בנק ישראל מזהיר: אלה הסכנות הגדולות של הגל השני - ומה יקרה למחירי הדירות?

דו"ח היציבות הפיננסית החדש של בנק ישראל מצביע על עלייה ברמת הסיכון, בייחוד במקרה של סגר נוסף, שאליו יגיעו הבנקים עם כריות ביטחון דקות יותר ■ בבנק ישראל ממליצים להכין תוכנית רחבה לריפוי הנזק הפיננסי, ומסתכנים בתחזית להשפעת המשבר על מחירי הדירות

אבי וקסמן
אבי וקסמן
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים
אשה עם מסכה בהפגנת הדגלים השחורים, תל אביב
אשה עם מסכה בהפגנת הדגלים השחורים, תל אביב (למצולמת אין קשר לנאמר בכתבה)צילום: תומר אפלבאום

המערכת הפיננסית צלחה בשלום את חודשיו הראשונים של משבר הקורונה, בין השאר בזכות צעדים חריגים של בנק ישראל לתמיכה בשווקים הפיננסיים, בגופים הפיננסיים ובפעילות האשראי של הבנקים. עם זאת, במקרה של סגר נוסף, שילווה בפגיעה חמורה בפעילות הריאלית, הפגיעה במערכת הפיננסית עלולה להיות קשה הרבה יותר – כך מעריכים כלכלני הבנק המרכזי בדו"ח היציבות הפיננסית של הבנק, שפורסם היום (שלישי), ובוחן סיכונים אפשריים למערכת הפיננסית.

גל הגבלות נוסף על הפעילות הכלכלית, שמטרתו תהיה לבלום התפשטות של נגיף הקורונה, הוא תרחיש הסיכון המרכזי הנבחן בדו"ח. כעת, זהו התרחיש הסביר ביותר, להערכת בנק ישראל. תרחישי הסיכון שנבחנו בדו"ח היציבות הפיננסית הקודם, מדצמבר האחרון – כמו ירידה מהירה של מחירי הדירות, צלילה בשווקים או גל של הורדות דירוג לחברות עסקיות - נדחקו לשוליים. "אם יתממשו תרחישים של המשך התפשטות המגפה וגלי סגר נוספים בעולם ובארץ, לא מן הנמנע שנראה גלי ירידות נוספים במחירי הנכסים", מעריכים בבנק ישראל.

חכו לסתיו

בבנק ישראל מעריכים כי סגר שני יהיה מאתגר יותר למערכת הפיננסית בהשוואה לקודמו – בין השאר מפני שכריות הביטחון שלהם הידלדלו בחודשים האחרונים, בעקבות המשבר. לבקשת הלווים, ובמסגרת מתווה שתואם בחסות הפיקוח על הבנקים, נדחו ההחזרים במאות אלפי הלוואות. יתרת ההלוואות האלה הסתכמה, נכון לסוף יוני, ב-14.8% מתיק האשראי הבנקאי, ובשיעורים גבוהים יותר במגזרים מסוימים - 24.1% מתיקי המשכנתאות, ו-19.7% מתיק האשראי לעסקים קטנים. "בסתיו, תקופה שבה סיכון המגפה, ואתו המגבלות, גבוה יותר, צפויה התמודדות מחודשת עם ההחזרים שנדחו", מזכירים בבנק ישראל.

לעת עתה, מעריכים בבנק ישראל, הבנקים עומדים בכבוד באתגרי המשבר, והמערכת הפיננסית "מכילה את האירוע וממשיכה לתפקד". על פי דו"ח היציבות הפיננסית, "בראייה קצרת טווח ניתן לומר שצעדי בנק ישראל, על רקע צעדים שננקטו בעולם, הצליחו להרגיע חלק גדול מהבהלה בשווקים ולהחזיר אותם לפעילות תקינה".

הרעה

עם זאת, התפקוד של המערכת הפיננסית בהמשך תלוי בקצב ההתאוששות של הכלכלה הריאלית. האבטלה הגבוהה והאי-ודאות בשוק העבודה עלולות לפגוע בציפיות ציבור לגבי הכנסותיו, ובעקבות זאת להביא לירידה בביקוש – שתתגלגל גם אל הבנקים. סיבה נוספת לפגיעה בצריכה הפרטית, להערכת בנק ישראל, עשויה להיות רמת העושר של משקי הבית – שנשחקה עקב הירידות בבורסות. והפגיעה בצריכה הפרטית לא תהיה הצרה היחידה שעמה יתמודד המשק: "ההשקעות של המגזר העסקי, שהיו נמוכות לפני המשבר, לא צפויות להשתפר בעקבותיו, והשפעת ההתפתחויות בעולם על סחר החוץ תמשיך להעיב על המשק הישראלי גם אם הוא יתאושש מהר יחסית", סבורים כלכלני בנק ישראל. גם היעדרו של תקציב מאושר לממשלה מוזכר בדו"ח כגורם המעיב על מצב במשק.

פער מדאיג בין מצב המשק לשווקים

לאורך הדו"ח מזכירים כלכלני בנק ישראל את הפער שנפתח בחודשי המשבר בין הכלכלה הריאלית לשווקים הפיננסיים – מצבה של זו נותר עגום למדי, ואילו מחירי הנכסים התאוששו במהירות מהשפל שאליו צללו עם תחילתו של משבר הקורונה, גם אם ההתאוששות לא היתה מלאה בכל סוגי הנכסים. על פי הניתוח של בנק ישראל, סיבה אפשרית לפער הזה עשויה להיות אופטימיות של המשקיעים, אבל במקרה הרע יותר, ייתכן שהפער נגרם עקב הזרמה חריגה של נזילות לשווקים על ידי הבנקים המרכזיים בעולם.

הפער בין ההתפתחויות בשווקים הפיננסיים ובכלכלה הריאלית הוא "תופעה שעלולה להגביר משמעותית את עוצמת הפגיעות הכוללת, ובכך להוות איום על ההיקף והמהירות של ההתאוששות, עם הדעיכה הצפויה בתיאבון לסיכון מצד המשקיעים", טוענים בבנק ישראל. "רמות החוב הגבוהות עלולות להיות, לחלק מהלווים, בלתי ניתנות לניהול, וההפסדים שינבעו מכך עלולים להעמיד במבחן משמעותי את החוסן של מערכת הבנקאות בחלק מהמדינות".

שוטרים מבצעים מעצר של אדם שהפר בידוד, באפריל
שוטרים מבצעים מעצר של אדם שהפר בידוד, באפרילצילום: אוהד צויגנברג

על כן, ממליצים בבנק ישראל כי עם ההשתלטות על ההיבט הבריאותי של המשבר, יתמקדו מקבלי ההחלטות בריפוי הנזק שנגרם למאזניהם של השחקנים הכלכליים השונים – משקי הבית, החברות, הגופים הפיננסיים והממשלה.

רמזור כתום

בנק ישראל מפרסם את דו"ח היציבות הפיננסית פעמיים בשנה, ומעריך בו את הסיכונים העיקריים למערכת הפיננסית ואת עמידותה בפני סיכונים אלה ובפני תרחישי קיצון אפשריים. לפי הבנק המרכזי, "הדו"ח מציג את הסיכונים שהתממשותם עלולה להשפיע משמעותית על המשק בטווחים הקצר והבינוני, מתוך מטרה להגביר את המודעות אליהם בקרב קובעי המדיניות ובציבור הרחב, ולאפשר היערכות מתאימה".

הערכת הסיכון הכללית הוחמרה עתה לבינונית-גבוהה, לעומת בינונית בלבד בדו"ח הקודם. "הסיכון הכללי ליציבותה של המערכת הפיננסית בישראל במחצית הראשונה של 2020 גבר, בשל חולשת רכיבי המערכת הכלכלית והידלדלות כריות הביטחון בעטיו של משבר הקורונה", אומרים בבנק ישראל.

כדי להציג באופן בהיר יותר את הסיכונים, כולל הדו"ח את "מוניטור היציבות הפיננסית" - מעין רמזור המציג את הסיכון בערוצים שונים להערכת בנק ישראל. הסיכונים מוצגים לפי שש רמות – נמוכה מאוד (1), נמוכה (2), בינונית (3), בינונית-גבוהה (4), גבוהה (5) וגבוהה מאוד (6).

ההערכה של הסיכונים מתבססת על עוצמות החשיפה לחמישה ערוצי סיכון עיקריים - סיכוני מקרו, שווקים, אשראי, נזילות, קישוריות )פוטנציאל ההדבקה בין רכיבים שונים במערכת הפיננסית) ועמידות. רמת החשיפה לסיכונים, להערכת בנק ישראל, עלתה בכל אחד מהערוצים – מ-3 ל-5 בערוצי המקרו והשווקים; מ-4 ל-5 בערוץ האשראי; מ-3 ל-4 בערוץ הנזילות; מ-2 ל-3 בערוץ הקישוריות; ומ-2 ל-4 בערוץ העמידות.

קורונה אבטלה תעסוקה

הערכת הסיכון בערוץ המקרו מתבססת על רמת הגירעון והחוב, האינפלציה, מצב החשבון השוטף, הצמיחה הכלכלית וכיו"ב. בערוץ השווקים היא מתבססת בין השאר על מכפילי הרווח של החברות, "מדד הפחד" בבורסת תל אביב, מרווחי האג"ח והיחס בין מחירי הדירות לשכר הדירה. בערוץ האשראי מתבססת הערכת הסיכון, בין השאר, על רמות החוב של המגזרים השונים ועל שיעור האשראי הבעייתי. בערוץ הנזילות היא מתבססת על מחזורי המסחר בבורסה והפדיונות בקרנות הנאמנות. בערוץ העמידות היא מתבססת בין השאר על יחסי ההון של הבנקים, התשואה על ההון שלהם, ומרווחי האג"ח של הבנקים וחברות הביטוח.

אחד המדדים לסיכון למערכת הפיננסית שבוחנים בבנק ישראל הוא ההסתברות לפגיעה חמורה בגופים פיננסיים רבים בעת ובעונה אחת. אף שההסתברות הזאת אינה גבוהה, היא עלתה במשך משבר הקורונה: ההסתברות לפגיעה כזאת בכל הבנקים עלתה ל-2%; בכל חברות הביטוח - ל-1%; ובכל הבנקים וחברות הביטוח גם יחד – ל-0.5%.

מדד נוסף שאחריו עוקבים בבנק ישראל הוא הערכה של מספר המוסדות הפיננסיים הנוספים הצפויים להיפגע במקרה של פגיעה במוסד אחד. מדד זה זינק בשיא המשבר הנוכחי ל-3, רמתו הגבוהה ביותר זה כשמונה שנים. עם זאת, הוא נמוך עדיין מהשיא שאליו הגיע בעת המשבר ב-2008 - שהיה מעט יותר מ-4.

בחו"ל: חשש מגל של פשיטות רגל

החששות מהמגפה הביאה לבריחת הון מנכסים מסוכנים בשווקים העולמיים. בבנק ישראל צופים כי "התגברות מחודשת של החששות על רקע התגברות של המגפה או גורם אחר תביא לירידות נוספות של שווי הנכסים, ובכך היא תקשה על מיחזורם ועלולה להביא לגל פשיטות רגל של חברות. סיכון זה עלול להתממש גם אם הבנקים המסחריים יצמצמו את היקף ההלוואות שלהם בשל חולשה בהון או מחשש להפסדי אשראי".

עסקים קורסים בארה"ב בתקופת הקורונה
עסק שנסגר בארה"ב בתקופת הקורונהצילום: Wilfredo Lee/אי־פי

בנק ישראל מדגיש כי אף שחוסנם של הבנקים השתפר משמעותית מאז המשבר של 2008, רמת המינוף של החברות ברוב המדינות עלתה, "והפכה אותן לגורם סיכון משמעותי, במיוחד בסין". הסיכון גבוה במיוחד בחברות שנטלו אשראי בריבית גבוהות.

קרן המטבע מעריכה כי האשראי המסוכן (risky credit) מסתכם ברחבי העולם בכ-9 טריליון דולר, או כמעט עשירית מהתוצר העולמי. אם חלק גדול מהחברות יגיעו לחדלות פירעון, שווי הנכסים המסוכנים עשוי לרדת אף יותר, ויגדל הסיכון לגל נרחב של פשיטות רגל ומשבר בכלכלה הריאלית.

על פי בנק ישראל, "במצב של משיכות כספים משמעותיות מגופים מוסדיים, המשקיעים המוסדיים עלולים להתקשות לממש נכסים מסוכנים בשל נזילותם הנמוכה. הדבר עלול להביא להתפשטות המשיכות גם לנכסים סולידיים".

התחזית למחירי הדירות: ירידה ואז עלייה

ומה באשר למחירי הדירות, שנחשבו ערוץ סיכון משמעותי לבנקים המקומיים בשנים האחרונות, בגלל תיקי המשכנתאות הגדולים שלהם? בטווח הקצר מעריכים בבנק ישראל כי תיתכן ירידת מחירים מסוימת, בעיקר בפריפריה, באזורים שבהם היצע הדירות זינק בשנים האחרונות.

"בעיות של תזרים מזומנים ועליית עלויות המימון עשויות לאלץ את היזמים להוריד מחירים", מעריכים כלכלני בנק ישראל. גם המצב בשוק העבודה עשוי ללחוץ את המחירים כלפי מטה.

עם זאת, להערכת בנק ישראל, הירידה ברמת הריבית הבסיסית במשק עשויה לתרום לעלייה מסוימת בביקוש לדירות כאפיק השקעה בטוח יחסית. הפחתת מס הרכישה למשקיעים, שנחקקה באחרונה, ודאי תתרום גם היא לכך.

בטווח הארוך, המצב הפוך. התרחיש הסביר יותר, להערכת בנק ישראל, הוא עליית מחירים, בייחוד באזורי הביקוש – בהנחה ששוק העבודה יתאושש. הסיבה העיקרית לעלייה תהיה הירידה הצפויה בהיצע הדירות, בגלל הפגיעה של המשבר במערכת התכנון הממשלתית ובענף הבנייה.

בבנק ישראל מציינים כי ברבעון הראשון של 2020 חלו ירידות במספר התחלות הבנייה ובהנפקת היתרי בנייה, וכי "השבתת העבודה במנהל התכנון יצרה עיכובים באישור התוכניות ובקידום תוכניות התשתיות החיוניות. גם עבודת המכרזים ברשות מקרקעי ישראל הופסקה בתקופת הסגר. עיכובים אלה עלולים לצמצם את היצע הדירות בשנים הקרובות".

סיבה נוספת לירידה אפשרית בהיצע תהיה הכוונות בממשלה לעבור מפתרונות מהירים לבעיית ההיצע, כגון בנייה מסיבית של דירות בתוכנית מחיר למשתכן ובתוכניות מזורזות (כגון ותמ"ל), להתחדשות עירונית. תכנון המבקש לנצל טוב יותר את המרקם הבנוי, במקום כזה הדוגל בהקמה של שכונות חדשות בשטחים פתוחים בשולי הערים, הוא "מורכב יותר, ולכן נמשך זמן רב יותר", מציינים בבנק ישראל.

בכל מקרה, מציינים בבנק ישראל, המשבר העלה את רמת הסיכון לבנקים הטמון במשכנתאות. "עליית האבטלה בשיעור ניכר עלולה להיות גורם מרכזי לכשל של לווים", מצוין בדו"ח. בחודשים האחרונים ניכרת עלייה בסך המשכנתא הממוצעת. לצדה חלה גם עלייה בסך המשכנתא ביחס לערך הנכס, אך זו עשויה להיות מוסברת בריבוי משכנתאות לרכישות דירות בתוכנית מחיר למשתכן. 

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker