מירב ארלוזורוב

צוות התעסוקה, שעוסק בתוכנית להתמודדות עם האבטלה הגבוהה בישראל, נמצא בשלבי סיום של עבודתו. טיוטה מתקדמת של ההמלצות, שעיקריה כבר פורסמו ב-TheMarker בשבוע שעבר, כוללת שורה ארוכה של מהלכים שנועדו לעידוד התעסוקה. כמעט כל הצעדים הם תמריצים חיוביים (גזרים), ובפועל הדו"ח כמעט ולא כולל תמריצים שליליים (מקלות), למרות החשש מכך שהארכת דמי האבטלה עד יוני 2021 תביא לניצול לרעה ולסרבנות לצאת לעבוד.

צוות התעסוקה משותף למשרדי ראש הממשלה, האוצר, הכלכלה והעבודה, הביטוח הלאומי, שירות התעסוקה, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) והמועצה הלאומית לכלכלה. במהלך הדיונים התייעצו חבריו עם מומחים בולטים בישראל, בהם נגידת בנק ישראל לשעבר קרנית פלוג, פרופ' צבי אקשטיין, הכלכלן הראשי לשעבר ד"ר מיכאל שראל, ופרופ' אנליה שלוסר. דו"ח הצוות עוסק בשלושה נושאים עיקריים: טיוב נתוני התעסוקה בישראל כבסיס לקבלת מדיניות, תמריצי תעסוקה לתקופת הקורונה ורפורמה בהכשרות המקצועיות.

הצוות לא סיים עדיין את עבודתו, ולכן לא כל ההמלצות נקבעו. בין השאר נמשכת ההתלבטות בצוות לגבי הוזלת עלויות העסקה באמצעות הפחתת שכר המינימום, הפחתת החובה להפריש לפנסיה או הפחתת ההפרשות לביטוח לאומי בידי מעסיקים. בשלב זה, כל ההצעות ממשיכות להישקל.

מעט מקלות

התמריצים השליליים בדו"ח הם שלושה בלבד. האחד, חידוש חובת ההתייצבות בלשכת התעסוקה. מאחר שאין יכולת להתייצב פיזית, תימצא דרך לבצע התייצבות דיגיטלית. הצעד נועד למנוע ניצול לרעה של קבלת דמי אבטלה בידי מי שכבר חזרו לעבוד, ואפילו בידי מי שכבר אינם נמצאים בישראל. תוכניות נוספות שעלו, כמו החובה להשתתף בהכשרה מקצועית כתנאי לקבלת דמי אבטלה, נדחו בידי חברי הצוות, לאחר שהבינו כי מדובר בצעד חסר תוחלת שיביא לפגיעה באיכות ההכשרות.

התמריץ השלילי השני בדו"ח הוא ההגבלה על השימוש בחל"ת. מאחר שהחל"ת קוצר למינימום של 14 ימים, והיה חשש מכך שמעסיקים ינצלו זאת כדי לתת לעובדים חופשה של שבועיים בחגים על חשבון המדינה, נקבע שהשימוש בחל"ת יהיה חייב בניצול קודם של 5 ימי חופשה של העובד.

חנויות סגורות בירושלים בעקבות משבר הקורונה
חנויות סגורות בירושלים בעקבות משבר הקורונה. למצולמים אין קשר לנאמרצילום: אמיל סלמן

הצעד השלישי אינו תמריץ שלילי, אבל הוא הכבדה מסוימת על המעסיקים. בגלל שהתברר שנתוני התעסוקה בישראל הם חלשים במיוחד, ובפועל המדינה לא יודעת אם עובד חזר לעבוד ומהו שכרו אלא באיחור של חודשים ניכרים; וכן לא ידוע מהם הענפים שבהם העסקים פועלים, תהיה הרחבה של חובת הדיווח של עסקים – כולל חובה של דיווח חודשי על שכרו של כל עובד, בצירוף תעודת הזהות שלו. זאת הכבדה רגולטורית, אבל היא הכרחית כדי לקבל תמונת נתונים מדויקת.

הרבה גזרים

פרט לאלה, כל שאר הצעדים המומלצים בדו"ח הם צעדים חיוביים, של תמרוץ תעסוקה ותמרוץ הכשרה.

ההמלצה העיקרית בתחום תמריצי התעסוקה לעובדים, שמועתקת ממודל התעסוקה הגמיש הגרמני, היא האפשרות למובטלים לחזור לעבודה חלקית או עבודה במשרה נמוכה יותר תוך המשך קבלת דמי אבטלה. כך, מי שמוצעת להם משרה בשכר נמוך משכרם הקודם, יהיה להם תמריץ לחזור ולעבוד. על פי ההצעה, מובטל שיתחיל לעבוד בשכר נמוך משכרו הקודם יקבל השלמת דמי אבטלה בשיעור ההפרש מהשכר. כך, אם שכרו החדש נמוך ב-20% משכרו הקודם, הוא יוכל  להמשיך ולקבל 20% מדמי האבטלה, כך שהשכר החדש בתוספת דמי האבטלה יהיה כבר כמעט זהה לשכרו המקורי. הסבסוד הנוסף ישולם למשך ארבעה חודשים.

מענק עבודה (מס הכנסה שלילי) ישולם מדי רבעון ולא אחת לשנה, וגם למי שלא תבעו אותו – כלומר, מי שרשות המסים זהתה שיש לו זכאות.

השתתפות בהכשרה מקצועית תעשה תוך המשך קבלה מלאה של דמי אבטלה – ההפחתה של 30% מדמי האבטלה למי שמשתתף בהכשרה מקצועית בוטלה. 

בנוסף, יש כוונה לעשות שינוי בהטבות של עבודה מועדפת, ולקבוע את העבודה המועדפת ככזו שבה יש ריבוי של עובדים זרים. משמע, ישראלים שיסכימו לעבוד בענפים של עובדים זרים (סיעוד, חקלאות, ניקיון), יקבלו מענקי התמדה.

ההמלצות בנוגע לתמריצים למעסיקים כוללים הרחבה של מסלול של מרכז ההשקעות שמתמרץ העסקת עובדים מאוכלוסיות חלשות; סבסוד של הכשרות של עובדים; הרחבת מענק התמיכה בשימור עובדים כך ששכרם של העובדים ייחשב לחלק מההוצאות הקבועות; וכן יישקלו צעדים להפחתת הרגולציה.

בתחום ההכשרות המקצועיות, ההמלצה היא ליישם את דו"ח ועדת התעסוקה 2030 שהמליץ על רפורמה בהכשרות המקצועיות, שעיקרה הוא תמיכה רק בהכשרות שמביאות לגידול בשכרם של בוגריהן (תשואה של 6% לשכר).  לשם כך, הצוות ממליץ על שורה של צעדים שנועדו להביא ליישום הרפורמה, ובפועל להרחבה ניכרת של היצע ההכשרות המקצועיות.

ההמלצות העיקריות הן עידוד הכשרה בשילוב מעסיקים; עידוד הכשרות מקצועיות בידי גופים מובילים - בהם המכללות הטכנולוגיות והמכללות האקדמיות; הרחבה ניכרת של הקניית מיומנויות יסוד (עברית, אנגלית, מחשבים); המשך קבלת דמי אבטלה במהלך ההכשרה, ומי שלא זכאי לדמי אבטלה - יקבל סוג של דמי קיום.

המלצה נוספת היא הרחבת היצע הלומדים לתואר אקדמי במקצועות שיש בהם מחסור, כלומר, הגדלת הסבסוד של המדינה לסטודנטים במקצועות האלה. המקצועות שיקבלו סבסוד הם סיעוד, תזונה, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאות תקשורת, עבודה סוציאלית והוראה.

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר TheMarker