיחה ותעסוקה"

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
שר האוצר ישראל כץ
שר האוצר, ישראל כ"ץצילום: אמיל סלמן

שר האוצר, ישראל כ"ץ, הכריז הבוקר (שישי) כי החליט לקדם פחת מואץ בכ-2 מיליארד שקל לשם עידוד השקעות בכמה מתחומי המשק. פחת מואץ הוא הטבת המס המאפשרת לעסקים הכרה מהירה יותר לצורכי מס בכספים שהשקיעו במכונות, בציוד קבוע וכיו"ב.

על פי הודעת כ"ץ, ייקבע בהוראת שעה כי קצב הפחת הרגיל יוכפל בגין השקעות שייעשו החל ב-1 בספטמבר 2020 עד 30 בנובמבר 2021 במכונות וציוד המשמשים לפעילות ייצור בתחומי התעשייה בישראל, לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, חקלאות, בנייה (למעט שיפוצים) והפעלת בתי מלון - ובלבד שסך כל הפחת לא יעלה על מחירה המקורי של כל השקעה. במגזר העסקי מבקשים כבר תקופה ארוכה להכריז על פחת מואץ. 

קביעת הפחת המואץ כרוכה באישור תקנות בנידון בוועדת הכספים של הכנסת. במשרד האוצר מעוניינים גם לעגן בחוק את הפחתת ההכנסות הכרוכה בכך. 

לדברי כ"ץ, "החלטתי על צעד זה בהתאם להמלצות ולדיונים שקיימתי עם גורמי המקצוע במשרד האוצר, כצעד משלים לצעדים שננקטו עד כה כדי לסייע לעסקים וכדי לעודד השקעות ולהאיץ את המשק. בשעה זו על המדינה לסייע לעסקים בכדי לאפשר להם לחזור למסלול של צמיחה ותעסוקה".

הפחת המואץ, שאמור להיכלל בתוכנית הכלכלית להתמודדות עם משבר הקורונה, נועד לעודד השקעות בתקופה שבה ההשקעות של המגזר העסקי צפויות לצלול, ולתמוך בגדלה עתידית של הפריון. הירידה בהשקעות היא בין הגורמים לנפילה בתוצר המשק שעליה צפוי הלשכה המרכזית לסטטיטיקה לדווח ביום ראשון הקרוב.

ההצעה להנהיג פחת מואץ נדונה בעבר במסגרת צוותים שונים לעודד התעשייה בישראל. בעבר גם הונהג פחת מואץ באופן זמני כדי להאיץ את צמיחת המשק - למשל הפחת המואץ על השקעה בבניינים שנקבע בין נובמבר 2001 לדצמבר 2003. סכום ההטבה בפועל יהיה תלוי במידת הניצול שלה על ידי העסקים במשק.

לפי טיוטת התקנות שמציע עתה משרד האוצר, הפחת המואץ יחול על כל ציוד שיירכש עד נובמבר 2021 ויתחיל לשמש לייצור הכנסה - למעט כזה שיירכש מקרוב משפחה, יירכש ללא תמורה, יירכש כמלאי עסקי לפי סעיף 85 לפקודת מס הכנסה, או יירכש במסגרת שינוי מבנה פטור שחלות עליו הוראות חלק ה'2 לפקודת מס הכנסה.

גם מי שקיבל זיכיון או זיכיון משנה מהמדינה לא יוכל לתבוע פחת מואץ להשקעות במסגרת הזיכיון. מוצע כי מתן הפחת המואץ יותנה בהגדלת הגירעון המותר בתקציבי 2021 ו-2022 בסכום כולל של כ-2 מיליארד שקל (0.06% מהתמ"ג ב-2021 ו-0.08% מהתמ"ג בשנה שאחריה).

בארגונים של המגזר העסקי בירכו על הודעתו של כ"ץ. נשיא התאחדות התעשיינים ויו"ר נשיאות המעסיקים והעסקים, ד"ר רון תומר אמר כי "בעיצומו של המשבר, התעשייה הישראלית יכולה לשמש מנוע צמיחה ותעסוקה משמעותי למשק כולו בשנים הבאות. אני שמח על החלטתו של שר האוצר לסייע בהאצת ההשקעות ולחזק את כושר התחרות של ישראל מול העולם. פיתוחה של התעשייה הישראלית יסייע לקלוט מועסקים גם בתעשייה עצמה וגם בענפים הסובבים אותה".

יו"ר נשיאות המגזר העסקי, דובי אמיתי, אמר כי הפחת המואץ עולה בקנה עם התוכנית שהציעה ארגונו "שמטרתה מעבר ממיתון להתאוששות משקית וצמיחה. אנו נמשיך בדיאלוג פורה ושיתוף פעולה הדוק עם ראש הממשלה ושר האוצר עם צוותיהם המקצועיים לקידום צעדים פיסקליים חשובים נוספים".

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker