רכש ביטחוני של 6 מיליארד שקל שייעלם? באוצר מאמינים כי התעשייה תוכל "להחליק" זאת

במסגרת עדכון להסכם הסיוע עם ארה"ב, ישראל מחויבת להקטין בהדרגה את השימוש בכספים שהיא מקבלת לרכש שאינו אמריקאי ■ בזמן שמשרד הביטחון מבין את האיום ואנשי התעשייה הביטחונית זועקים - באוצר כלל לא מאמינים כי יש סכנה

חגי עמית
חגי עמית
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אימון במתחם של חברת אלביט
אימון במתחם של חברת אלביטצילום: דובר צהל

בשבוע שעבר פורסם דו"ח מבקר המדינה, שקבע כי משרד הביטחון צפוי להקטין את הרכש שלו מהתעשיות הביטחוניות בישראל ב-5.6 מיליארד שקל בשנה החל ב-2028 - כתוצאה מהעדכון בהסכם הסיוע של ארה"ב לישראל. לפי העדכון, ישראל חייבת להקטין בהדרגה את השימוש בכספי הסיוע שהיא מקבלת מארה"ב לרכש שאיננו אמריקאי, עד שב–2028 ייאסר לחלוטין שימוש בכספים לרכש ישראלי. המשמעות: מכה אנושה לתעשייה הישראלית, בהיקף משוער של מיליארד דולר בשנה.

בדו"ח צוין כי משרד הביטחון וצה"ל עדיין לא עשו כמעט דבר כדי להיערך למצב החדש שתעשיית הנשק הישראלי ומערכת הביטחון יעמדו בפניו - למרות שתהליך הפחתת סכום הסיוע האמריקאי בו ניתן להשתמש לצורך רכש מקומי של נשק ושירותים בשקלים יתחיל כבר בשנה הבאה.

בדיון שנערך היום (שלישי) בסוגיה בוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח, עלה כי בעוד משרד הביטחון מבין את האיום מולו הוא מתמודד - באוצר מאמינים כי כלל אין סכנה. ספיר איפרגן מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מסרה בדיון כי צוות שהוקם בכדי לבחון את השפעת מזכר ההבנות החדש בין המדינות על התעשיות הביטחוניות הקטנות והבינוניות, העלה כי לא צפויה השפעה מקרו-כלכלית על המשק. איפרגן הציגה ניתוח של האוצר, לפיו ביטול ההמרות של הסיוע האמריקאי הדולרי לשקלים לא צפוי להוביל לפגיעה משקית, וכי אם תהיה השפעה על המשק, היא תהיה מזערית.

לדבריה, החברות הגדולות אינן צפויות להיפגע, בשל יכולתן לעמוד בתנאים הנדרשים עבור רכש בדולרים, ולא צפוי "הלם" בשוק העבודה, עקב היערכות התעשיות למתווה עליו היא יודעת עשור מראש, אלא תהליך של "החלקה" – שבמסגרתו לכל היותר עובד שפרש מחמת זקנה לא יוחלף בעובד חדש.

משרד הביטחון
משרד הביטחוןצילום: מוטי מילרוד

במצגת נכתב כי "התרחיש החמור שתואר על ידי משרד הביטחון נשען על הנחה מרכזית שגויה. התרחיש המתואר הוא תרחיש בו התקציב השקלי של משרד הביטחון בשנת 2028 יקטן במיליארדי שקלים ביחס לתקציב השקלי בשנת 2018. לצורך הדגמה, על פי ניתוח משרד הביטחון, תקציב משרד הביטחון ברוטו המאושר (מנוכה עודפים וללא כספי ה-FMF ובתוכם ההמרות) שעמד בשנת 2018 על כ-60 מיליארד שקלים, יהיה עשור לאחר מכן נמוך יותר בכ-6 מיליארד שקלים, כך שהוא יעמוד על 54 מיליארד שקלים בשנת 2028. נתוני תקציב הביטחון בכלל ובעשור האחרון בפרט מראים שתרחיש זה אינו מציאותי; לשם הדגמה, בין שנת 2010 לשנת 2019 היה גידול נומינלי של 40% בתקציב משרד הביטחון בניכוי כספי ה-FMF, אשר מהווה גידול ריאלי שנתי ממוצע של 2.8%.

איפרגן הוסיפה כי "ההנחה שנקט משרד הביטחון, שכל שקל שפוחת בהמרות משורשר כולו לתעשייה הביטחונית, שגויה אף היא, שהרי גמישות הרכש מהתעשיות הביטחוניות אינה יחידתית. גידול של מיליארד שקל בתקציב הביטחון לא מגדיל את הרכש של משרד הביטחון מהתעשיות הביטחוניות הישראליות בסכום דומה, ולהיפך – קיצוץ רוחבי של 100 מיליון שקל לא מקטין את הרכש מהתעשיות הביטחוניות בסכום זהה. הצרכים לרכש דולרי גבוהים גם היום מסך המקורות הדולריים שעומדים לרשות משרד הביטחון.

"על כן, ההנחה שרכש יוסט במלואו לדולרים על חשבון הרכש השיקלי בעייתית אף היא, שכן היא מניחה שהיקף הרכש בכללותו, דולרי ושיקלי, יישאר ללא שינוי בשנת 2028 ביחס לשנת 2019".

"לא יכולים להבטיח את התעשייה"

מפעל התעשייה האווירית
מפעל התעשייה האוויריתצילום: אייל טואג

אל מול עמדת האוצר התייצבו בוועדה נציגים של היצרנים הביטחוניים, שדיווחו על כך שהם מרגישים כבר היום את תוצאות מזכר ההבנות החדש בין ישראל לארצות הברית. עמית טסלר, בעלי חברת מג"ם בטיחות, אמר כי "הדו"ח אומר שהשפעות שליליות של מזכר ההבנות על התעשייה יבואו בעוד כמה שנים – אבל הן כבר כאן היום. התקנות האמריקאיות מייצרות מצב בו אנחנו לא יכולים להבטיח את התעשייה. המפעל שלנו עובד בכל מצב ובכל שעה, גם כשהצפון היה מטווח. את מכלי הדלק שלנו חייבים, וככה זה בשגרה ובחירום. צריכים להיות נכונים בכל מצב.

"אבל בסוף אנו חברה עסקית ויש גבול למה שיכולים לספוג. מערכת הביטחון בדקה והחליטה שאנחנו חיוניים, אבל בפועל לא יצא לי כלום עם זה. חלק גדול מהעובדים שלי בחל"ת, ומי שלא כבר רואה שאני הולך ודועך בימים אלו. אם משרד הביטחון לא יממש את התוכניות כפי שהיו אמורות להיות - זה לא יתממש ולא יקרה. הדבר הכי חשוב להבין זה את השרשרת של האירוע הזה -  לא של 200 תעשיות המרכבה או 600 תעשיות ביטחוניות אחרות, אלא מעגל של מאות אלפי אנשים שפשוט ילכו הביתה".

טל דקל, מנכ"ל חברת תגל - תעשיות צבאיות, אמר: "קו הייצור לא יוכל לשרוד. התחלנו את השנה עם 90 עובדים, במהלך הקורונה הצטמצמנו ל-76, ובחודש הבא נרד ל-72 עובדים. כרגע יש לנו עוד חודשיים-שלושה הזמנות ממשרד הביטחון - שאריות של הזמנות קדומות, ומנגד החלק האזרחי יורד באופן משמעותי כעת. זה מאלץ אותנו לעשות פעולות דרסטיות. ללא עזרה ממנהל הרכש להזמנות עתידיות, ספק אם נוכל לסיים את השנה הזו".

זיוה איגר, מנהלת הרשפ"ת (הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי) במשרד הכלכלה, אמרה בדיון כי "מדובר בקטר טכנולוגי של התעשייה במדינת ישראל, ויש צורך לבחון את העצמאות והרציפות של ייצור בטחוני בישראל, וכמובן את הפעילות הכלכלית של יצוא תעשייה ביטחונית. המכה היא מכל הכיוונים. אני שומעת על מפעלים שנסגרים אצלנו כדי לפתוח קווי ייצור בארה"ב, וזו מציאות הזויה. אנו הולכים להדק את שיתוף הפעולה עם משרד הביטחון כדי לנסות להיכנס בשלב כמה שיותר מוקדם כדי לחשוף לתעשיות האמריקאיות מה הן יכולות לממש בישראל. מנסים לעשות את אותם החיבורים לתעשיות קטנות ובינוניות, אבל צריכים להיות עוד מהלכים במקביל, ואפשר לחייב במכרזים כאלה תנאים שונים כדי לשפר את העמדה של התעשיות הקטנות".

הכלכלן הראשי במשרד הביטחון, זאב זילבר, אמר גם הוא בוועדה כי ההסטה לרכש בשקלים יכולה להשפיע על התעשייה, וממילא גם על התפיסה הביטחונית של ישראל: "עשינו בנושא עבודת ניתוח של איפה התעשייה הביטחונית פוגשת את הנושא. מעל 90% מהרכש הביטחוני הולך לשלוש תעשיות גדולות, והם בשרשור מספקות עבודה לעוד אחרים. מנכ"ל משרד הביטחון הדגיש שזה אירוע שהסיכון שלו לא תקף רק למערכת הביטחון, אלא גם ברמה מדינתית, כי הוא פוגש הרבה תעשיות, והמצב בקורונה מדגיש את חשיבות התעשייה אפילו לא בהקשר למוצרים ביטחוניים באופן ישיר. נושא ההיערכות למימוש הסכם הסיוע נכנס באופן משמעותי במטרות וביעדים של היחידות השונות. ישנן תוכניות רכש רב-שנתיות המהוות עוגן תכנוני תקציבי ועסקי מול התעשיות, וגם הן נמצאות בחוסר ודאות, כמו שמשרד הביטחון נמצא בו באשר ליתרות השקליות".

יו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח, אמר כי "ארבע שנים חלפו מאז חתימת הסכם הסיוע עם ארה"ב, ומעט מאוד השתנה. משרדי הביטחון והאוצר לא מקיימים דיון של ממש על ההשלכות של קיצוץ של מיליארדים בתקציב הרכש השקלי, ובזמן הזה חברות קטנות ובינוניות כבר מרגישות את ההשפעה. אם לא יתעוררו בממשלה, אלפי עובדים בפריפריה יאבדו את עבודתם, ידע ביטחוני חיוני יאבד ובעת חירום נמצא את עצמנו ללא אספקה חיונית. אני מתכוון להגיש בקרוב חוק שיחייב רכש בטחוני מתעשיות קטנות ובינוניות. בינתיים הממשלה חייבת להתעשת ולעבוד יחד עם התעשיינים כדי להתכונן. כשיגיע היום והקיצוץ ייכנס לתוקף, כבר יהיה מאוחר מכדי להציל מקומות עבודה ולמנוע פגיעה בביטחון". 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker